Kitzur365 Today's Kitzur is 179:1-15

 Kitzur365 Today's Kitzur is 179:1-15

Today is Sunday, April 30, 2023 Have you learned Kitzur Shulchan Aruch today? Today's Kitzur is 179:1-15 Some free resources that you may find helpful: Kitzur 179 – Halachos of Lending Money [article] Kitzur 179:1 – Obligation to Lend – Rav Abba Zvi Naiman {audio} Kitzur 179:1 – Promise to Lend Gown – Rav Abba Zvi Naiman {audio} Kitzur 179:3 – Lending with Witnesses – Rav Abba Zvi Naiman {audio} Kitzur 179:3 – Demand to Record Loan – Rav Abba Zvi Naiman {audio} Kitzur 179:3 – Signing without Reading – Rav Abba Zvi Naiman {audio} Kitzur 179:4 – Prohibition to Pressure Lender – Rav A. Z. Naiman {audio} Kitzur 179:4 - Bankruptcy in Halacha – Rav Yitzchak Breitowitz {audio} Kitzur 179:5 – No Money to Pay – Rav Abba Zvi Naiman {audio} Kitzur 179:5 – Working to Repay a Loan – Rav Abba Zvi Naiman {audio} Kitzur 179:14 – Unclaimed Loan – Rav Abba Zvi Naiman {audio} Kitzur 179:14 – Thinking Not to Collect a Loan – Rav A. Z. Naiman {audio} Kitzur 179:14 – Declaring Not to Collect – Rav Abba Zvi Naiman {audio} Click Here to Hear Today's Class Click here to see many free Kitzur Shulchan Aruch resources including charts, articles, audios and videos Here is the text of Today's Kitzur: 179:1  It's a positive commandment to loan (money) to a poor Jew,  as it is said:1  ''If you lend money to any of my people that is poor by you ...''  Even though it's written ''if'',  our sages, may their memory be for a blessing, have the tradition  that this ''if'' doesn't mean it's optional rather it's obligatory.  They said in the Mekhilta: '' 'if you lend money to my people' - this is obligatory.  you (might) say this is obligatory or perhaps only optional  (because it's written ''if'')  therefore they teach you:2  ''and shall surely lend him...''  It is obligatory and not optional.''  It's written using the word ''if'' to explain one should loan money.  ''lend to my people'' and not to non-Jews.  To which of my people ? To those who are with you.  From this it was said that the poor who are ones relatives come before other poor.  The poor of ones city come before the poor of another city.  The mitzvah of lending to the poor is greater  than giving charity to the poor who ask,  since those already need to ask  and those haven't yet reached this point,3  and the Torah castigates those who refuse to loan to the poor  as it is said:4  ''and your eye be evil against your poor brother''  About the one who lends to the poor in their hour of need  the Torah says:5 ''then shall you call and the Lord will answer''. 1) Exodus 22:24. 2) Deut. 15:8. 3) By loaning money to a person before he has become so poor that he has to start asking for charity. 4) Deut. 15:9. 5) Isaiah 58:9.    מצות עשה להלוות לעניי ישראל  שנאמר  אם כסף תלוה את עמי את העני עמך וגו'  ואף על גב דכתיב ''אם''  קבלו חכמינו זכרונם לברכה  דאם זה אינו רשות אלא חוב  הכי אמרינן במכילתא אם כסף תלוה את עמי חובה  אתה אומר חובה או אינו אלא רשות מדכתיב אם  תלמוד לומר  העבט תעביטנו  חובה ולא רשות והא דכתיב בלשון ''אם'' פירושו אם כסף תלוה  את עמי תלוהו ולא לעובדי כוכבים  ולאיזה מעמי לאותו שעמך  מכאן אמרו עני שהוא קרובו קודם לעניים אחרים  ועניי עירו קודמים לעניי עיר אחרת וגדולה מצות הלואה לעני יותר  ממצות צדקה לעני השואל  שזה כבר נצרך לשאול  וזה עדיין לא הגיע למדה זו  והתורה הקפידה על מי שמונע מלהלוות לעני  שנאמר  ורעה עיניך באחיך האביון וגו'  והמלוה לעני בשעת דוחקו  עליו הכתוב אומר  אז תקרא וה' יענה א 179:2  Even a rich person, if he needs a loan,  it's a mitzvah to loan to him and even to give him pleasure by (kind) speech  and to give him good advice.    