Kollel Iyun Hadaf Tosfos Outline: Sotah 21-25
Kollel Iyun Hadaf Tosfos Outline: Sotah 21-25
OF TOSFOS
prepared by Rabbi Eliezer Chrysler of Kollel Iyun Hadaf, Yerushalayim
TOSFOS DH MITZVAH BEIN B'IDNA D'ASIK BAH BEIN B'IDNA D'LO ASIK BAH AGUNI MAGNA ATZULI LO MATZLA
תוס' ד"ה מצוה בין בעידנא דעסיק בה בין בעידנא דלא עסיק בה אגוני מגנא אצולי לא מצלא
(Summary: Tosfos queries both of the Beraisa's statements.)
ותימה, מאי האי דקתני בברייתא 'תלה את המצוה בנר - מה נר אינה מגינה אלא לפי שעה, אף מצוה אינה מגינה אלא לפי שעה.
Question #1: How can the Beraisa say that the Pasuk compares a Mitzvah to a lamp in that just as a lamp only protects for a short time, so too, does a Mitzvah protect for a short time ...
אי מיצר הרע אינה מגינה כלל, אי מן הפורענות מגינה לעולם?
Question #1 (cont.): Since from the Yeitzer ha'Ra it does not protect at all, whereas from punishment it protects forever?
ותורה נמי למה תלאה הכתוב באור, משום דמגינה לעולם.
Question #2: And why does it also compare Torah to a light in that it protects forever ...
אי מן הפורענות, מצוה נמי מגנא לעולם, ואי דמצלא מיצר הרע, לא מצלא אלא לפי שעה?
Question #2 (cont.): Inasmuch as from punishment, a Mitzvah protects forever, too, and as for protection against the the Yeitzer ha'Ra, it only protects for a short time?
TOSFOS DH ZEH TALMID CHACHAM D'SALKA LEI SHEMA'ATSA ALIBA D'HILCH'SA
תוס' ד"ה זה תלמיד חכם דסלקא ליה שמעתתא אליבא דהלכתא
(Summary: Tosfos clarifies the statement.)
תימה, והיאך ניצול מכולן, והלא לא ניצול מיצר הרע בעידנא דלא עסיק בתורה?
Question: How can he be saved from all of them, seeing as he is only saved from the Yeitzer ha'Ra at the time that he is studying Torah?
וי"ל, סתם תלמיד חכם תורתו אומנתו, ועוסק בה ומהרהר כל שעה. ואינו הולך ד' אמות בלא תורה.
Answer: Generally a Talmid Chacham's full-time occupation is Torah, which he studies and thinks about all the time. In fact, he does not walk four Amos without thinking about Torah.
TOSFOS DH V'HEIN EINAN YOD'IN SHE'AVEIRAH MECHABEH MITZVAH
תוס' ד"ה והן אינן יודעין שעבירה מכבה מצוה
(Summary: Tosfos queries this from the Gemara that we learned earlier.)
תימה, והא אמר לעיל בין לרב יוסף בין לרבא 'מצוה אגוני מגנא מן הפורענות, אפילו בעידנא דלא עסיק בה
Question: But did the Gemara not say earlier that according to both Rav Yosef and Rava, a Mitzvah protects a person from punishment even when he is not studying it ...
ו'עבירה מכבה מצוה' לאו מלהגין מן היסורין קאמר, אלא מליטול שכר לעתיד לבא כמו שפרש"י.
Question (cont.): And that when it says that 'A sin negates a Mitzvah', it does not mean that it prevents him from being protected against suffering, only from receiving reward for it in the World to Come, as Rashi explains?
21b----------------------------------------21b
TOSFOS DH BEN AZAI OMER CHAYAV ADAM ETC. (This Dibur and the next one belong to the Mishnah on Daf 20.)
תוס' ד"ה בן עזאי אומר חייב אדם וכו'
(Summary: Tosfos cites a Yerushalmi which presents a Machlokes in this matter and elaborates.)
ירושלמי - דבן עזאי דלא כר"א בן עזריה' דדריש (חגיגה דף ג.) "הקהל את העם, האנשים והנשים והטף", 'אנשים באו ללמוד, נשים לשמוע'.
Yerushalmi: ben Azai does not hold like Rebbi Elazar ben Azaryah, who Darshens in Chagigah (Daf 3.[on the Pasuk]) "Hakheil es ha'Am, ha'Anashim, ve'ha'Nashim ve ha'Taf" - 'The come to learn, the women, to listen ... '.
ונראה דפי' דמצוה לשמוע הנשים - כדי שידעו לקיים מצוה, ולא משום שידעו שזכות תולה.
Clarification: The Mitzvah for the women to listen refers to knowing how to perform the Mitzvah, and not that they should know tat a merit will give them extra time.
מטרונה שאלה את ר' אליעזר 'מפני מה חטא אחת במעשה העגל, והן מתין בה ג' מיתות?'
Illustration: An aristocratic woman asked Rebbi Eliezer why did hey perform one sin by the Golden Calf, yet they died three different deaths?
אמר לה, 'אין אשה חכמה אלא בפלך'. אמר לו הורקנוס בנו 'בשביל שלא להשיבה דבר אחד מן התורה, אבדת ממני ג' מאות כור מעשר בכל שנה'.
Illustration (cont.): When he said to her 'The wisdom of a woman is confined to spinning wool, his son Hurk'nus commented 'In order to avoid giving her an answer from the Torah, you caused me an annual loss of three hundred Kur of Ma'aser!.
א"ל, 'ישרפו ד"ת ולא ימסרו דברי תורה לנשים'.
Illustration (concl.): To which Rebbi Eliezer replied 'Rather let the words of Torah burn, but don't teach words of Torah to women!'
TOSFOS DH ROTZAH ISHAH B'KAV V'TIFLUS
תוס' ד"ה רוצה אשה בקב ותיפלות
(Summary: Tosfos presents two illustrative explanations of this statement.)
פר"ח, רוצה אשה שיהא בעלה חמר ויהא מצוי אצלה בכל שבת לתת לה עונתה, ולא יביא לה אלא קב חטים בלבד ...
Clarification #1: Rabeinu Chananel explains that a women would rather that her husband be a donkey-driver, who will be with her every Shabbos to provide her with her marital dues, even though he only gives her one Kav of wheat ...
ולא יהא גמל שהולך בדרך רחוקה ואינו נותן לה עונה אלא אחת לשלשים יום, ואע"פ שמביא לה לשכרו ט' קבין ...
Clarification #1 (cont.): Than he should be a camel-driver who travels further afield and is with her only once every thirty days, even though he gives her his wage packet of nine Kabin ...
חביבה עליה העונה בכל שבת וקב אחד, מט' קבין ופרישות ל' יום.
Clarification #1 (concl.): Because she prefers intimacy every week and one Kav, than nine Kavin and separation of thirty days.
ורבי פירש בשם רב האי 'המשרה אשתו ע"י שליש, לא יפחות לה מקביים חיטין מן שבת לשבת', כדמוכח בגמרא בפרק אע"פ (כתובות דף סד:), ועונתה מצוי לה.
Clarification #2: Tosfos' Rebbe quoting Rav Hai Gaon explains with the Gemara in Kesuvos 'Someone who arranges to feed his wife via a third person should not give her less than two Kabin of wheat from Shabbos to Shabbos, as is evident there in Perek Af-al-Pi (on Daf 64:), and he maintains her marital rights.
ואילו המורד על אשתו (שם סג.) 'מוסיפין על כתובתה ג' דינרים בשבת', ושער בינוני הוא ד' סאין בסלע, וסלע ד' דינרים.
Clarification #2 (cont.): Whereas in the event that he rebels against her 'He adds to her Kesubah three Dinrim per week' (Ibid. 63.), and the regular price of wheat is four Sa'in per Sela (which equals four Dinrim).
נמצאת סאה בדינר, וג' סאין בג' דינרים, שהן י"ח קבין.
Clarification #2 (cont.): It transpires that one Sa'ah is worth a Dinar, and three Sa'in (eighteen Kabin), three Dinrim.
הרי שחכמים עמדו על סוף דעתה שהיא רוצה בתיפלות ועמו שני קביים, מי"ח קביים שיפרוש ממנה - דקביים אחד מט' בי"ח קבין.
Clarification #2 (concl.): So we see that the Chachamim assessed a woman's wishes to have intimacy and two Kabin, rather than eighteen Kabin and that her husband separates from her - and two Kabin is one ninth of eighteen Kabin.
TOSFOS DH HEICHI DAMI CHASID SHOTEH
תוס' ד"ה היכי דמי חסיד שוטה
(Summary: Tosfos presents an alternative explanation.)
ירושלמי - 'ראה תינוק מבעבע בנהר, אמר "לכשאחלוץ תפילין אצילנו", עד כשהוא חולץ תפילין, הוציא זה את נפשו'.
Yerushalmi: 'If someone sees a child drowning in the river, and he decides to remove his Tefilin before jumping into the water to save him. Meanwhile, the baby drowns'.
TOSFOS DH ZEH HA'NOSEIN DINAR L'ANI L'HASHLIM LO MASAYIM ZUZ
תוס' ד"ה זה הנותן דינר לעני להשלים לו מאתים זוז
(Summary: Tosfos cites a Yerushalmi, which discusses this matter.)
הא דרבי אבהו והא דרבי יוחנן ומבריח מזונות מן האלמנה קרי ירושלמי 'מכות פרושים'.
Yerushalmi: The Yerushalmi refers to the case of Rebbi Avahu, that of Rebbi Yochanan and someone who de[rives a widow of her sustenance as 'Makos Perushim'.
ותו גרס התם - 'חד תלמיד מדר' בון הוו לו מאתים זוז חסר דינר, והוה רבי יליף למזכי עמיה חד לתלת שנים מעשר מסכני.
Yerushalmi (cont.): Furthermore, the Gemara there has the text 'A certain Talmid of Rebbi Bun had a hundred and ninety-nine Zuz, and Rebbi was accustomed to give him Ma'aser Ani once every three years.
חד זמן עבדין ביה תלמידיו עין בישא ומלוון ליה, אתא בעי מזכי עמיה היך דהוה יליף. א"ל 'רבי אית לי שיעורא'.
Yerushalmi (cont.): On one occasion his Talmidim gave him an Ayin ha'Ra and lent him money. And when Rebbi came and wanted to give him Ma'aser Ani, as he was accustomed to doing, he said to him 'Rebbe, I have the full Shi'ur!'
אמר 'זה מכת פרושים נגעו ביה'.
Yerushalmi (cont.): At which Rebbi commented 'This man has been stricken with Makas Perushim!'
רמז לתלמידיו ואעלוניה לקפילין וחסרוניה חד קרט, וזכה עמיה היך דהוה יליף.
Yerushalmi (concl.): So he hinted to his Talmidim, who took him down to the tavern where they took off one grain. Then he (Rebbi) gave him Ma'aser Ani as he was accustomed to.
שנינו בפרק בתרא דמסכת פאה (מ"ט) 'מי שיש לו חמשים זוז והוא נושא ונותן בהן, ה"ז לא יטול'.
Mishnah, Pe'ah: We learned in the Mishnah in the last Perek of Pe'ah (Mishnah 9) that 'Someone who possesses fifty Zuz with which he is doing business, he may not take Ma'aser.
ובגמרא הדא אמר 'חמשין דעבדין טבין מן מאתן דלא עבדין'.
Gemara: On which the Gemara comments that 'Fifty which is in circulation is better than two hundred that is not!'
TOSFOS DH YESOMIM SHE'KADMU U'MACHRU BI'NECHASIM MU'ATIN
תוס' ד"ה יתומים שקדמו ומכרו בנכסים מועטין
(Summary: Tosfos discusses the difference between Mazon ha'Banos and Mazon ha'Ishah in this regard, and elaborates.)
ונראה דוקא לענין מזון הבנות אמרינן 'מה שמכרו מכרו', אבל לענין מזון האשה כיון דמשועבד לה בעל למזונות בחייו, הנכסים בחזקתם, שאינם יכולין למכור.
Clarification: It seems that it is specifically with regard to the sustenance of the daughters that the Gemara says 'What they sold is sold', but as far as the sustenance of a wife is concerned, seeing as her husband is Meshu'bad to her in his lifetime, the property remains in the husband's domain, and they cannot sell it.
כדאמרי' בפ' הנושא (כתובות קג.) 'יתומים שמכרו מדור אלמנה, לא עשו ולא כלום'.
Proof: Like the Gemara says in Perek ha'Nosei (Kesuvos, Daf 103a.) 'Yesomim who sold the abode of the Almanah, have achieved nothing'.
ומ"ש מדר' אסי א"ר יוחנן 'יתומים שקדמו ומכרו בנכסים מועטים ... '?
Implied Question: And what the Gemara brings from Rebbi Asi Amar Rebbi Yochanan 'Yesomim who went and sold Nechasim Mu'atim'?
'התם לא משתעבדי לה מחיים'.
Answer #1: There the property is not Meshu'bad to her during her husband's lifetime.
אי נמי, בית זה עצמו דרה בו בחיי הבעל, אבל מזונות בכל יום צריכה למזונות ולא דמו מזונות אשה למדור.
Answer #2: Alternatively, it is the same house in which she lived during her husband's lifetime, whereas regarding Mezonos, each day she requires Mezonos, and one cannot compare the Mezonos of a woman and her abode.
והוא הדין אם מכרו בנכסים מרובין, מה שמכרו מכרו, דמטלטלי לא משתעבדי למזונות.
Clarification: In actual fact, even if they sold even Ne`chasim Meruibin we would say 'What they sold they sold!', since metalt'lin are not Meshu'bad for Mezonos.
ואמרי' בפ' מציאת האשה (שם סט.) 'בין מכרו בין משכנו אין מוציאין למזונות'.
Proof: And the Gemara also says in Perek Metzi'as ha'Ishah (Ibid. Daf 69.) 'Whether they sold it or gave it as a security. One cannot claim it for Mezonos'.
והאי דנקט 'נכסים מועטין' ...
Implied Question: And the reason that it says 'Nechasim Mu'atin ...
אורחא דמילתא נקט, דלא מזבין אינש נכסים משום הפסד מזונות היכא דאיכא נכסים מרובים.
Answer: Is the normal thing to do, because one does not generally sell property due to a lack of sustenance there where there is a lot of property.
רבי פי' בתוספותיו דר' יוחנן פליג אההיא דמסקינן בפרק ב' דייני גזירות (שם דף קט.) אמר רבי יצחק בן אילעאי משמיה דחזקיה, 'כל מקום שאמר ר"ג רואה "אני את דברי אדמון" הלכה כמותו'.
Clarification: Tosfos's Rebbe explains that Rebbi Yochanan argues with the Gemara's conclusion in 'Daynei Gezeiros', the last Perek in Kesuvos (Daf 109.) which quoting Rebbi Yitzchak ben Ila'i in the name of Chizkiyah, states that 'Wherever Raban Gamliel agrees with Admon, the Halachah is like him'.
וגבי נכסים מועטין תנינא התם (דף קח:) ובפרק מי שמת (ב"ב קלט:) אמר אדמון 'וכי בשביל שאני זכר, הפסדתי?' ואמר ר"ג 'רואה אני את דברי אדמון'.
Clarification (cont.): And Admon says there in the Mishnah (Daf 108:) and in Perek Mi she'Meis (Bava Basra, Daf 139:) 'Is it because I am a male that I should lose out?' And Raban Gamliel there concurs with Admon.
לא ידענא מאי דוחקיה לפרש כך אליבא דאדמון טפי מאליבא דרבנן.
Refutation: Tosfos does not understand what pushed him (his Rebbe) to explain Raban Gamliel according to Admon more than according to the Rabbanan (See Maharsha).
TOSFOS DH ABAYE AMAR ZEH HA'MEISI EITZAH LI'MEKOR BI'NECHASIM K'RABAN SHIMON BEN GAMLIEL
תוס' ד"ה אביי אמר זה המשיא עצה למכור בנכסים כרשב"ג
(Summary: Tosfos disagrees with the Rashbam's explanation and elaborates.)
רשב"ם פי' ביש נוחלין (ב"ב דף קלז.) 'משום דגרם לעבור על דברי הנותן, ו'ערום', דאהנו מעשיו, והרי הוא חוטא ולא לו.
Clarification: The Rashbam explains in 'Yesh Nochlin' (Bava Basra, Daf 137.) that it is because he caused him to contravene the words of the owner, and he is called 'Arum' because his words were effective, and he is a sinner on something that is not his.
ומיהו המוכר עצמו, דהיינו ראשון לא מיקרי רשע, ואף על גב דלכתחילה אסור לעשות כך, דלא חמיר איסוריה, שהרי השליטו הנותן בגוף ופירות לעשות כרצונו.
Clarification (cont.): The seller himself however (i.e. the first one) is not called a 'Rasha', even though Lechatchilah he was forbidden to do so, since his sin is not so severe, seeing as the owner gave him the rights over the object itself and over the Peiros to do with as he pleased.
וקשיא לפירושו בסוף פרק מי שהיה נשוי (כתובות דף צה:) דאמר אביי ' "נכסי לך ואחריך לפלוני", ועמדה וניסת, בעל לוקח הוי, ואין לאחריך במקום בעל כלום.
Question: Tosfos queries the Rashbam however, from Perek Mi she'Hayah Nasuy (Kesuvos, Daf 95:) where Abaye says that, in a case of 'Nechasai lach ve'Acharayich li'Peloni', and the woman gets married, the husband is a purchaser, and 'Acharecha' therefore receives nothing in face of the husband.
ומי אמר אביי הכי - והאמר אביי "איזהו רשע ערום, זה המשיא ... '?
Question (cont.): And on the Kashya 'How can Abaye say that, seeing as Abaye himself defines a Rasha Arum' as someone who gives bad advice to sell ... '? ...
מי קאמר תינשא, ניסת קאמר. אלמא דמדמי מוכר עצמו למשיא?
