Julius Hebrews, Jews, and Israelites

Hebrews, Jews, and Israelites

By Julius

By Yahuda101

Bereishit - Genesis - Chapter 12
1 And the Lord said to Abram, "Go forth from your land and from your birthplace and from your father's house, to the land that I will show you.
2 And I will make you into a great nation, and I will bless you, and I will aggrandize your name, and [you shall] be a blessing.
3 And I will bless those who bless you, and the one who curses you I will curse, and all the families of the earth shall be blessed in you."
4 And Abram went, as the Lord had spoken to him, and Lot went with him, and Abram was seventy five years old when he left Haran.
5 And Abram took Sarai his wife and Lot his brother's son, and all their possessions that they had acquired, and the souls they had acquired in Haran, and they went to go to the land of Canaan, and they came to the land of Canaan.
6 And Abram passed through the land, until the place of Shechem, until the plain of Moreh, and the Canaanites were then in the land.
7 And the Lord appeared to Abram, and He said, "To your seed I will give this land," and there he built an altar to the Lord, Who had appeared to him.

Gen. 12-25
With Abraham the story of the Hebrews begins, and it is clearly stated that Hebrew origins lay outside Canaan. The summons to leave his ancestral home and journey to Canaan is accompanied by a promise (Gen. 12:2) that becomes a submotif in patriarchal accounts, re-appearing again and again (cf. Gen. 13:14 f., 15:5 f., 18:10, 22:17, 26:24, 28:13 f., 32:12 f., 35:9 ff., 48:16), finally taking covenantal form (Gen. 17:14 ff.).

The promise has two parts: nationhood and divine blessing or protection. The precise location of the nation-to-be is not specified but was, of course, known to those hearing or reading the account. The promise of blessing signified the unique and particularistic bond between Hashem and his followers, so that the enemies of Abraham or the nation were enemies of Hashem, and those befriending Abraham and/or the nation would be blessed. With this assurance, Abraham journeyed to Canaan, Egypt, the Negeb, Hebron, Gezer, Beer-sheba and back to Hebron where he and his wife Sarah died.

Generally speaking, the terms Hebrews, Jews, and Israelites all refer to the same people- the nation which sprang from Abraham through Isaac and Jacob, a nation promised and chosen by God in the Torah (Genesis 12:1-3). Each term emphasizes some aspect of this people's origin or background.

The term Hebrew is first used in the scriptures to refer to Abraham (Genesis 14:13). Then it is used of Joseph (Genesis 39:14,17) and the other descendants of Abraham through Isaac and Jacob (Genesis 40:15; 43:32). It is uncertain why Abraham is called ~'the Hebrew." Some have suggested that the word Hebrew comes from a word meaning 'on the other side" or "to cross over" and alludes to Abraham leaving Ur and crossing the Euphrates River. Furthermore, no special reason is given in the scriptures for calling the nation that came from Abraham through Isaac and Jacob, Hebrews. The term does, however, identify the nation as descendants of Abraham. The name of Jacob, the son of Isaac (Genesis 25:26) who was the promised son