אפילו עשיר אם צריך ללוות  מצוה להלוות לו ולההנותו אף בדברים  וליעצו עצה ההגונה לו ב 179:3  It's forbidden to make a loan without witnesses even to a Torah scholar,  unless the loan is made against a pledge.1  It is best to make the loan with a note.2 1) An object of some value which is security for the loan. 2) That details the transaction.    אסור להלוות בלא עדים ואפילו לתלמיד חכם  אלא אם כן מלוהו על המשכון  והמלוה בשטר משובח ביותר ג 179:4  It's forbidden to exact payment from the borrower  when one knows they cannot pay.  Even to go by him is forbidden,  because he will be ashamed at seeing the lender,  and we don't know if he can pay.  On this was said:1  ''You shall not be to him as a creditor''. 1) Exodus 22:25.    אסור לנגוש את הלוה  כשיודע שאין לו לפרוע  ואפילו לעבור לפניו אסור  מפני שהוא נכלם בראותו למלוה  ואין ידוע משגת לפרוע  ועל זה נאמר  לא תהיה לו כנושה ד 179:5  Just as it's forbidden for the lender to oppress the borrower,  similarly it's forbidden for the borrower to withhold his neighbour's money when he has it,1 telling him:  ''go and come again  when I will have it''  as it's said:2  ''Say not to your neighbour, go and come back''.3 1) Available to pay the loan back. 2) Proverbs 3:28. 3) The verse continues '' 'and tomorrow I will give' when you have it by you.''    וכשם שאסור למלוה לנגוש את הלוה  כך אסור ללוה לכבוש ממון חבירו  שבידו לומר  לך שוב  כשיש לו  שנאמר  אל תאמר לרעך לך ושוב ה 179:6  It's forbidden for the borrower to take the loan and spend it unnecessarily,  so that it might be lost, and there won't be anything (left) to repay the lender,  even if the lender is very rich.  One who does this is termed an evil-doer as it's said:1  ''The wicked borrows but does not pay back''  Our sages commanded:2  ''Let your friend's property be as precious to you as your own''  If the lender knows the borrower as being of this type,  he shouldn't lend him any money.  It's better not to loan to him  rather than loan to him  and afterwards need to exact payment from him,  and transgress each time because of  ''You shall not be to him as a creditor'' 1) Psalms 37:21. 2) Avot 2:17.    אסור ללוה ליקח את ההלואה ולהוציאה שלא לצורך  עד שתוכל להאבד ולא ימצא המלוה ממה לגבות  ואפילו אם המלוה הוא עשיר גדול  והעושה כן נקרא רשע שנאמר  לוה רשע ולא ישלם  וצוו חכמים  יהי ממון חברך חביב עליך כשלך  וכשהמלוה מכיר את הלוה שהוא בעל מדה זאת  שלא להשגיח על ממון אחרים  מוטב שלא להלוות לו  ממה שילוהו ויצטרך  לנגשו אחר כך  ויעבור בכל פעם משום  לא תהיה לו כנושה ו 179:7  One who loans against a pledge,  should be careful not to use it because this is like interest.1  If he loaned to a poor person against a plough or an axe or the like,  whose rental value is high and they are only slightly worn by useage,  one may rent them out even without the permission of the borrower,  and deduct the rental fees from his debt,  and we can assume the borrower would have agreed to this. Some (authorities) say that (this applies) to others  that can hire it but not to himself,  so one isn't suspected of using it for free just because of the loan. 1) The Torah forbade charging interest on a loan, this includes having benefit from loan by making use of the pledge.    המלוה על המשכון  צריך ליזהר שלא ישתמש בו מפני שהוא כמו ריבית  ואם הלוה לעני על מרא וקרדום וכיוצא בו  ששכרו מרובה ואינו נפחת אלא מעט  יכול להשכירו אף בלי נטילת רשות מהלוה ולנכות לו דמי השכירות בחובו  דמסתמא ניחא ליה להלוה בכך ויש מי שאומר דדוקא לאחרים  יכול להשכירו אבל לא לעצמו שלא יחשדוהו דמשתמש בו בחנם רק בשביל ההלואה ז 179:8  If the lender wants to take a pledge from the borrower,  not at the time of lending but afterwards,  he shouldn't do this except with the consent of a Bet Din.1 1) A Jewish court of law.    