Kitzur365 Today's Kitzur is 181:1-11

 Kitzur365 Today's Kitzur is 181:1-11

Today is Tuesday, May 02, 2023 Have you learned Kitzur Shulchan Aruch today? Today's Kitzur is 181:1-11 Some free resources that you may find helpful: Kitzur 181-185 – Choshen Mishpat Stories by Rav Y. Reisman {audio} Kitzur 181:2 – Going to Non-Jewish Courts (part 1) [article] Kitzur 181:2 – Going to Non-Jewish Courts (part 2) [article] Kitzur 181:2 – Secular Courts – Rav Abba Zvi Naiman {audio} Kitzur 181:2 – Double Jeopardy – Rav Abba Zvi Naiman {audio} Kitzur 181:2 – Lawyer in a Secular Court – Rav Abba Zvi Naiman {audio} Kitzur 181:2 – Irreverent Judges – Rav Abba Zvi Naiman {audio} Kitzur 181:2 – Unlearned Judges – Rav Abba Zvi Naiman {audio} Kitzur 181:2 – Litigation: Change of Venue – Rav Abba Zvi Naiman {audio} Kitzur 181:2 – Competing Courts in Town – Rav Abba Zvi Naiman {audio} Kitzur 181:2 – Sitting Courts and ZaBLA – Rav Abba Zvi Naiman {audio} Kitzur 181:2 – Kavua Courts Nowadays – Rav Abba Zvi Naiman {audio} Kitzur 181:2 – Lawyers – 1 – Rav Abba Zvi Naiman {audio} Kitzur 181:2 – Lawyers – 2 – Rav Abba Zvi Naiman {audio} Kitzur 181:3 – Refusing a Din Torah – Rav Abba Zvi Naiman {audio} Kitzur 181:5 – Ex-parte Testimony – Rav Abba Zvi Naiman {audio} Kitzur 181:6 – Is a Gabbai Permitted to Accept a Gift [article] Kitzur 181:6 – Shochad: Free Health Care – Rav Abba Zvi Naiman {audio} Kitzur 181:6 – Bribing Principal for Job – Rav Abba Zvi Naiman {audio} Kitzur 181:6 – Bribing Public Officials – Rav Abba Zvi Naiman {audio} Kitzur 181:6 – Pay for Judges – Rav Abba Zvi Naiman {audio} Kitzur 181:7 – The Issur of Lying [article] Kitzur 181:8 – Arbitration Boards – Rav Abba Zvi Naiman {audio} Kitzur 181:8 – Litigation: Compromise – Rav Abba Zvi Naiman {audio} Kitzur 181:9 – Taking Back Stolen Watch – Rav Abba Zvi Naiman {audio} Kitzur 181:9 – Taking Tires from Borrower – Rav Abba Zvi Naiman {audio} Kitzur 181:9 – Taking Computer to Cover Wages – R’ A. Z. Naiman {audio} Kitzur 181:9 – Car Blocking Driveway – Rav Abba Zvi Naiman {audio} Kitzur 181:10 – Women Judges – Rav Abba Zvi Naiman {audio} Kitzur 181:10 – Minimum Age for a Judge – Rav Abba Zvi Naiman {audio} Kitzur 181:10 – Friends and Enemies as Judges – R’ A. Z. Naiman {audio} Click Here to Hear Today's Class Click here to see many free Kitzur Shulchan Aruch resources including charts, articles, audios and videos Here is the text of Today's Kitzur: 181:1  When two people come to argue,  it's proper for them to compromise in a good way,  with each one giving up something to the other,  in order to distance from taking the law too lightly  as much as possible.    כשנפל בין שני בני אדם איזה סכסוך  ראוי להם להתפשר בטוב  ושיוותר כל אחד נגד חברו  כדי להתרחק מזילותא דבי דינא  בכל מה דאפשר א 181:2  If it's impossible for them to compromise,  and they are forced to go to law,  they should appear before a Jewish court.1  It's forbidden to appear before the judges of the idolators,  and their values,  even in a court which rules by Jewish laws,  and even if the two sides want  to litigate before them, it's forbidden.  Even if they joined in a formal agreement on this,  or wrote this in a document,  it's nothing.  And every one who comes to litigate before them,2  is considered a wicked person,  and like these who despise, curse and act against  the Torah of Moses our teacher, may he be in peace.  Even with a matter that's permitted to do by oneself,  as will be explained, G-d willing, in Law 9.  in any case, it's forbidden to do it by idolators.  Even if one isn't litigating before idolators,  rather one was forced by idolators  , to stand with him under Jewish law, it's proper for him to protest on the stand. 1) A ''house of law'' or ''Bet Din''. 2) A non-Jewish court.    