| 164:1 |
It's a positive commandment on every Jew to redeem from the Cohen1 his son, who is the mother's first-born, for five selaim2 and in our coins it needs to be so many until it comes together to five and one third (Polish) Lot3 in
refined silver (pure silver) one can give to the Cohen even any
objects which has the same value as this, but not land or promissory
notes, therefore one doesn't redeem with bank notes.4 It is customary to hold a festive meal for this commandment.
1) One of the priestly class, a descendant of Aharon, Moshe's brother.
2) The ''selah'' (selah-tzuri) replaced the biblical shekel. It was equal to 1.2 shekel.
3) The Polish Lot is a coin weighing 18 gm according to the Chazon
Ish, so 5 1/3 would be 96 gm of pure silver, others say 76 gm.
4) The English bank notes, for example, are actually promissory
notes, and say on them that the Bank of England "promises to pay the
bearer on demand". This comes from the time that the paper bank notes
were backed up by gold bullion held in the vaults of the bank.
|
|
מצות עשה על כל איש מישראל שיפדה מכהן את בנו שהוא בכור לאמו בחמשה סלעים ובמטבעות שלנו צריך שיהיו כל כך עד שיהא בכולם חמשה לויט ושליש כסף צרוף כסף טהור ויכול ליתן לכהן אפילו שאר חפצים שיהיו שוים כך אבל לא קרקעות או שטרות ולכן אין פודין בשטר כסף ונוהגין לעשות סעודה למצוה זאת |
א |
| 164:2 |
If
he told one Cohen to redeem from him his son he can't change his
mind, but if he did change his mind and redeemed him with another
Cohen then this redemption is valid.
|
|
אמר לכהן אחד שיפדה ממנו את בנו אסור לחזור בו ואם חזר ופדה אותו מכהן אחר הרי זה פדוי |
ב |
| 164:3 |
We
don't redeem the first born until he has passed thirty days, and on
the thirty-first day we redeem him immediately so as not to delay the
commandment. We don't redeem on Shabbat or a festival but we do redeem
on Hol Hamoed. It is customary to do the redemption during the day, in
any event, if the thirty-first day has passed and they have not
redeemed or it was on Shabbat or a festival or a fast day they should
redeem him immediately in the evening after, and not wait to the next
day so delaying the commandment more.
|
|
אין פודין את הבכור עד שיעברו עליו שלשים יום וביום שלשים ואחד יפדוהו מיד שלא להשהות את המצוה ואין פודין בשבת וביום טוב אבל בחול המועד פודין נוהגין לעשות את הפדיון ביום ומכל מקום אם עבר יום שלשים ואחד ולא פדה או שחל בשבת וביום טוב או בתענית יש לפדותו תיכף בלילה שלאחריו ולא ימתינו עד למחר להשהות המצוה יותר
|
ג |
| 164:4 |
The father brings the first born before the Cohen and tells him that he is the first born, who opened the womb,1 to
a Jewish mother and brings money or the equivalent to five selaim in
value, and puts it before the Cohen and says to the Cohen ''This is my
son, my first born etc'' and then puts him before the Cohen. The
Cohen asks him ''Which do you prefer, etc''2 and he answers
him and says ''I want to redeem my son etc''. While the father is
holding the coins in his hand before giving them to the Cohen he
blesses ''...sanctified us with His mitzvot, and instructed us regarding
the redemption of a son.'' and also ''Who has kept us alive...'' Then
immediately gives the coins to the Cohen, the Cohen takes the money
and passes his hand over the head of the son and says ''This instead of
that etc'' and then puts his hand on the son's head and blesses
him, saying ''May G-d make you like Efraim...'' ''May the Lord bless
you and protect you...'' ''A long and happy life...'' ''The Lord will
guard you from all evil...'' and then bless over a cup of wine, if
there isn't wine he blesses over any drink which is acceptable to drink
in this place. However he needs to do the redemption before washing
hands for the meal, because during the meal one doesn't bless on other
drinks. There isn't this problem if there is wine and then one does
the redemption after the blessing on the bread.
1) ie; he was born naturally.
2) ''Which do you prefer, to give me your first born or to redeem him?''