אם רוצה המלוה לקחת משכון מן הלוה  שלא בשעת הלואה אלא אחר כך  לא יעשה כי אם על פי בית דין ח 179:9  A person should always keep himself away  from becoming a guarantor or holding trusts1 as much as possible. 1) Money deposited with one for safe keeping.    לעולם ירחיק אדם את עצמו  מן הערבות ומן הפקדונות בכל מה דאפשר ט 179:10  One who was holding a note of indebtedness against his neighbour,  and the note was worn and (the writing) could become erased, should go to a Bet Din and have it certified.    מי שיש לו שטר חוב על חבירו  והשטר בלה והולך להמחק  יבא לבית דין ויעשו לו קיום י 179:11  It's forbidden to keep a cancelled note in one's house,  as it's said:1  ''Let not wickedness dwell in your tents'' 1) Job 11:14.      אסור להשהות שטר פרוע בתוך ביתו  שנאמר  אל תשכן באלהיך עולה יא 179:12  Just as one must be careful looking after a deposit,  so one should be more careful looking after a pledge,  because he is (considered) like a paid watchman on the pledge.1  Just as the one it was deposited with,  is not allowed to hand the deposit to another to look after it, as will be explained in Chapter 188,  similarly the lender is not allowed to deposit the pledge with another,  or pawn it without the knowledge of its owner. 1) A paid watchman is liable out of his own pocket, if the objects he is guarding are lost, damaged or stolen.    כמו שצריך ליזהר בשמירת פקדון  כך צריך ליזהר בשמירת המשכון ביותר  מפני שהוא כמו שומר שכר על המשכון  וכשם שהנפקד  אינו רשאי למסור את הפקדון לאחר לשמרו  כמו שיתבאר בסימן קפ''ח  כך אין המלוה רשאי להפקיד את המשכון ביד אחר  או למשכנו שלא מדעת הבעלים יב 179:13  One who lends to his neighbour against a pledge,  that (on condition) if he isn't repaid in a given time,  the pledge will become his, should take care to say when the loan is made:  ''If you don't redeem this by such and such time,  I will be entitled to it from now''        המלוה את חבירו על המשכון  שאם לא יפרענו לזמן פלוני  יהא המשכון חלוט לו  יזהר לומר לו בשעת הלואה  אם לא תפדה אותו עד זמן פלוני  יהא קנוי לי מעכשיו יג 179:14  One who knows that he owes (money) to his neighbour,  and his neighbour says to him:  ''I am sure you don't owe me''  is exempt from repaying,  for (the lender) has forgone his debt.    מי שהוא יודע שחייב לחבירו  וחבירו אומר לו  ודאי לי שאינך חייב לי  פטור מלשלם לו  שהרי מחל לו יד 179:15  A borrower who comes to repay the lender through a messenger,  immediately he has given the money to the messenger,  the messenger acquires (title to) the money on behalf of the lender,  and if the borrower regrets and wants to take the money back from the messenger, and pay him later,  this is forbidden,  as this is (like) borrowing without (the owner's) knowledge,  also the messenger is forbidden to return it to the borrower.    לוה שבא לפרוע להמלוה על ידי שליח  מיד כשמסר את המעות לידי השליח  זכה השליח במעות עבור המלוה  וכשהלוה מתחרט ורוצה לקחתו מיד השליח  ושיפרע לו אחר כך  אסור  משום דהוי לוה שלא מדעת  וגם על השליח יש איסור להחזירן ללוה טו   We are grateful to Yona Newman for generously allowing us to use his translation.   Click here to see many free Kitzur Shulchan Aruch resources including charts, articles, audios and videos Today's learning was dedicated לזכר נשמת ר' צבי אריה בן ר' שלמה ניסן ור' יעקב זכריה בן ר' שלמה ניסן If you want to dedicate a day's learning of Kitzur Shulchan Aruch, click here.    Copyright © 2023 Kitzur365, All rights reserved.