אם אי אפשר להם להתפשר בטוב  ומוכרחים לבא במשפט  יבאו לפני בית דין ישראל  ואסור לדון בפני דייני עובדי כוכבים  ובערכאות שלהם  אפילו בדין שדנים כדיני ישראל  ואפילו נתרצו שני בעלי דינים  לדון בפניהם אסור  ואפילו נתקשרו בקנין על זה  או שכתבו כן בשטר  אינו כלום  וכל הבא לדון בפניהם  הרי זה רשע וכאלו חרף וגידף והרים יד  בתורת משה רבינו עליו השלום  ואפילו בדבר המותר למיעבד דינא לנפשיה  כאשר יתבאר אם ירצה השם בסעיף ט' מכל מקום אסור לעשותו על ידי עובדי כוכבים ואפילו אינו דן לפני עובדי כוכבים  אלא שכופהו על ידי עובדי כוכבים  שיעמד עמו לדין ישראל ראוי למתחו על העמוד ב 181:3  In the case of force majeure  or the respondent is hard and unyielding,  one should summon him first before a Jewish court,  and if he doesn't want to come,  one obtains permission from the Bet Din,  to protect himself under their laws.    היתה ידם תקיפא  ובעל דינו גבר אלם יתבענו לדייני ישראל תחלה  אם לא רצה לבא נוטל רשות מבית דין  ומציל בדיניהם ג 181:4  One who is sued for money,  which he has in his possession,  it's forbidden for him to seek ways to get out,  in order that he will want to come to a compromise,  and let him off some of the claim. If one transgressed and did this,  he's not let off by Heaven,  until he gives him what is his.        מי שתובעים אותו ממון  שהוא מוחזק בו אסור לו לבקש צדדים להשתמט  כדי שיתרצה הלה לעשות עמו פשרה  וימחול לו על השאר ואם עבר ועשה כן  אינו יוצא ידי שמים  עד שיתן לו את שלו ד 181:5  It's forbidden for one of the litigants to present his case  before the judge without the presence of the other party.  One shouldn't take precedence  and come before the judge before the other party, so one won't be suspected  of going first in order to present ones case  without the presence of the other party.    אסור לבעל דין לספר ענין המשפט  לפני הדיין שלא בפני בעל דין חבירו  ולא יקדים את עצמו לבוא לפני הדיין קודם לחבירו  שלא יהא נחשד שמקדים כדי לסדר טענותיו  שלא בפני חברו ה 181:6  Just as a judge who accepts a bribe,  even to acquit the innocent,  transgresses a negative commandment,  also the one who gives the bribe,  transgresses a negative commandment,1  ''nor put a stumbling block before the blind''. 1) Lev. 19:14.    כשם שהדיין הלוקח שוחד  אפילו לזכות את הזכאי  עובר בלא תעשה  כך הנותן את השוחד  עובר בלא תעשה  דלפני עור לא תתן מכשול ו 181:7  It's forbidden to put in a false plea  under any circumstances,  even if he knows himself that he is innocent,  and if he pleads truthfully,  he will be found guilty,  in any event, he shouldn't make a false plea.  So it was in the Gemara,  our sages taught us,  from where (is the topic) of one's acquaintance  (meaning one who loaned to his acquaintance)  Maneh,1  so that he won't say ''I will claim 200,  so that he will admit to me the one Maneh,2  and he will be obliged to make an oath to me,  and I can make him take an oath on another matter''3  therefore the verse says:4 ''keep you far from a false matter''  from where do we learn his acquaintance (says) Maneh,  and he claims 200 ?  so that the borrower shouldn't say  ''I will deny everything in court,  and admit to him outside the court,  so that I won't have to make an oath,  and he can't make me swear on some other matter''.  From the verse ''keep you far from a false matter''  From where (do we learn of) three claiming one Maneh from one ?  that one shouldn't be the prosecutor,  and the other two witnesses,  so that they can get the Maneh and split it between them.  We learn this from the verse: ''keep you far from a false matter''.5 1) One hundred shekels. 2) Because the matter is disputed, one saying 100 and the other 200, the one saying 100 has to take an oath. 3) One can ''roll-over'' the oath from one matter to another, thus forcing him into a new matter of dispute, which he would rather not have entered into. 4) Exodus 23:7. 5) This discussion is from the Talmud Bavli Shevuot 31a.    