of Abraham (Genesis 17:19), was changed to Israel when he wrestled with a man of God (Genesis 32:28). Hence, the descendants of Abraham through Isaac and Jacob (Israel) made up the nation of Israel and were sometimes called Israelites (Exodus 9:7). When the nation divided, the ten northern tribes arrogated to themselves the name Israel, and the two southern tribes became known as Judah. Both nations were taken captive; Israel was taken captive by the Assyrians and Judah was later taken captive by the Babylonians. When the Babylonian captivity ended, exiles of both nations- Israel and Judah- returned to their homeland and were again united under the designation of Israel. The term Jews was first used to describe the inhabitants of Judah, the name taken by the two southern tribes of the nation of Israel during the division (2 Kings 6:6;25:25). After the Babylonian captivity, the meaning was extended to embrace all of Israel. It is suggested by some that this name may have been given to all Israel at this time because the larger portion of people were from Judah. Judean, Yehuda, or Jew. Jew ultimately originates in the Biblical Hebrew word Yehudi meaning "from the Tribe of Judah", "from the Kingdom of Judah", or "Jew". The Jewish ethnonym in Hebrew is יהודים, Yehudim (plural of יהודי, Yehudi)

By Julius

Please Mr. Netanyahu, Mr. Ben Gvir and Mr. Smotrich unite and bring Hashem’s Righteousness back to the Har HaBayit. Under HaShem’s Righteousness the Har HaBayit shall become a Prayer House for all peoples. Jews, Muslims, and Christians when they put away Avoda Zara and their false doctrines……   בבקשה מר נתניהו, מר בן גביר ומר סמוטריץ' מתאחדים ומחזירים את היושרה להר הבית.   תחת צדקת השם הר הבית יהפוך לבית תפילה לכל העמים, יהודים, מוסלמים ונוצרים כשהם מסירים עבודה זרה  ואת דוקטרינות השקר שלהם... Come let us Pray that Hashem's Righteousness shall 'return' to the Har haBayit and the whole of Eretz Israel. בוא נתפלל שצדקת ה' 'תשוב' להר הבית ולארץ ישראל כולה. Free to study all Jewish Scripture: חופשי ללמוד את כל כתבי הקודש היהודיים: Sefaria Calendar - לוח שנה ספריה Our Prayer and hope: All the gates to the Har haBayit have to be opened for Jews and non-Jews seven days in the week 24 hours a day. The Jews need to have the freedom to go with Tefillin, Tallit and Torah Scroll up on the Mountain to serve Hashem. And do קידה ('Kidah' prostate, laying down, before Hashem) Everyone showing his/her respect for the Jewish and all other religions. But NOT for the words/deeds/sins spoken against any word of the Torah of Moshe Rabbeinu and the 'real' teachings of the Jewish Rabbis. The Jews must be the guardians of the Har haBayit. תפילתנו ותקוותנו: כל שערי הר הבית צריכים להיפתח עבור יהודים ולא-יהודים שבעה ימים בשבוע 24 שעות ביממה. ליהודים צריך להיות חופש ללכת עם תפילין, טלית וספר תורה במעלה ההר כדי לשרת את ה' ולקוד קידה .מתוך הפגנת כבוד ליהודים ולכל הדתות האחרות, אבל לא למילים/למעשים/לחטאים הנאמרים נגד תורת משה רבנו. מלמודי רבנים, היהודים חייבים להיות שומרי הר הבית. Let's pray for a death sentence for the Palestinian Authority, Hamas, Hezbollah and for the continuation of the Jewish settlement in Judea and Samaria. The Palestinian Authority, Hamas and Hezbollah must disappear. Enough of the hatred from the world (the USA, the European Union, and the UN!) against the Jewish people.   