Question (concl.): The Gemara answers that Abaye did not say that she is permitted to get married, but that she got married. So we see that the Gemara compares the seller himself to the one who gives advice?
ומיהו יש לפרש כיון דמשיא נקרא רשע מכלל דלמוכר אסור לעשות לכתחילה, אע"ג דלא נקרא רשע ...
Answer: It is possible however to explain that since the one who gives advice is called a Rasha, the seller is forbidden Lechatchilah, even though he is not called a Rasha.
כדקתני התם 'אין לו לראשון אלא אכילת פירות בלבד'.
Support: As the Tana says there 'The first one is only permitted to eat the Peiros'.
ואי קשיא, מדקאמר אביי 'זה המשיא עצה ... כרשב"ג', מכלל דאביי ס"ל כרשב"ג?
Question: Since Abaye said 'This is a person who gives bad advice to sell ... like Raban Shimon ben Gamliel', we see that Abaye holds like Raban Shimon ben Gamliel.
והכי אמר אביי נמי בהדיא בפרק מי שהיה נשוי (ג"ז שם) 'בעל לוקח הוי, ואין לאחריך במקום לוקח כלום.'
. Proof: And likewise Abaye specifically said in Perek Mi she'Hayah Nasuy (Ibid) that a husband is a purchaser, and 'Acharecha' receives nothing in the face of a purchaser.
וביש נוחלין (ב"ב דף קלז.) מפרש טעמא משום דקסבר 'קנין פירות כקנין הגוף דמי'.
Proof (cont.): And in 'Yesh Nochlin' too (Bava Basra, Daf 137.) he attributes the ruling to the fact that he holds 'Kinyan Peiros ke'Kinyan ha'Guf Dami'.
ובסוף פרק השולח (גיטין דף מח:) אמר אביי 'נקטינן בעל בנכסי אשתו צריך הרשאה', אע"ג דפירות דידיה הוי, הגוף צריך הרשאה, דמשמע דס"ל דלאו כקנין הגוף דמי?
Question (cont.): Whereas at the end of Perek ha'Shole'ach (Gitin, Daf 48:), Abaye says 'We take on that a husband requires authorization to sell his wife's property, because, even though the Peiros belong to him, the Guf requires authorization. This implies that he holds Kinyan Peiros La'av ke'Kinyan ha'Guf Dami'?
יש לתרץ דוקא גבי 'אחריך', ס"ל לאביי דכקנין הגוף דמי, דאפי' ר"ל דאמר לאו כקנין הגוף דמי, מתרצינן אליביה 'אחריך' שאני ...
Answer: It is exclusively by 'Acharecha' that Abaye holds 'Kinyan Peiros is like Kinyan ha'Guf, since the Gemara states that even according to Resh Lakish who says that it is not like a Kinyan ha'Guf, 'Acharecha' is different.
ופי' רשב"ם - ד'אחריך' משמע גוף ופירות נתן לראשון, דהא בהדיא פי' 'אחריך ירש פלוני'.
Clarification: The Rashbam explains that 'Acharecha' implies that he is giving the Guf and the Peiros to the first recipient, since he explicitly says that 'after you so-and-so will inherit'.
ואף הוא פסק שם כרשב"ג. וז"ל 'בעלמא סבירא לן דלאו כקנין הגוף דמי, כדפסקי' בפרק החולץ (יבמות דף לו:), הכא 'אחריך' שאני.
Clarification (cont.): And also he rules there like Raban Shimon ben Gamliel. And this is what he says: 'Generally, we hold that 'Kinyan Peiros is not like Kinyan ha'Guf', as the Gemara explicitly rules in Perek ha'Choletz (Yevamos, Daf 36:).
וכן עיקר, דלא תקשי הלכתא א'הלכתא, דפסקינן כר"ל פרק החולץ, ובהא דאחריך קיימא לן כרשב"ג, דפסקי' הלכתא לקמיה.
Proof #1: And this is the correct explanation, if we are to avoid a contradiction between two Halachos - as on the one hand, we rule like Resh Lakish, in Perek ha'Choletz, whilst on the other, in the case of 'Acharecha' we will shortly rule like Raban Shimon ben Gamliel ...
ולא פליג ר"ל.
Proof #1 (cont.): And Resh Lakish does not argue with this.
ומדאביי נמי איכא למשמע דהכי קיימא לן, כדאמר אביי 'איזהו רשע ... '.
Proof #2: And from Abaye too, one can extrapolate that this is how we rule, as he says ''Who is a Rasha Arum ... '.
ולקמן נמי 'ההיא אתתא דהוה לה דיקלא בארעא דרב ביבי, אזל איהו אקנייה לבנו קטן, כרשב"ג' ... עד 'אפילו רשב"ג לא קאמר ... '.
Proof #3: And similarly further on where in the case of 'That 'That woman who had a date-palm in the field belonging to Rav Bibi, and where he went and gave it to his son, like Raban Shimon ben Gamliel', and the Gemara continues that 'even Raban Shimon ben Gamliel only said his Din ... '.
מהתם שמעינן דהלכה כרשב"ג.
Proof #3 (cont.): From there too, we can learn that the Halachah is like Raban Shimon ben Gamliel.
הלכך בעינן לפרושי דרשב"ג ס"ל כר"ל, דלאו כקנין הגוף דמי, והכא היינו טעמא ד'אחריך' שאני, ולא תקשה הלכתא אהלכתא.
Conclusion: Therefore, we are forced to say that Raban Shimon ben Gamliel concurs with (the ruling of) Resh Lakish, and he reason there is because 'Acharecha' is different. And this reconciles the two contradictory rulings.
תימה לר', אמאי לא קא חשיב נמי ההיא דאלו הן הנשרפין (סנהדרין דף עו:) אמר רב כהנא משום ר"ע 'איזו עני ורשע ערום, זה המשהה בתו בוגרת?
Question: Tosfos' Rebbe asks why the Gemara does not also reckon the case in 'Eilu hein ha'Nisrafin' (Sanhedrin, Daf 76:), where Rav Kahana in the name of Rebbi Akiva defines a poor man and a Rasha Arum as someone who delays marrying off his daughter until she is a Bogeres?
ויש לומר, דעני ורשע לא קא חשיב.
Answer: The Gemara does not contend with a poor man and a Rasha'.
TOSFOS DH REBBI SHMUEL BAR NACHMENI AMAR HAREI ZEH BUR
תוס' ד"ה רבי שמואל בר נחמני אמר ה"ז בור
(Summary: Tosfos queries with which Tana he concurs.)
תימה, כמאן ס"ל, לא כאחרים ולא כר' יהודה - דאחרים לא קרו בור אלא לשנה ולא קרא, ור' יהודה אפי' עם הארץ לא משוי ליה.
Question: Like whom does he hold? Neither like Acherim nor like Rebbi Yehudah; Since Acherim only calls a Bur someone who has learnt Mishnah but not T'nach. Whereas Rebbi Yehudah does not consider him ('Kara ve'Shanah ve'Lo Shimesh Talmidei-Chachamim' ) even an Am ha'Aretz.
דאמר בסוף פרק אלו מציאות (ב"מ דף לג:) דדרש ר' יהודה בר אילעאי "שמעו דבר ה' החרדים אל דברו ... " - "החרדים אל דברו" - 'אלו תלמידי חכמים'; "אחיכם" - 'אלו בעלי מקרא'; "שנאיכם" - 'אלו בעלי משנה'; "מנדיכם" - 'אלו עם הארץ'.
Source: Since in Perek Eilu Metzi'os (Bava Metzi'a, Daf 33.) he Darshens "Shim'u D'var Hash-m ha'Charedim el Devaro ... " "ha'Charedim el Devaro" refers to the Talmidei-Chachamim; "Acheichem", to those who learn T'nach; "Son'eichem", to those who learn Mishnah; and "Menadeichem", to the Amei ha'Aretz'.
אלמא דבעלי משנה או בעלי מקרא לאו בכלל ע"ה נינהו.
Conclusion: So we see, that those who learn only Mishnah or T'nach are not included in the Amei ha'Aretz?
TOSFOS DH KOL SHE'EINO KOREI KERI'AS SH'MA SHACHRIS V'ARVIS DIVREI REBBI MEIR
תוס' ד"ה כל שאינו קורא ק"ש שחרית וערבית דברי ר"מ
(Summary: Tosfos reconciles this Sugya with Sugyos in Gitin and B'rachos, and cites a Yerushalmi which elaborates on the issue.)
תימה לר"י, דאמר בפ' הניזקין (גיטין דף סא.) ובפ' ג' שאכלו (ברכות דף מז:) 'איזהו עם הארץ? כל שאינו אוכל חולין בטהרה', דברי ר"מ.
Question: The Ri asks from the Gemaros in Perek ha'Nizakin (Gitin, Daf 61.) and in Sheloshah she'Achlu (B'rachos, Daf 47:) where Rebbi Meir defines an Am haAretz as 'Anyone who does not eat his Chulin be'Taharah'?
ופירש - דהרבה ענייני עם הארץ הן; ויש שאין מקבלין ממנו עדות, כדאמרינן בפ' אלו עוברין (פסחים דף מט:) 'ששה דברים נאמרו בעם הארץ: אין מקבלין מהן עדות ... '?
Answer: And he explains that there are many kinds of A ha'Aretz; There are some whose testimony one does not accept, as the Gemara says in Perek Eilu Ovrin (Pesachim, Daf 49:) 'Six things are said about an Am ha'Aretz: That one does not accept testimony from him ... '.
ובפ' חומר בקודש (חגיגה דף כב.) 'כמאן מקבלין סהדותא מעם הארץ, כר' יוסי.
Answer (cont.): And also in 'Chomer ba'Kodesh (Chagigah, Daf 22.) 'Like whom do we accept testimony from an Am ha'Aretz nowadays? Like Rebbi Yossi'.
ויש כשר לענין עדות, ונחשד על הטהרות ועל המעשרות, או לענין זימון או לענין שביעית.
Answer (cont.): And there others who are eligible to testify, but who are suspect on Taharos and on Ma'asros, or concerning Bensching Mezuman or concerning Sh'mitah ...
א"נ, לענין דברים שאינן נקחין אלא מן המומחה, כדאיתא בפ' שני דמסכת ע"ז (דף לט:).
Answer (cont.): And other cases where one may only purchase from an expert, as the Gemara explains in the second Perek of Maseches Avodah-Zarah (Daf 39:).
בירושלמי - 'אשה פרושה', זו היא שיושבת ומלעבת בדברי תורה - "ותאמר 'אלי תבא'. וישכב עמה בלילה הוא".
Ishah Perushah #1: The Yerushalmi, discussing an 'Ishah Perushah', explains that she is one who sits and mocks the words of Torah, by citing the Pasuk "And she (Leah) said 'You (Ya'akov) will come to me!' And he lay with her that night", and claiming that she is more modest than Leah, who claimed Tashmish verbally.
א"ר אבהו 'כביכול היה במחשבה, הוא לבדו יודע שלא עלתה על דעתה אלא בשביל להעמיד שבטים.
Ishah Perushah #1 (cont.): Rebbi Avuhu said that only Hakadosh-Baruch-Hu knew that, in reality, Le'ah only thought the words (that the Torah portrays verbally), and that her sole objective was to mother the tribes.
הוסיפו עליהם 'בתולתא ציימנית' - מציימה אובדת בתוליה ואלמנה שובבית [מי חגלה נסבת שם ביש] ותינוק שהוא עולה לחדשיו (בתולה ציימנית מציימה אובדת בתוליה.
Other Cases: They added to the list 'Besultsa Tzaimanis' - one who fasts and loses her virginity and a mischievous widow, such as Chaglah (a known sorceress), who would visit women who were about to give birth and pretend to pray for them, but who in fact, using witchcraft, would prevent her from giving birth.
ותינוק שהוא עולה לחדשיו: ר' חלקיה בשם ר' סימון 'זה שהוא גדול בתורה שלא בפירקו ומבזה את הגדולים ממנו'.
A Precocious Child #1: Rebbi Chilkiyah in the name of Rebbi Symon explains that it refers to a great Torah scholar, who is beyond his years, and who despises those who are greater than him.
א"ר יוסי 'זהו שבן תשע ואבריו נראה כבן י"ב, והוא בא על אחת מכל העריות האמורות בתורה, והן מתות על ידו והוא פטור'.
A Precocious Child #2: According to Rebbi Yossi, it refers to a nine-year old who resembles a twelve-yeat old, who commits adultery with one the Arayos in the Torah, and they are sentenced to death because of him, whilst he is Patur.
רבי פירש 'מציימה אובדת בתוליה', מחמת צומות בתוליה נושרות.
Metzaymah #1: Tosfos Rebbe explains 'Metzaymah Ovedes Besulehah' to mean that she loses her virginity, when through constantly fasting, her signs of virginity fall out.
אבל מורי אחי הרב ר"מ פי' 'עושה עצמה חסידה ומתפללת'.
Metzaymah #2: His uncle, the Ram explains that she makes herself out to be pious and Davens constantly ...
כדגרסינן בגמ' דידן 'צליינית' - וכאילו צמה ועושה תעניות, שתהא נענת בתפלתה, ואינה עושה אלא לגנב את העין שלא יבדקו אחריה, ומזנה ואובדת בתוליה.
Support: Which our Gemara refers to as 'Tzalyanis' - as if she indulged in fasts all the time, in order for her prayers to be answered. And she only does this to fool the people, in order that they should not examine her too closely, and then she commits adultery and loses her virginity.
22b----------------------------------------22b
TOSFOS DH V'AD KAMAH AD ARBA'IM SH'NIN
תוס' ד"ה ועד כמה עד ארבעין שנין
(Summary: Tosfos clarifies from when the forty years begin.)
פי', משנה שהתחיל ללמוד עד ארבעים שנה, ולא משנה שנולד.
Clarification: This means forty years from the time that he began to learn, and not from the time that he was born.
כדאמרינן בפ"ק דמסכת ע"ז (דף ה:) "ולא נתן ה' לכם לב לדעת עד היום הזה". 'ש"מ לא קאים איניש אדעתיה דרביה עד ארבעין שנין'.
Source: Like the Gemara in the first Perek of Avodah-Zarah (Daf 5:) which, commenting on the Pasuk "And Hash-m did not give you a heart to understand until this day" - extrapolates that 'It takes a person forty years to fully understand his Rebbe'.
וזה היה ממתן תורה עד מ' שנה שאז התחילו ללמוד.
Source (concl.): And the Pasuk there is speaking forty years after Matan Torah, when they began to learn Torah.
TOSFOS DH B'SHAVIN
תוס' ד"ה בשוין
(Summary: Tosfos discusses four ways of explaining this answer.)
רש"י פי' אם שוה לגדול העיר בחכמה, מותר להורות.
Explanation #1: Rashi explains that if he is equal to the Gadol of the city in wisdom, then he is permitted to Pasken.
קשה לר"י מפרק הרואה (ברכות דף סג.) דאמר אביי 'באתרא דאית גבר, תמן לא תיהוי גבר. פשיטא? לא צריכא דשוין'. אלמא היכא דשוין אין לו לקפוץ להוראה.
Question: The Ri queries this however, from the Gemara in Perek ha'Ro'eh (Daf 63.) where Abaye said that in a town where there is a man one should not be a man. And on the question that that is obvious, the Gemara answers 'When they are equal!' So we see that where they are equal one should not be quick to Pasken.
להכי מסתברא הכא לפרש - 'והא רבה דאורי': והוא לא הגיע להוראה, שכל ימיו לא היה אלא מ' שנה?
Explanation #2: Therefore we need to explain as follows 'But Didn't Rabah Pasken' - even though he was not eligible to Pasken, since as he had not reached the age of Hora'ah (seeing as his entire life-span was only forty years)?
'בשוין' - הא דאמר שאין לו להורות עד ארבעין שנין, היינו כששוה לגדול העיר בחכמה, וגדול העיר הגיע להוראה.
Explanation #2 (cont.): They were equal': When the Gemara says one is not permitted until the age of forty, that speaks where one is equal in knowledge to the Gadol of the town, and where the latter is eligible to Pasken.
הלכך כיון שיש שם חכם כמותו הגיע להוראה בשנים, והוא לא הגיע לשני הוראה, אין לו להורות לפניו.
Explanation #2 (cont.): Consequently, where there is a Chacham like him who is eligible to Pasken, whilst he is not, he should not Pasken in the presence of the Chacham.
אבל אם גדול העיר הוא בחכמה, אע"ג שלא הגיע לכלל שנים מורה. ורבה גדול העיר בחכמה היה.
Explanation #2 (concl.): But if one is the Gadol ha'Ir in Chochmah, then, even if one is not eligible to Pasken, one is permitted to do so. And Rabah was the Gadol ha'Ir in knowledge.
אבל ר"י פי' - ההוא דפרק הרואה דמיירי באדם שנכנס לעיר שיש שם חכם מורה תמן, לא תהוי גבר אפי' בשוין.
Explanation #3: The Ri however, explains that the case of Perek ha'Ro'eh speaks where a man arrives in a town where there is a Chacham, and it is he who should not Pasken even if they are equal ...
אבל אם הוא קבוע בעיר כמותו ושוה לו בחכמה, מותר לו להורות, כמו שפי' רש"י.
Explanation #3 (cont.): But if he is a resident in the town like the Chacham, and he is his equal in knowledge, then he is permitted to Pasken, like Rashi.
ור"ח פי' התם באתר דאית גבר ממונה משתדל בצרכי ציבור, לא תקפוץ לתוך שררות אפי' בשוין.
Explanation #4: Whereas Rabeinu Chananel explains there that in a place where there is an appointee who is in charge of overseeing to community affairs, one should not into the leadership of the town, even where they are equal.
ולפי' לא מיירי בהוראה.
Conclusion: According to him, it transpires that the Gemara is not talking about Paskening at all.