אסור לטעון שקר  בכל ענין  ואפילו אם יודע בעצמו שהוא זכאי  ואם יטעון האמת  יתחייב בדין  מכל מקום לא יטעון שקר  הכי איתא בגמרא  תנו רבנן  מנין לנושה בחבירו  פירוש שהלוה לחבירו  מנה  שלא יאמר אטעננו במאתים  כדי שיודה לי במנה  ויתחייב לי שבועה  ואגלגל עליו שבועה ממקום אחר תלמוד לומר  מדבר שקר תרחק  מנין לנושה בחבירו מנה  וטענו מאתים  שלא יאמר הלוה אכפרנו בבית דין  ואודה לו חוץ לבית דין  כדי שלא אתחייב לו שבועה  ולא יגלגל עליו שבועה ממקום אחר  תלמוד לומר מדבר שקר תרחק מנין לשלשה שנושין מנה באחד  שלא יהא אחד בעל דין  ושנים עדים  כדי שיוציאו המנה ויחלקו  תלמוד לומר  מדבר שקר תרחק ז 181:8  Sometimes the litigants choose for themselves  men who will arbitrate between them,  whether jointly with the Bet Din  , or without the Bet Din.  This course (of action) is fair,  for each one advocates the merits  of the one who chose him,  and a proper compromise will result,  provided the arbitration was conducted in a just way.  However, Heaven forbid, if they perverted the compromise.  Just as they are warned not to force the judgement,  so are they warned not to force the compromise.        לפעמים הבעלי דינים בוררים להם  אנשים שיעשו פשרה ביניהם  אם בצירוף הבית דין  או שלא בבית דין  ודבר זה הגון הוא  שכל אחד הוא מצדד בזכותו  של זה אשר בחרו  ויצא הפשר כראוי  ודוקא לצדד בדרך הישר  אבל חלילה לו לעוות את הפשר  שכשם שמוזהרין שלא להטות את הדין  כך מוזהרין שלא להטות את הפשר ח 181:9  A person can carry out the law for himself,  if he sees one of his possessions  in the hand of another who stole it,  he can take it from him immediately,  and if the other opposes him,  he can hit him until he releases it,  if he can't free (the object) any other way.  Even if it's an object without a loss involved,  if he waited until the other person was put on trial.  If there are witnesses who saw that he took the object from the other,  he can't take it by force,  unless he checks afterwards that he (the other) took his possession,  for if he didn't check,  it doesn't help him that he took it back,  since there were witnesses to the act.1  However, if there aren't any witnesses,  then his taking it, is effective,  he can do this,  even though he can't check. 1) Who can only testify that they saw him, apparently, stealing it from the other person.        יכול אדם לעשות דין לעצמו  אם רואה חפץ שלו  ביד אחר שגזלו  יכול לקחתו מידו  ואם האחר עומד כנגדו  יכול להכותו עד שיניחנו  אם לא יוכל להציל בענין אחר  אפילו הוא דבר שאין בו הפסד  אם ימתין עד שיעמידנו בדין  ואם יש עדים הרואים  שהוא תופס את החפץ מיד האחר אינו יכול לתפסו על ידי הכאה  אלא אם כן לברר אחר כך  שנטל את שלו  כי אם לא יברר  לא מהני ליה תפיסתו  כיון שהיו עדים בדבר  אבל אם אין עדים  דאז מהני תפיסתו  יכול לעשות כן אף על פי שלא יוכל לברר ט 181:10  When the men of a town appoint  for themselves a Bet Din,  they need to know that each one from them1  has the following seven qualifications:  wisdom in the Torah,  humility,  reverence, hatred of money even of their own,  love of the truth,  their fellow mens love for them, possessing a good reputation because of their deeds.  Whoever appoints a judge who is unfit, transgresses a negative commandment, as it's said:2  ''you shall not respect persons in judgement'' meaning, you shouldn't favor someone, saying:  ''so-and-so is rich,  he's a relative,  I will get him appointed''  Any judge who was appointed for silver and gold,  it's forbidden to stand up in his presence,  or to show him any mark of respect.  About him taught our sages,  may their memory be for a blessing,  ''gods of silver and gods of gold  you shall not make for yourself''.3 1) Of the members of the panel of judges. 2) Deut. 1:17. 3) Sanhedrin 7b quoting Exodus 20:20.    בני העיר שמעמידין  להם בית דין  צריכין לידע שיש בכל אחד מהם  שבעה דברים אלו חכמה בתורה  ענוה  יראה  שנאת ממון אפילו שלהם  אהבת האמת  אהבת הבריות להם בעלי שם טוב במעשיהם  וכל המעמיד דיין שאינו הגון  עובר בלא תעשה שנאמר  לא תכירו פנים במשפט  כלומר לא תכירו פני האיש לומר  פלוני עשיר הוא  קרובי הוא  אושיבנו בדין  וכל דיין שנתמנה בשביל כסף וזהב  אסור לעמוד לפניו או לכבדו בשאר כבוד  ועליו דרשו רבותינו זכרונם לברכה  אלהי כסף ואלהי זהב  לא תעשה לך י 181:11  Towns where there aren't any wise men  fit to be judges,  they appoint the best and wisest amongst them  according to the opinion of the townsmen,  and they will judge,  even though they aren't fit to be judges,  so that they don't have to go before the tribunals  of the Gentiles.  