Please Mr. Netanyahu, Mr. Ben Gvir and Mr. Smotrich unite and bring Hashem’s Righteousness back to the Har HaBayit. Under HaShem’s Righteousness the Har HaBayit shall become a Prayer House for all peoples. Jews, Muslims, and Christians when they put away Avoda Zara and their false doctrines……   בבקשה מר נתניהו, מר בן גביר ומר סמוטריץ' מתאחדים ומחזירים את היושרה להר הבית.   תחת צדקת השם הר הבית יהפוך לבית תפילה לכל העמים, יהודים, מוסלמים ונוצרים כשהם מסירים עבודה זרה  ואת דוקטרינות השקר שלהם... Come let us Pray that Hashem's Righteousness shall 'return' to the Har haBayit and the whole of Eretz Israel. בוא נתפלל שצדקת ה' 'תשוב' להר הבית ולארץ ישראל כולה. Free to study all Jewish Scripture: חופשי ללמוד את כל כתבי הקודש היהודיים: Sefaria Calendar - לוח שנה ספריה Our Prayer and hope: All the gates to the Har haBayit have to be opened for Jews and non-Jews seven days in the week 24 hours a day. The Jews need to have the freedom to go with Tefillin, Tallit and Torah Scroll up on the Mountain to serve Hashem. And do קידה ('Kidah' prostate, laying down, before Hashem) Everyone showing his/her respect for the Jewish and all other religions. But NOT for the words/deeds/sins spoken against any word of the Torah of Moshe Rabbeinu and the 'real' teachings of the Jewish Rabbis. The Jews must be the guardians of the Har haBayit. תפילתנו ותקוותנו: כל שערי הר הבית צריכים להיפתח עבור יהודים ולא-יהודים שבעה ימים בשבוע 24 שעות ביממה. ליהודים צריך להיות חופש ללכת עם תפילין, טלית וספר תורה במעלה ההר כדי לשרת את ה' ולקוד קידה .מתוך הפגנת כבוד ליהודים ולכל הדתות האחרות, אבל לא למילים/למעשים/לחטאים הנאמרים נגד תורת משה רבנו. מלמודי רבנים, היהודים חייבים להיות שומרי הר הבית. Let's pray for a death sentence for the Palestinian Authority, Hamas, Hezbollah and for the continuation of the Jewish settlement in Judea and Samaria. The Palestinian Authority, Hamas and Hezbollah must disappear. Enough of the hatred from the world (the USA, the European Union, and the UN!) against the Jewish people.   בואו נתפלל לגזר דין מוות לרשות הפלסטינית, חמאס, חיזבאללה ולמען התיישבות יהודית ביהודה ושומרון. הרשות הפלסטינית, חמאס וחיזבאללה חייבים להעלם. די לשנאה מהעולם (ארה"ב, האיחוד האירופי והאו"ם!) נגד העם היהודי! The Jews have the mission to change the Har HaBayit, from her situation now, into a Prayer House for all peoples based on the Torah Law of Moshe Rabbeinu.   על היהודים מוטלת המשימה לשנות את הר הבית, ממצבו הקיים, לבית תפילה לכל העמים על פי חוק התורה של משה רבנו.   Ariel, hopefully your Representee אריאל, מקווה שהנציג שלך
Isa 11:9-16 They do no evil nor destroy in all My set-apart mountain, for the earth shall be filled with the knowledge of יהוה as the waters cover the sea.	ט לֹֽא־יָרֵ֥עוּ וְלֹֽא־יַשְׁחִ֖יתוּ בְּכָל־הַ֣ר קָדְשִׁ֑י כִּֽי־מָֽלְאָ֣ה הָאָ֗רֶץ דֵּעָה֙ אֶת־יְהֹוָ֔ה כַּמַּ֖יִם לַיָּ֥ם מְכַסִּֽים:
Rashi: knowledge of the Lord: [lit.] to know the Lord.	רשי": דעה את ה': לדעת את ה':
10  And in that day there shall be a Root of Yishai, standing as a banner to the people. Unto Him the nations shall seek, and His rest shall be esteem.	י וְהָיָה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא שֹׁ֣רֶשׁ יִשַׁ֗י אֲשֶׁ֚ר עֹמֵד֙ לְנֵ֣ס עַמִּ֔ים אֵלָ֖יו גּוֹיִ֣ם יִדְרֹ֑שׁוּ וְהָֽיְתָ֥ה מְנֻחָת֖וֹ כָּבֽוֹד:
Rashi: as a banner for peoples: that peoples should raise a banner to gather to him.	רשי": לנס עמים: להיות עמים מרימים נס להקבץ אליו:
11  And it shall be in that day that יהוה sets His hand again a second time to recover the remnant of His people who are left, from Ashshur and from Mitsrayim, from Pathros and from Kush, from Ěylam and from Shin‛ar, from Ḥamath and from the islands of the sea.	יא וְהָיָ֣ה | בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יוֹסִ֨יף אֲדֹנָ֚י | שֵׁנִית֙ יָד֔וֹ לִקְנ֖וֹת אֶת־שְׁאָ֣ר עַמּ֑וֹ אֲשֶׁ֣ר יִשָּׁאֵר֩ מֵֽאַשּׁ֨וּר וּמִמִּצְרַ֜יִם וּמִפַּתְר֣וֹס וּמִכּ֗וּשׁ וּמֵֽעֵילָ֚ם וּמִשִּׁנְעָר֙ וּמֵ֣חֲמָ֔ת וּמֵֽאִיֵּ֖י הַיָּֽם:
Rashi: a second time: Just as he acquired them from Egypt, when their redemption was absolute, without subjugation, but the redemption preceding the building of the Second Temple is not counted, since they were subjugated to Cyrus. and from the islands of the sea: the islands of the Kittim, the Romans, the descendants of Esau.	רשי": שנית: כמו שקנאם ממצרים שהיתה גאולתם ברורה מאין שיעבוד אבל גאולת בית שני אינה מן המניין שהרי משועבדים היו לכורש: ומאיי הים: הן איי כתים יונים:
12  And He shall raise a banner for the nations, and gather the outcasts of Yisra’ěl, and assemble the dispersed of Yehuḏah from the four corners of the earth.	יב וְנָשָֹ֤א נֵס֙ לַגּוֹיִ֔ם וְאָסַ֖ף נִדְחֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּנְפֻצ֚וֹת יְהוּדָה֙ יְקַבֵּ֔ץ מֵֽאַרְבַּ֖ע כַּנְפ֥וֹת הָאָֽרֶץ:
Rashi: And he shall raise a banner: Perka, perche in O.F. [i.e., the verse is literally referring to the pole upon which the banner is attached.] And it shall be for a sign to gather to him and to bring the exiles of Israel to Him as a present.	רשי": נשא נס: פירקא בלע"ז והיה לאות לקבוץ אליו ולהביא את גליות ישראל מנחה לו:
13  And the envy of Ephrayim shall turn aside, and the adversaries of Yehuḏah be cut off. Ephrayim shall not envy Yehuḏah, and Yehuḏah not trouble Ephrayim.	יג וְסָ֙רָה֙ קִנְאַ֣ת אֶפְרַ֔יִם וְצֹֽרְרֵ֥י יְהוּדָ֖ה יִכָּרֵ֑תוּ אֶפְרַ֙יִם֙ לֹֽא־יְקַנֵּ֣א אֶת־יְהוּדָ֔ה וִֽיהוּדָ֖ה לֹֽא־יָצֹ֥ר אֶת־אֶפְרָֽיִם:
Rashi: Ephraim shall not envy Judah: The Messiah, the son of David, and the Messiah, the son of Joseph, shall not envy each other.	רשי": אפרים לא יקנא את יהודה: משיח בן יוסף ומשיח בן דוד לא יקנאו זה בזה:
14  But they shall fly down upon the shoulder of the Philistines toward the west; together they plunder the people of the east, their hand stretching forth on Eḏom and Mo’aḇ, and the children of Ammon shall be subject to them.	יד וְעָפ֨וּ בְכָתֵ֚ף פְּלִשְׁתִּים֙ יָ֔מָּה יַחְדָּ֖ו יָבֹ֣זּוּ אֶת־בְּנֵי־קֶ֑דֶם אֱד֚וֹם וּמוֹאָב֙ מִשְׁל֣וֹחַ יָדָ֔ם וּבְנֵ֥י עַמּ֖וֹן מִשְׁמַעְתָּֽם:
Rashi: And they shall fly of one accord against the Philistines in the west: Heb. בְכָתֵף. Israel will fly and run of one accord against the Philistines who are in the west of Eretz Israel and conquer their land. [כָּתֵף, lit. a shoulder, is used in this case to denote unity. The word שֶׁכֶם, also lit. a shoulder, is used in a similar sense.] Comp. (Hoshea 6:9) “They murder on the way in unison (שֶׁכְמָה);” (Zeph. 3:9) “One accord (שְׁכֶם אֶחָד).” And so did Jonathan render it: And they shall join in one accord to smite the Philistines who are in the west. and the children of Ammon shall obey them: As the Targum states: Will hearken to them. They will accept their commandments over them.	רשי": ועפו בכתף פלשתים ימה: יעופו וירוצו ישראל שכם אחד על הפלשתים אשר הם במערבה של ארץ ישראל ויכבש את ארצם כמו דרך ירצחו שכמה (הושע ו׳:ט׳) שכם אחד (צפניה ג) וכן ת"י ויתחברון כתף חד למימחי פלישתאי די במערבא: ובני עמון משמעתם: כתרגומו ישתמעון להון, מקבלין מצותם עליהם:
15  And יהוה shall put under the ban the tongue of the Sea of Mitsrayim, and He shall wave His hand over the River with the might of His Spirit, and shall strike it in the seven streams, and shall cause men to tread it in sandals.	טו וְהֶֽחֱרִ֣ים יְהֹוָ֗ה אֵת לְשׁ֣וֹן יָם־מִצְרַ֔יִם וְהֵנִ֥יף יָד֛וֹ עַל־הַנָּהָ֖ר בַּעְיָ֣ם רוּח֑וֹ וְהִכָּ֙הוּ֙ לְשִׁבְעָ֣ה נְחָלִ֔ים וְהִדְרִ֖יךְ בַּנְּעָלִֽים:
Rashi: And… shall dry up: [lit. shall cut off] to dry it, so that the exiles of Israel will pass through it from Egypt. over the river: The Euphrates River, for the exiles from Assyria to cross. with the strength of His wind: Heb. בַּעְיָם. This is hapax legomenon in Scripture, and according to the context it can be interpreted as “with the strength of His wind.” into seven streams: into seven segments, for the aforementioned seven exiles: from Assyria and from Egypt, etc. Those from the islands of the sea are not from that side. and He shall lead: the exiles within it. with shoes: on dry land.	רשי": והחרים: ליבשו כדי שיעברו בו גליות ישראל ממצרים:   על הנהר: נהר פרת לעבור בו גליות אשור:   בעים רוחו: אין לו דמיון במקרא ולפי הענין יפתר בחוזק רוחו:   לשבעה נחלים: לשבע גזרים לעבור בו שבע גליות האמורות למעלה מאשור וממצרים וגו', ומאיי הים אינו מאותו צד: והדריך: בתוכו את הגליות: בנעלים: ביבשה:
16  And there shall be a highway for the remnant of His people, those left from Ashshur, as it was for Yisra’ěl in the day when he came up from the land of Mitsrayim.	טז וְהָֽיְתָ֣ה מְסִלָּ֔ה לִשְׁאָ֣ר עַמּ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יִשָּׁאֵ֖ר מֵֽאַשּׁ֑וּר כַּֽאֲשֶׁ֚ר הָֽיְתָה֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל בְּי֥וֹם עֲלֹת֖וֹ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
Rashi: And there shall be a highway: in the midst of the water for the remnant of His people.	רשי": והיתה מסילה: בתוך המים לשאר עמו:
Hashem is bringing and restoring Yehuda first….. Ephraim you shall come to restoration when the Jews starting to build a House for Hashem when, They do no evil nor destroy in all My set-apart mountain, for the earth shall be filled with the knowledge of יהוה as the waters cover the sea. Think about it? 'Rabbi Menachem Mendel Schneerson, the Lubavitcher (Chabad) Rabbi, made the following observations on the action of Judah (Genesis: VaYigash). Rabbi Menachem Mendel Schneerson was considered inspired by his followers and by many others. The relevant verse says: [GENESIS 44:18] THEN JUDAH CAME NEAR UNTO HIM, AND SAID, OH MY LORD, LET THY SERVANT, I PRAY THEE, SPEAK A WORD IN MY LORD'S EARS, AND LET NOT THINE ANGER BURN AGAINST THY SERVANT: FOR THOU ART EVEN AS PHARAOH. Commentary: On the verse: “FOR THOU ART EVEN AS PHARAOH”: Rabbi Schneerson quotes the source saying that Judah meant to say that Joseph is as powerful as Pharaoh and that Judah acknowledges his authority. Judah acknowledged the authority of Joseph. Because of this Judah merited the Promise in Ezekiel 37, “MY SERVANT DAVID SHALL BE THEIR PRINCE FOR EVER”. The Rabbi says that in order for Judah to bring on the Messiah, to help the Messiah come, and realize the promise given to his seed (“MY SERVANT DAVID SHALL BE THEIR PRINCE FOR EVER) Judah must first do as the Patriarch Judah did when he CAME NEAR UNTO Joseph and he acknowledged the authority of Joseph and initially was influenced from Joseph.' (Yair Davidiy, Brit-Am)	ה' מביא ומשקם קודם את יהודה...  אפרים תבוא לשיקום כאשר היהודים יתחילו לבנות בית להשם כאשר, לא עושים רע ולא משמידים בכל ההר המופרד שלי, כי תמלא הארץ ידיעת יהוה כמו המים מכסים את הים.    תחשוב על זה? 'רבי מנחם מנדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש (חב"ד), ערך את ההערות הבאות על פעולת יהודה (בראשית: ויגש). רבי מנחם מנדל שניאורסון נחשב בהשראת חסידיו ורבים אחרים. הפסוק הרלוונטי אומר: [בראשית 44:18] אז התקרב אליו יהודה, ואמר, הו אדוני, נא עבדך, דבר דבר באזני יהוה, ואל יבעור כעמך על עבדך: כמו פרעה.   פירוש: על הפסוק: "כי אתה אפילו פרעה": הרב שניאורסון מצטט את המקור שאומר שיהודה התכוון לומר שיוסף חזק כמו פרעה וכי יהודה מכיר בסמכותו. יהודה הכיר בסמכותו של יוסף. בגלל זה יהודה זכאי להבטחה ביחזקאל 37, "עבדי דוד יהיה הנסיך שלהם לעולמים". הרבי אומר שכדי שיהודה יביא את המשיח, יעזור למשיח לבוא ולממש את ההבטחה שניתנה לזרעו ("עבדי דוד יהיה הנסיך שלהם לנצח)   יהודה צריך לעשות תחילה כפי שעשה הפטריארך יהודה כאשר התקרב אל יוסף והוא הכיר בסמכותו של יוסף ובתחילה הושפע מיוסף.' (יאיר דוידי, ברית-עם)
Gen 49:10 “The sceptre shall not turn aside from Yehuḏah, nor an Inscriber from between his feet, until Shiloh comes, and to Him is the obedience of peoples.  Rashi: The scepter shall not depart from Judah: from David and thereafter. These (who bear the scepter after the termination of the kingdom) are the exilarchs (princes) in Babylon, who ruled over the people with a scepter, [and] who were appointed by royal mandate. — [From Sanh. 5a] nor the student of the law from between his feet: Students. These are the princes of the land of Israel. — [From Sanh. 5a] until Shiloh comes: [This refers to] the King Messiah, to whom the kingdom belongs (שֶׁלוֹ) , and so did Onkelos render it: [until the Messiah comes, to whom the kingdom belongs]. According to the Midrash Aggadah, [“Shiloh” is a combination of] שַׁי לוֹ, a gift to him, as it is said: “they will bring a gift to him who is to be feared” (Ps. 76:12). - [From Gen. Rabbah ed. Theodore-Albeck p. 1210 ] and to him will be a gathering of peoples: Heb. יִקְּהַת עַמִּים denoting a gathering of peoples, for the “yud” of (יִקְּהַת) is part of the root [and not a prefix], like “with your brightness (יִפְעָתֶךָ‏ֶ)” (Ezek. 28: 17), and sometimes [the “yud” is] omitted. Many letters are subject to this rule, and they are called defective roots, like the “nun” of נוֹגֵף (smite), נוֹשֵׁךְ (bite), and the “aleph” of “and my speech (אַחְוָתִי) in your ears” (Job 13:17); and [the “aleph”] of “the scream of (אִבְחַת) the sword” (Ezek. 21:20); and [the “aleph”] of “a jug (אָסוּ‏) of oil” (II Kings 4:2). This too, is [a noun meaning] a gathering of peoples, [meaning: a number of nations who unite to serve God and join under the banner of the King Messiah] as it is said: “to him shall the nations inquire” (Isa. 11:10). Similar to this is “The eye that mocks the father and despises the mother’s wrinkles (לְיִקְּהַת אֵם)” (Prov. 30:17), [i.e., meaning] the gathering of wrinkles in her face, due to her old age. And in the Talmud [we find]: “were sitting and gathering assemblies וּמַקְהוֹ אַקְהָתָא in the streets of Nehardea” [Pumbeditha] in Tractate Yebamtoh (110b). He (Jacob) could also have said: קְהִיּת עַמִּים [Since the “yud” of יִקְהַת is not a prefix denoting the third person masculine singular, but is a defective root, the form קְהִיּת עַמִּים would be just as appropriate.]- [From Gen. Rabbah 98:9]	י לֹֽא־יָס֥וּר שֵׁ֨בֶט֙ מִֽיהוּדָ֔ה וּמְחֹקֵ֖ק מִבֵּ֣ין רַגְלָ֑יו עַ֚ד כִּֽי־יָבֹ֣א שִׁילֹ֔ה וְל֖וֹ יִקְּהַ֥ת עַמִּֽים:      רש"י:לֹֽא־יָסוּר שֵׁבֶט מִֽיהוּדָה: מִדָּוִד וָאֵילָךְ, אֵלּוּ רָאשֵׁי גָּלֻיּוֹת שֶׁבְּבָבֶל, שֶׁרוֹדִים אֶת הָעָם בַּשֵּׁבֶט שֶׁמְּמֻנִּים עַל פִּי הַמַּלְכוּת (בראשית רבה): וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו: הַתַּלְמִידִים, אֵלּוּ נְשִׂיאֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל: עַד כִּֽי־יָבֹא שִׁילֹה: מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ שֶׁהַמְּלוּכָה שֶׁלּוֹ, וְכֵן תִּרְגְּמוֹ אֻנְקְלוֹס. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה שִׁילוֹ – שַׁי לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר, יֹבִילוּ שַׁי לַמּוֹרָא (תהילים ע"ו):         וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּֽים: אֲסֵפַת הָעַמִּים, שֶׁהַיּוֹ"ד עִקָּר הִיא בַּיְסוֹד, כְּמוֹ יִפְעָתֶךָ (יחזקאל כ"ח), וּפְעָמִים שֶׁנּוֹפֶלֶת מִמֶּנּוּ, וְכַמָּה אוֹתִיּוֹת מְשַׁמְּשׁוֹת בְּלָשׁוֹן זֶה, וְהֵם נִקְרָאִים עִקָּר נוֹפֵל; כְּגוֹן נוּ"ן שֶׁל נוֹגֵף וְשֶׁל נוֹשֵׁךְ, וְאָלֶ"ף שֶׁבִּוְאַחֲוָתִי בְּאָזְנֵיכֶם (איוב י"ג), וְשֶׁבְּאִבְחַת חָרֶב (יחזקאל כ"א), וְאָסוּךְ שָׁמֶן (מלכים ב ד'), אַף זֶה יִקְּהַת עַמִּים אֲסֵפַת עַמִּים, שֶׁנֶּאֱמַר אֵלָיו גּוֹיִם יִדְרֹשׁוּ (ישעיהו י"א). וְדוֹמֶה לוֹ עַיִן תִּלְעַג לְאָב וְתָבֻז לִיקְּהַת אֵם (משלי ל'), לְקִבּוּץ קְמָטִים שֶׁבְּפָנֶיהָ מִפְּנֵי זִקְנָתָהּ; וּבַתַּלְמוּד דְּיָתְבֵי וּמַקְהוּ אַקְהָתָא בְּשׁוּקֵי דִּנְהַרְדְּעָא בְּמַסֶּכֶת יְבָמוֹת; וְיָכוֹל הָיָה לוֹמַר, קְהִיַּת עַמִּים:
The Kitzur Shulchan Arukh About This TextAuthor: Shlomo Ganzfried Composed: Uzhgorod, c.1844 - c.1864 CE The Kitzur Shulchan Arukh (“Abridged Shulchan Arukh”) is a simplified summary of the Shulchan Arukh, focusing on Orach Chayim and Yoreh De’ah, the sections most relevant to ordinary daily life. The work presents laws without listing differing views or providing reasoning, interspersing ethical maxims throughout. Immensely popular for its simplicity and clarity, it functions as a handbook for daily life for many Ashkenazi Jews and has been translated into five languages. It is known for its strict rulings. Read it, teach it as your heart 'feels' good about it. There are laws you cannot do..... It is the 'codex' until Shilo comes..... Always read it in Hebrew and English...... Don't worry went you don't understand the Hebrew so good..... It comes better by 'long-time' reading Hebrew-English...... It is our 'guiding' so it should be also for Ephraim, the non-Jews with a 'Jewish heart'........	השולחן ערוך קיצור על הטקסט הזה מחבר: שלמה גנזפריד לחן: אוז'גורוד, בערך 1844 - 1864 לספירה השולחן ערוך קיצור ("שולחן ערוך מקוצר") הוא סיכום פשטני של השולחן ערוך, המתמקד באורח חיים ויורה דעה, הסעיפים הרלוונטיים ביותר לחיי היום יום הרגילים. העבודה מציגה חוקים מבלי לפרט דעות שונות או לספק נימוקים, תוך שהיא משלבת כללים אתיים לכל אורכה. פופולרי מאוד בזכות הפשטות והבהירות שלו, הוא מתפקד כמדריך לחיי היומיום עבור יהודים אשכנזים רבים ותורגם לחמש שפות. היא ידועה בפסיקותיה הנוקשות.  קרא את זה, למד את זה כי הלב שלך 'מרגיש' טוב עם זה. יש חוקים שאתה לא יכול לעשות..... זה ה'קודקס' עד שילה יבוא..... תמיד תקרא את זה בעברית ובאנגלית...... אל תדאג הלכתי אתה לא מבין את העברית כל כך טוב..... זה בא טוב יותר בקריאה 'מזמן' עברית-אנגלית..... . זה ה'מנחה' שלנו אז זה צריך להיות גם לאפרים, הלא-יהודים עם 'לב יהודי'........
To develop your own identity as real Ephraimites, restoring your Kingdom...... Near (but outside), as a defensive shield in friendship and Love to the Jewish State of Israel. Filled with the CheSeD from HaShem streaming from Ephraim to Yehudah and from Yehudah to Ephraim until the end of the earth.	לפתח את הזהות שלך כאפרים אמיתיים, להחזיר את ממלכתך...... קרוב (אך בחוץ), כמגן הגנה בידידות ואהבה למדינת ישראל היהודית. מלא בחסד מהשם הזורם מאפרים ליהודה ומיהודה לאפרים עד סוף הארץ.
To develop your own identity as real Ephraimites, restoring your Kingdom...... Near (but outside Israel), as a defensive shield in friendship and Love to the Jewish State of Israel. Filled with the CheSeD from HaShem streaming from Ephraim to Yehudah and from Yehudah to Ephraim until the end of the earth. Developing, completely Independent, from Yehudah and the rest of the world 'restoring' the Ephraimite Kingdom. But in Love to Yehudah: The modern state of Israel.	לפתח את הזהות שלך כאפרים אמיתיים, להחזיר את ממלכתך...... קרוב (אך בחוץ), כמגן הגנה בידידות ואהבה למדינת ישראל היהודית. מלא בחסד מהשם הזורם מאפרים ליהודה ומיהודה לאפרים עד סוף הארץ. מתפתח, עצמאי לחלוטין, מיהודה ומשאר העולם 'שיקום' הממלכה האפרימית. אבל באהבה ליהודה: מדינת ישראל המודרנית.
To form a union like the United States, United States of Israel. Existing out of many different 'cultures' but al with her base: The Torah of Moshe Rabbeinu.
להקים איחוד כמו ארצות הברית, ארצות הברית של ישראל. קיימת מתוך הרבה 'תרבויות' שונות אבל על הבסיס שלה: תורת משה רבנו.