TOSFOS DH P'ROSH ME'AHAVAH P'ROSH MI'YIR'AH
תוס' ד"ה פרוש מאהבה פרוש מיראה
(Summary: Tosfos cites a Yerushalmi, which explains this Beraisa.)
בירושל' פרק הרואה 'עשה מאהבה ועשה מיראה. עשה מאהבה - שאם באת לשנוא דע שאתה אוהבו, ואין אוהב שונא. עשה מיראה - שאם באת לבעוט, דע שאתה ירא ואין ירא מבעט':
Yerushalmi: In Perek ha'Ro'eh states: "Do it out of love; Do it out of fear!' Do it out of love - so that if you come to hate, you will know that you love Him, and a lover does not hate. Do it out of fear - so that if you come to rebel, you know that you fear Him, and one who fears does not rebel!'
שבעה פרושין הן: פרוש שכמי' ... 'פרוש מן הנכייה' ...
Yerushalmi (the Seven P'rushim): There are seven P'roshim: 'P'rosh Shichmi', 'P'rosh min ha'Nechiyah' ... .
'פרוש שכמי' - טעון מצותיה על כתפיה.
Yerushalmi (the Seven P'rushim [cont.]): 'P'rosh Shichmi' - that he carries the Mitzvos on his shoulders (for show - See R. Yitzchak Aizak Chaver for explanation of all the cases of the Yerushalmi).
'פרוש נקפי' - 'אקיף לי ואני עבד מצוה'.
Yerushalmi (the Seven P'rushim [cont.]): 'P'rosh Nikfi' - 'Lend me money and I will give Tzadakah!'.
'פרוש קיזאי' - עבד חדא חובה וחדא מצוה, ומקיז, חדא בחדא.
Yerushalmi (the Seven P'roshim [cont.]): 'P'rosh Kiza'i - He performs a sin and then a Mitzvah, to negate the sin.
'פרוש מן הנכייה' - מאי דאית לי אנא מנכה, ועבד מצות.
Yerushalmi (the Seven P'roshim [cont.]): 'Shall I everything that I own in order to perform a Mitzvah?'
'פרוש אדע חובתי ואעשנה' - הי דא חובתי עבדית דא'עביד מצות דכותה'.
Yerushalmi (the Seven P'roshim [cont.]): 'P'rosh Eida Chovasi ve'E'esenah' - Tell me what I am obligated to do and I will do it!'
'פרוש יראה' כאיוב. 'פרוש אהבה' - כאברהם, דכתיב (ישעיה מא) "זרע אברהם אוהבי".
Yerushalmi (the Seven P'roshim [cont.]): 'P'rosh Yir'ah' - like Iyov; P'rosh Ahavah' - like Avraham, as the Navi writes (in Yeshayah, 41) "The seed of Avraham My beloved".
אין לך חביב מכולם אלא פרוש אהבה כאברהם.
Conclusion: The most precious of all is someone who abstains out of love, like Avraham.
TOSFOS DH L'OLAM YA'ASOK ADAM BA'TORAH AF-AL-PI SHE'LO LI'SHEMAH
תוס' ד"ה לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אע"פ שלא לשמה
(Summary: Tosfos reconciles this Sugya with the Sugyos in Ta'anis and in B'rachos, which forbids performing Mitzvos she'Lo li'Sheman')
ואי קשיא, הא אמרינן בפ"ק דתענית (דף ז.) 'כל העוסק בתורה שלא לשמה, נעשית לו סם המות'?
Question #1: We learned in the first Perek of Ta'anis (Daf 7.) that 'Whoever studies Torah she'Lo li'Shemah, it becomes for him a poison'?
ובשלהי פרק היה קורא במסכת ברכות (דף יז.) 'כל העוסק בתורה שלא לשמה, נוח לו שלא נברא'?
Question #2: And in Perek Hayah Korei, in Maseches B'rachos (Daf 17.) it says that 'Whoever studies Torah she'Lo li'Shemah would have been better off had he not been created'?
נראה לתרץ 'עוסק שלא לשמה' - כגון מיראת היסורין כי הכא, ומאהבת קיבול פרס, שאינו מתכוין להשלים רצון יוצרו שציוהו על כך אלא להנאתו ...
Answer: 'One who studies she'Lo li'Shemah' (that is mentioned here) speaks where he does so out of fear of suffering, like the case cited in the Gemara, and for the love of reward, where he does not have in mind to fulfil the will of his Creator who commanded him to do it, but for his own benefit.
כדאמרינן בפ"ק דמסכת ע"ז (דף יט.) "במצותיו חפץ מאד", 'ולא בשכר מצותיו'.
Source #1: As the Gemara, commenting on the Pasuk in Tehilim "be'Mitzvosav Chafetz Me'od" says in the first Perek of Avodah-Zarah - 'and not bi'Sechar Mitzvosav' (for the reward that one receives).
והיינו דתנן (אבות פ"א מ"ג) 'אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב ע"מ לקבל פרס'.
Source #2: And this is what we learned in the Mishnah (in Avos, 1:3) 'Do not behave like slaves who serve their master in order receive a reward'.
וכי הא דאמר בפ' עגלה ערופה (לקמן מז.), ואיתא בנזיר פרק מי שאמר הריני נזיר (דף כג:) ובפרק בתרא דהוריות (דף י:) 'לעולם יעסוק אדם ... ', שבשכר מ"ב קרבנות שהקריב בלק, זכה ויצאה ממנו רות'.
Source #3: Like the case that is cited in Perek Eglah Arufah (later, on Daf 47.), and also in Nazir, Perek Mi she'Amar Hareini Nazir (Daf 23:) and in the last Perek of Horiyos (Daf 10:) 'A person should always study Torah ... '. since as a reward for the forty-two Korbanos that Balak brought, he merited to have Rus as an offspring'.
גם הוא נתכוין להנאתו, שהעלה קרבן לשם להשלים חפציו בשכרו, ולא לשם שמים.
Source #3 (cont.): He too did what h did for his own personal benefit, bringing the Korbanos in order to get what he wanted as a reward, and not for the Sake of Hash-m.
וכדאמרי' פ"ק דר"ה (דף ד.) 'האומר סלע זו לצדקה ע"מ שיחיה בני, ה"ז צדיק גמור'.
Support: As the Gemara says in the first Perek of Rosh ha'Shanah (Daf 4.) 'Someone who gives a Sela for Tzedakah in order that his son should live is a complete Tzadik.
אבל ההיא 'שלא לשמה' דתענית ומס' ברכות אינו עוסק בתורה כדי לקיים לא מאהבה ולא מיראה, אלא להוסיף על חטאתו פשע, שעתה שגגות נעשו לו זדונות.
Answer (cont.): Whereas the 'she'Lo li'Shemah in Ta'anis and In B'rachos is studying Torah neither out of fear nor out of love, only to add one sin on another (See Tosfos B'rachos, 17. DH ha'Osek'), with the result that his Shegagos become Zedonos.
שאע"פ שידע שעובר, לא מנע מכל תאות לבו.
Answer (concl.): Since, even though he knows that he transgresses, he does not restrain himself from indulging in all his desires.
כדמפרש התם (ברכות יז.) 'תכלית חכמה תשובה ומעשים טובים.
Proof: As the Gemara explains there (B'rachos, 17.) 'The purpose of wisdom is Teshuvah and good deeds ...
שלא יהא אדם קורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים, ובועט באביו ובאמו וברבו או במי שגדול הימנו ...
Proof (cont.): That a person should not learn Torah, Mishnah and Gemara, even whilst he rebels against his father and his mother and against those who greater than him
שנאמר "ראשית חכמה יראת ה', שכל טוב לכל עושיהם", ללומדיהם לא נאמר אלא לעושיהם, לעושים לשמה.
Source: As the Pasuk says (in Tehilim) "The fear of G-d is the beginning of wisdom, a good understanding to all those who do them". 'It does not say to learn them, but "to do them" - to those who do them li'Shemah!'.
TOSFOS DH EILU SHE'MINCHOSEIHEM NISRAFOS
תוס' ד"ה אלו שמנחותיהם נשרפות
(Summary: Tosfos queries the omission of where either he or she died.)
תימה, אמאי לא חשיב נמי מת הוא או שמתה היא, דאמרי' בפ"ק (לעיל דף ו:) דנשרפת?
Question: Why does the Mishnah not include where he or she died, which as we learned in the first Perek (Daf 6:) is burned?
וליכא למימר דוקא, היינו לאחר שקידש הקומץ כדתני' לעיל, אבל הכא לא חשיב אלא הנשרפת משקדשה בכלי.
Refuted Answer: And one cannot answer that that speaks Davka - after one has declared the Kometz Kodesh, as we learned in a Beraisa earlier, whereas here it speaks exclusively about things that are burned after they have been sanctified in a K'li (Shareis).
דה"ה אם משקדשה בכלי, דנשרפת, ואיידי דקתני סיפא קירב הקומץ דנאכלת, נקט רישא 'קידש הקומץ',
Refutation: Because the obligation to burn it will apply there even if it has been sanctified in a K'li, and it is only because the Seifa says that if the Kometz has been brought, it (the Shirayim) may be eaten, that it mentions 'Kidesh ha'Kometz in the Reisha.
א"נ, רבותא נקט אע"פ דכבר קדוש וקרוב להקרבה טפי מקידשה בכלי, אפ"ה נשרפת.
Conclusion: Alternatively, it is teaching us a Chidush, namely, that even though it has been sanctified and is closer to being sacrificed than where it has been sanctified in a K'li, it must nevertheless be burned.
TOSFOS DH V'SHE'BA'ALAH BA ALEHAH BA'DERECH (This Dibur belongs to the next Daf)
תוס' ד"ה ושבעלה בא עליה בדרך
(Summary: Tosfos explains why the Minchah is burned, and is not considered an erroneous sanctification.)
תימה לר"י, אמאי נשרפת? כיון דבדרך בא עליה, היינו קודם שתקדוש ...
Question: The Ri asks why the Minchah is burned, seeing as he was intimate with her on the journey, it is prior to the sanctification ...
וכיון דאין המים בודקין אותה - כדאמר "ונקה האיש מעון", 'בזמן שהאיש מנוקה מעון' ...
Question (cont.): And since the water is not destined to examine her - as we Darshen from the Pasuk "And the man will be free from sin", 'It is only when the man is free from sin (that the water examines her).
תיגלי מילתא למפרע דכי קדוש, בטעות קדוש, כדאמרינן גבי 'ושבאו לה עדים שהיא טמאה' ...
Question (cont.): Why is it not retroactively apparent that when the Minchah was sanctified, it was sanctified in error, as the Gemara says with regard to 'Witnesses who testify that she is guilty'?
דהואיל ולא לבדוק עומדת, ולא ראויה למנחה, לא היתה ראויה לכלי, ואין כלי שרת מקדשין אלא בראוי להן?
Question (concl.): Because, since she does stand to be examined, and she is not fit to bring her Minchah, it was not fit to be placed inside a K'li, and K'lei Shareis only sanctify what is fit to go in them?
ונראה דדוקא לגבי שבאו לה עדים ... שייך למימר הכי, משום דמנחה לברר עון וכשיש שם עדים הרי העון מבורר, וא"צ בירור.
Answer: It is only with regard to where witnesses came ... that one can apply this S'vara, because the Minchah comes to clarify her sin, and when there are witnesses, the sin is already clarified, and requires no further clarification.
אבל הכא שבא עליה בדרך שצריך לברר, אע"ג דאין המים בודקין, כי קדוש מעיקרא שפיר קדוש, מאחר שלא נתברר העון.
Answer (cont.): Whereas here, where he was intimate with her on the journey, where clarification is still required, even though the water will not examine her, when he initially sanctified the Minchah, it did indeed, become sanctified, seeing as the sin was not clarified.
ולא הוי אלא כמו 'שנשאו ונתנו בה מוזרות בלבנה' קודם לכן, דאין המים בודקין, ואפ"ה מנחה שפיר קדוש.
Precedent: And it can be compared to the case of 'Women who spin in the moonlight talked about her earlier', where, despite the fact that the water does not examine her, her Minchah is sanctified.
והאי דלא חשיב במתני' מנחת ארוסה ושומרת יבם ואלמנה לכ"ג ...
Implied Question: And the reason that the Mishnah fails to mention the Minchah of an Arusah a Shomeres Yavam or of an Almanah to a Kohen Gadol ...
מפני שידוע פסול שלהן שאינן נבדקות, ואין מביאין אותם לשתות.
Answer: Is because since their P'sul is known in advance, and that they will therefore not be examined, they are not brought to the Beis-ha'Mikdash to drink in the first place.
TOSFOS DH HA'OMERES TEME'AH ANI
תוס' ד"ה האומרת טמאה אני
(Summary: Tosfos, citing the Yerushalmi, clarifies the case.)
ירושלמי - האומרת 'טמאה אני': לא כחטאת שמתה בעליה היא, וחטאת שמתה בעליה ילכו המעות לים המלח; דמיא לאשם תלוי - אם לאשם תלוי, אפי' משקדשה בכלי.
Yerushalmi: If the woman declares that she is forbidden to her husband; It is neither comparable to a Chatas whose owner died (where the money goes to the Yam he'Melech), nor to an Asham Taluy (because then the Minchah ought to be redeemable even after it became sanctified in a K'li Shareis)?
א"ר מתני' דמיא לאשם תלוי שנשחט, דתנינן תמן 'אם משנשחט נודע לו, הדם ישפך והבשר יצא לבית השריפה'.
Yerushalmi (cont.): Rebbi compares to an Asham Talay that has been Shechted, and we learned there in a Mishnah 'If he got to know about it after the Shechitah, the blood must be poured out and the flesh taken out to the Beis ha'Sereifah.
TOSFOS DH KOL HA'NESU'OS L'KOHANIM MINCHOSEIHEN NISRAFOS
תוס' ד"ה כל הנשואות לכהנים מנחותיהן נשרפות
(Summary: Tosfos first explains why, according to Rashi, the Sotah's husband has a portion in her Minchah then cites a Yerushalmi on which he elaborates.)
פרש"י, אחד מנחת סוטה ואחד מנחת נדבה.
Explanation #1: Rashi explains that it refers both to a Minchas Sotah and to a Minchas Nedavah.
ותימה, מנחת נדבה מה חלק יש לו בה? והא אפילו רבי יהודה דאומר בפ' אין בין המודר (נדרים דף לה:) 'אדם מביא על אשתו כל קרבנות שהיא חייבת ...
Question: What sort of portion does the husband have in her Minchas Nedavah? Why, even Rebbi Yehudah, who says in Perek Ein bein ha'Mudar (Nedarim, Daf 35:) that a man brings on behalf of his wife any Korban that she is Chayav ...
דווקא שהיא חייבת, כדמפרש בספרי - כגון אם [הקיפה] נזירות בראשה וחיללה את השבת. דומיא דמנחת סוטה שהיא חובה ...
Question (cont.): That is specifically Korbanos that she is Chayav to bring, as is explained in the Sifri - such as if she is a Nazir or if she transgressed Shabbos, similar to a Minchas Sotah, which she is obligated to bring.
דיליף לה מ"והביא את קרבנה עליה" 'כל קרבן שעליה'
Source: And it learns it there from the Pasuk "And he shall bring her Korban on her behalf (alehah)" - 'any Korban that she is obligated to bring'.
אבל מנחת נדבה, מודה רבי יהודה שאינו מביא?
Question (concl.): But as far as a Minchas Nedavah is concerned, Rebbi Yehudah agrees that he does not bring?
וי"ל, משום הכי יש לו חלק, משום דקי"ל מה שקנתה אשה, קנה בעלה.
Answer: The reason that he has a portion in it is because of the ruling 'Mah she'Kansah Ishah Kanah Ba'alah (that whatever a woman acquires, belongs to her husband).
כדתנן בפ"ד דנזיר (דף כד.) 'אם שלה היתה בהמה, החטאת תמות'.
Source: As we learned in the Mishnah in the fourth Perek of Nazir (Daf 24.) 'If the animal was hers, the Chatas must die'.
וקא דייק בגמ' 'מנא לה, מה שקנתה אשה קנה בעלה?
Source (cont.): And, based on the principle 'Mah she'Kansah Ishah ... ') the Gemara asks there 'From where dos she possess an animal?'
הלכך יש לו חלק בה, אפילו לרבנן דפליגי אדר' יהודה, ואמרי דווקא קרבן שמכשירה לו, מביא עליה, דמה שקנת' קנה בעלה.
Conclusion: That explains why he has a portion in it, even according to the Rabbanan who argue with Rebbi Yehudah, who say that it is only a Korban that permits her to him that he brings on her behalf. And this is on account of the principle 'Mah she'Kansah Ishah ... '.
מיהו בירושלמי דפרק היה מביא משמע דבמנחת סוטה איירי. והכי איתא התם "מנחתה" - 'מלמד שהיא קדשה לשמה; כשם שהיא קדשה לשמה, כך היא קדשה לשמו.
Explanation #2: The Yerushalmi in Perek Hayah Meivi however, explains it with regard to Minchas Sotah exclusively. And so it says there: "Her Minchah": 'This teaches us that she declared it Hekdesh in her name, and just as she declared it Hekdesh it in her name, so too, did she declare it Hekdesh in his name'.
ותני רבי חייא ופליג 'ליקרב כליל אינה יכולה מפני שותפתה של אשה; לאכול אינה יכולה מפני שותפתו של איש'?
Explanation #2: And Rebbi Chiya asks there that on the one hand, one cannot burn it entirely, on account of her portion, whilst on the other, one cannot eat it, on account of her husband's portion?
[אלא] הקומץ קרב לעצמו, והשירים קריבין לעצמן. ואת אומר "מנחתה"?
Question: We must therefore say that the Kometz is brought separately and so are the Shirayim. So how can you call it 'her Minchah?'
אלא מה דאישתעי קרא אישתעי מתני'.
Answer: Only the Mishnah calls it 'her Korban' because the Pasuk calls it her Korban'.