Since the townsmen have accepted them  no one else can invalidate them,  and all their deeds should be for the sake of Heaven.    עיירות שאין בהם חכמים  הראויים להיות דיינים  ממנים הטובים והחכמים שבהם  לדעת אנשי העיר  והם ידונו  אף על פי שאינם ראויים לדיינים  כדי שלא ילכו לפני ערכאות  של אינם יהודים  וכיון שמקבלים עליהם בני העיר  אין אחר יכול לפוסלן  וכל מעשיהם יהיו לשם שמים יא                           We are grateful to Yona Newman for generously allowing us to use his translation.   Today's learning was dedicated לזכר נשמת ר' צבי אריה בן ר' שלמה ניסן ור' יעקב זכריה בן ר' שלמה ניסן If you want to dedicate a day's learning of Kitzur Shulchan Aruch, click here.    Copyright © 2023 Kitzur365, All rights reserved.

Please Mr. Netanyahu, Mr. Ben Gvir and Mr. Smotrich unite and bring Hashem’s Righteousness back to the Har HaBayit. Under HaShem’s Righteousness the Har HaBayit shall become a Prayer House for all peoples. Jews, Muslims, and Christians when they put away Avoda Zara and their false doctrines……   בבקשה מר נתניהו, מר בן גביר ומר סמוטריץ' מתאחדים ומחזירים את היושרה להר הבית.   תחת צדקת השם הר הבית יהפוך לבית תפילה לכל העמים, יהודים, מוסלמים ונוצרים כשהם מסירים עבודה זרה  ואת דוקטרינות השקר שלהם... Come let us Pray that Hashem's Righteousness shall 'return' to the Har haBayit and the whole of Eretz Israel. בוא נתפלל שצדקת ה' 'תשוב' להר הבית ולארץ ישראל כולה. Free to study all Jewish Scripture: חופשי ללמוד את כל כתבי הקודש היהודיים: Sefaria Calendar - לוח שנה ספריה Our Prayer and hope: All the gates to the Har haBayit have to be opened for Jews and non-Jews seven days in the week 24 hours a day. The Jews need to have the freedom to go with Tefillin, Tallit and Torah Scroll up on the Mountain to serve Hashem. And do קידה ('Kidah' prostate, laying down, before Hashem) Everyone showing his/her respect for the Jewish and all other religions. But NOT for the words/deeds/sins spoken against any word of the Torah of Moshe Rabbeinu and the 'real' teachings of the Jewish Rabbis. The Jews must be the guardians of the Har haBayit. תפילתנו ותקוותנו: כל שערי הר הבית צריכים להיפתח עבור יהודים ולא-יהודים שבעה ימים בשבוע 24 שעות ביממה. ליהודים צריך להיות חופש ללכת עם תפילין, טלית וספר תורה במעלה ההר כדי לשרת את ה' ולקוד קידה .מתוך הפגנת כבוד ליהודים ולכל הדתות האחרות, אבל לא למילים/למעשים/לחטאים הנאמרים נגד תורת משה רבנו. מלמודי רבנים, היהודים חייבים להיות שומרי הר הבית. Let's pray for a death sentence for the Palestinian Authority, Hamas, Hezbollah and for the continuation of the Jewish settlement in Judea and Samaria. The Palestinian Authority, Hamas and Hezbollah must disappear. Enough of the hatred from the world (the USA, the European Union, and the UN!) against the Jewish people.   בואו נתפלל לגזר דין מוות לרשות הפלסטינית, חמאס, חיזבאללה ולמען התיישבות יהודית ביהודה ושומרון. הרשות הפלסטינית, חמאס וחיזבאללה חייבים להעלם. די לשנאה מהעולם (ארה"ב, האיחוד האירופי והאו"ם!) נגד העם היהודי! The Jews have the mission to change the Har HaBayit, from her situation now, into a Prayer House for all peoples based on the Torah Law of Moshe Rabbeinu.   על היהודים מוטלת המשימה לשנות את הר הבית, ממצבו הקיים, לבית תפילה לכל העמים על פי חוק התורה של משה רבנו.   Ariel, hopefully your Representee אריאל, מקווה שהנציג שלך   Isa 11:9-16 They do no evil nor destroy in all My set-apart mountain, for the earth shall be filled with the knowledge of יהוה as the waters cover the sea. ט לֹֽא־יָרֵ֥עוּ וְלֹֽא־יַשְׁחִ֖יתוּ בְּכָל־הַ֣ר קָדְשִׁ֑י כִּֽי־מָֽלְאָ֣ה הָאָ֗רֶץ דֵּעָה֙ אֶת־יְהֹוָ֔ה כַּמַּ֖יִם לַיָּ֥ם מְכַסִּֽים:   Rashi: knowledge of the Lord: [lit.] to know the Lord. רשי": דעה את ה': לדעת את ה':   10  And in that day there shall be a Root of Yishai, standing as a banner to the people. Unto Him the nations shall seek, and His rest shall be esteem.  