בואו נתפלל לגזר דין מוות לרשות הפלסטינית, חמאס, חיזבאללה ולמען התיישבות יהודית ביהודה ושומרון. הרשות הפלסטינית, חמאס וחיזבאללה חייבים להעלם. די לשנאה מהעולם (ארה"ב, האיחוד האירופי והאו"ם!) נגד העם היהודי! The Jews have the mission to change the Har HaBayit, from her situation now, into a Prayer House for all peoples based on the Torah Law of Moshe Rabbeinu.   על היהודים מוטלת המשימה לשנות את הר הבית, ממצבו הקיים, לבית תפילה לכל העמים על פי חוק התורה של משה רבנו.   Ariel, hopefully your Representee אריאל, מקווה שהנציג שלך   Isa 11:9-16 They do no evil nor destroy in all My set-apart mountain, for the earth shall be filled with the knowledge of יהוה as the waters cover the sea. ט לֹֽא־יָרֵ֥עוּ וְלֹֽא־יַשְׁחִ֖יתוּ בְּכָל־הַ֣ר קָדְשִׁ֑י כִּֽי־מָֽלְאָ֣ה הָאָ֗רֶץ דֵּעָה֙ אֶת־יְהֹוָ֔ה כַּמַּ֖יִם לַיָּ֥ם מְכַסִּֽים:   Rashi: knowledge of the Lord: [lit.] to know the Lord. רשי": דעה את ה': לדעת את ה':   10  And in that day there shall be a Root of Yishai, standing as a banner to the people. Unto Him the nations shall seek, and His rest shall be esteem.  י וְהָיָה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא שֹׁ֣רֶשׁ יִשַׁ֗י אֲשֶׁ֚ר עֹמֵד֙ לְנֵ֣ס עַמִּ֔ים אֵלָ֖יו גּוֹיִ֣ם יִדְרֹ֑שׁוּ וְהָֽיְתָ֥ה מְנֻחָת֖וֹ כָּבֽוֹד:   Rashi: as a banner for peoples: that peoples should raise a banner to gather to him. רשי": לנס עמים: להיות עמים מרימים נס להקבץ אליו:   11  And it shall be in that day that יהוה sets His hand again a second time to recover the remnant of His people who are left, from Ashshur and from Mitsrayim, from Pathros and from Kush, from Ěylam and from Shin‛ar, from Ḥamath and from the islands of the sea.  יא וְהָיָ֣ה | בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יוֹסִ֨יף אֲדֹנָ֚י | שֵׁנִית֙ יָד֔וֹ לִקְנ֖וֹת אֶת־שְׁאָ֣ר עַמּ֑וֹ אֲשֶׁ֣ר יִשָּׁאֵר֩ מֵֽאַשּׁ֨וּר וּמִמִּצְרַ֜יִם וּמִפַּתְר֣וֹס וּמִכּ֗וּשׁ וּמֵֽעֵילָ֚ם וּמִשִּׁנְעָר֙ וּמֵ֣חֲמָ֔ת וּמֵֽאִיֵּ֖י הַיָּֽם:   Rashi: a second time: Just as he acquired them from Egypt, when their redemption was absolute, without subjugation, but the redemption preceding the building of the Second Temple is not counted, since they were subjugated to Cyrus. and from the islands of the sea: the islands of the Kittim, the Romans, the descendants of Esau. רשי": שנית: כמו שקנאם ממצרים שהיתה גאולתם ברורה מאין שיעבוד אבל גאולת בית שני אינה מן המניין שהרי משועבדים היו לכורש: ומאיי הים: הן איי כתים יונים:   12  And He shall raise a banner for the nations, and gather the outcasts of Yisra’ěl, and assemble the dispersed of Yehuḏah from the four corners of the earth. יב וְנָשָֹ֤א נֵס֙ לַגּוֹיִ֔ם וְאָסַ֖ף נִדְחֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּנְפֻצ֚וֹת יְהוּדָה֙ יְקַבֵּ֔ץ מֵֽאַרְבַּ֖ע כַּנְפ֥וֹת הָאָֽרֶץ:   Rashi: And he shall raise a banner: Perka, perche in O.F. [i.e., the verse is literally referring to the pole upon which the banner is attached.] And it shall be for a sign to gather to him and to bring the exiles of Israel to Him as a present. רשי": נשא נס: פירקא בלע"ז והיה לאות לקבוץ אליו ולהביא את גליות ישראל מנחה לו:   13  And the envy of Ephrayim shall turn aside, and the adversaries of Yehuḏah be cut off. Ephrayim shall not envy Yehuḏah, and Yehuḏah not trouble Ephrayim.  