|
|
האב מייתי ליה לבכור קמיה כהן ומודיע לו שהוא בכור פטר רחם לאמו הישראלית ומייתי כסף או שוה כסף חמשה סלעים ומניח לפני כהן ואומר לכהן זה בני בכורי וכו' ואחר כך מניחו לפני הכהן והכהן שואל אותו מאי בעית טפי, וכו והוא משיב לו ואמר חפץ אני לפדות את בני וכו' ובעוד שהאב מחזיק את המטבעות בידו קודם שיתנם לכהן מברך אשר קדשנו במצותיו וצונו על פדיון הבן וגם שהחיינו ונותן מיד את המטבעות לכהן והכהן נוטל את הכסף ומוליכו בידו על ראש הבן ואומר זה תחת זה וכו' ואחר כך נותן את ידו על ראש הבן ומברכו ואומר ישימך וגו' יברך ה' וישמרך וגו' כי אורך ימים ושנות חיים וגו' ה' ישמרך מכל רע וגו' ואחר כך מברך על כוס יין ואם אין יין מברך על שאר משקה שרגילין לשתות שם אבל אזי צריכין לעשות הפדיון קודם נטילת ידים לסעודה כי בתוך הסעודה אין מברכין על שאר משקים מה שאין כן כשיש יין שאז עושין הפדיון אחר ברכת המוציא
|
ד |
| 164:5 |
If
the father is not with the child he still can redeem him from a Cohen
wherever he is, and he says to the Cohen: ''I have a first-born son to
redeem'' and the Cohen says to him: ''Which do you prefer etc''
|
|
אם אין האב במקום הילד יכול גם כן לפדותו מכהן באשר הוא שם ואומר לכהן יש לי בן בכור לפדותו והכהן אומר לו מאי בעית טפי וכו'
|
ה |
| 164:6 |
On the subject of whether the Cohen returns afterwards all the redemption money or only part to the father, the Turei Zahav1 wrote
the reason (and one needs to check there) and one who wants to
perform the commandment properly, should choose a poor Cohen, who knows
Torah and is (G-d) fearing, and the father and Cohen agree between
themselves not to return,2 or that he gives it to him as a gift on condition that he returns it.
1) Rabbi David Halevi (1586-1667) also known as the Taz.
2) The redemption money.
|
|
בענין מה שנוהגין שהכהן מחזיר אחר כך את דמי הפדיון כולו או מקצתו להאב כתב הטורי זהב טעם וצריך עיון ומי שרוצה לעשות המצוה כדבעי למיהוי יבחור לו כהן עני בעל תורה ויראה והאב גם הכהן יגמרו בדעתם שלא להחזיר או יתן לו במתנה על מנת להחזיר |
ו |
| 164:7 |
The mother is not obligated to redeem her son and if the father has died the Bet Din1 redeems him.
1) Rabbinic court.
|
|
האם אינה חייבת לפדות את בנה ואם מת האב הבית דין פודין אותו |
ז |
| 164:8 |
If
the father transgressed and didn't redeem his son, or the father died
and the Bet Din didn't redeem him, he (the son) is obligated by himself
to redeem himself, when he becomes adult. He blesses ''...sanctified
us with His mitzvot, and instructed us regarding the redemption of a
first-born.''1 and ''Who has kept us alive...''
1) Note the change in the wording from ''son'' to ''first-born''.
|
|
עבר האב ולא פדה את בנו או שמת האב והבית דין לא פדה אותו חייב הוא בעצמו לפדות את עצמו כשיגדיל ומברך אשר קדשנו במצותיו וצונו על פדיון בכור ושהחיינו |
ח |
| 164:9 |
Cohanim
and Levi'im are exempt from having to redeem their (first-born)
sons, even the daughter of a Cohen or the daughter of a Levite who is
married to an Israelite,1 the son is exempt from having to be
redeemed. If the daughter of a Cohen had intercourse with a non-Jew
and became pregnant from him, or even became pregnant afterwards with
permission,2 the son requires redemption, because his
mother is no longer sanctified as a Cohen's daughter due to intercourse
with the non-Jew, similarly with the other forbidden relationships
which make her non-sanctified.3
1) All male Jews are divided into three
categories. The Cohanim - direct descendents on the male side from
Pinchas (the grandson of Aharon), the Levi'im - direct descendents on
the male side from the tribe of Levi, and the rest - the Israelites. The
first group retain certain privileges today, blessing the people
(Shulchan Aruch Orach Chayim Chapter 7), first aliyah in the Toah
reading (Ch. 23:9, and Ch. 78), priority in saying Grace after Meals (Ch. 45:5) and also certain limitations such as keeping away from the dead (Ch. 202). The levi'im (normally) get the second aliyah.
2)
Since abortion is forbidden under Jewish law if the mother's life is
not in danger, she has to have the baby in these circumstances.
3) For example, if her father, the Cohen, married a women forbidden
to him, such as a divorcee or a chalitza, their daughter loses the
sanctity of being a Cohen's daughter.
|
|
כהנים ולוים פטורים מפדיון הבן ואפילו בת כהן או בת לוי נישאת לישראל הבן פטור מפדיון ואם בת כהן נבעלה לאינו יהודי ונתעברה ממנו או אפילו נתעברה אחר כך בהיתר הבן חייב בפדיון שהרי אמו נתחללה מן הכהונה על ידי בעילת האינו יהודי וכן על ידי שאר בעילת איסור שהיא מתחללת |
ט |
| 164:10 |
A woman who miscarried and afterwards gave birth to a healthy son, needs to consult a religious authority.1
1) Whether her son needs redemption or not. |
|
אשה שהפילה ואחר כך ילדה בן קיימא צריכין לעשות שאלה |
י |
Comments
Post a Comment