י וְהָיָה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא שֹׁ֣רֶשׁ יִשַׁ֗י אֲשֶׁ֚ר עֹמֵד֙ לְנֵ֣ס עַמִּ֔ים אֵלָ֖יו גּוֹיִ֣ם יִדְרֹ֑שׁוּ וְהָֽיְתָ֥ה מְנֻחָת֖וֹ כָּבֽוֹד:   Rashi: as a banner for peoples: that peoples should raise a banner to gather to him. רשי": לנס עמים: להיות עמים מרימים נס להקבץ אליו:   11  And it shall be in that day that יהוה sets His hand again a second time to recover the remnant of His people who are left, from Ashshur and from Mitsrayim, from Pathros and from Kush, from Ěylam and from Shin‛ar, from Ḥamath and from the islands of the sea.  יא וְהָיָ֣ה | בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יוֹסִ֨יף אֲדֹנָ֚י | שֵׁנִית֙ יָד֔וֹ לִקְנ֖וֹת אֶת־שְׁאָ֣ר עַמּ֑וֹ אֲשֶׁ֣ר יִשָּׁאֵר֩ מֵֽאַשּׁ֨וּר וּמִמִּצְרַ֜יִם וּמִפַּתְר֣וֹס וּמִכּ֗וּשׁ וּמֵֽעֵילָ֚ם וּמִשִּׁנְעָר֙ וּמֵ֣חֲמָ֔ת וּמֵֽאִיֵּ֖י הַיָּֽם:   Rashi: a second time: Just as he acquired them from Egypt, when their redemption was absolute, without subjugation, but the redemption preceding the building of the Second Temple is not counted, since they were subjugated to Cyrus. and from the islands of the sea: the islands of the Kittim, the Romans, the descendants of Esau. רשי": שנית: כמו שקנאם ממצרים שהיתה גאולתם ברורה מאין שיעבוד אבל גאולת בית שני אינה מן המניין שהרי משועבדים היו לכורש: ומאיי הים: הן איי כתים יונים:   12  And He shall raise a banner for the nations, and gather the outcasts of Yisra’ěl, and assemble the dispersed of Yehuḏah from the four corners of the earth. יב וְנָשָֹ֤א נֵס֙ לַגּוֹיִ֔ם וְאָסַ֖ף נִדְחֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּנְפֻצ֚וֹת יְהוּדָה֙ יְקַבֵּ֔ץ מֵֽאַרְבַּ֖ע כַּנְפ֥וֹת הָאָֽרֶץ:   Rashi: And he shall raise a banner: Perka, perche in O.F. [i.e., the verse is literally referring to the pole upon which the banner is attached.] And it shall be for a sign to gather to him and to bring the exiles of Israel to Him as a present. רשי": נשא נס: פירקא בלע"ז והיה לאות לקבוץ אליו ולהביא את גליות ישראל מנחה לו:   13  And the envy of Ephrayim shall turn aside, and the adversaries of Yehuḏah be cut off. Ephrayim shall not envy Yehuḏah, and Yehuḏah not trouble Ephrayim.  יג וְסָ֙רָה֙ קִנְאַ֣ת אֶפְרַ֔יִם וְצֹֽרְרֵ֥י יְהוּדָ֖ה יִכָּרֵ֑תוּ אֶפְרַ֙יִם֙ לֹֽא־יְקַנֵּ֣א אֶת־יְהוּדָ֔ה וִֽיהוּדָ֖ה לֹֽא־יָצֹ֥ר אֶת־אֶפְרָֽיִם:   Rashi: Ephraim shall not envy Judah: The Messiah, the son of David, and the Messiah, the son of Joseph, shall not envy each other. רשי": אפרים לא יקנא את יהודה: משיח בן יוסף ומשיח בן דוד לא יקנאו זה בזה:   14  But they shall fly down upon the shoulder of the Philistines toward the west; together they plunder the people of the east, their hand stretching forth on Eḏom and Mo’aḇ, and the children of Ammon shall be subject to them.  יד וְעָפ֨וּ בְכָתֵ֚ף פְּלִשְׁתִּים֙ יָ֔מָּה יַחְדָּ֖ו יָבֹ֣זּוּ אֶת־בְּנֵי־קֶ֑דֶם אֱד֚וֹם וּמוֹאָב֙ מִשְׁל֣וֹחַ יָדָ֔ם וּבְנֵ֥י עַמּ֖וֹן מִשְׁמַעְתָּֽם:   Rashi: And they shall fly of one accord against the Philistines in the west: Heb. בְכָתֵף. Israel will fly and run of one accord against the Philistines who are in the west of Eretz Israel and conquer their land. [כָּתֵף, lit. a shoulder, is used in this case to denote unity. The word שֶׁכֶם, also lit. a shoulder, is used in a similar sense.] Comp. (Hoshea 6:9) “They murder on the way in unison (שֶׁכְמָה);” (Zeph. 3:9) “One accord (שְׁכֶם אֶחָד).” And so did Jonathan render it: And they shall join in one accord to smite the Philistines who are in the west. and the children of Ammon shall obey them: As the Targum states: Will hearken to them. They will accept their commandments over them. רשי": ועפו בכתף פלשתים ימה: יעופו וירוצו ישראל שכם אחד על הפלשתים אשר הם במערבה של ארץ ישראל ויכבש את ארצם כמו דרך ירצחו שכמה (הושע ו׳:ט׳) שכם אחד (צפניה ג) וכן ת"י ויתחברון כתף חד למימחי פלישתאי די במערבא: ובני עמון משמעתם: כתרגומו ישתמעון להון, מקבלין מצותם עליהם:   15  And יהוה shall put under the ban the tongue of the Sea of Mitsrayim, and He shall wave His hand over the River with the might of His Spirit, and shall strike it in the seven streams, and shall cause men to tread it in sandals.  