יג וְסָ֙רָה֙ קִנְאַ֣ת אֶפְרַ֔יִם וְצֹֽרְרֵ֥י יְהוּדָ֖ה יִכָּרֵ֑תוּ אֶפְרַ֙יִם֙ לֹֽא־יְקַנֵּ֣א אֶת־יְהוּדָ֔ה וִֽיהוּדָ֖ה לֹֽא־יָצֹ֥ר אֶת־אֶפְרָֽיִם:   Rashi: Ephraim shall not envy Judah: The Messiah, the son of David, and the Messiah, the son of Joseph, shall not envy each other. רשי": אפרים לא יקנא את יהודה: משיח בן יוסף ומשיח בן דוד לא יקנאו זה בזה:   14  But they shall fly down upon the shoulder of the Philistines toward the west; together they plunder the people of the east, their hand stretching forth on Eḏom and Mo’aḇ, and the children of Ammon shall be subject to them.  יד וְעָפ֨וּ בְכָתֵ֚ף פְּלִשְׁתִּים֙ יָ֔מָּה יַחְדָּ֖ו יָבֹ֣זּוּ אֶת־בְּנֵי־קֶ֑דֶם אֱד֚וֹם וּמוֹאָב֙ מִשְׁל֣וֹחַ יָדָ֔ם וּבְנֵ֥י עַמּ֖וֹן מִשְׁמַעְתָּֽם:   Rashi: And they shall fly of one accord against the Philistines in the west: Heb. בְכָתֵף. Israel will fly and run of one accord against the Philistines who are in the west of Eretz Israel and conquer their land. [כָּתֵף, lit. a shoulder, is used in this case to denote unity. The word שֶׁכֶם, also lit. a shoulder, is used in a similar sense.] Comp. (Hoshea 6:9) “They murder on the way in unison (שֶׁכְמָה);” (Zeph. 3:9) “One accord (שְׁכֶם אֶחָד).” And so did Jonathan render it: And they shall join in one accord to smite the Philistines who are in the west. and the children of Ammon shall obey them: As the Targum states: Will hearken to them. They will accept their commandments over them. רשי": ועפו בכתף פלשתים ימה: יעופו וירוצו ישראל שכם אחד על הפלשתים אשר הם במערבה של ארץ ישראל ויכבש את ארצם כמו דרך ירצחו שכמה (הושע ו׳:ט׳) שכם אחד (צפניה ג) וכן ת"י ויתחברון כתף חד למימחי פלישתאי די במערבא: ובני עמון משמעתם: כתרגומו ישתמעון להון, מקבלין מצותם עליהם:   15  And יהוה shall put under the ban the tongue of the Sea of Mitsrayim, and He shall wave His hand over the River with the might of His Spirit, and shall strike it in the seven streams, and shall cause men to tread it in sandals.  טו וְהֶֽחֱרִ֣ים יְהֹוָ֗ה אֵת לְשׁ֣וֹן יָם־מִצְרַ֔יִם וְהֵנִ֥יף יָד֛וֹ עַל־הַנָּהָ֖ר בַּעְיָ֣ם רוּח֑וֹ וְהִכָּ֙הוּ֙ לְשִׁבְעָ֣ה נְחָלִ֔ים וְהִדְרִ֖יךְ בַּנְּעָלִֽים:   Rashi: And… shall dry up: [lit. shall cut off] to dry it, so that the exiles of Israel will pass through it from Egypt. over the river: The Euphrates River, for the exiles from Assyria to cross. with the strength of His wind: Heb. בַּעְיָם. This is hapax legomenon in Scripture, and according to the context it can be interpreted as “with the strength of His wind.” into seven streams: into seven segments, for the aforementioned seven exiles: from Assyria and from Egypt, etc. Those from the islands of the sea are not from that side. and He shall lead: the exiles within it. with shoes: on dry land. רשי": והחרים: ליבשו כדי שיעברו בו גליות ישראל ממצרים:   על הנהר: נהר פרת לעבור בו גליות אשור:   בעים רוחו: אין לו דמיון במקרא ולפי הענין יפתר בחוזק רוחו:   לשבעה נחלים: לשבע גזרים לעבור בו שבע גליות האמורות למעלה מאשור וממצרים וגו', ומאיי הים אינו מאותו צד: והדריך: בתוכו את הגליות: בנעלים: ביבשה:   16  And there shall be a highway for the remnant of His people, those left from Ashshur, as it was for Yisra’ěl in the day when he came up from the land of Mitsrayim.  