ותו התם - "והביא את קרבנה עליה". בעלה מהו שיפריש עליה חוץ מדעתה?
Yerushalmi: Furthermore the Yerushalmi says there "And he shall bring Korban on her behalf". Is her husband permitted to designate the Korban on her behalf without her knowledge?
מכיון שיש לו שותפות במנחה, מפריש עליה חוץ מדעתה.
Yerushalmi (cont.): And it answers that since he is a partner in it, he can designate it for her without her knowledge.
וא"ת מאחר שיש לו חלק בה, א"כ הויא לה מנחת שותפות, ואומר בפ"ק דזבחים (דף ה:) 'הניח מנחה לשני בניו ומת, קריבה ואין בה משום שותפות'.
Question: Since he has a portion in it, it is a shared Minchah, and the Gemara says in the first Perek of Zevachim (Daf 5:) that 'If a man left a Minchah to his two sons, and died, it is brought and there is no problem with partnership.
הא יש בה משום שותפות, אינה קריבה ...
Question: So we see that if there would be, it could not be brought ...
משום דכתיב בה "נפש", והכי קתני בסיפרי בהדיא?
Reason: Because the Torah writes in connection with the Minchah "Nefesh", and this is what the Sifri specifically says?
וי"ל, כיון דעיקר כפרה משום דידה, "נפש" קרינן בה.
Answer: Since the main Kaparah comes on account of her, we can justifiably call it "Nefesh".
דהא הניח מנחתו לשני בניו, דמסיק התם (דף ו.) דקניא להו, אלא משום מקיבעא לא מכפרי, קרינא ביה "נפש".
Proof: Because in the case where he left his Minchah to his two sons, the Gemara concludes there (Daf 6.) that they acquire it, only because they are not atoned for in a fixed way, it is still called "Nefesh".
TOSFOS DH HA'KOMETZ KAREIV B'ATZMO
תוס' ד"ה הקומץ קרב בעצמו
(Summary: Tosfos reconciles tbhis Sugya with the Sugya in Nedarim, which considers the one who is being atoned for to be the owner.)
וא"ת, אמאי לא שדינן לכולה מנחה בתר דידה, ויהו שיריה נאכלין?
Question: Why do we not ascribe the entire Minchah to her, in which case one will be permitted to eat the Shirayim?
כדאמר בפ' אין בין המודר (נדרים דף לו:) ואיתא בפ"ק דזבחים (דף ו.) ובפ"ק דתמורה (דף ב:) 'מתכפר עושה תמורה'.
Precedent: As the Gemara says in Perek Ein bein ha'Mudar Nedarim, Daf 36:), and it is also cited in Zevachim (Daf 6.) and in the first Perek of Temurah (2:) 'The One who is being atoned for (the Miskaper) makes a Temurah' ...
והכא היא מתכפרת במנחה זו?
Conclusion: And here she is the Miskaper with this Minchah?
י"ל, התם מיקני למתכפר כולי זבח ואין לו למקדיש חלק בו, אבל הכא יש לו לבעל חלק במנחה.
Answer: In the case there, the Miskaper owns the entire Korban and the Makdish has no portion in it, whereas here the husband has a portion in the Minchah.
TOSFOS DH D'MASIK L'HU L'SHUM EITZIM
תוס' ד"ה דמסיק להו לשום עצים
(Summary: Tosfos first disagrees with Rashi's explanation, then reconciles the Sugya in Menachos with our Sugya.)
רש"י פי' דנימא הכי - אם ראוין הן להקטיר ולא היתה ראויה לקמוץ ... '.
Explanation #1: Rashi explains that he must stipulate - 'If they are fit to burn and were not fit to take a Kemitzah from ... '.
ותימה, מאי תנאי שייך, הא ודאי כאילו מעורבין שיריים, והוי כאברי עולה ואברי חטאת שנתערבו, דפליגי בה ר"א ורבנן (זבחים עז.) ... ?
Question: How is it possible to stipulate, seeing as it definitely as if it is mixed with the Shirayim? And it is like the limbs of an Olah and those of a Chatas are mixed up, over which Rebbi Eliezer and the Rabbanan in Zevachim (Daf 77.) argue ...
דלא שייך בה תנאי, דליכא שום ספק?
Question (cont.): Where stipulation is not applicable, seeing as there is no Safek.
אלא ודאי מקצתן ראויה להקטיר ומקצתן לאכול,
Explanation #2: But rather part of it is fit to be burned on the Mizbe'ach and part of it is fit to be eaten.
ואותן מה שבתוכן שאין ראוי להקטיר מעלה אותם לשם עצים בכל מקום שהוא, ולא שייך שום תנאי.
Explanation #2 (cont.): And the part that is not fit to be burned he offers in the form of wood, wherever it might be, so that stipulation does not come into the picture.
וכמדומה דרש"י נקט לי' אגב שטפיה דההיא דפרק נושאין על האנוסה (יבמות ק.) דתנן 'כהנת שנתערב ולדה בולד שפחתה, נותנין עליהם חומרי ישראל וחומרי כהנים'.
Rashi's Source: Apparently Rashi mentions 'stipulation' having in mind the Mishnah in Perek Nos'in al ha'Anusah (Yevamos, Daf 100.) rules that if the baby of a Kohenes got mixed up with the baby of her Shifchah, one places upon her the stringencies of a Yisrael and the stringencies of a Kohen ...
ומפרש בגמרא ד'מנחתם נקמצת כמנחת ישראל, ואינה נאכלת כמנחת כהנים'. וכולה סוגיא כי הכא.
Rashi's Source (cont.): And the Gemara there explains that the Menachos that they bring require Kemitzah like the Minchah of a Yisrael, but that it cannot be eaten, like the Minchah of a Kohen, and the Sugya follows the same pattern as our Sugya here.
והתם ודאי שייך תנאי, כשהאחד מקריב מנחה, אינו יודע אם כהן הוא או ישראל, וצריך להתנות כמו שפירש רש"י כאן.
Rashi's Source (cont.): Now there, it is certainly necessary to stipulate, since when one of them brings her Korban, we do not know whether it is the Minchah of a Kohen or of a Yisrael. Consequently, she needs to stipulate in the way that Rashi explains here.
והא דתנן בהקומץ רבה (מנחות דף כג.) 'נתערב קומצה בשיריה או בשירים של חבירתה, לא יקטיר'.
Implied Question: And when the Mishnah says in ha'Kometz Rabah (Menachos, Daf 23.) that 'If her Kometz got mixed up with her Shirayim or with those of her friend, it should not be burned?
אית לן למימר דסתמא כרבנן דפליגי אדרבי אליעזר.
Answer: We can explain that this goes according to the Rabbanan who argue with Rebbi Eliezer.
TOSFOS DH HA'KOMETZ KAREIV L'ATZMO V'HA'SHIRAYIM L'ATZMAN
תוס' ד"ה הקומץ קרב לעצמו והשיריים לעצמן
(Summary: Tosfos citing a Yerushalmi, discusses the status of the Shirayim.)
בירושל' - בעי אליביה דר"ש 'אלין שיריים משום מה הם באים, משום קומץ או משום שיריים?
She'eilah: The Yerushalmi asks about the status of these Shirayim, according to Rebbi Shimon; whether they come in the form of a Kometz or in the form of Shirayim?
אי תימר משום קומץ, אינו נותנו בלילה ואינו נותנו לאחר מיתה ואינו מחשב להן; ואי תימר משום שיריים, נותנו בלילה ונותנו לאחר מיתה, מהו שיחשב להן?
She'eilah (cont.): If it is the former, then they cannot be brought at night-time, neither can they be brought after the owner's death, nor are they subject to Pigul. Whereas if it is considered Shirayim, he may bring it at night-time and after the owner's death, but are they subject to Pigul?
ופשיט לה מדר"א בר"ש, דאמר דמתפזרין על גבי הדשן שלמטה, כדמפרש בפ' ואלו הן מנחות 'הדא אמרו, נותנו בלילה ונותנו לאחר מיתה. ומחשב להן.
Resolution #1: And it resolves the She'eilah from Rebbi Elazar b'Rebbi Shimon, who says that one scatters it on the lower Beis-ha'Deshen, as the Gemara explains in Perek ve'Eilu hein Menachos. Hence one must say that one may place it at nighttime, after the owner's death and it is subject to Pigul.
א"ר יוסי בר בון 'אינו מחשב להו' שלא הוכשרו לא לאכילת אדם ולא לאכילת מזבח.
Resolution #2: According to Rebbi Yossi bar Bun it is not subject to Pigul, seeing as it is not fit either for a person to eat or for the Mizbe'ach.
23b----------------------------------------23b
TOSFOS DH KOHEN V'LO KOHENES
תוס' ד"ה כהן ולא כהנת
(Summary: Tosfos, citing a Yerushalmi, resolves a number of contrary Sugyos by amending this D'rashah.)
ירושלמי - ר' אבהו בעי קמיה ר"ל 'והכתיב (ויקרא כב) "וכהן כי יקנה נפש קנין כספו". מעתה "כהן", 'ולא כהנת'?
Question: The Yerushalmi cites Rebbi Avahu, who asked Resh Lakish from the Pasuk in Emor "ve'Kohen ki Yikneh Nefesh Kinyan Kaspo" - whether we will say there too, "Kohen" 've'Lo Kohenes'?
א"ל "והכהן המשיח תחתיו מבניו" - את שבנו עומד תחתיו, יצתה זו שאין בנה עומד תחתיה.
Answer: And he answered with the Pasuk in Tzav "ve'ha'Kohen ha'Mashi'ach Tachtav mi'Banav" - implying one whose son stands in his place, precluding a woman, whose son does not stand in her place (but not from the word "Kohen" alone).
ה"ה דבפרק הזרוע (חולין דף קלב.) הוה מצי לשנויי נמי הכי "ונתן לכהן הזרוע", דלא אמר "לכהן", 'ולא לכהנת', אלא 'אפילו לכהנת'.
Refuted Question: Likewise in Perek ha'Zero'a ve'ha'Lechayayim (Chulin, Daf 132.) the Gemara could have answered like this - that when the Torah writes "ve'Nasan ha'Zero'a ... " we do not Darshen "la'Kohen" - 've'Lo la'Kohenes', but rather 'Afilu la'Kohenes'.
דהכא טעמא משום דכתיב 'והכהן המשיח תחתיו מבניו".
Refuted Question (cont.): Since the reason here is because the Torah writes "ve'ha'Kohen ha'Mashi'ach Tachtav mi'Banav ...
אבל התם דחי ליה משום ד"אהרן ובניו" כתיב בפרשת מנחה.
Refutation #1: Only there the Gemara refutes it because the Torah writes "Aharon u'Banav" in the Parshah of the Minchah.
אי נמי, משום דהתם הוי מיעוט אחר מיעוט.
Refutation #2: Or because there it is a 'Miy'ut after a Miy'ut' (which comes to include).
TOSFOS DH MAH BEIN ISH L'ISHAH (This Dibur belongs to the Mishnah on Amud Alef)
תוס' ד"ה מה בין איש לאשה
(Summary: Tosfos discusses additional cases listed by the Tosefta, and asks why both the Tosefta and our Mishnah do not cite the cases that they have omitted.)
בתוספתא (פ"ב) קא חשיב עובר על מצות עשה שהזמן גרמא, מה שאין כן באשה ...
Additional Cases: The Tosefta (in Perek 2) adds - A man is subject to Mitzvos Asei that are time-bound, which a woman is not ...
האיש עובר על בל תקיף ועל בל תשחית ועל בל תטמא למתים, מה שאין כן באשה ...
Additional Cases (cont.): A man transgresses if he cuts his Peyos, destroys his beard and a Kohen who renders himself Tamei for a dead person, which a woman is not ...
האיש נדון בבן סורר ומורה, ונעטף ומספר, ואין האשה נעטפת ומספרת ...
Additional Cases (cont.): A 'man' is subject to the Din of a ben Sorer u'Moreh, and a Metzora who wears his clothes over his eyes and who shaves, which a woman is not ...
האיש נמכר ונשנה, ואין האשה נמכרת ונשנית ...
Additional Cases (cont.): A man can be sold twice, which a woman cannot ...
האיש נרצע ונמכר לעבד עברי וקונה לעבד עברי, ואין האשה נרצעת ונמכרת וקונה.
Additional Cases (cont.): And a male servant can have his ear pierced and a man can acquire an Eved Ivri, which a woman cannot.
ולא קתני התם כל הני דמתני' אלא דזכאי בבתו, משום דמפרש התם בכסף ובשטר ובביאה.
Implied Question: It does not however, insert all the cases mentioned here in our Mishnah, except for the rights that ha man has over daughter, which a woman does not, as it mentions there 'concerning (acquiring her) with money, a Sh'tar and Bi'ah.
ותימה, אמאי לא חשיב נמי סמיכות תנופות הגשות וקמיצות דבין כהן לכהנת, וכל הני דתנן בפ"ק דקידושין (דף לו.)?
Question #1: Why does it not mention 'S'michos, Tenufos, Hagashos and Kemitzos, which Kohanim can perform but not Kohanos, and all the cases that are listed in the Mishnah in Kidushin (Daf 36.)?
ולא קתני נמי שהעברי יוצא בשנים וביובל ובמיתת האדון משא"כ בעבריה ...
Question #2: Neither does the Tosefta mention that an Eved Ivri goes out with (six) years, with Yovel and with the death of his master, which an Amah ha'Ivriyah does not (Ibid, Daf 30.) ...
הזב מטמא בראיות ולא הזבה, מצורע אסור בתשמיש המטה ולא מצורעת, כדמפרש בריש פרק מחוסרי כפרה (כריתות דף ח:) "מחוץ לאהלו", 'ולא מחוץ לאהלה'?
Question #3: Or that a Zav is Mitamei with sightings but not a Zavah (Sanhedrin 45.), that a Metzora is forbidden to be intimate (with his wife), but not a Metzora'as, as the Gemara explains at the beginning of Perek Mechusrei Kaparah (Kerisus, Daf 8:) from the Pasuk "mi'Chutz le'Ohalo" - 'Lo mi'Chutz le'Ohalah'?
TOSFOS DH HA'ISH MEGALE'ACH AL NEZIRUS (This Dibur too, belongs to the Mishnah on Amud Alef)
תוס' ד"ה האיש מגלח על נזירות
(Summary: Tosfos clarifies the case.)
בפ"ד דנזיר (דף ל.) ובפרק בתרא דכריתות (דף כז:) מפ' דדוקא על מעות סתומין ולא על מעות מפורשין.
Clarification: In the fourth Perek of Nazir (Daf 30.) and in the last Perek of Kerisus (Daf 27:) it restricts this ruling to unspecified money, but to money that has been specified.
TOSFOS DH SHE'NE'EMAR ES BITI
תוס' ד"ה שנאמר את בתי
(Summary: Tosfos clarifies the source.)
מרישא דקרא יליף ליה - "ואמר אבי הנערה אל הזקנים", משמע למעט אמה דאינה זכאה בבתה לתת.
Clarification: The Gemara learns it from the beginning of the Pasuk "And the father of the girl shall say to the elders", which implies that it does not apply to the girl's mother, who doe not have the authority to give her daughter (to a husband).
TOSFOS DH V'SALISA OSO V'LO OSAH
תוס' ד"ה ותלית אותו ולא אותה
(Summary: Tosfos cites the source of the ruling.)
בפרק נגמר הדין (סנהדרין דף מו.) נפקא לן מ"וכי יהיה באיש", ולא באשה.
Source: In Perek Nigmar ha'Din (Sanhedrin, Daf 46.) the Gemara learns this from the Pasuk "ve'chi Yih'yeh be'Ish" - but not the woman.
TOSFOS DH BI'GENEIVASO V'LO BI'GENEIVASAH
תוס' ד"ה בגניבתו ולא בגניבתה
(Summary: Tosfos explains why we need a Pasuk to preclude a woman from having her ear pierced, even though Beis-Din are not permitted to sell her.)
תימה, כיון דאי גנבה, אינה נמכרת בגניבתה, א"כ, אין ב"ד רשאין למוכרה ...
Question: Seeing as if she stole, she is not sold for the theft, Beis-Din are not permitted to sell her ...
דבית דין אין מוכרין אלא בגניבתו ...
Question (cont.): Since Beis-Din may sell her for her theft ...
ובפ"ק דקידושין (דף יד:) ממעטי רבנן מ"ורצע את אזנו", 'אזנו שלו ולא אזן של מוכר עצמו'. דדוקא מכרוהו בית דין נרצע
Question (cont.): Now in the first Perek of Kidushin (Daf 14:), based on the Pasuk "ve'Ratza es Ozno", the Rabbanan Darshen "Ozno" ('ve'Lo Ozen shel Mocher Atzmo'), the Rabbanan preclude a Mocher Atzmo from the Din of 'Retzi'ah'.
ואשה הואיל ואין בית דין מוכרין אותה, אנא ידענא דאינה נרצעת, ואמאי איצטריך לרבנן למילף מ"העבד", 'ולא אמה העבריה', דאינה נרצעת?
Question (concl.): By the same token, since Beis-Din cannot sell a woman, we know that she cannot have her ear pierced, so why do the Rabbanan need to learn it from "ha'Eved" ('ve'Lo Amah ha'Ivriyah')?
וי"ל, כיון דאינה נמכרת אלא ע"י אביה, סד"א תיהוי מכירה דאב במקום מכירת בית דין, ותרצע, להכי איצטריך קרא.
Answer: We need the Pasuk, because otherwise, seeing as she can (only) be sold by her father, we would have thought that the sale by her father stands in the place of the sale by Beis-Din and that she can therefore have her ear pierced.
TOSFOS DH V'SHOMERES YAVAM LO SHOSOS V'LO NOTLOS KESUBAH
תוס' ד"ה ושומרת יבם לא שותות ולא נוטלות כתובה
(Summary: Tosfos clarifies a number of points in the Mishnah.)