טו וְהֶֽחֱרִ֣ים יְהֹוָ֗ה אֵת לְשׁ֣וֹן יָם־מִצְרַ֔יִם וְהֵנִ֥יף יָד֛וֹ עַל־הַנָּהָ֖ר בַּעְיָ֣ם רוּח֑וֹ וְהִכָּ֙הוּ֙ לְשִׁבְעָ֣ה נְחָלִ֔ים וְהִדְרִ֖יךְ בַּנְּעָלִֽים:   Rashi: And… shall dry up: [lit. shall cut off] to dry it, so that the exiles of Israel will pass through it from Egypt. over the river: The Euphrates River, for the exiles from Assyria to cross. with the strength of His wind: Heb. בַּעְיָם. This is hapax legomenon in Scripture, and according to the context it can be interpreted as “with the strength of His wind.” into seven streams: into seven segments, for the aforementioned seven exiles: from Assyria and from Egypt, etc. Those from the islands of the sea are not from that side. and He shall lead: the exiles within it. with shoes: on dry land. רשי": והחרים: ליבשו כדי שיעברו בו גליות ישראל ממצרים:   על הנהר: נהר פרת לעבור בו גליות אשור:   בעים רוחו: אין לו דמיון במקרא ולפי הענין יפתר בחוזק רוחו:   לשבעה נחלים: לשבע גזרים לעבור בו שבע גליות האמורות למעלה מאשור וממצרים וגו', ומאיי הים אינו מאותו צד: והדריך: בתוכו את הגליות: בנעלים: ביבשה:   16  And there shall be a highway for the remnant of His people, those left from Ashshur, as it was for Yisra’ěl in the day when he came up from the land of Mitsrayim.  טז וְהָֽיְתָ֣ה מְסִלָּ֔ה לִשְׁאָ֣ר עַמּ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יִשָּׁאֵ֖ר מֵֽאַשּׁ֑וּר כַּֽאֲשֶׁ֚ר הָֽיְתָה֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל בְּי֥וֹם עֲלֹת֖וֹ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:   Rashi: And there shall be a highway: in the midst of the water for the remnant of His people. רשי": והיתה מסילה: בתוך המים לשאר עמו:   Hashem is bringing and restoring Yehuda first….. Ephraim you shall come to restoration when the Jews starting to build a House for Hashem when, They do no evil nor destroy in all My set-apart mountain, for the earth shall be filled with the knowledge of יהוה as the waters cover the sea. Think about it? 'Rabbi Menachem Mendel Schneerson, the Lubavitcher (Chabad) Rabbi, made the following observations on the action of Judah (Genesis: VaYigash). Rabbi Menachem Mendel Schneerson was considered inspired by his followers and by many others. The relevant verse says: [GENESIS 44:18] THEN JUDAH CAME NEAR UNTO HIM, AND SAID, OH MY LORD, LET THY SERVANT, I PRAY THEE, SPEAK A WORD IN MY LORD'S EARS, AND LET NOT THINE ANGER BURN AGAINST THY SERVANT: FOR THOU ART EVEN AS PHARAOH. Commentary: On the verse: “FOR THOU ART EVEN AS PHARAOH”: Rabbi Schneerson quotes the source saying that Judah meant to say that Joseph is as powerful as Pharaoh and that Judah acknowledges his authority. Judah acknowledged the authority of Joseph. Because of this Judah merited the Promise in Ezekiel 37, “MY SERVANT DAVID SHALL BE THEIR PRINCE FOR EVER”. The Rabbi says that in order for Judah to bring on the Messiah, to help the Messiah come, and realize the promise given to his seed (“MY SERVANT DAVID SHALL BE THEIR PRINCE FOR EVER) Judah must first do as the Patriarch Judah did when he CAME NEAR UNTO Joseph and he acknowledged the authority of Joseph and initially was influenced from Joseph.' (Yair Davidiy, Brit-Am) ה' מביא ומשקם קודם את יהודה...   אפרים תבוא לשיקום כאשר היהודים יתחילו לבנות בית להשם כאשר,   לא עושים רע ולא משמידים בכל ההר המופרד שלי, כי תמלא הארץ ידיעת יהוה כמו המים מכסים את הים.  תחשוב על זה?   'רבי מנחם מנדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש (חב"ד), ערך את ההערות הבאות על פעולת יהודה (בראשית: ויגש). רבי מנחם מנדל שניאורסון נחשב בהשראת חסידיו ורבים אחרים. הפסוק הרלוונטי אומר: [בראשית 44:18] אז התקרב אליו יהודה, ואמר, הו אדוני, נא עבדך, דבר דבר באזני יהוה, ואל יבעור כעמך על עבדך: כמו פרעה.   פירוש: על הפסוק: "כי אתה אפילו פרעה": הרב שניאורסון מצטט את המקור שאומר שיהודה התכוון לומר שיוסף חזק כמו פרעה וכי יהודה מכיר בסמכותו. יהודה הכיר בסמכותו של יוסף. בגלל זה יהודה זכאי להבטחה ביחזקאל 37, "עבדי דוד יהיה הנסיך שלהם לעולמים". הרבי אומר שכדי שיהודה יביא את המשיח, יעזור למשיח לבוא ולממש את ההבטחה שניתנה לזרעו ("עבדי דוד יהיה הנסיך שלהם לנצח)   יהודה צריך לעשות תחילה כפי שעשה הפטריארך יהודה כאשר התקרב אל יוסף והוא הכיר בסמכותו של יוסף ובתחילה הושפע מיוסף.' (יאיר דוידי, ברית-עם)   Gen 49:10 “The sceptre shall not turn aside from Yehuḏah, nor an Inscriber from between his feet, until Shiloh comes, and to Him is the obedience of peoples.  Rashi: The scepter shall not depart from Judah: from David and thereafter. These (who bear the scepter after the termination of the kingdom) are the exilarchs (princes) in Babylon, who ruled over the people with a scepter, [and] who were appointed by royal mandate. — [From Sanh. 5a] nor the student of the law from between his feet: Students. These are the princes of the land of Israel. — [From Sanh. 5a] until Shiloh comes: [This refers to] the King Messiah, to whom the kingdom belongs (שֶׁלוֹ) , and so did Onkelos render it: [until the Messiah comes, to whom the kingdom belongs]. According to the Midrash Aggadah, [“Shiloh” is a combination of] שַׁי לוֹ, a gift to him, as it is said: “they will bring a gift to him who is to be feared” (Ps. 76:12). - [From Gen. Rabbah ed. Theodore-Albeck p. 1210 ] and to him will be a gathering of peoples: Heb. יִקְּהַת עַמִּים denoting a gathering of peoples, for the “yud” of (יִקְּהַת) is part of the root [and not a prefix], like “with your brightness (יִפְעָתֶךָ‏ֶ)” (Ezek. 28: 17), and sometimes [the “yud” is] omitted. Many letters are subject to this rule, and they are called defective roots, like the “nun” of נוֹגֵף (smite), נוֹשֵׁךְ (bite), and the “aleph” of “and my speech (אַחְוָתִי) in your ears” (Job 13:17); and [the “aleph”] of “the scream of (אִבְחַת) the sword” (Ezek. 21:20); and [the “aleph”] of “a jug (אָסוּ‏) of oil” (II Kings 4:2). This too, is [a noun meaning] a gathering of peoples, [meaning: a number of nations who unite to serve God and join under the banner of the King Messiah] as it is said: “to him shall the nations inquire” (Isa. 11:10). Similar to this is “The eye that mocks the father and despises the mother’s wrinkles (לְיִקְּהַת אֵם)” (Prov. 30:17), [i.e., meaning] the gathering of wrinkles in her face, due to her old age. And in the Talmud [we find]: “were sitting and gathering assemblies וּמַקְהוֹ אַקְהָתָא in the streets of Nehardea” [Pumbeditha] in Tractate Yebamtoh (110b). He (Jacob) could also have said: קְהִיּת עַמִּים [Since the “yud” of יִקְהַת is not a prefix denoting the third person masculine singular, but is a defective root, the form קְהִיּת עַמִּים would be just as appropriate.]- [From Gen. Rabbah 98:9] י לֹֽא־יָס֥וּר שֵׁ֨בֶט֙ מִֽיהוּדָ֔ה וּמְחֹקֵ֖ק מִבֵּ֣ין רַגְלָ֑יו עַ֚ד כִּֽי־יָבֹ֣א שִׁילֹ֔ה וְל֖וֹ יִקְּהַ֥ת עַמִּֽים:      רש"י:לֹֽא־יָסוּר שֵׁבֶט מִֽיהוּדָה: מִדָּוִד וָאֵילָךְ, אֵלּוּ רָאשֵׁי גָּלֻיּוֹת שֶׁבְּבָבֶל, שֶׁרוֹדִים אֶת הָעָם בַּשֵּׁבֶט שֶׁמְּמֻנִּים עַל פִּי הַמַּלְכוּת (בראשית רבה): וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו: הַתַּלְמִידִים, אֵלּוּ נְשִׂיאֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל: עַד כִּֽי־יָבֹא שִׁילֹה: מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ שֶׁהַמְּלוּכָה שֶׁלּוֹ, וְכֵן תִּרְגְּמוֹ אֻנְקְלוֹס. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה שִׁילוֹ – שַׁי לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר, יֹבִילוּ שַׁי לַמּוֹרָא (תהילים ע"ו):      וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּֽים: אֲסֵפַת הָעַמִּים, שֶׁהַיּוֹ"ד עִקָּר הִיא בַּיְסוֹד, כְּמוֹ יִפְעָתֶךָ (יחזקאל כ"ח), וּפְעָמִים שֶׁנּוֹפֶלֶת מִמֶּנּוּ, וְכַמָּה אוֹתִיּוֹת מְשַׁמְּשׁוֹת בְּלָשׁוֹן זֶה, וְהֵם נִקְרָאִים עִקָּר נוֹפֵל; כְּגוֹן נוּ"ן שֶׁל נוֹגֵף וְשֶׁל נוֹשֵׁךְ, וְאָלֶ"ף שֶׁבִּוְאַחֲוָתִי בְּאָזְנֵיכֶם (איוב י"ג), וְשֶׁבְּאִבְחַת חָרֶב (יחזקאל כ"א), וְאָסוּךְ שָׁמֶן (מלכים ב ד'), אַף זֶה יִקְּהַת עַמִּים אֲסֵפַת עַמִּים, שֶׁנֶּאֱמַר אֵלָיו גּוֹיִם יִדְרֹשׁוּ (ישעיהו י"א). וְדוֹמֶה לוֹ עַיִן תִּלְעַג לְאָב וְתָבֻז לִיקְּהַת אֵם (משלי ל'), לְקִבּוּץ קְמָטִים שֶׁבְּפָנֶיהָ מִפְּנֵי זִקְנָתָהּ; וּבַתַּלְמוּד דְּיָתְבֵי וּמַקְהוּ אַקְהָתָא בְּשׁוּקֵי דִּנְהַרְדְּעָא בְּמַסֶּכֶת יְבָמוֹת; וְיָכוֹל הָיָה לוֹמַר, קְהִיַּת עַמִּים: The Kitzur Shulchan Arukh About This TextAuthor: Shlomo Ganzfried Composed: Uzhgorod, c.1844 - c.1864 CE The Kitzur Shulchan Arukh (“Abridged Shulchan Arukh”) is a simplified summary of the Shulchan Arukh, focusing on Orach Chayim and Yoreh De’ah, the sections most relevant to ordinary daily life. The work presents laws without listing differing views or providing reasoning, interspersing ethical maxims throughout. Immensely popular for its simplicity and clarity, it functions as a handbook for daily life for many Ashkenazi Jews and has been translated into five languages. It is known for its strict rulings. Read it, teach it as your heart 'feels' good about it. There are laws you cannot do..... It is the 'codex' until Shilo comes..... Always read it in Hebrew and English...... Don't worry went you don't understand the Hebrew so good..... It comes better by 'long-time' reading Hebrew-English...... It is our 'guiding' so it should be also for Ephraim, the non-Jews with a 'Jewish heart'........ השולחן ערוך קיצור על הטקסט הזה מחבר: שלמה גנזפריד לחן: אוז'גורוד, בערך 1844 - 1864 לספירה השולחן ערוך קיצור ("שולחן ערוך מקוצר") הוא סיכום פשטני של השולחן ערוך, המתמקד באורח חיים ויורה דעה, הסעיפים הרלוונטיים ביותר לחיי היום יום הרגילים. העבודה מציגה חוקים מבלי לפרט דעות שונות או לספק נימוקים, תוך שהיא משלבת כללים אתיים לכל אורכה. פופולרי מאוד בזכות הפשטות והבהירות שלו, הוא מתפקד כמדריך לחיי היומיום עבור יהודים אשכנזים רבים ותורגם לחמש שפות. היא ידועה בפסיקותיה הנוקשות. קרא את זה, למד את זה כי הלב שלך 'מרגיש' טוב עם זה. יש חוקים שאתה לא יכול לעשות..... זה ה'קודקס' עד שילה יבוא..... תמיד תקרא את זה בעברית ובאנגלית...... אל תדאג הלכתי אתה לא מבין את העברית כל כך טוב..... זה בא טוב יותר בקריאה 'מזמן' עברית-אנגלית..... .  זה ה'מנחה' שלנו אז זה צריך להיות גם לאפרים, הלא-יהודים עם 'לב יהודי'........ To develop your own identity as real Ephraimites, restoring your Kingdom...... Near (but outside), as a defensive shield in friendship and Love to the Jewish State of Israel. Filled with the CheSeD from HaShem streaming from Ephraim to Yehudah and from Yehudah to Ephraim until the end of the earth.  לפתח את הזהות שלך כאפרים אמיתיים, להחזיר את ממלכתך...... קרוב (אך בחוץ), כמגן הגנה בידידות ואהבה למדינת ישראל היהודית. מלא בחסד מהשם הזורם מאפרים ליהודה ומיהודה לאפרים עד סוף הארץ. To develop your own identity as real Ephraimites, restoring your Kingdom...... Near (but outside Israel), as a defensive shield in friendship and Love to the Jewish State of Israel. Filled with the CheSeD from HaShem streaming from Ephraim to Yehudah and from Yehudah to Ephraim until the end of the earth. Developing, completely Independent, from Yehudah and the rest of the world 'restoring' the Ephraimite Kingdom. But in Love to Yehudah: The modern state of Israel. לפתח את הזהות שלך כאפרים אמיתיים, להחזיר את ממלכתך...... קרוב (אך בחוץ), כמגן הגנה בידידות ואהבה למדינת ישראל היהודית. מלא בחסד מהשם הזורם מאפרים ליהודה ומיהודה לאפרים עד סוף הארץ. מתפתח, עצמאי לחלוטין, מיהודה ומשאר העולם 'שיקום' הממלכה האפרימית. אבל באהבה ליהודה: מדינת ישראל המודרנית.   To form a union like the United States, United States of Israel. Existing out of many different 'cultures' but al with her base: The Torah of Moshe Rabbeinu. להקים איחוד כמו ארצות הברית, ארצות הברית של ישראל. קיימת מתוך הרבה 'תרבויות' שונות אבל על הבסיס שלה: תורת משה רבנו.