טז וְהָֽיְתָ֣ה מְסִלָּ֔ה לִשְׁאָ֣ר עַמּ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יִשָּׁאֵ֖ר מֵֽאַשּׁ֑וּר כַּֽאֲשֶׁ֚ר הָֽיְתָה֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל בְּי֥וֹם עֲלֹת֖וֹ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:   Rashi: And there shall be a highway: in the midst of the water for the remnant of His people. רשי": והיתה מסילה: בתוך המים לשאר עמו:   Hashem is bringing and restoring Yehuda first….. Ephraim you shall come to restoration when the Jews starting to build a House for Hashem when, They do no evil nor destroy in all My set-apart mountain, for the earth shall be filled with the knowledge of יהוה as the waters cover the sea. Think about it? 'Rabbi Menachem Mendel Schneerson, the Lubavitcher (Chabad) Rabbi, made the following observations on the action of Judah (Genesis: VaYigash). Rabbi Menachem Mendel Schneerson was considered inspired by his followers and by many others. The relevant verse says: [GENESIS 44:18] THEN JUDAH CAME NEAR UNTO HIM, AND SAID, OH MY LORD, LET THY SERVANT, I PRAY THEE, SPEAK A WORD IN MY LORD'S EARS, AND LET NOT THINE ANGER BURN AGAINST THY SERVANT: FOR THOU ART EVEN AS PHARAOH. Commentary: On the verse: “FOR THOU ART EVEN AS PHARAOH”: Rabbi Schneerson quotes the source saying that Judah meant to say that Joseph is as powerful as Pharaoh and that Judah acknowledges his authority. Judah acknowledged the authority of Joseph. Because of this Judah merited the Promise in Ezekiel 37, “MY SERVANT DAVID SHALL BE THEIR PRINCE FOR EVER”. The Rabbi says that in order for Judah to bring on the Messiah, to help the Messiah come, and realize the promise given to his seed (“MY SERVANT DAVID SHALL BE THEIR PRINCE FOR EVER) Judah must first do as the Patriarch Judah did when he CAME NEAR UNTO Joseph and he acknowledged the authority of Joseph and initially was influenced from Joseph.' (Yair Davidiy, Brit-Am) ה' מביא ומשקם קודם את יהודה...   אפרים תבוא לשיקום כאשר היהודים יתחילו לבנות בית להשם כאשר,   לא עושים רע ולא משמידים בכל ההר המופרד שלי, כי תמלא הארץ ידיעת יהוה כמו המים מכסים את הים.  תחשוב על זה?   'רבי מנחם מנדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש (חב"ד), ערך את ההערות הבאות על פעולת יהודה (בראשית: ויגש). רבי מנחם מנדל שניאורסון נחשב בהשראת חסידיו ורבים אחרים. הפסוק הרלוונטי אומר: [בראשית 44:18] אז התקרב אליו יהודה, ואמר, הו אדוני, נא עבדך, דבר דבר באזני יהוה, ואל יבעור כעמך על עבדך: כמו פרעה.   פירוש: על הפסוק: "כי אתה אפילו פרעה": הרב שניאורסון מצטט את המקור שאומר שיהודה התכוון לומר שיוסף חזק כמו פרעה וכי יהודה מכיר בסמכותו. יהודה הכיר בסמכותו של יוסף. בגלל זה יהודה זכאי להבטחה ביחזקאל 37, "עבדי דוד יהיה הנסיך שלהם לעולמים". הרבי אומר שכדי שיהודה יביא את המשיח, יעזור למשיח לבוא ולממש את ההבטחה שניתנה לזרעו ("עבדי דוד יהיה הנסיך שלהם לנצח)   יהודה צריך לעשות תחילה כפי שעשה הפטריארך יהודה כאשר התקרב אל יוסף והוא הכיר בסמכותו של יוסף ובתחילה הושפע מיוסף.' (יאיר דוידי, ברית-עם)   Gen 49:10 “The sceptre shall not turn aside from Yehuḏah, nor an Inscriber from between his feet, until Shiloh comes, and to Him is the obedience of peoples.  