ירושלמי: יודעת היתה שאין ארוסה שותה, ולמה הכניסה עצמה למספק הזה המרובה בשביל לפוסלה מכתובתה.?
Yerushalmi: The Yerushalmi explains that the woman knows that a betrothed woman does not drink, so why does she let herself in for this cumbersome Safek (See M'lo ha'Ro'im) which only causes her to lose her Kesubah (See Rebbi Yitzchak Aizek Chaver)?
פר"ח, ארוסה אע"פ שאין לה כתובה, יש לה מנה ומאתים; ועל מנה ומאתים קתני הכא 'לא נוטלת כתובתה'.
Rabeinu Chananel: The Rach explains that even though a betrothed girl is not entitled to a Kesubah, she does however receive one Manah (an Almanah) or two Manah (a Besulah), and it is to that one or two Manah to which the Tana is referring here when he says that she does not take her Kesubah.
רש"י פי' דליכא למיפשט ממתני' הא דאמר רב המנונא 'שומרת יבם שזנתה, אסורה ליבמה' ...
Rashi: Rashi explains that one cannot prove from our Mishnah Rav Hamnuna's Din that 'A Shomeres Yavam who committed adultery is forbidden to the Yevamah ...
דאפילו אי לית לן דרב המנונא, מיהו אי לא בעי יבם למינסב אשה זונה, אינה נוטלת כתובתה.
Rashi (cont.): Because even if we do not concur with Rav Hamnuna, should the Yavam not want to marry a Zonah, she will not receive a Kesubah.
מיהו תימה, אי לית לן דרב המנונא, קרא מאי איצטריך למעוטי ...
Question #1: The question arises however, if we do not hold like Rav Hamnuna, why do we need a Pasuk to preclude her ...
והא תנן בפרק היה מביא (לעיל דך י"ח:) 'כל שתיבעל ולא תהא אסורה לו, לא היה מתנה?
Question #1 (cont.): Seeing as we learned in Perek Hayah Meivi (earlier, Daf 18:) that 'Any case where if she is intimate and does not become forbidden to him, he cannot make a Kinuy?
ועוד, דמה קינוי שייך היכא דלא מיתסרא בסתירותיה?
Question #2: Furthermore, what is the significance of a Kinuy, if she does become forbidden to him?
אלא מדאיצטריך למעוטי, ש"מ דמיתסרא?
Conclusion: Consequently, since it is necessary to preclude her, sahe must be forbidden?
מיהו ליכא למיפשט מהכא, משום דמוקי לה בגמרא (כ"ד:) כגון 'שבא עליה יבם בבית אחיו' ...
Refuted Proof: One cannot however, extrapolate it from here, since the Gemara (on Daf 24:) establishes the case where 'the Yavam was intimate with her in his brother's house',
דקנאה' - לפוטרה בגט בלא חליצה אפילו אליבא דשמואל.
Refutation: In which case he acquires her with regard to sending her away with a Get without Chalitzah, even according to Shmuel.
הלכך שייכא נמי בדין אשתו ליאסר עליו בזנות לדברי הכל.
Answer (concl.): And by the same token, she is also considered his wife to become forbidden to him should she commit adultery, according to everybody.
TOSFOS DH ALMANAH L'KOHEN GADOL ETC.
תוס' ד"ה אלמנה לכ"ג וכו'
(Summary: Tosfos first explains why the Tana splits up the cases, then queries the order of the Mishnah.)
האי דלא עריב ותני להו - 'אלו לא שותות ולא נוטלות כתובתן, ולתני 'ארוסה ושומרת יבם אלמנה לכ"ג ... , מעוברת חבירו ומניקת חבירו ואיילונית וזקינה'?
Implied Question: Why does the Mishnah not list them all together 'The following do not drink and do not receive a Kesubah - Arusah, Shomeres Yavam, Almanah le'Kohen Gadol ... Me'uberes Chavero u'Meinekes Chavero ve'Aylanis u'Zekeinah'?
י"ל, משום הכי פלגינהו, משום דחולקין בטעמם.
Answer: The Tana separates them because their reasons differ.
מיהו תימה, אמאי לא תנא 'מעוברת' בהדי בבא דאלמנה לכ"ג, דדמי בטעמא?
Question: What is difficult however, is why he does not list 'Me'uberes' together with 'Almanah le'Kohen Gadol', seeing as the reason in both cases is identical?
וה"ל למיתני בתחלת הפרק 'אלו לא שותות', ובתר ליחשב וליזל כולהו כל הני דדמיין להדדי כל חד.
Question (cont.): So it should have begun the Perek with 'The following do not drink', and then continued with all the cases that are similar
וטפי הוה שייך למיתני אלו בראש כולן, ממאי דתני קצת דלא שותות והדר תני אלו.
Question (concl.): And he should rather have first learned all these cases than to learn some of those that do not drink and then insert them?
TOSFOS DH SHE'EINAH RE'UYAH LEI'LED
תוס' ד"ה שאינה ראויה לילד
(Summary: Tosfos queries Rashi's explanation from the Gemara in Kesuvos, and presents an alternative explanation.)
רש"י פי' שתת כוס עיקרין.
Explanation #1: Rashi explains that she drank a cup of sterility.
אבל בפ' אע"פ (כתובות דף ס:) לא משמע הכי ...
Refutation: The Gemara in Perek Af-al-Pi (Kesuvos, Daf 60:) however, does not seem to say that ...
דמייתי התם ברייתא ותני בה 'או שהיתה היא עקרה זקינה ואיילונית ושאינה ראויה לילד'. אלמא ד'שאינה ראויה לילד' לאו 'עקרה' - ולפרש"י שתת כוס עיקרין היינו עקרה.
Refutation (Cont.): When it cites a Beraisa, which says 'Or if she is barren, old an Aylonis or unfit to have children'. So we see that 'unfit to have children' is not synonymous with 'barren', whereas according to Rashi, drinking a strile cup is synonymous with 'barren'?
וזה לשון ר"ח התם 'איכא למישאל היינו איילונית היינו עקרה היינו שאינה ראויה לילד? ותשובה, שאמרנו בפרק יש נוחלין (ב"ב דף קיט:) ניסת לכ', יולדת עד מ'. ניסת למ', שוב אינה יולדת.
Rabeinu Chananel: This is what Rabeinu Chananel writes there: 'One can ask that Aylonis and barren are one and the same? And the answer lies with what we said in Perek Yesh Nochlin (Bava Basra, Daf 119:) 'If she marries at twenty, she can have children until forty; but if she marries at forty, she can no longer have children'.
וה"ה שנוכל לפרש 'שאינה ראויה לילד' - ששהתה אחר בעלה עשר שנים, ולא היה דעתה לינשא ...
Explanation #2: By the same token we can say that 'unfit to have children' refers to where she did not get married for ten years after the death of her husband, and did not have the intention of remarrying ...
דאמר בסוף פרק ד' אחים (יבמות דף לד:) 'אמר רב נחמן אמר שמואל - כל ששהתה אחר בעלה י' שנים, שוב אינה מתעברת.
Explanation #2 (cont.): And Rav Nachman Amar Shmuel says in Perek Arba Achin (Yevamos, Daf 34:) that if a woman does not get married for ten years after the death of her husband, she will no longer be able to become pregnant.
כי אתא רבין אר"י 'ל"ש אלא שאין דעתה לינשא'.
Explanation #2 (cont.): And when Ravin came he quoted Rebbi Yochanan as establishing that where she did not intend to remarry.
ואע"ג דאמר בגמ' 'בעקרה וזקינה', ולפי' ר"ח לא הזכיר עקרה במשנה?
Implied Question: Even though the Gemara (later, Daf 25:) mentions both 'Akarah' and 'Zekeinah', whereas according to Rabeinu Chananel, Akarah is not mentioned in the Mishnah?
י"ל דלא דק בלישנא.
Answer: One can say that the Gemara was not particular about the Lashon.
מיהו תימה אמאי לא תנא נמי במתני' עקרה.
Question: But why did the Mishnah not mention 'Akarah'.
TOSFOS DH V'SHA'AR KOL HA'NASHIM O SHOSOS
תוס' ד"ה ושאר כל הנשים או שותות
(Summary: Tosfos explains why we do not already know this from the Reisha.)
תימה, הא משנה יתירא מאי קמ"ל? הא שמעינן ליה מרישא 'והאומרת איני שותה, אינה נוטלת כתובתה'?
Question: What is this extra piece of Mishnah coming to tell us? We already know this from the Reisha 'And one who says "I will not drink", does not receive her Kesubah'.
TOSFOS DH ME'UBERES CHAVERO (This Dibur belongs before DH 'she'Einah Re'uyah Leiled').
תוס' ד"ה מעוברת חבירו
(Summary: Tosfos explains why this ruling applies exclusively to a pregnant woman.)
ואומר רבי, דווקא מעוברת אינה שותה, משום דאיכא סכנת נפשות, כדאמר בפרק החולץ (יבמות דף מב:), אבל ניסת בתוך ג' חדשים מאי דהוה הוה, ותו לא קנסינן ליה להוציא, וקרינן בה אשתו הראויה לו.
Answer: Tosfos' Rebbe explains that it is specifically a pregnant Sotah who does not drink, because of the danger to the baby, as the Gemara explains in Perek ha'Choletz (Yevamos, Daf 42:); But one who married within three months, what has been has been; we no longer penalize him by making him divorce her and we refer to her as a woman who is fit for him.
ובכהן אפילו לרבנן אינה שותה, דמסקינן בפ' החולץ (שם לז.) 'אפילו לרבנן יוציא בגט'.
Conclusion: And in the case of a Kohen, even the Rabbanan concede that she does not drink, as we conclude in ha'Choletz (Ibid. 37.) that even according to the Rabbanan her sends her away with a Get'.
TOSFOS DH V'REBBI YONASAN HAI ISH MAI AVID LEIH MI'BA'I LEIH
תוס' ד"ה ורבי יונתן האי איש איש מאי עביד ליה מיבעי ליה וכו'
(Summary: Tosfos cites what appears to be discrepancies in the opinions of Tana'im regarding 'Dibrah Torah ... '.)
תימה, והא איהו דאמר בפ' אלו הנחנקין (סנהדרין דף פה:) גבי "איש איש" ד"כי יקלל את אביו ואת אמו" 'דברה תורה כלשון בנ"א', ולא דריש ליה לדרשה אחריתי?
Question: But he himself states in Perek Eilu ha'Nechnakin (Sanhedrin, Daf 85:) in connection with "Ish Ish" of "who curses his father and his mother, where he says 'Dibrah Torah in the vernacular', and does not Darshen anything from it?
וכ"ת היכא דאיכא למדרש, אפי' מאן דאית ליה 'ד"ת ... ', מודה הוא דדרשינן?
Refuted Answer: Perhaps where there is something to Darshen, even those who hold 'Divrei Torah ... ' will concede that we Darshen?
א"כ, מאי פריך בריש פרק השואל (ב"מ דף צד:) א'הא דקא בעי 'אבידה מנלן דשומר שכר חייב?'
Refutation #1: If so, what does the Gemara ask at the beginning of Perek Sho'el (Bava Metzi'a, Daf 94:) on the Gemara's She'eilah 'From where do we know that a Shomer Sachar is Chayav for Aveidah?'
דתני' "אם גנוב יגנב". 'אין לי אלא גניבה. אבידה מנין? ת"ל "גנוב יגנב" מ"מ.
Refutation #1 (cont.): And it quotes a Beraisa "Im Ganov Yiganev". 'We only know Geneivah. From where do we know Aveidah? Therefore the Torah says "Ganov Yiganev", in any event.
הניחא למ"ד 'לא ד"ת ... ', אלא למ"ד אמרי', מא"ל?'
Refutation #1 (cont.): That is fine according to the opinion that does not hold 'Dibrah Torah ... '. But what will you say according to those who say 'Dibrah Torah ... '?
והא התם איכא למדרש, ולא דרשינן אלא אמר 'ד"ת ... '.
Refutation #1 (cont.): But there, there is something to Darshen, yet we still say "Dibrah Torah'.
והכא אמאי דריש לה?
Refutation #1 (concl.): So why does he (Rebbi Yonasan) Darshen it here?
ואמרי' בפ' השוחט והמעלה (זבחים קח:) נמי - 'ורבי יוסי, מדההוא "איש איש" 'דברה ... ', האי 'איש איש" נמי 'דברה ... '. אלא 'השוחט להדיוט דחייב" מנא ליה?
Refutation #2: Furthermore, we say in Perek ha'Shochet ve'ha'Ma'aleh (Zevachim, Daf 108:) - 'And Rebbi Yossi, since that "Ish Ish" is a matter of 'Dibrah Torah ... ', so is the other "Ish Ish" ' ...
ולא אמרי' כיון דמצי למדרש, מודה הוא דלא אמר 'דברה'?
Refutation #2 (cont.): And we do not say that, since it is possible to Darshen from it, he concedes that we do not say 'Dibrah Torah ... '?
וקשה ליישב שמועות ד'ד"ת ... ' - דקשי' דר"מ אדר"מ ודר' יהודה אדר' יהודה ודרבי יוסי אדר' יוסי ודר"ש אדר"ש.
Statement: It is difficult to resolve all the contradictions concerning "Dibrah Torah ... ' between Rebbi Meir and Rebbi Meir, Rebbi Yehudah and Rebbi Yehudah, Rebbi Yossi and Rebbi Yossi and between Rebbi Shimon and Rebbi Shimon.
דר"מ - דאמר בפ' ד' מיתות (סנהדרין דף נו.) לרבנן גבי "איש איש" דכתיב גבי ברכת השם - 'ד"ת ... ', ור"מ דריש ליה לרבות כינויים ...
Discrepancy #1: In Rebbi Meir: in Perek Arba Misos (Sanhedrin, Daf 56.), who answers the Rabbanan who say in connection with "Ish Ish" that is written by Birchas Hash-m - 'Dibrah Torah ... ' - 'that it comes to include Kinuyim (the other Names of Hash-m) ...
ובפ"ב דמסכת ע"ז (דף כז.) נמי פליג ר' יהודה ור' יוסי - דא"ר יהודה 'כותי לא ימול ישראל', מפני שהוא מל לשם הר גריזים. אמר לו ר' יוסי 'וכי היכן מצינו מילה בתורה לשמה'?
Discrepancy #1: Whereas in thes second Perek of Avodah-Zarah (Daf 27.) Rebbi Yehudah and Rebbi Yossi also argue - and where Rebbi Yehudah says that 'A Kuti may not circumcise a Yisrael', since he circumcises in the name of Har Gerizim, to which Rebbi Yossi replied 'Where do we find in the Torah that Milah must be performed ll'Shemah?'
ומפרש 'טעמא דר' יהודה משום דכתיב "לה' המול", ורבי יוסי "המול ימול" כתיב. ואידך נמי הכתיב "המול ימול"? 'ד"ת כלשון בני אדם'.
Discrepancy #1 (cont.): And the Gemara there explains that Rebbi Yehudah learns from the juxtaposition "la'Hashem" to "Yimol", to which Rebbi Yossi responds that the Torah writes "Himol Yimol", whilst Rebbi Yehudah learns 'Dibrah Torah ... '.
[אלמא דרבי יוסי לית ליה דברה תורה ... ']?
Discrepancy #1 (cont.): So we see that Rebbi Yossi does not hold 'Dibrah Torah ... ' ...
והתם בההוא שמעתתא גופיה, פלוגתא ר"מ ור' יהודה ואמרינן 'ימול כותי ולא ימול ארמאי', דברי ר"מ. והיינו כר' יוסי דאמר 'כותי שפיר דמי', דלא אמר 'ד"ת ... '.
Discrepancy #1 (cont.): And that Sugya itself discusses a Machlokes Rebbi Meir and Rebbi Yehudah, where Rebbi Meir says that a Kuti may circumcise but not a Nochri - like Rebbi Yossi, who says that a Kuti is permitted to circumcise, because he does not hold 'Dibrah Torah ... ' ...
ובפ' ד' מחוסרי כפרה (כריתות דף יא.) אמרינן לאחרים 'בשלמא "והפדה לא נפדתה", דקסבר 'ד"ת ... ' - ואחרים היינו ר"מ, כדאיתא בסוף מס' הוריות (דף יג:)?
Discrepancy #1 (concl.): Whereas in Perek Mechusrei Kaparah (Kerisus, Daf 11.) the Gemara says 'Very good according to Acherim, who holds regarding 've'Hafdeh Lo Nifdasah" 'Dibrah Torah ... '. And Acherim is alias Rebbi Meir, as the Gemara says at the end of Maseches Horayos (Daf 13:)?
דר' יהודה - מהא ד"המול ימול", דקא אמר 'ד"ת ... ', ובפ' מציאת האשה (כתובות דף סז:) מייתי ברייתא "העבט תעביטנו" - זה שיש לו ואין רוצה להתפרנס, נותנין לו לשם מתנה ... ', דברי רבי יהודה.
Discrepancy #2: In Rebbi Yehudah: who says in the case of "Himol Yimol" 'Dibrah Torah ... '; whereas in Perek Metzi'as ha'Ishah (Kesuvos, Daf 67:) the Gemara cites a Beraisa, where he explains that "Ha'avet Ta'avitenu" refers to someone who has and does not want to be sustained, whom one gives as a gift' ...
וחכ"א, 'יש לו ואינו רוצה להתפרנס, אין נזקקין לו, אלא מה אני מקיים "תעביטנו"? 'ד"ת ... '. אבל ר' יהודה דריש ליה?
Discrepancy #2 (cont.): And where the Chachamim say that if someone has and does not want to be sustained, one does not lend him. 'So how will we explain "Ta'avitenu"? 'Dibrah Torah ... '. But Rebbi Yehudah Darshens it?
וכן בפ' בנות כותים (נדה לב:) ובפ' יוצא דופן (שם דף מד:) "איש איש". מה ת"ל "איש איש"? 'לרבות תינוק בן יום א', שמטמא בזיבה' דברי רבי יהודה.
Discrepancy #2 (cont.): And similarly, in Perek B'nos Kutim (Nidah, Daf 32:) and in Perek Yotzei Dofen (Ibid. Daf 44:) Rebbi Yehudah Darshens "Ish Ish" to include a baby of one day old in the Din of Zivus ...
ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומר 'א"צ, הרי הוא אומר "והזב את זובו ...". א"כ מה ת"ל "איש איש"? 'ד"ת ... '?
Discrepancy #2 (Extention): Whereas Rebbi Yishmael B'no shel Rebbi Yochanan ben Berokah says that this is not necessary, since the Torah writes "ve'ha'Zav es Zovo". So why does te Torah say "Ish Ish"? 'Dibrah Torah ... '?
דר' יוסי - מההיא דהשוחט והמעלה (זבחים דף קח:) דאייתינן לעיל דקאמר "איש איש" 'ד"ת ... '. וההיא ד"המול ימול", דאיהו דדריש לה ופליג אדר' יהודה דאמר 'ד"ת ... '?
Discrepancy #3: In Rebbi Yossi: between the case in ha'Shochet u'Ma'alah (Zevachim, Daf 108: [which we cited earlier]), where he says regarding "Ish Ish" 'Dibrah Torah ... ', and that of "Himol Yimol", where he argues with Rebbi Yehudah (who says 'Dibrah Torah ... ') and Darshens?
דר"ש - ההוא "איש איש" דקא"ר יוסי בפ' השוחט (גם זה שם) 'ד"ת ... ', פליג עליה ר"ש, ואמר ודריש 'לרבות שנים שאחזו באבר והעלו, שחייבין'.
Discrepancy #4: In Rebbi Shimon: with regard to the case of "Ish Ish", in Perek ha'Shochet (Ibid.) where Rebbi Yossi says 'Dibrah Torah ... ', and he Darshens it to render Chayav two people who hold a limb and offer it together (outside the Azarah).
ובפ' אלו מציאות (ב"מ לא:) אמר 'יש לו ואינו רוצה להתפרנס, אין נזקקין לו. א"כ מה ת"ל "תעביטנו"? 'ד"ת ... '?
Discrepancy #4 (cont.): Whereas in Perek Eilu Metzi'os (Bava Metzi'a 31:) he says that ih he has and does not want to be sustained, we do not lend him. So why does the Torah write "Ha'avitenu"? 'Dibrah Torah ... '?
24b----------------------------------------24b
ונראה דמאן דס"ל דאמר 'ד"ת ... ', מודה כל היכא דאיכא למדרש דרשינן לי'. וכל הני תנאי סברי להו 'ד"ת ... '.מיהו היכא דמצי למידרשיה להעמיד קבלתם או סברתם דרשינן ליה.
Answer: It seems that those who hold 'Dibrah Torah' concede that wherever it is possible to Darshen, we do; and all of the above-mentioned Tana'im hold 'Dibrah Torah'. However, wherever it is possible to Darshen it in a way that upholds their tradition and their S'varos, them they Darshen it.
ובהא פליגי: מאן דאית ליה דאמר 'דברה' ומאן דלית ליה 'דברה'.
Basis of the Machlokes: And the one who holds 'Dibrah Torah' and the one who does not, argue over the following:
מאן דאית ליה 'דברה' - אין לו כח להוציא יתור הלשון ממשמעות באם אינו ענין לגופו, אלא כיון דמצינו למימר 'דברה תורה' אמר 'ד"ת'. ולא נוציאנו ממשמעותו, דלאו קרא יתירא הוה.
Basis of the Machlokes (cont.): The one who holds 'Dibrah Torah' maintains that the extra Lashon cannot detract from the simple meaning via 'Im Eino Inyan le'Gufo', because since it is possible to say 'Dibrah Torah', we say it and do not take it out of its simple meaning, seeing as it is not a superfluous Pasuk.
להכי פריך בפ' השואל (ב"מ דף צד:) 'הניחא למ"ד "לא ד"ת", אם כן "יגנב" קרא יתירא הוא; ואם אינו ענין לגניבה, תנהו ענין לאבידה, ד"יגנב" גניבה משמע ולא אבידה.
Example: Hence the Gemara asks in Perek ha'Sho'el (Bava Metzi'am, Daf 94:) 'All well and good according to the opinion that holds 'Lo Dibrah Torah', "Yiganev" is a superfluous Pasuk, and if it is not needed for Geneivah, then use it for Aveidah' - seeing as "Yiganev" implies Geneivah and not Aveidah'.
'אלא למ"ד "דברה תורה", א"כ לאו קרא יתירא הוא, מאי איכא למימר'?
Example (cont.): But according to the opinion that holds 'Dibrah Torah', seeing as it is not a superfluous Pasuk, what will you say?'
ובפרק השוחט והמעלה (זבחים דף קח:) אע"ג דאמרינן 'מדא"ר יוסי האי "איש איש" 'דברה תורה', ההוא "איש איש" נמי 'דברה תורה' ...
Question: And in Perek ha'Shochet ve'ha'Ma'aleh (Zevachim, Daf 108:) even though the Gemara says 'Since, according to Rebbi Yossi, by the one "Ish Ish" 'Dibrah Torah', he also says by the other "Ish Ish" 'Dibrah Torah' ...
הוה מצי למידרשיה שפיר חדא ל'דברה תורה', ואידך לרבויא, ד"איש איש" משמע שפיר (כל) ריבויי ...
Answer: We could well have Darshened one for 'Dibrah Torah, and the other to include, seeing as "Ish Ish" does imply a Ribuy ...
כרבי יונתן דהכא, דדריש האי "איש איש" ד"כי תשטה" לרבויא, ו"איש איש כי יקלל" ל'דברה תורה'.
Precedent: Like Rebbi Yonasan in our Sugya, who Darshens the "Ish Ish" of "Sisteh Ishto" to include, and "Ish Ish ki Yekalel" as 'Dibrah Torah'.
הוה רבי יוסי מצי למידרשיה "איש איש" דשחוטי חוץ לרבות שוחט להדיוט.
Answer (cont): So too could Rebbi Yossi have Darshened "Ish Ish" o Shechutei Chutz to include someone who Shechts for a Hedyot ...
אלא משום דכתיב "איש איש" דשחוטי חוץ ו"איש איש" דמעלה בחוץ בחד עניינא, מהדר למדרשינהו בחד עניינא.
Reason: Only, because the Pasuk writes "Ish Ish" of Shechutei Chutz and of Ma'aleh be Chutz in one context, the Gemara tries to Darshen them both in the same way.
וסוגיא דריש נדרים (דף ג.) צריך לפרושי הכי: דמרבינן מ"נזיר להזיר" - לעשות כינויי נזירות כנזירות, וידות נזירות כנזירות.
The Sugya in Nedarim: And the Sugya in Nedarim, Daf 3. We will explain as follows: We include Kinuy Nezirus like Nezirus and Yados Nezirus like Nezirus from "Nazir Lehazir".
ומקיש נדרים לנזירות דכתיב "לנדור נדר נזיר להזיר".
The Sugya in Nedarim: And we compare Nedarim to Nezirus, because the Torah writes "Lin'dor Neder Nazir Lehazir".
וקא דייק 'מ"ש גבי נזירות, דכתיב "נזיר להזיר", נדרים נמי הכתיב "לנדור נדר", היקשא למה לי?
The Sugya in Nedarim: And the Gemara asks that if we learn Kinuy and Yados by Nezirus from "Nazir Lehazir", why can we not also learn them by Nedarim from "Lin'dor Neder"? So why do we need the Hekesh?
אי כתב 'נדר לנדור' כדכתיב "נזיר להזיר", כדקאמרת, ולא צריך היקשא; השתא דכתיב "לנדור נדר", ד"ת'
The Sugya in Nedarim: And it answers that if the Torah would have written 'Neder Lin'dor', like it writes "Nazir Lehazir", the question would be justified, but now that it writes "Lin'dor Neder" - 'Dibrah Torah ... '.
ופי' - כיון דלא שינה קרא בדיבוריה, א"כ 'דברה כלשון בני אדם', ולאו קרא יתירא הוא למדרש מיניה לרבות כינוין וידות ...
Explanation: Since the Torah did not change its language, we say 'Dibrah Torah', and do not consider it a superfluous Pasuk to Darshen from it the inclusion of Kinuyin and Yados ...
דממשמעות דקרא לא נפקא, אלא מריבוי דקרא, דבלא קרא יתירא לא מסתבר לרבויינהו ולמימר דליחייב 'קונם' ו'קונס', כמו שיאמר 'קרבן'.
Explanation (cont.): Which are not implied by the Pasuk itself, only from the Ribuy; because without the extra Pasuk it is not logical to include them and to render Chayav 'Konem' and 'Koneis', as if one said 'Korban'.
וכן אם יאמר 'הריני' או 'אהא' כמו שיאמר 'הריני נזיר'.
Explanation (cont.): Or if someone declares 'Hareini' or 'Ehei', that it should be as if he said 'Hareini Nazir'.
הלכך צריך קרא יתירא.
Explanation (cont.): Therefore we need an extra Pasuk.
ולא דמי לכינוי השם דמרבינן "איש איש", אפילו למ"ד ד"ת?
Implied Question: Nor is it comparable to Kinuy Hash-m, that we include from "Ish Ish", even according to the opinion that learns 'Dibrah Torah'?
דאותן כינויין אשכחן דכתיבי בקרא כמו "אל" "צבאות" "אהיה
"שדי", כל הני דקתני בשבועות (דף לה.).
Answer #1: Since we find those Kinuyin written in the Pasuk - such as "Keil", "Tzevakos", "Eh'keh" and "Shakai"; all the Names that the Tana mentions in Shevu'os (Daf 35.)
ועוד, דכינוי כתיב בההוא קרא דמברך השם "איש איש כי יקלל אלהיו" (ויקרא כד)
Answer #2: Moreover, one Kinuy is actually mentioned in the Pasuk there (in Vayikra 24) concerning someone who 'blesses' Hash-m - "Ish Ish asher Yekalel Elokav!"
והיינו דאמרי' התם בריש נדרים 'הניחא למ"ד ד"ת, דאליביה לא מצי למידרשיה ...'.
Support: And that is what the Gemara means there at the beginning of Nedarim 'That is fine according to the opinion that holds 'Dibrah Torah', because it is according to him that one cannot Darshen it.
והכי אמר בפ' ד' מחוסרי כפרה (כריתות דף יא.) דאמר ליה ר"א ב"ע לרבי ישמעאל 'בעלמא כוותיך סבירא לי, ד'דברה תורה', והכא שאני מכדי כתיב ליה קרא "כי לא חופשה", "והפדה לא נפדתה" למה לי, ש"מ לחציה שפחה וחציה בת חורין'.
Precedent: And so the Gemara says in Perek Arba'ah Mechusrei Kaparah (K'risus, Daf 11.), where Rebbi Elazar ben Azaryah said to Rebbi Yishmael 'Generally, I hold like you that 'Dibrah Torah', but here it is different, because, since the Torah writes "ki Lo Chupashah", why did it then need to add "ve'Hafdeh Lo Nifdasah?" - It must be to include a woman who is half a Shifchah and half a bas Chorin'.
אלמא אפילו למאן דאית ליה ד"ת, דרשינן ליה משום יתורא דקרא, הואיל וניתן לידרש.
Precedent (concl.): So we see that even those who hold Dibrah Torah, Darshen it when the Pasuk is superfluous, since it then warrants Darshening.
ה"ה דדרשינן ליה נמי להעמיד קבלתן או סברתן היכא דלא עקר ליה ממשמעותיה, כגון "יגנב" דכתיב בהדיא גניבה, ודרשינן מיניה אבידה משום כפל הלשון.
Explanation (cont.): And they will also Darshen it where it is to support their traditional explanation or their S'vara, as long as it does not uproot the word from its meaning; for example "Yiganev" which implicitly means theft, yet we Darshen from it loss on account of the double expression.
הלכך כל הני דפרק אלו מציאות (ב"מ דף לא.) ד"השב תשיבם" "שלח תשלח" "הוכח תוכיח" "עזוב תעזוב" "הקים תקים" "מות יומת" "השב תשיב" "חבל תחבול" "פתח תפתח" "נתון תתן", כולי עלמא מודו בהו דדרשא דידהו לא עקר להו ממשמעותיה.
Explanation (cont.): Conseqently, in all the cases cited in Perek Eilu Metzi'os (Bava Metzi'a, Daf 31.) - "Hasheiv Teshiveim", "Shale'ach Teshalach", "Hoche'ach Tochi'ach", "Azov Ta'azov", "Hakeim Takim", "Mos Yumas", "Hakeh Sakeh", Hashev Tashiv", "Chavol Tachbol", "Paso'ach Tiftach" and "Nason Titen", everybody agrees that the D'rashah that we Darshen, since the D'rashah in each case, does not uproot the simple meaning of the word.
והא דאמרינן 'הניחא למ"ד לא אמרי' ד"ת, היינו ר"ע דלא אשכחיניה דקאמר ד"ת, דדריש בפ' ד' מחוסרי כפרה (כריתות דף יא.) "והפדה לא נפדתה" - לפדויה ואינה פדויה.
Who Does Not Hold 'Dibrah Torah': And that is what the Gemara says 'That is fine according to those who do not hold "Dibrah Torah" - this refers to Rebbi Akiva, whom we never find saying it, and who Darshens in Perek Arba'ah Mechusrei Kaparah (K'risus, Daf 11.) from "ve'Hafdei Lo Nifdasah" - a woman who is partially set free.
ובפרק הערל (יבמות דף ע.) בשמעתתא קמייתא דא"ר אליעזר "איש איש" ד"ת, ודריש ליה רבי עקיבא לרבות הערל.
Proof #1: And in the opening Sugya of Perek ha'Areil (Yevamos, Daf 70.), where Rebbi Eliezer says "Ish Ish" 'Dibrah Torah', Rebbi Akiva Darshens it to include an Areil.
וכן בריש חלק (סנהדרין דף צ:) ובפ' ד' מיתות (שם דף סד:) "הכרת תכרת", דא"ר עקיבא "הכרת" - 'בעוה"ז', "תכרת" - 'לעוה"ב'.
Proof #2: And similarly, at the beginning of Cheilek (Sanhedrin, Daf 90:) and in Perek Arba Misos (Ibid. Daf 64:) regarding the Pasuk "Hikareis Tikareis", he Darshens "Hikareis" - 'in this world'; "Tikareis" - 'in the World to Come'.
והכי משמע נמי סוגיין בפ' אין עומדין (ברכות דף לא:) "אם ראה תראה", דלרבי ישמעאל דאמר ד"ת, ולרבי עקיבא "אם ראה" - מוטב, "ואם לאו" - תראה.
Proof #3: And this is also implied in the Sugya in Perek ein Omdin (B'rachos, Daf 31:) "Im Ra'oh Sir'eh", where Rebbi Yishmael holds 'Dibrah Torah', but Rebbi Akiva Drshens "If you will see, it is fine, but if you don't, you will see!'
אבל ר' ישמעאל אומר בכל דוכתי ד"ת, כגון הני דפליג אדר"ע, ובפ' ד' מחוסרי כפרה (כריתות דף יא.) נמי.
Rebbi Yishmael: Rebbi Yishmael however, holds everywhere 'Dibrah Torah', such as the current cases where he argues with Rebbi Akiva, and also in Perek Arba'ah Mechusrei Kaparah (K'risus, Daf 11.).
וכן ר' אלעזר ב"ע, בפרק קמא דקידושין (דף יז:) ובפרק אלו מציאות (ב"מ דף לא:) גבי "הענק תעניק", לבד מההיא דכריתות כדמפרש התם טעמא.
Rebbi Elazar ben Azaryah: And likewise Rebbi Elazar ben Azaryah, in the first Perek of Kidushin (Daf 17:) and in Perek Eilu Metzi'os (Bava Metzi'a, Daf 31:) in connection with the Pasuk "Ha'anek Ta'anik" (holds Dibrah Torah) except for the case in K'risus, as the Gemara there explains.
ולר' אלעזר בר' יוסי בריש חלק (סנהדרין דף צ:).
Rebbi Elazar b'Rebbi Yossi: And according to Rebbi Elazar b'Rebbi Yossi at the beginning of Cheilek (Sanhedtin, Daf 90:).
והא דאמר בפ' אלו הן הגולין (מכות דף יב.) בקרא "אם יצא יצא" - 'הא כמ"ד ד"ת, הא כמ"ד לא דברה'?
Implied Question: And when the Gemara in Perek Eilu hein ha'Golin (Makos, Daf 12.) says in connection with the Pasuk "Im Yatzo Yeitei" - One holds like the opinion that holds 'Dibrah Torah', the other, like the opinion that does not'?
מ"ד התם דברה, מסברא קאמר לה.
Answer: The one that holds there 'Dibrah Torah', does so based on a S'vara ...
כדמפרש אביי התם 'מסתברא כמאן דאמר דברה ... '.
Proof: As Abaye explains there 'Logically, the one who says Dibrah is right'.
TOSFOS DH V'REBBI YONASAN HAI ISH MAI AVID LEIH MI'BA'I LEIH
תוס' ד"ה ורבי יונתן האי איש איש מאי עביד ליה וכו'
(Summary: Tosfos queries whether Rebbi Yashiyah and Rebbi Yonasan hold of each other's D'rashos.)
תימה, האי ריבוי לרבי יאשיה מנליה? והיקישא דאיש לאשה לר' יונתן מנא ליה?
Question: From where does Rebbi Yashiyah learn the Ribuy (of Rebbi Yonasan), and from where does Rebbi Yonasan learn the comparison (of Rebbi Yashiyah) of a woman to a man?
וכי אית לן למימר דפליגי בהא נמי, דר' יאשיה לית ליה דאשת חרש שותה, ור' יונתן לית ליה דסומא אינה שותה?
Question (cont.): Do we need to say that they argue over that as well, that Rebbi Yashiyah does not hold that the wife a a Cheresh drinks, and Rebbi Yonasan does not hold that a blind woman does not drink?
TOSFOS DH D'HA'AMAR RAV KANAH LA'KOL
תוס' ד"ה דהאמר רב קנה לכל
(Summary: Tosfos clarifies the Sugya in Yevamos in light of our Sugya.)
הני לישני דפליגי בהבא על יבמתו (יבמות דף נח.) בשומרת יבם שנפלה מן הנשואין או מן האירוסין, לא שייכא דוקא אלא לענין תרומה, משום דכבר אכלה ...
Clarification: Those Leshonos that argue in 'ha'Ba al Yevimto' (Yevamos, Daf 58.) regarding a Shomeres Yavam who fell (to the Yavam) from the marriage or from the betrothal, pertain specifically to T'rumah, since she had already eaten it before ...
אבל לענין להשקותה וליורשה ולטמא לה. לא.
Clarification (cont.): But not to making her drink, inheriting her or rendering oneself Tamei for her (when she dies),
TOSFOS DH BI'SEFARIM GARAS
תוס' ד"ה בספרים גרס
(Summary: Tosfos rejects the text 'I Hachi'.)
'אי הכי, לימא רב דאמר כרבי יאשיה'.
Refuted Text: The Sefarim have the text 'If so, let us say that Rav holds like Rebbi Yashiyah?'
ולא א"ש 'אי הכי'.
Refutation: The words 'If so", however, do not fit the text?
ובפרש"י לא גרס.
Rashi: Rashi does not have 'If so' in the text.
והוא לא שבש הגירסא אלא בסתם פי' 'לימא רב דאמר ... '.
Rashi (cont.): He does not erase it, only he explains S'tam ''Let us say that Rav says ... ' ...
ושמא בספרו לא היה כתוב 'אי הכי'.
Rashi (cont.): Implying: Creating the impression that the words 'If so' did not appear in his text.
TOSFOS DH KI'SHMUEL D'AMAR LO KANAH ELA LI'DEVARIM ETC. (This Dibur belongs before DH 'bi'Sefarim')
תוס' ד"ה כשמואל דאמר לא קנה אלא לדברים כו'
(Summary: Tosfos attempts to clarify Rebbi Yonason's opinion.)
תימה, כיון דקנה מיהת לדברים האמורים בפרשה - לפוטרה בגט, דכיון שבא עליה, הרי היא כאשתו לאותן דברים ...
Question #1: Since he acquires her at least, regarding the things that are written in the Parshah, such as releasing her with a Get - because since he had relations with her, she is considered his wife with regard to those things ...
א"כ, מ"ט דרבי יונתן דאלימא ליה ארוסה משומרת יבם?
Question #1 (cont.): Why, if so, does Rebbi Yonasan prefer to include an Arusah than a Shomeres Yavam?
אי משום דארוסה קידושין דידיה, שומרת יבם נמי ביאה דידיה היא ונחנקה על ידו?
Question #1 (cont.): If it is because it is his Kidushin, by a Shomeres Yavam too, it his Bi'ah on account of which she is subject to strangulation?
וכ"ש דתקשה לרב, דאמר 'אנא דאמינא אפילו לרבי יונתן'?
Question #1 (concl.): And this is certainly a Kashya on Rav, who says that he goes even according to Rebbi Yonasan?
ותו, מאי דוחקיה למימר כשמואל, והא מסיק דאפילו רב הוה אתי מלתייהו אליביה, ולענין השקאה קפיד רחמנא, דבעינן ביאה לשם אישות?
Question #2: Furthermore, what pushes the Gemara to say like Shmuel, since the Gemara concludes that even Rebbi Yonasan can go like Rav, and the Pasuk is only particular that he must have been intimate with her for the sake of Kidushin with regard to drinking?
וביבמות בפרק הבא על יבמתו (דף נח.) מוקי לה נמי הא דתנן '[אמן שלא שטיתי ארוסה ונשואה] שומרת יבם וכנוסה - כגון דבא עליה יבם בבית אחיו ... ' כי הכא.
Question #3: And in Perek ha'Ba al Yevimto (Daf 58.) too, the Gemara establishes the Mishnah 'Amen she'Lo Satisi Arusah u'Nesu'ah, Shomeres Yavam u'Kenusah' - where the Yavam was intimate with her in his brother's house, similar to here ...
ומקשה 'מידי הוא טעמא אלא לרב, האמר רב "קנה לכל" ', ולא מתרץ גבי השקאה גזירת הכתוב, דבעינן ביאה לשם אישות?
Question #3 (cont.): And the Gemara queries that from the fact that the Sugya is going according to Rav, who says 'Kanah la'Kol'?, and it does not answer that by drinking there is a Gezeiras ha'Kasuv that he needs to be intimacy for the sake of marriage (See Maharsha)?
TOSFOS DH AMAR L'CHA ANA D'AMRI AFILU L'REBBI YONASAN
תוס' ד"ה אמר לך אנא דאמרי אפי' לרבי יונתן
(Summary: Tosfos first disagrees with Rashi's explanation, then cites the Yerushalmi which discusses the Din of an Arusah and a Shomeres Yavam vis-a-vis warning.)
נראה דהכי פירושו - לא מיבעיא לרבי יאשיה, דמרבה שומרת יבם, דאמינא כוותיה.
Explanation: What the Gemara means is - that no need to mention according to R. Yashiyah, who includes a Shomeres Yavam, that Rav can hold like him.
והאי דאיצטריך לרבויי, משום דכתיב הכא "תחת אישך", דמשמע שבא עליה לשם אישות.
Explanation (cont.): And the reason that one needs to include it is because the Torah writes here "whilst you are under the jurisdiction of your husband", implying that he had relations with her for marriage.
ולא צריכא למימר דקרא אסמכתא בעלמא הוא כמו שפירש רש"י.
Refuted Explanation: And it is not necessary to explain that the Pasuk is merely an Asmachta, as Rashi explains.
ואף מה שפירש לשמואל ההיא דאיצטריך רבי יונתן למעוטי שומרת יבם אסמכתא בעלמא הוא תימה.
Second Refuted Explanation: Also what he explains according to Shmuel, that what Rebbi Yonasan requires to preclude a Shomeres Yavam is an Asmachta is difficult ...
נהי דלאו אשתו היא, אי לאו מעטיה קרא, מהיכא תיתי דבעינן אשתו טפי לענין השקאה מלענין קינוי?
Refutation: Granted, she is not his wife, but had the Pasuk not precluded her, why would we have thought that she needs to be a wife by the drinking any more by the warning?
אי משום דכתיב "והביא האיש את אשתו" (אלא), ה"נ גבי קינוי כתיב "וקינא את אשתו"?
Refutation (cont.): If it is because the Torah writes "And the man shall bring hi wife", by the warning too, the Torah writes "and he warns his wife"?
ירושלמי - 'ארוסה לא שותה. וישקנה? גזירת הכתוב הוא "והביא האיש את אשתו". ולא יקנא לה? התורה אמרה "וקינא את אשתו", "וקינא את אשתו" - אפי' מקצת אשתו'.
Yerushalmi: 'An Arusah does not drink. Why not? It is a Gezeiras ha'Kasuv - "And a man shell bring his wife". Then don't warn her? The Torah says "And a man shall warn his wife" "And a man shall warn his wife" - even if she is partially his wife'.
'ר' יודן בעי - כמה דתימר תמן "וקינא את אשתו" "וקינא את אשתו" - אפילו מקצת אשתו, דכוותה "תחת אישך" "תחת אישך" - אפי' מקצת אישך.
Yerushalmi (cont.): R. Yudan asks that just as you said there "And he shall warn his wife""And he shall warn his wife" - even a partial wife', so too, why do we not say (with regard to making her drink) "whilst you are under the jurisdiction of your husband" "whilst you are under the jurisdiction of your husband" - even a partial wife'?
,'היך עבידה? קינא לה ועודה ארוסה וכנסה ונסתרה, משקה אותה על קינויו. קינא לה עודה שומרת יבם וכנסה ונסתרה, משקה אותה על קינויו.
Yerushalmi (cont.): 'How does the warning of an Arusah work? If he warned her whilst she was still an Arusah and after he married her she secluded herself, he makes her drink on the basis of his warning, and the same applies if he warned her whilst she was still a Shomeres Yavam, and after he performed Yibum with her, she secluded herself.
קינא לה ועודה ארוסה ונסתרה וכנסה וידע בה, תצא בכתובתה; ואם לאו, תצא שלא בכתובתה (קינא לה ועודה שומרת יבם ונסתרה וכנסה וידע בה תצא בכתובתה, ואם לאו תצא שלא בכתובתה).
Yerushalmi (cont.): If he warned her whilst she was still an Arusah and after she secluded herself, he married her - if he knew about it whilst they were still betrothed, she goes out (See Korban Eidah, Halachah 1) with a Kesubah; if not, she goes oout without a Kesubah.
קינא לה בעלה ומת ונפלה לפני היבם וכנסה ונסתרה, משקה אותה על קינויו.
Yerushalmi (cont.): If, after her husband warned her, he died and she fell before the Yavam, who performs Yibum with her and she then secluded herself, he makes her drink on the basis of her husband's warning.
לא קינא לה בעלה ומת ונפלה לפני היבם וקינא לה ולא הספיק לכונסה עד שמת ונפלה לפני אחיו, אינו משקה אותה, שלא נפלה לו אלא מחמת אחיו הראשון.
Yerushalmi (cont.): In the event that her husband did not warn her and died, and she fell before the Yavam, who warned her and died before performing Yibum with her and she then fell before his brother, he does not make her drink.
אבל אם קינא לה היבם וכנסה ומת ונפלה לפני היבם וכנסה ונסתרה, משקה אותה על קינויו'.
Yerushalmi (concl.): But if the first Yavam warned her and died after performing Yibum with her, and she fell before his brother, and, after he performed Yibum with her, she secluded herself again, he makes her drink on the basis of the first Yavam's warning.
TOSFOS DH SHA'ANI HASAM D'LEIS LAH EIMSA D'BA'AL
תוס' ד"ה שאני התם דלית לה אימתא דבעל
(Summary: Tosfos explains the Gemara's answer.)
וא"ת, הני דבעי למפשט מארוסה ושומרת יבם, לית להו נמי אימתא דבעלה, דהא בעלייהו לאו גבייהו נינהו?
Question: In those cases that the Gemara tries to resolve from Arusah and Shomeres Yavam, they are also not afraid of their husbands, seeing as their husbands are not together with them?
י"ל, אפ"ה אית ליה אימתא, פן ירגישו בעליהן בפריצותן.
Answer: They are nevertheless afraid, in case their husbands notice their immoral behavior.
TOSFOS DH SH'MA MINAH BA'AL SHE'MACHAL AL KINUYAV KINUYAV MACHUL
תוס' ד"ה שמע מינה בעל שמחל על קינויו קינויו מחול
(Summary: Tosfos extends the Gemara's resolution.)
ותפשוט נמי עוברת על דת, אם רצה בעלה לקיימה, מקיימה אפילו התרה בה.
Halachah: One can also resolve from here that should the husband wish to retain an Overes al Das, he may do so even if he warned her.
TOSFOS DH BEIS SHAMAI OMRIM NOTELES KESUBASAH
תוס' ד"ה בית שמאי אומרים נוטלת כתובתה
(Summary: Tosfos reconciles Beis Shamai here with Beis Shamai in Bava Basra and in other places.)
ואם תאמר, מ"ש דאמרי ב"ש נוטלת כתובתה ... ובפרק מי שמת (ב"ב דף קנח.) גבי 'נפל הבית עליו ועל אשתו, נפל הבית עליו ועל אביו, והיתה עליו כתובת אשה ... ' דאמרי ב"ש 'יחלוקו', הואיל וספק הוא מי מת ראשון?
Question #1: Why do Beis Shamai say here that she receives her Kesubah, whereas in Perek Mi She'Meis (Bava Basra, Daf 158.) in the case where 'The house fell on him and on his wife or on him and on his father, and his wife claimed her Kesubah, ... Beis Shamai rule 'Yachloku', seeing as there is a Safek as to who died first?
וכן בפרק החולץ (יבמות דף לח:) ובכתובות בפרק האשה שנפלו לה נכסים (דף פ:) גבי 'שומרת יבם שמתה, מה יעשו בנכסים הנכנסין והיוצאין עמה? בית שמאי אומרים 'יחלוקו'?
Question #2: Similarly, in Perek ha'Choletz (Yevamos, Daf 38.) and in Kesuvos, Perek ha'Ishah she'Naflu lah Mechasim (Daf 80:) in the case of a Shomeres Yavam who died, what happens to the property that comes in with her and goes out with her?, Beis Shamai rules 'Yachloku' ...
25b----------------------------------------25b
ומפרש בגמרא בפ' החולץ [יבמות דף לח:]) משום ד'זיקת נשואה עושה ספק נשואה.
Question #2 (cont.): And the Gemara in Perek ha'Choletz (Yevamos, Daf 38:) explains that this is because the Zikah of a Nesu'ah, renders her a Safek Nesu'ah.
אלמא דמספיקא אמרי ב"ש 'יחלוקו', ולא מוקמי לכולהו נכסי בחזקת יורשי האשה מטעם שטר העומד לגבות, כגבוי דמי?
Question #2 (concl.): So we see that in a case of doubt, Beis Shamai say 'Yachloku', as opposed to saying that we establish all the property in the domain of the woman's heirs, on account of 'Sh'tar ha'Omeid Lig'vos, ke'Gavuy Dami'?
י"ל, גבי נפל הבית עליו ועל אביו, לא היו לבן נכסים, אלא שהיא אומרת האב ראשון מת, וירש הבן וישתעבדו לכתובתה ...
Answer: In the case of where the house fell on him and on his father, the son did not own property, only the wife claims that the father died first, in which case his son inherited him and the property is Meshubad to her Kesubah ...
התם ודאי נכסי האב לא עמדו מעולם בכח האשה, ואעפ"כ כיון דאמר 'כגבוי דמי', הרי הוא ספק אם האב מת ראשון ועמדו הנכסים בחזקתה, או הבן מת ראשון, ואין לה באותם נכסים כלום, ובחזקת היורשין הן ...
Answer (cont.): There to be sure, the wife never had a hold on the father's property; nevertheless, since they hold 'ke'Gavuy Dami', it is a Safek as to whether the father died first and the property entered her Chazakah or whether the son died first, in which case she had no claim on the property, which was in the Chazakah of the heirs.
הלכך ספק הוא אם עמד שטר שלה לגבות מאותן נכסים כלל. הלכך חולקין.
Answer (cont.): Consequently, it is a Safek as to whether her Sh'tar actually stood to claim that property at all; therefore the Din is 'Cholkin'.
וכן 'נפל הבית עליו ועל אשתו' - ספק אם היא מתה ראשונה וירשה הבעל, שלא ניתנה לגבות מחיים, אי נמי איפכא ויורשיה באין מכחה.
Answer (cont.):
וכן גבי שומרת יבם שמתה, אמר הואיל והללו באין לירש והללו באין לירש, יחלוקו.
Answer (cont.): And similarly with regard to a Shomeres Yavam who died, Beis Shamai says that, since each one comes to inherit, they divide it.
אבל הכא, שהיא בחיים והכתובה ניתן לגבות לאחר מיתת הבעל, לא, דכיון דדמיא כגבויה, על היורשין להביא ראיה שזינתה.
Answer (cont.): Whereas here, where she is alive and her Kesubah stands to be claimed after her husband's death, that is not the case, because, since it is as if it has already been claimed, the onus lies on the heirs to prove that she committed adultery.
וכה"ג אומר בפרק החולץ (יבמות דף לח:) 'רישא דאיתא לדידה, הויא לה איהי ודאי ואינהו ספק, ואין ספק מוציא מידי ודאי; סיפא מתה, הללו באין לירש והללו באין לירש'.
Precedent: And in similar vein, the Gemara says in Perek ha'Choletz (Yevamos, Daf 38:) 'The Reisha where she is alive, she is a Vaday and they are a Safek, and a Safek cannot take away from a Vaday; whilst in the Seifa, where she has died, each one comes to inherit ... '.
TOSFOS DH BEIS HILLEL OMRIM O SHOSOS O LO NOTLOS KESUBASAN (This Dibur belongs to the Mishnah on Daf 24.)
תוס' ד"ה בית הלל אומרים או שותות או לא נוטלות כתובתן
(Summary: Tosfos clarifies the statement and discusses the Din with regard to Nechsei Tzon Barzel and Nechsei Milug. Finally they resolve the Mishnah with the Machlokes Amora'im in the first Perek of Kesuvos,)
בפ' החולץ (גז"ש) מפרש 'מתוך שלא שותות לא נוטלות כתובתן'.
Clarification: The Gemara (there) in Perek ha'Choletz explains that 'If they do not drink they do not receive their Kesubah'.
ולא ידענא בנכסי צאן ברזל מאי קא סבר ב"ה.
Safek (Nechsei Tzon Barzel): Tosfos does not know what Beis Hillel will hold with regard to Nechsei Tzon Barzel ...
דבפ' מי שמת (ב"ב דף קנח.) גבי 'נפל הבית עליו ועל אשתו', אמרי ב"ה 'הנכסים בחזקתן עומדים', ופי' נכסי צאן ברזל.
Safek (cont.): Because in Perek Mi she'Meis (Bava Basra, Daf 158.) in the case where 'The house fell on him and his wife', Beis Hillel say (with reference to Nechsei Tzon Barzel) that the property remains in its former Chazakah.
ופליגי אמוראי בגמרא 'בחזקת מי?' בחזקת יורשי הבעל או בחזקת יורשי האשה. ובר קפרא תני 'הללו באין לירש והללו באין לירש, יחלוקו'.
Safek (cont.): And the Amora'im argue in the Gemara (Ibid, Amud Beis) regarding in whose Chazakah it remains, whether it is in the Chazakah of the heirs of the husband or of the wife. According to the Beraisa cited by bar Kapara, seeing as both parties come to inherit, 'Yachloku'.
אבל הכא שהיא בחיים, בחזקתה הן עומדים, או דלמא כיון דאחריותם היו על הבעל, היו בחזקתו, ול"ש, ושייכא בפלוגתא דהתם.
Safek (concl.): But here, where she is still alive, perhaps the property stands in her Chazakah, or whether, seeing as the husband was responsible for it, it is in his Chazakah, o there is no difference and it belongs to the Machlokes there.
ובנכסי מלוג לא פליג ב"ה, דאפי' גבי ספק מוקי להו בחזקת יורשי האשה, וכ"ש הכא, דאפי' ודאי זינתה, לא הפסידתם ...
Nechsei Milug: Nechsei Milug on the other hand, Beis Hillel does not argue, and even in the case of a Safek, he establishes them in the Chazakah of the woman, how much more so here, where, even assuming that she definitely sinned, she will not lose them.
כדאמר בפרק אלמנה ניזונית (כתובות דף קא.) 'היוצאת משום שם רע, נוטלת מה שבפניה, ויוצאה. ופי' נכסי מלוג.
Nechsei Milug (cont.): As we say in Perek Almanah Nizonis (Kesuvos, Daf 101.) 'A woman who goes out on account of a bad name, she takes what is in front of her (with reference ot Nechsei Milug) and leaves.
ואם תאמר, מ"ש מתניתין מפלוגתא דרב הונא ורב יהודה ורב נחמן ור' יוחנן דפליגי בפ"ק דכתובות (דף יב:) 'מנה לי בידך'; והלה אמר 'איני יודע'. רב הונא ורב יהודה אמרי 'חייב', רב נחמן ורבי יוחנן אמרי 'פטור'.
Question: Why is our Mishnah different than the Machlokes Rav Huna and Rav Yehudah, and Rav Nachman and Rebbi Yochanan, who argue in the first Perek of Kesuvos (Daf 12:) in the case of 'Manah li be'Yad'cha', ve'ha'lah Amar 'Eini Yode'a where the former say 'Chayav', and the latter, 'Patur'.
ה"נ, היא טוענת 'ברי', אבל הוא אינו יכול לטעון טענת ברי, ותהוי תיובתא דרב הונא?
Question (cont.): Here too, she claims 'Bari', whereas he is unable to do so - a Kashya on Rav Huna (and Rav Yehudah).
י"ל, מאחר שהתורה עשאה ספק עד שתשתה, אינה יכולה לטעון טענת ברי.
Answer: Since the Torah turned it into a Safek until she drinks, she is not able to claim Bari.
ופלוגתא דמתני' התם 'הנושא את האשה, ולא מצא לה בתולים', לא שייכא להכא.
Clarification: And the Machlokes in the Mishnah there regarding 'Someone who marries a woman and finds that she is not a Besulah' is not relevant here.
דהתם אפילו ב"ש מודו דשמא אותו שטר מעולם לא עמד לגבות, שהרי הבעל טוען מקחו היה מקח טעות ...
Reason: Because there, even Beis Shamai will concede that perhaps that Sh'tar never stood to be claimed, seeing as the husband claims that 'his sale was a false one'.
והכא לא שייך למימר אליבא דב"ה 'העמד אשה על חזקתה. ואימור לא זינתה'
Implied Question: Nor can we say in our case, according to Beis Hillel 'Place the woman on her Chazakah and say that she did not sin'
שהרי רגלים [לדבר], שקינא לה ונסתרה, והכתוב הוציאה מאותה חזקה ועשאה ספק.
Answer: Since there are grounds for suspicion, seeing as he warned her and she nevertheless secluded herself, and the Pasuk therefore took her out of her Chazakah and turned it into a Safek.
TOSFOS DH BEIS HILLEL SAVRI SH'TAR HA'OMED LI'G'VOS LA'AV K'GAVUY DAMI
תוס' ד"ה בית הלל סברי שטר העומד לגבות לאו כגבוי דמי
(Summary: Tosfos reconciles Beis Hillel here with the Sugya in Bava Metzi'a where Beis Hillel holds 'ke'Gavuy Dami'),
אי קשיא מהא דאמר בפ' המקבל (ב"מ דף קי.) 'יתומים אמרו אנו השבחנו, וב"ח אומר אביכם השביח, על מי להביא ראיה?'
Question: If one asks from the Gemara in Perek ha'Mekabel (Bava Metzi'a, Daf 110.) 'Yesomim who claim that they improved the property and the creditor counters that it was their father who improved it, on whom lies the onus to prove his claim?
סבר רב הונא למימר 'ארעא בחזקת יתמי קיימא, ועל ב"ח להביא ראיה'. אמר ליה ההוא סבא 'הכי אמר ר' יוחנן, על היתומים להביא ראיה'.
Question (cont.): Rav Huna thought that the land lies in the Chazakah of the Yesomim, and it is up to the creditor to bring the proof. But an old man, quoting Rebbi Yochanan, informed him the onus to prove it lies on the Yesomim.
מאי טעמא? ארעא כיון דלגוביינא קיימא, כמאן דגבי דמי, ויתמי נייתי ראיה ונשקול'. וכי ר' יוחנן שבק בית הלל ועביד כב"ש?
Question (cont.): Why is that? Because, since the land stands to be claimed, it is as if it has already been claimed.
יש לתרץ, הכא דהשיעבוד עצמו של כתובה עומד בספק, לא קיימא ארעא לגוביינא, אמרי ב"ה דלאו כגבוי דמי.
Answer: The answer is that since here, where the Shibud of the Kesubah itself lies in doubt, and the land does not stand to be claimed, Beis Hillel say that 'It is not as if it has been claimed'.
אבל התם היתומים מודו לב"ח בקרקע עצמו שהוא משועבד לו ואינם מעכבין לפניו הקרקע, הלכך אפילו בית הלל מודו דבכה"ג כגבוי דמי, ולא קיימא ארעא בחזקת יתמי.
Answer (cont.): Whilst there the Yesomim concede to the creditor that the land itself is Meshubad to him, and are not holding back the land from him. Consequently, even Beis Hillel agree that in such a case 'It is as if it has been claimed', in which case the land is not in the Chazakah of the Yesomim.
וכיון דלא קיימא בחזקת יתמי, על היתומים להביא ראיה מן השבח, דומיא דעיר ואילן דמייתי עלה - 'ספק זה קודם ספק זה קודם, קוצץ ואינו ונותן דמים'.
Answer (cont.): And since it is not in the Chazakah of the Yesomim, it is up to the Yesomim to prove that they improved it, similar to the case of the town and the tree which the Gemara cites their with regard to that case - 'If there is a Safek which one was there first, he must cut it down and does not pay its value'.
אלמא כיון דלמיקץ קאי, דבין אם קדם האילן בין אם קדם העיר, קוצץ. אלא שאם קדם האילן, קוצץ ונותן דמים.
Answer (cont.): So we see that, seeing as the tree stands to be cut down, irrespective of whether it or the town was there first, and the discussion is that, if the tree preceded the town, he cuts it down and has to pay for it ...
אמרי ליה 'זיל קוץ! ודמי, אייתי ראיה ושקול.
Answer (cont.): We say to him 'Go and cut it down! And as for paying for it, bring a proof (that it was there first) and claim.
גבי הא ארעא נמי, אמרי ליתמי 'הבו ליה ארעא לב"ח', דהא לגוביינא קיימא, ושבח אייתו ראיה ושקילו. מפי מורי"ה.
Answer (concl.): Concerning this land too, we say to the Yesomim 'Give the land to the creditor, seeing as it stands to be claimed, and as for the improvement, bring a proof (that you improved it) and claim it!' (from Tosfos' Rebbe [See Hagahos ve'Tziyunim]).
TOSFOS DH LA'AV K'GAVUY DAMI
תוס' ד"ה לאו כגבוי דמי
(Summary: Tosfos explains how this case differs from numerous other cases of 'Kol ha'Omeid ... ' throughout Shas.),
הכא לא שייכא כל הני פלוגתא דרבי מאיר ורבנן דפליגי בפרק השואל (ב"מ דף ק:) ד'כל העומד לבצור, דכבצורות דמיין'.
Distinction #1: One cannot apply here all the Machlokos between Rebbi Meir and the Rabbanan, who argue in Perek ha'Sho'el (Bava Metzi'a, Daf 100:) with regard to 'Whatever stands to be harvested is considered as if it has been cut (ki'Betzuros Damyan)'.
ופלוגתא דר' שמעון בן גמליאל ורבי פרק קמא דסנהדרין (דף טו.) ובפרק השולח (גיטין דף לט.) ב'כל העומד לגזוז' ...
Distinction #2: Or the Machlokes between Raban Shimon ben Gamliel and Rebbi in the first Perek of Sanhedrin (Daf 15.) and in Perek ha'Shole'ach (Gitin, Daf 39.) regarding 'Whatever stands to be sheared'.
ופלוגתא דרבי שמעון ורבנן בפרק המנחות והנסכים (מנחות דף קב:) 'כל העומד לזרוק, כזרוק דמי'. וכן 'לפדות' ו'לשרוף'.
Distinction #3: Or the Machlokes between Rebbi Shimon and the Rabbanan in Perek ha'Menachos ve'ha'Nesachim (Menachos, Daf 102:) regarding 'Kol ha'Omeid Lizrok, ke Zaruk Dami', and regarding 'Lifdos' and 'Lisrof'.
דלאו בחדא מחיתא מחו להו. דהכא כ"ע מודו דאמרי' 'לאו כגבוי דמי,, והעמד ממון בחזקת בעליו', שהרי צריך דיינין ולאו בידו הוא.
Explanation: Because one cannot 'weave them all in the same web', since here everybody will agree that we say 'La'av ke'Gavuy Dami' and that we will therefore place the money in the Chazakah of the owner, seeing as it required Dayanim, and is therefore not under his control ...
כדאמר גבי גר 'מי יימר דמזדקקין ליה בי דינא'?
Precedent: Like the Gemara says (in Kidushin, Daf 62:) with regard a Ger 'Who says that he will find a Beis-Din?'
וטעמא דר' מאיר 'דכבצורות דמיין', משום דבידו ואין צריכין לגופו; הלכך לא חשיב להו כקרקע.
Reason for #1: And the reason of Rebbi Meir, who says 'ki'Betzuros Damyan' is - because it lies in his hands (to pick them) and because they no longer require the land. Therefore they are no longer considered Karka.
והכי אמר בפרק בהמה המקשה (חולין דף עג.) גבי ידות הכלים ד'אין מטבילין אלא עד מקום מדה, משום דעומדין ליקצץ'.
Precedent: And this is how the Gemara explains in Perek Beheimah ha'Makshah (Chulin, Daf 73.) with regard to the handles of vessels, which one only Tovels up to the place of the given measure, because they stand to be cut off.
וגבי 'שערו העומד לגזוז', אמר בפרק קמא דסנהדרין (דף טו.) דמודה רבי מאיר דלאו כגזוז דמי, משום ד'אשבוחי אשבח כל מה דקאי'.
Reason for #2: And regarding 'one's hair that stands to be shorn', the Gemara explains in the first Perek of Sanhedrin (Daf 15.) that Rebbi Meir agrees that it is not considered as if it is shorn, because as long as it remains attached, it improves'.
ומיהו רבן שמעון בן גמליאל פליג ואמר 'כגזוז דמי', דלא עביד איניש דשביק ליה.
Reason for #2 (cont.): Raban Shimon ben Gamliel disagrees however, and says 'ke'Gazuz Dami', because one does not generally tend to leave it.
והני דרבי שמעון טעמא אחרינא אית בהו, ולא אמר אלא במקום מצוה כגון זריקת דם ופדיית פרה כשמצא אחרת נאה ממנה, ושריפתה.
Reason for #3: And another reason applies to the cases of Rebbi Shimon - which he only says when a Mitzvah is concerned, such as 'sprinkling the blood, redeeming the cow (when he finds one that is better than the one that one has), and burning it'.
אבל בהני דרבי מאיר ורשב"ג לא שייך האי טעמא.
Reason for #3 (cont.): But that is not applicable in the cases of Rebbi Meir and Raban Shimon ben Gamliel.
והא דאמר גבי שופר של עבודת כוכבים בפרק ראוהו בית דין (ר"ה דף כח.) וגבי לולב של אשירה (סוכה דף לא:) ומנעל בפרק מצות חליצה (יבמות דף קג:) 'כתותי מכתת שיעוריה' ...
Implied Question: And when, regarding a Shofar of Avodas-Kochavim in Perek Ra'uhu Beis-Din (Rosh ha'Shanah, Daf 28.), regarding a Lulav of Asheirah (Succah, Daf 31:) and regarding a shoe, in Perrek Mitzvas Chalitzah (Yevamos, Daf 103:) the Gemara says 'Their Shi'ur is cut-up' ...
אפי' רבנן מודו משום דאיסור הנאה הוא, ולא הוי אלא כעפרא דארעא בעלמא, וליכא שיעורא.
Answer: Even the Rabbanan concede there, because it is an Isur Hana'ah, which is considered like the dust of the earth, and which therefore has no Shi'ur.
ופרה חיבת הקדש מהני.
Answer (cont.): And the Parah Adumah (Menachos 102:), 'Chibas ha'Kodesh' helps (to make it a food even though it stands to be burned.
וצריך עיון כלאי הכרם אמאי מטמאין טומאת אוכלים, ולא אמר כתותי מכתת שיעוריה?
Question: One needs to look into why K'lai ha'Kerem is Metamei Tum'as Ochlin, and why we do not say 'Ketusei Michtas Shi'ureih'?
הלכך ליכא לדמויי להדדי.
Conclusion: And this is why we cannot compare all the cases to one another.
והא דאמר בפרק נערה (כתובות דף נא.) 'כל העומד לקצור, כקצור דמי'?
Implied Question: And when the Gemara says in Perek Na'arah (Kesuvos, Daf 51.) 'Whatever stands to be harvested, is considered as if it has been cut ...
התם טעמא, דלא תקנו לב"ח לגבות אלא דבר הצריך לקרקע קצת.
Answer: The reason is that they only instituted that the creditor should claim things that still need the ground a little.
וכן פירש רש"י (ב"מ טו:) 'שבח המגיע לכתפים, שעומד בקרוב לקצור וצריך עדיין קצת לקרקע.
Proof: And this is also how Rashi explains (in Bava Metzi'a 15:) 'Sh'vach ha'Magi'a li'Chesafim' - which stands to be cut soon abut which still needs the ground a little.
TOSFOS DH MEISEIVEI HA'MEKANEI L'ARUSASO
תוס' ד"ה מיתיבי המקנא לארוסתו
(Summary: Tosfos cites the entire text of the Beraisa as it stands in the Tosefta.)
כך ברייתא זו שנויה בתוספתא (פ"ה) 'המקנא לארוסתו ולשומרת יבם שלו, אם משכנסה נסתרה, או שותה או לא נוטלת כתובה.
Clarifying the Text: This is how the Beraisa is worded in the Tosefta (Perek 5): 'Someone who warns his Arusah or his Shomeres Yavam, if she then secludes herself with a man after he marries her, she either drinks or does not receive her Kesubah.
הרובא שנשא עקרה או זקינה ויש לו אשה ובנים, או שותה או לא נוטלת כתובתה.
Clarifying the Text (cont.): A young man who has a wife and children, marries a woman who is barren or old, she either drinks or does not receive her Kesubah.
[מעוברת עצמו או מניקת עצמו או שותה או לא נוטלת כתובתה],
Clarifying the Text (cont.): His wife who is pregnant from him or who is feeding his baby, either drinks or does not receive her Kesubah.
כהנת לויה וישראלית שנשאו לכהן ללוי וישראל ממזרת לממזר, נתינה לנתין ואשת גר (לגר) ועבד משוחרר והאיילונית או שותה או לא נוטלת כתובתה.
Clarifying the Text (cont.): A Kohenes, Leviyah or Yisre'eilis who married a Kohen, Levi or Yisrael, a Mamzeres or a Mamzer; a Nesinah who married a Nasin, or the wife of a Ger (to a Ger) or of an Eved Meshuchrar and an Aylonis, either drinks or does not receive her Kesubah.
רבי שמעון בן אלעזר אמר 'איילונית לא שותה ולא נוטלת כתובתה, שנא' "ונקתה ונזרעה זרע", שראוי ליזרע פרט לאיילונית שאינה ראויה להזרע.
Clarifying the Text (cont.): Rebbi Shimon ben Elazar maintains that an Aylonis does not drink and does not receive her Kesubah, because the Torah writes "And if she is innocent, she will have a child", to preclude an Aylonis, who cannot have children.
אבל המקנא לארוסתו ולשומרת יבמתו שלו, עד שלא כנסה נסתרה, לא שותות ולא נוטלות כתובתה.
Clarifying the Text (cont.): But if someone warns his Arusah or his Shomeres Yavam, and she secludes herself before he marries her, she neither drinks nor does she receive her Kesubah.
הרובא [שנשא עקרה וזקינה ואין לו אשה ובנים, לא שותות ולא נוטלת כתובה.
Clarifying the Text (cont.): And a young man who does not have a wife and children who marries a woman who is barren or old, they neither drink nor do they receive their Kesubah.
מעוברת חבירו ומניקת חבירות לא שותות ולא נוטלות כתובה].
Clarifying the Text (cont.): If he marries a woman who is pregnant from another man or who is feeding his baby, then she neither drinks nor does she receive her Kesubah.
רבי אליעזר אומר יכול הוא להפרישה ולהחזירה לאחר זמן.
Clarifying the Text (cont.): Rebbi Eliezer maintains that he can divorce her and take her back later'.
| |||||||||||||||||
Comments
Post a Comment