Rashi: The scepter shall not depart from Judah: from David and thereafter. These (who bear the scepter after the termination of the kingdom) are the exilarchs (princes) in Babylon, who ruled over the people with a scepter, [and] who were appointed by royal mandate. — [From Sanh. 5a] nor the student of the law from between his feet: Students. These are the princes of the land of Israel. — [From Sanh. 5a] until Shiloh comes: [This refers to] the King Messiah, to whom the kingdom belongs (שֶׁלוֹ) , and so did Onkelos render it: [until the Messiah comes, to whom the kingdom belongs]. According to the Midrash Aggadah, [“Shiloh” is a combination of] שַׁי לוֹ, a gift to him, as it is said: “they will bring a gift to him who is to be feared” (Ps. 76:12). - [From Gen. Rabbah ed. Theodore-Albeck p. 1210 ] and to him will be a gathering of peoples: Heb. יִקְּהַת עַמִּים denoting a gathering of peoples, for the “yud” of (יִקְּהַת) is part of the root [and not a prefix], like “with your brightness (יִפְעָתֶךָ‏ֶ)” (Ezek. 28: 17), and sometimes [the “yud” is] omitted. Many letters are subject to this rule, and they are called defective roots, like the “nun” of נוֹגֵף (smite), נוֹשֵׁךְ (bite), and the “aleph” of “and my speech (אַחְוָתִי) in your ears” (Job 13:17); and [the “aleph”] of “the scream of (אִבְחַת) the sword” (Ezek. 21:20); and [the “aleph”] of “a jug (אָסוּ‏) of oil” (II Kings 4:2). This too, is [a noun meaning] a gathering of peoples, [meaning: a number of nations who unite to serve God and join under the banner of the King Messiah] as it is said: “to him shall the nations inquire” (Isa. 11:10). Similar to this is “The eye that mocks the father and despises the mother’s wrinkles (לְיִקְּהַת אֵם)” (Prov. 30:17), [i.e., meaning] the gathering of wrinkles in her face, due to her old age. And in the Talmud [we find]: “were sitting and gathering assemblies וּמַקְהוֹ אַקְהָתָא in the streets of Nehardea” [Pumbeditha] in Tractate Yebamtoh (110b). He (Jacob) could also have said: קְהִיּת עַמִּים [Since the “yud” of יִקְהַת is not a prefix denoting the third person masculine singular, but is a defective root, the form קְהִיּת עַמִּים would be just as appropriate.]- [From Gen. Rabbah 98:9] י לֹֽא־יָס֥וּר שֵׁ֨בֶט֙ מִֽיהוּדָ֔ה וּמְחֹקֵ֖ק מִבֵּ֣ין רַגְלָ֑יו עַ֚ד כִּֽי־יָבֹ֣א שִׁילֹ֔ה וְל֖וֹ יִקְּהַ֥ת עַמִּֽים:      רש"י:לֹֽא־יָסוּר שֵׁבֶט מִֽיהוּדָה: מִדָּוִד וָאֵילָךְ, אֵלּוּ רָאשֵׁי גָּלֻיּוֹת שֶׁבְּבָבֶל, שֶׁרוֹדִים אֶת הָעָם בַּשֵּׁבֶט שֶׁמְּמֻנִּים עַל פִּי הַמַּלְכוּת (בראשית רבה): וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו: הַתַּלְמִידִים, אֵלּוּ נְשִׂיאֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל: עַד כִּֽי־יָבֹא שִׁילֹה: מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ שֶׁהַמְּלוּכָה שֶׁלּוֹ, וְכֵן תִּרְגְּמוֹ אֻנְקְלוֹס. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה שִׁילוֹ – שַׁי לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר, יֹבִילוּ שַׁי לַמּוֹרָא (תהילים ע"ו):      וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּֽים: אֲסֵפַת הָעַמִּים, שֶׁהַיּוֹ"ד עִקָּר הִיא בַּיְסוֹד, כְּמוֹ יִפְעָתֶךָ (יחזקאל כ"ח), וּפְעָמִים שֶׁנּוֹפֶלֶת מִמֶּנּוּ, וְכַמָּה אוֹתִיּוֹת מְשַׁמְּשׁוֹת בְּלָשׁוֹן זֶה, וְהֵם נִקְרָאִים עִקָּר נוֹפֵל; כְּגוֹן נוּ"ן שֶׁל נוֹגֵף וְשֶׁל נוֹשֵׁךְ, וְאָלֶ"ף שֶׁבִּוְאַחֲוָתִי בְּאָזְנֵיכֶם (איוב י"ג), וְשֶׁבְּאִבְחַת חָרֶב (יחזקאל כ"א), וְאָסוּךְ שָׁמֶן (מלכים ב ד'), אַף זֶה יִקְּהַת עַמִּים אֲסֵפַת עַמִּים, שֶׁנֶּאֱמַר אֵלָיו גּוֹיִם יִדְרֹשׁוּ (ישעיהו י"א). וְדוֹמֶה לוֹ עַיִן תִּלְעַג לְאָב וְתָבֻז לִיקְּהַת אֵם (משלי ל'), לְקִבּוּץ קְמָטִים שֶׁבְּפָנֶיהָ מִפְּנֵי זִקְנָתָהּ; וּבַתַּלְמוּד דְּיָתְבֵי וּמַקְהוּ אַקְהָתָא בְּשׁוּקֵי דִּנְהַרְדְּעָא בְּמַסֶּכֶת יְבָמוֹת; וְיָכוֹל הָיָה לוֹמַר, קְהִיַּת עַמִּים: The Kitzur Shulchan Arukh About This TextAuthor: Shlomo Ganzfried Composed: Uzhgorod, c.1844 - c.1864 CE The Kitzur Shulchan Arukh (“Abridged Shulchan Arukh”) is a simplified summary of the Shulchan Arukh, focusing on Orach Chayim and Yoreh De’ah, the sections most relevant to ordinary daily life. The work presents laws without listing differing views or providing reasoning, interspersing ethical maxims throughout. Immensely popular for its simplicity and clarity, it functions as a handbook for daily life for many Ashkenazi Jews and has been translated into five languages. It is known for its strict rulings. Read it, teach it as your heart 'feels' good about it. There are laws you cannot do..... It is the 'codex' until Shilo comes..... Always read it in Hebrew and English...... Don't worry went you don't understand the Hebrew so good..... It comes better by 'long-time' reading Hebrew-English...... It is our 'guiding' so it should be also for Ephraim, the non-Jews with a 'Jewish heart'........ השולחן ערוך קיצור על הטקסט הזה מחבר: שלמה גנזפריד לחן: אוז'גורוד, בערך 1844 - 1864 לספירה השולחן ערוך קיצור ("שולחן ערוך מקוצר") הוא סיכום פשטני של השולחן ערוך, המתמקד באורח חיים ויורה דעה, הסעיפים הרלוונטיים ביותר לחיי היום יום הרגילים. העבודה מציגה חוקים מבלי לפרט דעות שונות או לספק נימוקים, תוך שהיא משלבת כללים אתיים לכל אורכה. פופולרי מאוד בזכות הפשטות והבהירות שלו, הוא מתפקד כמדריך לחיי היומיום עבור יהודים אשכנזים רבים ותורגם לחמש שפות. היא ידועה בפסיקותיה הנוקשות. קרא את זה, למד את זה כי הלב שלך 'מרגיש' טוב עם זה. יש חוקים שאתה לא יכול לעשות..... זה ה'קודקס' עד שילה יבוא..... תמיד תקרא את זה בעברית ובאנגלית...... אל תדאג הלכתי אתה לא מבין את העברית כל כך טוב..... זה בא טוב יותר בקריאה 'מזמן' עברית-אנגלית..... .  זה ה'מנחה' שלנו אז זה צריך להיות גם לאפרים, הלא-יהודים עם 'לב יהודי'........   הארץ. To develop your own identity as real Ephraimites, restoring your Kingdom...... Near (but outside), as a defensive shield in friendship and Love to the Jewish State of Israel. Filled with the CheSeD from HaShem streaming from Ephraim to Yehudah and from Yehudah to Ephraim until the end of the earth. לפתח את הזהות שלך כאפרים אמיתיים, להחזיר את ממלכתך...... קרוב (אך בחוץ), כמגן הגנה בידידות ואהבה למדינת ישראל היהודית. מלא בחסד מהשם הזורם מאפרים ליהודה ומיהודה לאפרים עד סוף הארץ.   So that Ephraim shall find her rightful place in the Kingdom of Messiah according to the teaching of Rashi: Rashi: The scepter shall not depart from Judah: from David and thereafter. These (who bear the scepter after the termination of the kingdom) are the exilarchs (princes) in Babylon, who ruled over the people with a scepter, [and] who were appointed by royal mandate. — [From Sanh. 5a] nor the student of the law from between his feet: Students. These are the princes of the land of Israel. — [From Sanh. 5a] until Shiloh comes: [This refers to] the King Messiah, to whom the kingdom belongs (שֶׁלוֹ) , and so did Onkelos render it: [until the Messiah comes, to whom the kingdom belongs]. According to the Midrash Aggadah, [“Shiloh” is a combination of] שַׁי לוֹ, a gift to him, as it is said: “they will bring a gift to him who is to be feared” (Ps. 76:12). - [From Gen. Rabbah ed. Theodore-Albeck p. 1210 ] and to him will be a gathering of peoples: Heb. יִקְּהַת עַמִּים denoting a gathering of peoples, for the “yud” of (יִקְּהַת) is part of the root [and not a prefix], like “with your brightness (יִפְעָתֶךָ‏ֶ)” (Ezek. 28: 17), and sometimes [the “yud” is] omitted. Many letters are subject to this rule, and they are called defective roots, like the “nun” of נוֹגֵף (smite), נוֹשֵׁךְ (bite), and the “aleph” of “and my speech (אַחְוָתִי) in your ears” (Job 13:17); and [the “aleph”] of “the scream of (אִבְחַת) the sword” (Ezek. 21:20); and [the “aleph”] of “a jug (אָסוּ‏) of oil” (II Kings 4:2). This too, is [a noun meaning] a gathering of peoples, [meaning: a number of nations who unite to serve God and join under the banner of the King Messiah] as it is said: “to him shall the nations inquire” (Isa. 11:10). Similar to this is “The eye that mocks the father and despises the mother’s wrinkles (לְיִקְּהַת אֵם)” (Prov. 30:17), [i.e., meaning] the gathering of wrinkles in her face, due to her old age. And in the Talmud [we find]: “were sitting and gathering assemblies וּמַקְהוֹ אַקְהָתָא in the streets of Nehardea” [Pumbeditha] in Tractate Yebamtoh (110b). He (Jacob) could also have said: קְהִיּת עַמִּים [Since the “yud” of יִקְהַת is not a prefix denoting the third person masculine singular, but is a defective root, the form קְהִיּת עַמִּים would be just as appropriate.]- [From Gen. Rabbah 98:9]   כדי שימצא אפרים את מקומו הראוי במלכות המשיח לפי תורת רש"י:     רש"י לֹֽא־יָסוּר שֵׁבֶט מִֽיהוּדָה: מִדָּוִד וָאֵילָךְ, אֵלּוּ רָאשֵׁי גָּלֻיּוֹת שֶׁבְּבָבֶל, שֶׁרוֹדִים אֶת הָעָם בַּשֵּׁבֶט שֶׁמְּמֻנִּים עַל פִּי הַמַּלְכוּת (בראשית רבה): וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו: הַתַּלְמִידִים, אֵלּוּ נְשִׂיאֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:   עַד כִּֽי־יָבֹא שִׁילֹה: מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ שֶׁהַמְּלוּכָה שֶׁלּוֹ, וְכֵן תִּרְגְּמוֹ אֻנְקְלוֹס. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה שִׁילוֹ – שַׁי לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר, יֹבִילוּ שַׁי לַמּוֹרָא (תהילים ע"ו):      וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּֽים: אֲסֵפַת הָעַמִּים, שֶׁהַיּוֹ"ד עִקָּר הִיא בַּיְסוֹד, כְּמוֹ יִפְעָתֶךָ (יחזקאל כ"ח), וּפְעָמִים שֶׁנּוֹפֶלֶת מִמֶּנּוּ, וְכַמָּה אוֹתִיּוֹת מְשַׁמְּשׁוֹת בְּלָשׁוֹן זֶה, וְהֵם נִקְרָאִים עִקָּר נוֹפֵל; כְּגוֹן נוּ"ן שֶׁל נוֹגֵף וְשֶׁל נוֹשֵׁךְ, וְאָלֶ"ף שֶׁבִּוְאַחֲוָתִי בְּאָזְנֵיכֶם (איוב י"ג), וְשֶׁבְּאִבְחַת חָרֶב (יחזקאל כ"א), וְאָסוּךְ שָׁמֶן (מלכים ב ד'), אַף זֶה יִקְּהַת עַמִּים אֲסֵפַת עַמִּים, שֶׁנֶּאֱמַר אֵלָיו גּוֹיִם יִדְרֹשׁוּ (ישעיהו י"א). וְדוֹמֶה לוֹ עַיִן תִּלְעַג לְאָב וְתָבֻז לִיקְּהַת אֵם (משלי ל'), לְקִבּוּץ קְמָטִים שֶׁבְּפָנֶיהָ מִפְּנֵי זִקְנָתָהּ; וּבַתַּלְמוּד דְּיָתְבֵי וּמַקְהוּ אַקְהָתָא בְּשׁוּקֵי דִּנְהַרְדְּעָא בְּמַסֶּכֶת יְבָמוֹת; וְיָכוֹל הָיָה לוֹמַר, קְהִיַּת עַמִּים: