Kollel Iyun Hadaf Tosfos Outline: Sotah 36-40

TOSFOS DH K'MA'AN KE'REBBI SHIMON

תוס' ד"ה כמאן כר"ש

(Summary: Tosfos explains why it cannot go like Rebbi Yehudah and elaborates.)

וא"ת, דלמא ביפת תואר אפילו ר' יהודה מודה, דהא לא דברה תורה אלא כנגד היצר?

(a)

Question #1: Perhaps by Y'fas To'ar, even Rebbi Yehudah will agree, seeing as the Torah only permitted her in order to combat the Yeitzer ha'Ra?

והואיל והותרו שאר נכריות, דהלכה למשה מסיני ד'קנאין פוגעין בו', כדאיתא בפרק שני דע"ז (דף לו:), הותרו אפילו כנענים שבחוצה לארץ במקום שהותרה יפת תואר.

Question #1 (cont.): Because since other Nochri women are permitted, in spite of the Halachah 'Kana'in Pog'in bo', as we learned in the second Perek of Avodah-Zarah (Daf 36b), there where a Y'fas To'ar is permitted, it incorporates even Cana'aniyos in Chutz la'Aretz.

דאמר בפ"ק דקידושין (דף כא:) איבעיא להו 'כהן מהו ביפת תואר? רב אמר מותר, ושמואל אמר אסור.

(b)

Proof: Just as the Gemara says in the first Perek of Kidushin (Daf 21b), where the Gemara asks whether Rav permits a Kohen to take a Y'fas To'ar and Shmuel forbids it ...

בביאה ראשונה כ"ע לא פליגי דשרי, שלא דברה תורה אלא כנגד היצר הרע'?

Proof (cont.): But where they agree that the first Bi'ah is permitted, seeing as 'the Torah only permits her in order to combat the Yeitzer ha'Ra'?

ועוד, אפילו לר' יהודה, מה הוצרך להתירה, מאי שנא מכהן, אע"ג דזונה היא, לא איצטריך קרא למשרייה, הואיל ולא דברה תורה אלא כנגד היצר הרע?

(c)

Question #2: Moreover, according to Rebbi Yehudah, why is it necessary to permit her, any more than it is necessary to permit a Kohen, even though the Y'fas To'ar is a Zonah, yet the Torah does not see fit to specifically permit her, since it only permits the Y'as To'ar in order to combat the Yeitzer ha'Ra?

וי"ל, כיון דלא התיר יפת תואר אלא במלחמות הרשות, שבו הכתוב מדבר, שמע מינה דגבי כנענים לא אמרינן 'לא דברה תורה אלא כנגד היצה"ר', דאע"ג דאיכא יצר אמר "לא תחיה" אפילו במקום יפת תואר.

(d)

Answer: (To the contrary) Seeing as the Torah only permits a Y'fas To'ar in the case of Melchemes ha'Reshus, which the Pasuk is talking about, it is evident that 'The Torah only permits her in order to combat the Yeitzer ha'Ra' does not apply to Cana'anaim, and that the Mitzvah of "Lo Sechayeh" applies even to a Y'fas To'ar.

הלכך לרבי יהודה, דאית ליה כנענים שבחוצה לה נמי בכלל "לא תחיה", ואין מקבלין אותן, לא היה מתיר במקום יפת תואר.

Answer (cont.): That being the case Rebbi Yehudah, who holds that Cana'anim in Chutzah la'Aretz are also included in "Lo Sechayeh" and that one cannot accept them, will not permit them even in a case of a Y'fas To'ar.

מיהו איכא למיתמה לר"ש, דאמר 'מקבלים אותם', ואינם בכלל "לא תחיה", למה לי קרא "ושבית שביו", לרבות יפת תואר?

(e)

Question: One can however ask on Rebbi Yehudah however, who holds that one does accept them, and that they are not included in "Lo Sechayeh", why does the Torah see fit to write "ve'Shaviso Shivyo" to include a Y'fas To'ar?

ואכתי אימא דרבי יהודה איצטריך דוקא, וגזירת הכתוב גבי יפת תואר שבחוצה לה, אע"פ שכנענים אחרים שבחוצה לה הם בכלל "לא תחיה"?

Question (cont.): We can still say that we only need the Pasuk according to Rebbi Yehudah, in that it is a Gezeiras ha'Kasuv with regard to a Y'fas To'ar in Chutz la'Aretz, even though other Cana'anim in Chutz la'Aretz are included in "Lo Sechayeh"?

וי"ל, דעיקר טעמא דר"ש אקרא "ושבית שביו" סמיך ...

(f)

Answer: Rebbi Shimon's reason is based mainly on the Pasuk of "ve'Shavisa Shivyo" ...

דאי מההיא קרא "למען אשר לא ילמדו", איכא למימר כר' יהודה, דאתא למשרייה או שאר אומות או כנענים קודם שהתחילו במלחמה.

(g)

Proof: Because if it was based on the Pasuk "Lema'an asher Lo Yelam'du" one could learn like Rebbi Yehudah, that it comes to permit either other nations or Cana'anim before the conquest of Cana'an began.

TOSFOS DH V'ACHAR-KACH HEVI'U ES HA'AVANIM

תוס' ד"ה ואחר כך הביאו את האבנים

(Summary: Tosfos cites the text of the Tosefta.)

ה"ג בתוספתא (פ"ח) 'והביאו את האבנים שהעלו מן הירדן, ובנו את המזבח והעלו עולות ושלמים'.

(a)

Correct Text: The text in the Tosefta (Perek 8) reads 'And they brought the stones that they took from the Yarden, built (with them) the Mizbe'ach and brought on it Olos and Shelamim'.

ולא גרסינן 'וכתבו עליו את התורה'.

(b)

Refuted Text: It does not insert that 'They wrote the Torah on it.

TOSFOS DH MAI V'HA'CHETZO, CHETZYO SHEL MUL HAR GERIZIM MERUBEH ME'CHETZYO SHEL HAR EIVAL (This Dibur belongs to Amud Beis)

תוס' ד"ה מאי והחציו חציו של מול הר גריזים מרובה מחציו של הר עיבל

(Summary: Tosfos proceeds to give a detailed explanation of the Yerushalmi, whose presentation of the Sugya he prefers to that of the Bavli.)

לשון הירושלמי מיושב יותר, דגרסינן התם: 'מה תלמוד לומר "והחציו"? מלמד שמעוטין בהר גריזים, ומרובין בהר עיבל. למה? שאין שבטו של לוי כולו שם. שאם היה כל שבט לוי שם, היו שוין'.

(a)

Yerushalmi: The Lashon of the Yerushalmi is more accurate. It says there 'What does the Pasuk mean when it says "And the half"? This teaches us that the minority actually stood on Har Gerizim and the majority on Har Eival. Why is that? Because the Tribe of Levi were not all there; Had they been, they would have been equal.

ר' שמואל בר נחמני בשם ר' יונתן אמר 'אילו היה כל שבטו של לוי שם, לא היו שוין. למה? שכבר נפלו משבטו של שמעון עשרים וארבעה אלף בשטים'.

Yerushalmi (cont.): Rebbi Shmuel bar Nachmeni in the name of Rebbi Yonasan says 'Had the entire Tribe of Levi been there, they would not have been equal, seeing as twenty-four thousand fell at Shitim.

א"ר יוסי בר בון 'אילו היה שם כל שבטו של לוי, היו שוין. למה? שלא בא משבט ראובן וגד אלא מ' אלף חלוצי צבא'.

Yerushalmi (cont.): Rebbi Yossi bar Bun said that ;Had the entire Tribe of Levi been there, they would have been equal. Why is that? Because only forty thousand members of the Tribes of Reuven and Gad - seasoned warriors, came.

והשתא אתי שפיר "והחציו אל מול הר עיבל" - חציו המבורר שהוא הרוב, דהוי חציו בשבטים ורובא בגברי.

(b)

Conclusion: Now the Pasuk "And the half on the slope of Mount Eival" - the larger half, which is the majority, half the tribes but the majority in numbers.

ומיהו כשתדקדק במנין אחרון, שנאמר בו "לאלה תחלק הארץ" (במדבר כו) לאחר שמתו מרגלים, כדכתיב "ובאלה לא היה איש ... ".

(c)

Question: However, if one examines the latter counting, in connection with which the Pasukwrites "To these you shall divide up the land (Bamidbar 26), after the (generation of the) Spies had died out, about whom it says "And among these there was not a single man ... ".

והיה בשנת הארבעים לאחר פטירת אהרן, דכתיב ביה "ויעל אהרן הכהן ... , וימת שם בשנת הארבעים לצאת בני ישראל מארץ מצרים בחדש החמישי" (שם לג) - והכי מוכח בסדר עולם

Proof: And this took place in the fortieth year, after Aharon's death, about which the Pasuk writes "And Aharon ascended the Mountain ... and he died there in the fortieth year after Yisrael left the Land of Egypt, in the fifth month" (Ibid 33). And this is evident in the Seider Olam.

תמצא במנין שבטים שעמדו על הר גריזים עודף על אותן שעמדו בהר עיבל תשע אלף חסר ק"ל?

Question (cont.): One will find in the numbers of the tribes that stood on Mount Gerizim eight thousand eight hundred and seventy more than those who stood on Mount Eival?

ואפילו אם עמדו לוים למטה שמנה אלף, עדיין היו מרובין של הר גריזים קרוב לאלף ... שהרי אתה מוצא בפרטן של אותן שבטים שעמדו על הר עיבל שלש מאות ושבעת אלפים ותתק"ל, ובפרטן של הר גריזים ג' מאות וששה עשר אלף ות"ת?

Question (concl.) And even if eight thousand Levi'im (See Chidushei Chochmas Sh'lomoh & Maharsha) remained below, still the number on Mount Gerizim exceeded that of Har Eival by almost a thousand - bearing in mind that the total figure of the latter amounted to three hundred and seven thousand, nine hundred and thirty, whereas that of the former was three hundred and sixteen thousand, eight hundred?

וי"ל, הא דאמרינן בירושלמי ש'אם היה שם כל שבט לוי היו שוין', לאו דוקא 'שוין', שהרי מרובין היו, אלא כלומר לא היו של הר גריזים פחותין.

(d)

Answer: When the Yerushalmi says that had the entire Tribe of Levi ben there, they would have been equal, it means, not literally 'equal', but that the numbers on Har Gerizim would not have been less.

[והשתא שלא היו כל שבט לוי שם, צריך לומר] שעמדו לוים למטה תשע אלף או יותר.

Answer (cont.): And now that not the entire Tribe of Levi was there, we need to say that nine thousand or more Levi'im stood below.

אבל הא דאמר רבי שמואל בר נחמני בשם ר' יונתן 'אילו היה שם כל שבטו של לוי, לא היו שוין, למה? שכבר נפלו משבטו של שמעון עשרים וארבעה אלף', קשיא ...

(e)

Question #1: What Rebbi Shmuel bar Nachmeni in the name of Rebbi Yonasan said - that 'Had the entire Tribe of Levi been there they would not have been equal. Why? Because twenty-four thousand members of the Tribe of Shimon had fallen (in the meantime), is difficult however ...

שהרי המנין היה אחרי כן, כדכתיב "ויהי אחרי המגפה ... " (שם כה)?

Question #1 (cont.): Seeing as the census took place afterwards, as the Torah writes "And it was after the plague ... " (Ibid, 25).

ומה שחלק עליו ר' יוסי בר בון לפי שלא בא משבט ראובן וגד אלא מ' אלף חלוצי צבא, א"כ לא נשארו משבט ראובן אלא ג' אלף ותש"ל, שהרי כל פקודי שבט [ראובן] לא היו כי אם מ"ג אלף ותש"ל ...

(f)

Question #2: And that what Rebbi Yossi bar Bun disagrees with him, since only forty thousand members of the Tribes of Reuven and Gad (seasoned warriors) came, if that is so, then there remained only three thousand, nine hundred and thirty, seeing as the total figure of the Tribe of Reuven was only forty-three thousand, nine hundred and thirty ...

והיאך היו אותן ג' אלף ותש"ל של ראובן שנשארו מעבר לירדן ממלאין לכ"ד אלף שנפלו משמעון, שהיה בשנת הארבעים?

Question #2 (cont.): And how would the three thousand, nine hundred and thirty members of 'Reuven' who remained on the other side of the Yarden have made up the discrepancy of twenty-four thousand who fell from the Tribe of Shimon - in the fortieth year?

מיהו הא לא קשיא, דאיכא למימר דהכי קאמר - מחמת חסרון משבט שמעון שנפלו במגפה אפילו היה שם שבטו של לוי, לא היו שוין, דמתוך כך היו של הר גריזים מועטין, ולא שיחסרו מהן עשרים וארבעה אלף משמעון, [אלא ג' אלפים או פחות].

(g)

Answer: This is not a Kashya however, since what he may well mean is that on account of the shortfall of the Tribe of Shimon who fell in the plague, even if the entire Tribe of Levi had been there, they would not have been equal, since as a result, those on Mount Gerizim wold have amounted to a minority, and not because twenty-four thousand from the Tribe of Shimon would have been missing, but only three thousand or less.

ועלה קאי רבי יוסי בר בון - 'אפילו לדבריך, כשאתה מחסר כנגדו ג' אלף ותש"ל משבט ראובן שנשארו מעבר לירדן, והיו שוין, שמחמת חסרון משבט שמעון, אין חסר יותר מג' אלף ותש"ל.

Answer (cont.): And it is on this that Rebbi Yossi bar Bun commented that, even according to him, if one deducts the three thousand seven hundred and thirty from the Tribe of Reuven that remained on the other side of the Yarden, they would be equal, since even taking into account of the shortfall of the Tribe of Shimon, they would only be three thousand, seven hundred and thirty short.

אבל ההיא דר' שמואל בר נחמני תיקשי כדפרישית, שהמגפה היתה קודם למנין?

(h)

Conclusion: But the question that Tosfos asked on the statement of Rebbi Shmuel bar Nachmeni remains difficult - seeing as the plague preceded the census?

TOSFOS DH ESRIM V'CHAMESH AL EVEN ZU V'ESRIM V'CHAMESH AL EVEN ZU

תוס' ד"ה עשרים וחמש על אבן זו ועשרים וחמש על אבן זו

(Summary: Tosfos citing the Yerushalmi, discusses how this works out.)

ירושלמי: 'והלא אינן אלא כ"ג מכאן וכ"ז מכאן'?

(a)

Question: The Yerushalmi asks that there were twenty-three letters on the one stone and twenty-seven on the other?

פי' לתנא דתני התם כשם שחלוקים כאן כך חלוקין באבני אפוד מקשה ...

Clarification: The Yerushalmi is asking according to the Tana who says there that just as they were divided there, so too, were they divided on the stones of the Eifod.

א"כ, על אותה אבן שהיו עליה של הר גריזים היו כ"ג, ועל השניה כ"ז, וזבולון מלא?

Question (cont.): If so, on the stone that contained the tribes that ascended Har G'rizim there were twenty-three, and on the second stone, twenty-seven (and Zevulun was written full).

ומשני, א"ר יוחנן 'בנימין היה חצי מכן'.

(b)

Answer: And Rebbi Yochanan answers that half of Binyamin was written on the other stone.

וצ"ל דעל השניה שכתובין עליה אותו של הר עיבל היה כתוב 'ב"נ', ועל הראשונה 'ימ"ן'.

(c)

Clarification: We then need to say that on the second stone, which contained the tribes that ascended Har Eival was written 'Beis' 'Nun' and on the first one 'Yud' 'Mem' and 'Nun'.

א"ר זבידא - 'ויאות, מי כתיב "ששה שמותם"? לא כתיב אלא "ששה משמותם" - "משמותם" ולא כל שמותם'.

(d)

Support: Rebbi Zevida concurred with this explanation, because, he pointed out - 'It is not written "Six names", but "Six of the names" - 'Some of the names and not the complete names'.

36b----------------------------------------36b

TOSFOS DH LA'ASOS TZERACHAV

תוס' ד"ה לעשות צרכיו

(Summary: Tosfos suggests the source of this D'rashah.)

נראה משום דהוציאו בלשון ביאה "ויבא הביתה", קא דייק נמי דלעשות צרכיו נכנס.

(a)

Source: It seems that from the fact that the Torah uses the expression 'Bi'ah' - "And he came (va'Yavo) to the house", they also extrapolated that he came in to do his needs.

TOSFOS DH B'OSAH SHA'AH BA'SAH D'YUKNO SHEL AVIV

תוס' ד"ה באותה שעה באתה דיוקנו של אביו

(Summary: Tosfos suggests the source of this D'rashah as well, and elaborates)

כתב רבינו משה הדרשן "ואין איש מאנשי הבית [שם בבית" - דמשמע דוקא מ'אנשי הבית'] לא היה שם ...

(a)

Source: Rabeinu Moshe ha'Darshan writes that the lashon "And there was nobody from the men of the house there in the house" implies that although there was no-one from the men of the house ...

מכלל דאיש אחר שלא מאנשי הבית, כלומר חלוק ומופלג מתורת אנשי הבית היה שם, וזהו דמות דיוקנו של אביו.

Source (cont.): There was someone who was not from the men of the house present - with reference to his father, who was far removed from the way of life of that household, and whose image had appeared.

ותימה קצת, מנלן דנראית לו בחלון?

(b)

Question: The question remains however, from where does the Gemara know that it appeared at the window?

ושמא מדכתיב "בבית" דמשמע בבית לא, אבל בחלון היה.

(c)

Answer: Perhaps it is because the Torah writes "in the house", implying that it was not 'in the house', but that it was 'by the window'.

TOSFOS DH IS'SHIL NAMI A'DIDACH V'AF-AL-GAV D'LO NICHA LEIH

תוס' ד"ה איתשיל נמי אדידך ואע"ג דלא ניחא ליה

(Summary: Tosfos how one can be Matir a Neder not in the presence or without the consent of the Mudar.)

ותימה, הלא לא היה יכול לישאל על נדרו כי אם מדעתו של פרעה ...

(a)

Question: How could he release his Neder without the consent of Par'oh ...

כמו ההוא מעשה דצדקיהו ונבוכדנצר, דמייתי דאמר בפ' ר' אליעזר בנדרים (דף סה.) 'המודר הנאה מחברו, אין מתירין לו אלא בפניו'.

Source: Like the episode with Tzidkiyahu and Nevuchadnetzar, in connection with which the Gemara says in Perek Rebbi Eliezer, in Nedarim (Daf 65a) 'he'Mudar Hana'ah me'Chavero Ein Matirin lo Ela be'Fanav'.

מיהו מהכא משמע דהאי 'בפניו' - פי' בפניו ואפילו בעל כרחו.

(b)

Answer: And from here it implies that 'be'Fanav' means in his presence and even if it is against his will.

ומיהו תימה לומר דהנודר על דעת חבירו, מתירים לו שלא מדעת חבירו?

(c)

Question: However it is difficult to say that someone who makes a Neder with his friend's approval can annul it without his consent?

ושמא אוקמיה במלתא דגיזום בעלמא, שגיזמו כך, מיהו לא היה יכול לישאל עליו אי לא ניחא ליה לפרעה.

(d)

Answer: Perhaps he was merely threatening him by way of exaggeration, but in reality, he was not able to annul the Neder without his consent.

Sotah 37

TOSFOS DH V'HAYU SAREI YEHUDAH RIGMASAM ROGMIN OSAN

תוס' ד"ה והיו שרי יהודה רגמתם רוגמין אותן

(Summary: Tosfos, citing the Mechilta, presents a Mashal and the respective reward of Binyamin and Yehudah, respectively.)

כך שנויה ברייתא במכילתא - 'משל למה הדבר דומה? למלך בשר ודם שהיו לו שני בנים אחד גדול ואחד קטן.

(a)

Parable: The Beraisa in the Mechilta compares this to a human king who had two sons, one younger and one older.

נכנס לחדרו בלילה, אמר לקטן 'העמידני עם הנץ החמה'. אמר לגדול 'העמידני בג' שעות'.

Parable (cont.): Upon entering his bedroom one evening, he instructed the younger one to arouse him at sunrise, whereas the older one he asked to wake him up after three hours.

בא הקטן להעמידו עם הנץ החמה ולא הניחו גדול; אמר לו 'לא אמר לי אלא עד ג' שעות!' והקטן אמר 'לא אמר לי אלא עד הנץ החמה'.

Parable (cont.): When the younger son came to arouse his father at sunrise, the older one would not let him, since his father had instructed him to wake him up only after three hours. But the younger son insisted that he had said 'at sunrise'.

מתוך שהיו עומדים וצווחין, ננער אביהן, אמר להן 'בניי, מכל מקום שניכם לא כיוונתם אלא לכבודי. אף אני לא אקפח את שכרכם!'

Parable (concl.): Meanwhile, as they stood there shouting at each other,their father awoke. 'My sons', he said to them, 'Since both of you had my honor in mind, I will not withhold your reward!'

מה שכר נטלו שבטו של בנימין שירד תחילה לים? - ששרתה שכינה בחלקו, שנאמר ... '.

(b)

Binyamin's Reward: What reward did the Tribe of Binyamin, who entered the Sea first, receive? The Shechinah resting in their portion, as the Pasuk states ... .

ומה שכר נטלו שבטו של יהודה? זכה למלכות, שנאמר "שרי יהודה רגמתם" ...

(c)

Yehudah's Reward: And what reward did Yehudah receive? They merited kingship, as the Pasuk says (in Tehilim) "Sarei Yehudah Rigmasam" ...

אין רגמתם אלא מלכות שנאמר באדין אמר בלשצר והלבישו לדניאל ארגוונא (דניאל ה).

Proof: And "Rigmasam" generally means 'kingship', as the Pasuk writes in Daniel (5) "Bedayim amar Beltshatzar, ve'Hilbishu le'Daniel Arg'vana".

TOSFOS DH I EFSHAR LOMAR LEVI L'MATAH ETC.

תוס' ד"ה אי אפשר לומר לוי למטה כו'

(Summary: Tosfos, citing a Yerushalmi, proves that the entire Trive of Levi ascended the mountain, and reconciles it with the Pasuk in Yechezkel, which suggests otherwise.)

ירושלמי: ר"ש אומר 'שמעון ולוי - מה שמעון כולו למעלה, אף לוי כולו למעלה.

(a)

Where Was Levi: The Yerushalmi cites Rebbi Shimon, who says that just as Shimon all ascended the mountain, so too, did Levi.

מה אני מקיים הדין תנייה?

(b)

Question: How do we then establish the current Beraisa?

נגד הכהנים הלוים.

(c)

Answer: With regard to the Kohanim who were Levi'im ...

כדאמר ר' יהושע בן לוי בעשרים וארבעה מקומות הכהנים נקראו לוים, וזה אחד מהן "והכהנים הלוים בני צדוק" (יבמות פו:).

Source: As Rebbi Yehoshua ben Levi said: 'In twenty-four places the Kohanim are referred to as Levi'im, and the following is one of them - "And the Kohanim the Levi'im, the descendents of Tzadok" ' (Yevamos, 86b).

TOSFOS DH U'MAI AL AL B'SAMUCH K'D'SANYA REBBI OMER ETC.

תוס' ד"ה ומאי על על בסמוך כדתניא רבי אומר וכו'

(Summary: Tosfos explains why the Gemara does not cite the Sugya in Menachos, and elaborates on the Machlokes as to whether "al" is literal or 'be'Samuch'.)

האי דלא מייתי מתניתין בפרק שתי הלחם (מנחות צו.) 'אבא שאול אומר, שם היו נותנין בזיכי לבונה של לחם הפנים. וא'טפחיים ריוח באמצע קאי, שהיו נותנין בזיכי לבונה של לחם הפנים.

(a)

Question: The Gemara does not cite the Mishnah in Perek Sh'tei ha'Lechem (Menachos, Daf 96a) 'Aba Shaul says that that is where they placed the bowls of Levonah of the Lechem ha'Panim - with reference to the two Tefachim space in the middle (of the Shulchan).

אמרו לו, 'והלא כבר נאמר "ונתת על המערכת לבונה זכה"?

Question (cont.): They said to him 'But did the Torah not say "And you shall place the pure frankincense 'on the row (of bread)'?

אמר להם 'והלא כבר נאמר "ועליו מטה מנשה"?

Question (concl.): To which he retorted that 'The Pasuk also says "And on him (the Tribe of Efrayim) was the Tribe of Menasheh?"?

יש לומר, משום דברייתא מפרש בהדיא 'על בסמוך'.

(b)

Answer: Because the Beraisa specifically states 'al be'Samuch'.

ונראה אפי' רבי מאיר ור' יהודה דפליגי התם א'אבא שאול ואמרי 'על ממש' ...

(c)

Clarification: Now it appears that even Rebbi Meir and Rebbi Yehudah, who argue there with Aba Shaul and say 'Al Mamash' ...

והכי משמע נמי בהקומץ רבה (שם כז.) 'כל היכא דאיכא למימר 'על ממש', דאמרי' [על ממש].

(d)

Support: And so it implies in 'ha'Kometz Rabah (Ibid, 27a) that wherever one can say 'al Mamash', we do ...

דבעי שם רבי יצחק 'איברים שסדרן בצידי מערכה מהו? אליבא דמאן דאמר 'על ממש' לא תיבעי לך, ד"על העצים" כתיב.

Support (cont.): Since Rebbi Yitzchak, who asks there what the Din will be regarding limbs that one placed beside the Ma'arachah (of wood)? Explains that according to those who hold 'al Mamash', there is no question, seeing as the Torah writes "al ha'Eitzim".

[מ"מ] הכא כולי עלמא מודו ד'על בסמוך', ולא אמרי' המברכין על הר גריזים ממש, והמקללים על הר עיבל.

Clarification (cont.): Nevertheless, in our case everybody agrees that "al" is be'Samuch, and that those who blessed did not actually stand on Har Gerizim, and that those who cursed did not stand on Har Eival.

אמרינן בירושלמי 'יכול אלו שבהר גריזים היו אומרים ברכות, ואלו שבהר עיבל היו אומרים קללות, תלמוד לומר "הברכות והקללות" - אלו ואלו היו אומרים ברכות ואלו ואלו אומרים קללות.

(e)

Yerushalmi: 'We might have thought that those on Har Gerizim said the B'rachos and those on Har Eival, the K'lalos; Therefore the Torah says "The B'rachos and the K'lalos" - both groups said the B'rachos and both groups said the K'lalos.

יכול אלו שבהר גריזים היו עונין אחר הברכות 'אמן', ואלו שבהר עיבל היו עונין אחר הקללות 'אמן', ת"ל "וענו כל העם ואמרו אמן" - אלו ואלו היו עונין אחר הברכות והקללות 'אמן'.

Yerushalmi (cont.): We might also have thought that those on Har Gerizim answered 'Amen' to the B'rachos, whilst those on Har Eival answered 'Amen' to the K'lalos; Therefore that Torah writes " ... and all the people will say 'Amen'. - Both groups answered 'Amen' after both the B'rachos and the K'lalos.

הא כיצד? בשעה שהיו אומרים ברכות, היו הופכין פניהם ... .'

Yerushalmi: (concl.): What exactly did they do? When they said the B'rachos, they turned their faces (towards Har Gerizim) ... '.

ופלוגתא דרבי יוחנן וריש לקיש, דפליגי בפרק התודה (שם דף עח.) 'השוחט את התודה לפנים ולחמה חוץ לחומה', וכן בפרק תמיד נשחט (פסחים דף סג:) 'השוחט הפסח על החמץ', לא שייכא להכא.

(f)

Clarification (cont.): The Machlokes between Rebbi Yochanan and Resh who argue in Perek ha'Todah (Ibid. 78a) concerning 'Someone who Shechts a Todah inside the Azarah whilst the Loaves are outside the walls of Yerushalayim', as well as the Machlokes in Perek Tamid Nishchat (Pesachim, Daf 63b) concerning 'Someone who Shechts the Pesach when he has Chametz', is not connected with this Sugya.

ונראה לר"י, דרבי מודה נמי דכל "על" לכתחלה ולמצוה על ממש, ושאני הכא, דגזירת הכתוב היא, וכדפרישית, ובדיעבד מכשר על בסמוך

(g)

Rebbi's Opinion: The Ri explains that even Rebbi concedes that generally, the word "al" Lechatchilah means literally 'on, and here is different, since it is is Gezeiras ha'Kasuv as Tosfos explained. And it is only Bedieved that he permits al be'Samuch.

דומיא דההיא דפרק שתי הלחם (מנחות דף צב.) ד'אם סידר מערכת לחם הפנים שתים של שבע שבע [אמר רבי] 'רואין את העליונות כאילו אינן'.

Precedent: Similar to the case in Perek Sh'tei ha'Lechem (Menachos, Daf 92a), where Rebbi rules that, if one arranged two rows of seven Loaves each, one considers the top ons as if they were non-existent.

[והא בעינן "ונתת על המערכת לבונה"? מאי "על", בסמוך. ורבי לטעמיה דאמר 'על בסמוך'].

Precedent: And in answer to the query from the Pasuk "ve'Nasata al ha'Ma'areches Levonah", he replied that "al" means 'be'Samuch - and he follows his opinion, that "al" means 'be'samuch'.

וגבי בזיכי לבונה טעמא נמי כיון דמשמע "על" בסמוך, אמרינן דהאי "על" נמי לכתחילה בסמוך קאמר ...

(h)

Rebbi's Opinion: And in connection with the bowls of Levonah too, his reason is because "al" implies 'be'Samuch' that we say that "al" there too, means be'Samuch - Lechatchilah ...

חדא, שלא יפרוס הלחם, ועוד [דכי יהיב] בסמוך [הוי] דרך כבוד טפי לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא ...

(i)

Reason: Firstly, in order not to break the Loaves, and secondly, when one places the bowls beside the Loaves, it is mot dignified before the King of Kings, ha'Kadosh-Baruch-Hu' ...

כדאמרינן בכל המנחות באות מצה (שם סב.) גבי כבשי עצרת, דכתיב "והניף הכהן אותם על לחם הביכורים"; יכול יניח כבשים על גבי לחם; תלמוד לומר "על שני כבשים".

Support: Like we say in 'Kol ha'Menachos Ba'os Matzah' (Ibid. 52a) in connection with the two Lambs of Shavu'os, where the Torah writes "ve'Heinif ha'Kohen al Lechem ha'Bikurim - 'We might have thought that one actually places the lambs on top of the Loaves? Therefore the Torah writes "On the two Lambs" ...

אי "על שני כבשים", יכול לחם על גבי כבשים, תלמוד לומר "על לחם הביכורים ... ".

Support (cont.): In that case, perhaps one needs to place the lambs on top of the lambs? Therefore the Torah writes " ... on the Loaves of the Bikurim".

ר' חכינאי אומר, 'מניח הלחם בין שתי יריכותיהם של כבשים ומניף, ונמצא מקיים שני מקראות הללו.

Support (cont.): Rebbi Chachinai therefore said that one places the Loaves between the thighs of of the lambs and waves them (together), thereby fulfilling both Pesukim.

אמר רבי 'לפני מלך ב"ו אין עושין [כן], לפני ממ"ה =מלך מלכי המלכים= עושין כן?

Support (cont.): Rebbi protested that 'Before a human king one would not do such a thing, how can one do it before the King of Kings?

אלא מניח זה בצד זה ומניף.

Support (cont.): One therefore places on beside the other and waves them.

והא בעינן "על"? אמר רב חסדא לרב המנונא ואמרי לה רב המנונא לרב חסדא, 'רבי לטעמיה דתניא ... '.

Conclusion: But don't we need "al"? Rav Chisda said to Rav Hamnuna (others say Rav Hamnuna to Rav Chisda) 'Rebbi follows his opinion, as we learned in a Beraisa ... '.

37b----------------------------------------37b

TOSFOS DH REBBI SHIMON MOTZI HAR GERIZIM

תוס' ד"ה רבי שמעון מוציא הר גריזים

(Summary: Tosfos cites a Yerushalmi that presents the conclusion of Rebbi Shimon's statement.)

הכי מסיים לה בירושלמי - וכן היה ר"ש אומר, 'אין לך כל דבר ודבר מן התורה שאין כרות עליה תקע"ו בריתות.

(a)

Yerushalmi: The Yerushalmi concludes as follows: 'And so Rebbi Shimon used to say - 'There is nothing in the Torah over which five hundred and seventy- six covenants were not made....

שתים עשרה ב'ברוך', ולא ידענא אמאי י"ב? ושמא 'ברוך' כנגד כל שבט ושבט, וי"ב בארור.

Yerushalmi: (cont.): Twelve with 'Baruch'. Tosfos does not know why twelve, but suggests that the number corresponds to the twelve tribes (one Baruch for each tribe), and twelve with 'Arur'.

י"ב בכלל וי"ב בפרט (הרי מ"ח בריתות). ללמוד וללמד לשמור ולעשות (הרי קצ"ב בריתות). וכן בהר סיני, וכן בערבות מואב (הרי תקע"ו בריתות).

Yerushalmi: (concl: Twelve bi'Chelal and twelve bi'Perat (that makes forty-eight covenants). 'to learn, to teach, to keep and to do' (that makes a hundred and ninety-two). Likewise at Har Sinai and again at Arvos Mo'av (making a total of five hundred and seventy-six covenants).

TOSFOS DH V'NISHTALSH'LU B'ARVOS MO'AV

תוס' ד"ה ונשתלשו בערבות מואב

(Summary: Tosfos explains why Rebbi Akiva finds it necessary to add ve'Nishtalsh'lu be'Arvos Mo'av.)

וא"ת, מאי איצטריך למימר שלישי דערבות מואב, והא לא איירי ר' ישמעאל בערבות מואב כלל?

(a)

Question: Why does he (Rebbi Akiva) need to mention the third time at Arvos Mo'av, seeing as Rebbi Yishmael did not mention Arvos Mo'av at all?

יש לומר, משום סיפא נקט לה, דבעי למימר 'אין לך כל דבר מצוה ומצוה'.

(b)

Answer: He needed t mention it on account of the Seifa, where he says 'There is not a single Mitzvah ... '.

TOSFOS DH REBBI SHIMON BEN YEHUDAH OMER

תוס' ד"ה רבי שמעון בן יהודה אומר

(Summary: Tosfos cites a Yerushalmi which elaborates on this opinion.)

ירושלמי: 'עד כדון דברים שנכללו ונפרטו. דברים שנכללו ולא נפרטו?'

(a)

Question: We only know the Din of Arvus (responsibility for one another) with regard to the things that were said bi'Chelal and bi'Perat (on Har Gerizim and Har Eival). From where do we know the things that were said bi'Chelal but not bi'Perat (i.e. were not specified) there?

[אמר ליה] 'כן אמר ר' יוחנן משום ר' ישמעאל 'דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד, לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא'.

(b)

Answer: Citing Rebbi Yochanan in the name of Rebbi Yishmael he (it is not clear who) answered 'anything that was included in the K'lal ("Arur asher Lo Yakim es Kol Divrei ... ") and was mentioned independently to teach us something, it comes, not just for itself, but with reference to the entire K'lal'.

אמר לו 'לא בדבר אחד, דילמא בשני דברים?' בתמיה, והכא בשני דברים אנן קיימין?

(c)

Question: He asked further that this was only said with regard to one P'rat, (but here where there are more than one P'rat it is like two Pesukim that come to teach us the same thing [Korban Eidah]).

אמר ר' תנחומא 'מכיון דכתיב בסוף "אמן", כמו שכולו דבר אחד כתיב.

(d)

Answer: Rebbi Tanchuma answered that since the Pasuk writes "Amen" at the end, it is considered like one P'rat.

"אשר לא יקים את דברי התורה". וכי יש תורה נופלת?

(e)

Question: "(Cursed be the person) who does not uphold this Torah!" 'Since when is the Torah falling?'

רבי שמעון בן אליקים אומר 'זה החזן שהוא עומד'.

(f)

Answer #1: Rebbi Shimon ben Elyakim answers that it refers to the 'Chazan' who lifts up the Torah (and does show it to everybody [Ibid.])

רבי שמעון בן חלפתא אמר 'זה הבית שלמטה' ...

(g)

Answer #2: Rebbi Shimon ben Chalafta says 'This refers to the Beis-Din she'Lematah' ...

דאמר רב הונא בר יהודה בשם שמואל 'דעל הדבר הזה קרע יאשיהו ואמר "עלי להקים".

Support: As Rav Huna bar Yehudah said in the name of Shmuel 'On account of this thing Yoshiyahu rent his garments and declared "The onus lies on me to uphold it!" '.

ר' אחא בשם ר' תנחום בר' חייא - 'למד ולימד, שמר ועשה, והיתה סיפקו בידו להחזיק ולא החזיק, הרי זה בכלל "ארור" '.

(h)

Answer #3: Rebbi Acha in the name of Rebbi Tanchum b'Rebbi Chiya answered that 'If someone studied and taught, kept and performed, and is able to support others but does not, he is branded 'Arur'.

ר' ירמיה בשם רבי חייא בר' אבא - לא למד ולא לימד, לא שמר ולא עשה, ולא היתה סיפקו בידו להחזיק והחזיק, הרי זה בכלל "ברוך".

(i)

Answer #4: Rebbi Yirmiyah in the name of Rebbi Chiya b'Rebbi Aba explains that 'Someone who did not learn or teach, did not keep and did not perform, yet, despite the fact that he was unable to support others, he does, is included in "Baruch" '.

דאמר רבי חנא א"ר ירמיה 'עתיד הקב"ה לעשות צל לבעלי מצות בצילן של בעלי תורה שנא' (קהלת ז) "כי בצל החכמה בצל הכסף".

Support #1: Because Rebbi Chana Amar Rebbi Yirmiyah said that 'Hakadosh-Baruch-Hu will create a protective shade for the Ba'alei Mitzvos (i.e. those who support others who learn) in the shadow of those who study Torah, as the Pasuk writes in Koheles (7) "For in the shade of wisdom in the shade of money".

ואומר "עץ חיים היא למחזיקים בה" (משלי ג).

Support #2: And in Mishlei (3) it says "It is a tree of life to all who supports it".

TOSFOS DH AMAR RAV MESHARSHAYA ARVA V'ARVA D'ARVA

תוס' ד"ה אמר רב משרשיא ערבא וערבא דערבא

(Summary: Tosfos explains the two opinions in Rebbi Shimon according to Rav Mesharshaya.)

כמדומה דהכי בעי למימר - דלר"ש בן יהודה קבל עליו כל אחד מישראל לתרי"ג מצות קע"ג ריבוא ריבואות וח' אלפים ריבואות, ותי"ג ריבואות ושבע אלפים ומאתים בריתות - לשש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים בשביל ערבותן, אם יעברו עליהן.

(a)

Clarification: What he is saying is that according to Rebbi Shimon ben Yehudah each person in Yisrael took upon himself for the Taryag Mitzvos -17,754,080,000 plus 355,200 covenants for the 603, 550 people on account of the Arvus should they contravene them.

ולרבי אליבא דרבי שמעון ששים ריבוא פעמים, ושלשת אלפים ותק"נ פעמים חשבון זה בריתות קיבלו עליהן.

Clarification (cont.): Whereas according to Rebbi in Rebbi Shimon they took upon themselves covenants totaling six hundred thousand, three thousand, five hundred and fifty times that number.

TOSFOS DH B'RACHAH ACHAS KODEMES LI'KELALAH

תוס' ד"ה ברכה אחת קודמת לקללה

(Summary: Tosfos cites a Yerushalmi which explains this.)

ירושלמי: 'יכול משהיו אומרים ברכות, היו אומרים קללות ...

(a)

Refuted Explanation: Yerushalmi" 'We would have thought that they said all the K'lalos after finishing all the B'rachos ...

תלמוד לומר "הברכה והקללה" - קללה באחת וברכה באחת'.

(b)

Conclusion: Therefore the Torah says "ha'B'rachah ve'ha'Kelalah" (in the singular) one Kelalah and one B'rachah.

Sotah 38

TOSFOS DH V'NE'EMAR L'HALAN EILEH YA'AMDU L'VARECH

תוס' ד"ה ונאמר להלן אלה יעמדו לברך

(Summary: Tosfos explains why we learn Birchas Kohanim from the B'rachos on Har Gerizim rather than from Birchas ha'Mazon.)

תימה, אדרבה, אימא ונאמר להלן "ואכלת ושבעת וברכת", מה להלן בכל לשון, כדאמר לעיל (דף לג.)?

(a)

Question: On the contrary, why can we not say that it says later (with regard to Birchas ha'Mazon) "And you shall eat, be satisfied and bless Hash-m" - And just as there one may do so in any language (as the Gemara says later, on Daf 33a), so too, here?

וי"ל, דמסתברא ליה טפי למילף ברכת כהנים מברכת הר גריזים, דשתיהן מפורשות בתורה ...

(b)

Answer: It makes more sense to compare Birchas Kohanim to the B'rachos on Har G'rizim, since both of them are specified in the Torah ...

דהברכות עצמן נמי מפורשות, שהיה היפך הקללות המפורשות "ארור האיש ... " - לברכה.

Answer (cont.): Because the B'rachos themselves are specified, inasmuch as the B'rachos constitute the exact opposite of the curses, which are specified "Arur ha'Ish ... ".

אבל לשון ברכת המזון אינה מפורשת בתורה.

Answer (concl.): Whereas the wording of Birchas ha'Mazon is not specified in the Torah (at all).

TOSFOS DH V'REBBI YEHUDAH OMER HAREI HU OMER KOH

תוס' ד"ה ורבי יהודה אומר הרי הוא אומר כה

(Summary: Tosfos explains the opinion of the Chachamim.)

אבל לרבנן לא משמע להו עיכובא "כה" אלא "ככה".

(a)

Clarification: But according to the Chachamim, "Koh" does not imply that it is crucial, only "Kachah".

TOSFOS DH KASHYA LEIH L'REBBI YONASAN

תוס' ד"ה קשיא ליה לר' יונתן

(Summary: Tosfos points out that this is merely a statement and not a Beraisa.)

אינו לשון הברייתא אלא לשון פי' הגמרא.

(a)

Clarification: Thus is not the wording of a Beraisa, merely a statement of the Gemara.

וה"ג לה בסיפרי ר' יונתן אומר 'אי מה להלן ... '.

(b)

Support: And the wording in the Sifri is 'Rebbi Yonasan says 'I Mah le'Halan' ... '.

TOSFOS DH U'CHESIV KOL HA'YAMIM

תוס' ד"ה וכתיב כל הימים

(Summary: Despite the Lashon of the Gemara, Tosfos explains that Birchas Kohen is confined to Avodas Tzibur.)

תימה, אכתי עבודת יחיד מהיכא איתרבי דאיכא נשיאות כפים?

(a)

Question: How does he learn from there that Avodas Yachid too, requires Nesi'as Kapayim?

והא בכל הימים איכא נמי עבודת צבור, כגון תמיד?

Question (cont.): Seeing as every days there is also Avodas Tzibur, in the form of the Tamid.

ונראה, דודאי לדברי הכל אימעיט עבודת יחיד מנשיאות כפים.

(b)

Answer: It therefore seems that according to all opinions, Avodas Yachid is precluded from Nesi'as Kapayim.

ור' יונתן נמי אגב שיטפיה נקט ליה, ולא הוה נשיאות כפים בכל יום אלא בעבודת תמיד ...

Answer (cont.): And Rebbi Yonasan too, only mentioned it in haste, because in fact, Nesi'as Kapayim every day is only performed during the Avodas Tamid,

כדתנן בפ"ה דסדר תמיד (דף לב:) ...

(c)

Proof: As we learned in the Mishnah in Tamid (Daf 32b), where we learned ...

דלאחר שנתנו איברים על גבי כבש ומלחום, 'ירדו ובאו להן ללשכת הגזית ...

Proof (cont.): That, after they placed the Evarim on the ramp and salted them, they descended and made their way to the Lishkas ha'Gazis ...

אמר להן הממונה "ברכו ברכה אחת!" והם ברכו; "קראו עשרת הדברות, שמע, והיה אם שמוע, ויאמר, וברכו את העם ג' ברכות, אמת ויציב, ועבודה וברכת כהנים".

Proof (concl.): Where the Memuneh announced 'Recite one B'rachah', which they did. Then he announced 'Read the Aseres ha'Dibros ... the Sh'ma ... Vehayah im Shamo'a ... Vayomer and bless the people with three B'rachos (Birchas Kohanim) ... Emes ve'Yatziv, The Avodah (Retzei) and Birchas Kohanim (Sim Shalom)'.

והוא הדין במוספין ובתמיד של בין הערבים.

(d)

Conclusion: And the same applies to the Musaf and to the Tamid shel bein ha'Arbayim.

TOSFOS DH V'ISKISH B'RACHAH L'SHEIRUS

תוס' ד"ה ואיתקש ברכה לשירות

(Summary: Tosfos explains the sequence that ends with this statement.)

לעיל קאי, דקאמר 'מקיש בניו לו'. אימא לענין שירות דוקא איתקוש?

(a)

Clarification: This refers to the previous Gemara - 'It compares his sons to him ... Perhaps they are only compared with regard to Sheirus (the Avodah)?'

להכי קאמר כיון דאיתקוש לשירות, הוא הדין לברכה, דהא איתקוש ברכה לשירות.

Clarification (cont.): Therefore the Gemara now concludes that since they are compared with regard to Sheirus, they are also compared with regard to B'rachah, since B'rachah is compared to Sheirus.

TOSFOS DH O EINO ELA B'KINUY

תוס' ד"ה או אינו אלא בכינוי

(Summary: Tosfos disagrees with Rabeinu Hillel's interpretation of 'Kinuy' in this context.)

רבינו הלל פי' בספרי בכינוי כגון 'אל, אלהים, צבאות'.

(a)

Explanation #1: Rabeinu Hillel explains in the Sifri that Kinuy refers to 'Keil, 'Elokim' and ' Tzevakos'.

ולא מסתבר, דהיכי תיסק אדעתא לשבושי קרא למימר 'יברכך אלהים' במקום שם בן ארבע אותיות?

(b)

Refutation: This Is not logical however, as how is it possible to change the Pasuk to read "Yevarech'cha Elokim" instead of the four-letter Name of Hash-m.

אלא בכינוי יש לומר כקריאתו באל"ף דל"ת.

(c)

Explanation #2: 'Be'Kinuy' must therefore refer to pronouncing it (the four-letter Name of Hash-m) 'Alef Daled', the way we pronounce it.

TOSFOS DH HAREI HU OMER B'CHOL HA'MAKOM ASHER AVO EILECHA U'VEIRACHTICHA

תוס' ד"ה הרי הוא אומר בכל המקום אשר אשר אזכיר את שמי אבא אליך וברכתיך

(Summary: Tosfos explains the Sugya according to the Sifri.)

הכי תני בספרי - 'בכל מקום אשר אני נגלה, שם תהא מזכיר את שמי'.

(a)

Clarification: The Sifri states - 'Wherever I reveal Myself, there shall you mention My Name'.

והיינו דקמתמה הכא ' "בכל מקום" ס"ד?' וכי בכל מקום אשר אני מצוה להזכיר שמי דהיינו אפילו בגבולין, תברכו?

Gemara's Question: Hence the Gemara asks here 'Do you really think that it is "everywhere" '? - that wherever I command that you mention My Name - even outside Yerushalayim, that you shall bless?

ד"בכל מקום אשר אזכיר את שמי, אבא אליך" משמע אני בעצמי שיהא שם גילוי שכינה?

Gemara's Question (cont.): Because "Wherever I mention My Name I will come to you" implies that I personally will reveal My Shechinah there?

אלא מקרא מסורס הוא "בכל מקום אשר אבא אליך" שאני נגלה שם, שם אני מצוך להזכיר שמי המיוחד לי, והיינו דוקא בבית הבחירה.

(b)

Gemara's Answer: The Pasuk must therefore be inverted - "Wherever I come to you (i.e. wherever I reveal Myself) there I command you to mention My Unique Name, with reference to the Beis-ha'Mikdash.

והיינו דקתני בספרי 'בכל מקום אשר אני נגלה, שם תהא מזכיר את שמי'.

Gemara's Answer (cont.): That is why the Sifri states 'Wherever I am revealed, there shall you mention My Name'.

ונראה דמזה הטעם נמנעו כהנים לברך בשם המיוחד משמת שמעון הצדיק, כדאמרי' בפרק טרף בקלפי (יומא דף לט:) - לפי שלא זכו שוב לגילוי שכינה

(c)

Halachah #1: It appears that this is the reason that the Kohanim stopped blessing with the Name of Hash-m following the death of Shimon ha'Tzadik, as the Gemara says in Perek Taraf be'Kalpi (Yoma, Daf 39b) - because (from then on) they no longer merited the revelation of the Shechinah,

ונראה לר"י, כהן שבירך ברכת כהנים בישיבה, לא עשה ולא כלום ...

(d)

Halachah #2: The Ri explains that a Kohen who recites Birchas Kohanim sitting down has not fulfilled the Mitzvah ...

הואיל ואיתקוש ברכה לשירות ...

Reason: Since it is compared to Sheirus (serving in the Beis-ha'Mikdash) ...

וגבי שירות אמר בפ"ב דזבחים (דף כג:) דיושב מחלל עבודה.

Source: And with regard to Sheirus, the Gemara says in the second Perek of Zevachim (Daf 23b) that sitting invalidates the Avodah.

הילכך, אף כאן צריך לחזור ולברך מעומד.

Halachah #2 (concl.): Consequently, here too, the Kohen will need to repeat Birchas Kohanim standing up.

TOSFOS DHO EINO ELA B'LACHASH

תוס' ד"ה או אינו אלא בלחש

(Summary: Tosfos explains why we do not learn it from the Gezeirah-Shavah "B'rachah" "B'rachah".)

תימה לר"י, אמאי לא נפקא לן מג"ש ד"ברכה" "ברכה" מהר גריזים, מה להלן בקול רם, אף כאן בקול רם.

(a)

Question: The Ri asks why we cannot learn it from the Gezeirah-Shavah of "B'rachah" "B'rachah" from Har Gerizim, in that just as there they called called out in a loud voice, so too, here?

ומצינו למימר דלא איצטריך אלא לר"י דלא יליף ליה מגזירה שוה אלא מ"כה".

(b)

Answer: It may well be that we only need the current Limud according to Rebbi Yehudah, who does not learn from the Gezeirah-Shavah, only from "Koh".

TOSFOS DH LI'SHENAYIM KOREI KOHANIM

תוס' ד"ה לשנים קורא כהנים

(Summary: Tosfos clarifies the Din with regard to the Chazan calling the Kohanim to Duchen.)

בירושלמי פרק אין עומדין - אמר רב חסדא צריך שיהא החזן ישראל.

(a)

Yerushalmi: The Yerushalmi in Perek Ein Omdin citing Rav Chisda, says that the Chazan should be a Yisrael.

רב נחמן בר יצחק אומר 'אם היה כהן א', אומר 'כהן'; שנים, אומר 'כהנים'.

(b)

Calling the Kohanim #1: Rav Nachman bar Yitzchak says that 'If there is one Kohen, one announces 'Kohen!'; if there are two, 'Kohanim!'

אמר רב חסדא 'אפי' כהן א' קורא 'כהנים' - שאין קורא 'כהנים' אלא לאותו השבט.

Calling the Kohanim #2: Whereas according to Rav Chisda, even if there is only one Kohen, one announces 'Kohanim!' - since ''Kohanim' merely refers to the Tribe.

38b----------------------------------------38b

10)

TOSFOS DH KOL KOHEN SHE'EINO OLEH L'DUCHAN OVER BI'SHELOSHAH ASEI

תוס' ד"ה כל כהן שאינו עולה לדוכן עובר בשלשה עשה

(Summary: Tosfos cites the Yerushalmi, which discusses as to whether a Kohen is permitted to Duchen in a room where there is a Meis.)

ירושלמי במסכת נזיר פרק כהן גדול: מהו שיטמא כהן לנשיאת כפים? אחוי דר' אבא בר כהן אמר קמיה ר' יוסי בשם ר' אחא 'מטמא כהן לנשיאת כפים'.

(a)

Yerushalmi #1: In Maseches Nazir Perek Kohen Gadol asks whether a Kohen may render himself Tamei in order to Duchen? Gevila (a Chacham) pointed to Rav Aba bar Kohen in front of Rebbi Yossi in the name of Rav Acha that he may.

שמע ר' אחא ואמר 'אנא לא אמרי ליה כלום!'

Yerushalmi #1 (cont.): Rav Acha heard about it and denied having said it.

חזר ואמר ...

Yerushalmi #1 (cont.): The Gemara asks whether he changed his mind

או דילמא לא שמע מיניה אלא כיי דאמר ר' יהודה בר פזי בשם ר"א 'כל כהן שעמד בבהכ"נ ואינו נושא את כפיו עובר בעשה', וסבר למימר שמצות עשה דוחה למצות ל"ת, אמר 'אנא לא אמרית ליה'?

Yerushalmi (cont.): Or perhaps what he heard was what Rebbi Yehudah bar Pazi said in the name of Rebbi Elazar said - that 'Any Kohen who is standing in Shul and does not Duchen transgresses an Asei'. And he thought that The Asei overrides the Lo Sa'aseh (erroneously. because Tum'as Kohen incorporates an Asei as well), and that is why Rav Acha denied having said that, and he concluded ...

אייתוניה ואנא מלקי ליה.

Yerushalmi #1 (cont.): 'Bring him (Gevila) here and I will give him Malkos'.

[ר' אבוה הוי יתיב ומתני בבי כנישתא דקיסרין והוי תמן מיתנא, ואתא עונתא דנשיאת כפים ולא שאלון ליה], אתא עונתא דמיכליא ושאלון ליה.

(b)

Yerushalmi #2: Rebbi Avahu was sitting and teaching in the Shul in Caesaria in which a dead person was lying. The time came to Duchen, but his Talmidim who were Kohanim did not ask him whether they may remain there to in order to Duchen. However when the time came to eat, they asked him whether were allowed to eat there in spite of the corpse.

אמר להון 'על נשיאות כפים לא שאילתון לי, ועל מיכלא אתון שאלון!'

Yerushalmi #2 (cont.): He said to them 'With regard to Duchening you did not ask me, but when it came to eating you did!'

כד שמעון כן, הוה כל חד וחד מנהון משמט גרמיה וערק.

Yerushalmi #2 (cont.): When they heard that, all his Talmidim slipped out and went to eat at home.

11)

TOSFOS DH HA D'SALIK LI'PERAKIM

תוס' ד"ה הא דסליק לפרקים

(Summary: Tosfos proves that the same will apply if he establishes his Kehunah in another way.)

ה"ה אי לא סליק אלא דמחזיק נפשיה ע"י מתנות כהונה ...

(a)

Halachah: The same will apply if he establishes himself by receiving Matnos Kehunah ...

כמו שאמר בפרק הזרוע (חולין דף קלג.) 'אמר אביי "מריש הוה חטיפנא מתנתא ... " עד "משקל נמי לא שקילנא, לבר ממעלי יומא דכיפורי, לאחזוקי נפשי בכהני".

(b)

Proof: As the Gemara says in Perek ha'Zero'a (Chulin, Daf 133a), where Abaye said 'Initially, I used to Chap Matanos ... ' only later he did not take them at all, except on Erev Yom Kipur, when he used to take them to establish himself as a Kohen.

'ולפרוס ידיה? אנסי ליה עידניה'.

(c)

Conclusion: And in answer to the Kashya why he did not Duchen, the Gemara replies that he did not manage to go up to Duchen.

12)

TOSFOS DH HA D'ANISI HA D'LO ANISI

תוס' ד"ה הא דאניסי הא דלא אניסי

(Summary: Tosfos, citing the Gemara in Rosh ha'Shanah, equates 'Anisi' with Laborers who are working in the field.)

בסוף מסכת ר"ה (דף לה.) אמרי' דדוקא הני שבשדות אניסי, אבל הני דקיימי במתא לא אניסי.

(a)

Clarification: At the end of Maseches Rosh ha'Shanah (Daf 35a) the Gemara explains that it is specifically those who are in the fields who are consider Oneis, but not those who remain at home.

13)

TOSFOS DH MECHITZAH MAI

תוס' ד"ה מחיצה מאי

(Summary: Tosfos explains why this She'eilah does not apply to someone who is an Oneis, and then why standing behind a wall is not as bad as standing behind the Kohanim.)

י"ל, דדוקא בדלא אניסי קמבעיא ליה.

(a)

Clarification: It appears that the She'eilah is confined to where one is not an Oneis

אבל בדאניסי פשיטא, דמי גרע מאחיהם שבשדות?

Source: Because if one is, it is obvious, since why should this be worse than 'the people in the fields'?

וא"ת, אי לא אניסי, אמאי עדיפי מעם שאחורי הכהנים בלא הפסק מחיצה?

(b)

Question: If they are ot an Oneis, why are they any better than people who stand behind the Kohanim without a wall in between?

י"ל, עם שאחורי הכהנים מראין בעצמן כאילו אין הברכה חשובה בעיניהם ...

(c)

Answer: Because people who stand behind the Kohanim demonstrate that the B'rachah is not meaningful in their eyes ...

דכתיב "אמור להם" - 'פנים כנגד פנים', והן עומדים אחורי עורף.

Source: Since the Torah says "Say to them" - 'Face to face', and they are standing with their faces towards the backs of the necks.

אבל בהפסק מחיצה כיון דלא קיימי אחורי עורף, לאו מילתא היא, דלא חזינן דקפיד קרא בהכי.

Answer (cont.): Whereas where there is a separation of a Mechitzah, seeing as one is not standing behind the Kohanim, it does not matter, since the Pasuk is not particular about it.

מההיא דסוף מס' ר"ה (דף לה.) משמע דה"ה לתפלה.

(d)

The Same Applies to Tefilah: From the Gemara at the end of Maseches Rosh ha'Shanah (Daf 35a) it is implied that the same ruling applies to Tefilah.

והכי משמע נמי בפרק כיצד צולין (פסחים דף פה:) דתנן 'אבר שיצא מקצתו לחוץ, מן האגף ולפנים, כלפנים; מן האגף ולחוץ, כלחוץ. אמר רב 'וכן לתפלה'.

(e)

Support: And this is also implied in Perek Keitzad Tzolin (Pesachim, Daf 85b) where the Mishnah rules that, if part of a limb leaves the Azarah, then, whatever is on the threshold and within, is considered inside, and whatever is on the threshold and without, outside - on which Rav commented that 'the same applies to Tefilah'.

ופליגא דר' יהושע בן לוי, דאמר רבי יהושע בן לוי 'אפי' מחיצה ... '.

Support (cont.): And he argues with Rebbi Yehoshua ben Levi, who maintains that 'Even a metal Mechitzah ... '.

ומדקא פשיט סתמא דגמ' ממילת' דריב"ל, ש"מ.

Support (concl.): And since the Gemara extrapolates S'tam from the words of Rebbi Yehoshua ben Levi, we see that the Halachah is like him ... (cont. on the following page).

Sotah 39

TOSFOS DH MECHITZAH MAI

תוס' ד"ה מחיצה מאי

(Summary: Tosfos rules like Rebbi Yehoshua ben Levi and reconciles the Sugya in Eruvin and in B'rachos with his opinion.)

(דקיימא לן כוותיה). וכמדומה דהכי פסק רבינו חננאל - דבכל דוכתא קי"ל כר' יהושע בן לוי.

(a)

Halachah: (And since the Gemara extrapolates S'tam from the words of Rebbi Yehoshua ben Levi, we see that the Halachah is like him ...) (cont. from the previous page). And it appears that Rabeinu Chananel too Paskens - that we also rule like Rebbi Yehoshua ben Levi.

ומקשה מפ' כל גגות (עירובין דף צב.) ד'יתיב ר' זירא ורבה בר רב חנן ויתיב אביי גבייהו ויתבי וקאמרי "שמע מינה ממתני' דיורי גדולה בקטנה ואין דיורי קטנה בגדולה ... '.

(b)

Question: And he asks from Perek Kol Gagos (Eruvin, Daf 92a) where Abaye was sitting in the vicinity of Rebbi Zeira and Rabah bar Rav Chanan, when they extrapolated from the Mishnah there that the residents in the large dwelling are considered residents in the small dwelling too, but not vice-versa.

... עד 'צבור בגדולה ושליח צבור בקטנה, יוצאין ידי חובתן'; צבור בקטנה וש"צ בגדולה, אין יוצאין ידי חובתן.

Question (cont.): And the Gemara concludes there that 'If the Tzibur is in the large room and the Shali'ach Tzibur, in the small one, that they are Yotzei'; whereas if the Tzibur is in the large room and the Shali'ach Tzibur in the small one, they are not.

תשעה בגדולה וא' בקטנה, מצטרפין; תשעה בקטנה וא' בגדולה אין מצטרפין. וה"ה גדולה וגדולה, דליכא למימר דיורי גדולה בגדולה.

Question (cont.): If there are nine people in the large room and one person in the small one, they combine; nine in the small room and one in the large room, they do not. And the same will apply if they are in two large rooms, since we cannot say that the residents of the one large room are considered residents of the other large room.

אלמא לענין תפלה לא אמרי' 'אפילו מחיצה של ברזל אין מפסקת'?

Question (concl.): So we see that when it comes to Tefilah, we do not apply the principle that 'Even a wall of iron cannot divide ... '?

ונראה דלא דמי - דהיכא דאיכא עשרה בגדולה ושליח צבור עמהן, ואחד בגדולה כיוצא בה, מתוך שמוציא בני הגדולה, יוצא גם זה שבאחרת ...

(c)

Answer: One cannot compare the two Halachos however, because where there are ten people in one room together with a Shali'ach Tzibur, and one person in another large room like it, since the Shali'ach-Tzibur is Motzi the people who are in the room with him, the person who is in the other room is Yoztei too ...

דכה"ג דוקא אמרינן 'אפילו מחיצה ... ', שהרי מוציא אפילו אחיו שבשדות, כדאיתא במסכת ראש השנה (דף לה.).

Answer (cont.): And it is in such a case exclusively that we say 'Even a Mechitzah of iron ... ', seeing as he is Motzi even 'his brothers in the fields', as the Gemara explains in Maseches Rosh ha'Shanah (Daf 35a).

אבל היכא דצריך לצרופינהו, ודאי לא מצטרפי.

Answer (cont.): Whereas where it is necessary to combine them (to make up a Minyan), they will certainly not combine.

וההיא דפ' אין עומדין (ברכות דף לב:) דא"ר אלעזר 'מיום שחרב בית המקדש, נפסקה חומת ברזל בין ישראל לאביהן שבשמים'?

(d)

Implied Question: And as for the case in Perek Ein Omdin (B'rachos, Daf 32b), where citing Rebbi Elazar the Gemara says 'From the day that the Beis-ha'Mikdash was destroyed, a wall of iron divides between Yisrael and their Father in Heaven' ...

לא שייכא להכא, דההיא אמר לגבי הא שאין תפלתן מקובלת כמו בזמן שבהמ"ק קיים.

Answer: Is not connected with this Sugya, since it is talking about Yisrael's prayers not being accepted like they were in the time of the Beis-ha'Mikdash.

מיהו לענין זה אין מפסקת - אם יתברכו הצבור ע"י ברכת כהנים שעמהן בבית הכנסת או יוציא ש"צ ידי חובתן, גם זה יתברך, ויוצא ידי חובתו עמהן ...

Answer (concl.): But as far as the current issue is concerned, it does not create a division. Consequently, if the community are blessed by the Kohanim via the Kohanim who are with them in Shul, or if the Shatz is Motzi them their obligation, then also he (the person on the other side of the Mechitzah) will be blessed or will be Yotzei Tefilah be'Tzibur together with them.

דכלפי אבינו שבשמים, לא תלי בהפסק מחיצה.

(e)

Reason: Because vis-a-vis Our Father in Heaven, a dividing Mechitzah does not play a role.

TOSFOS DH V'HIZAH AL HA'TZEDADIN SHE'BE'FANAV HA'ZA'ASO KESHEIRAH

תוס' ד"ה והזה על הצדדין שבפניו הזאתו כשרה

(Summary: Tosfos the Yerushalmi, extrapolates a major Halachah from this Sugya.)

בירושלמי בפרק אין עומדין אמרי' 'הדא אמרה "העומדין מן הצדדין בכלל ברכה" '.

(a)

Inferred Halachah: The Yerushalmi, in Perek Ein Omdin, extrapolates from here that 'Those who stand by the side are included in the B'rachah.

TOSFOS DH KEIVAN SHE'NIFTACH SEIFER-TORAH ASUR L'SAPER AFILU BI'DEVAR HALACHAH

תוס' ד"ה כיון שנפתח ספר תורה אסור לספר אפי' בדבר הלכה

(Summary: Tosfos reconciles this Halachah with the episode in B'rachos regarding Rav Sheishes in a number of ways.)

מקשינן מפרק קמא דברכות (דף ח.) דאמרי' 'רב ששת הוה מהדר אפיה וגריס; אמר "אינהו בדידהו ואנן בדידן" '?

(a)

Question: In the first Perek of B'rachos (Daf 8a) the Gemara cites Rav Sheishes, who would turn round and learn (during K'ri'as ha'Torah)?

ומצינו למימר דמהדר אפיה שאני.

(b)

Answer #1: One can answer that the case there is different, since he turned round.

אי נמי, רב ששת שאני, משום דהוה מאור עינים, והוה פטור מקריאה משום דהוה דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרן על פה.

(c)

Answer #2: Alternatively, Rav Sheishes is different, since he was blind, and was therefore Patur from Leining, due to the prohibition forbidding the recital by heart of the written Torah.

וכיון דפטור מקריאה, אפילו בשעת שמיעה היה יכול לעסוק בדבר הלכה.

Answer #2 (cont.): And since he was Patur from reading it, he was permitted to study Halachah, even whilst it was being read.

והיינו דקאמר 'אנן בדידן ... ' - כגון דברי הלכה (כגון) שהן דברים דעל פה, 'ואינהו בדידהו' - דברים שבכתב.

(d)

Explanation: And that is what he meant when he said 'We do our thing' ' (i.e. a D'var Halachah), which constitutes the oral Torah; 'And they do theirs' (i.e. the written Torah).

מיהו מסתברא כפירוש ר"ח, דפי' התם - 'דוקא רב ששת וכיוצא בו, דתורתו אומנתו; אבל האידנא כרבא סבירא לן דאמר רבא 'כיון שנפתח ס"ת ... '.

(e)

Answer #3: The logical answer however, is that of Rabeinu Chananel, who explains there 'Specifically Rav Sheishes and people like him, whose Torah is their profession; but nowadays, we Pasken like Rava, who rules that 'Once the Seifer-Torah is open (it is forbidden even to learn)'.

והאי דהוה מהדר אפי' ...

(f)

Implied Question: And the reason that he (Rav Sheishes) turned his face ...

י"ל דלא הויא אורחא דמילתא לאיעסוקי בדבר הלכה באנפי ציבורא בעוד שהן עסוקין בשמיעת התורה.

(g)

Answer: Is because it is not correct to study Halachah in front of the Tzibur whilst they are listening to Keri'as ha'Torah.

TOSFOS DH KOL KOHEN SHE'LO NATAL YADAV

תוס' ד"ה כל כהן שלא נטל ידיו

(Summary: Tosfos firstly disagrees with Rashi, who, quoting his Rebbe, who maintains that a Kohen who washes his hands before Shachris, he does not need to wash them again before Duchening; then he discusses the Shi'ur of 'Teikef'.)

פירש רש"י 'אמר לי רבי אם נטל כהן ידיו שחרית ונטהר, אינו צריך ליטול ידיו כשעולה לדוכן'.

(a)

Explanation #1: Rashi citing his Rebbe states that a Kohen who washed bis hands in the morning and is Tahor, does not need to wash them again when he goes to Duchen.

וכמדומה שהועתק מהגהת תלמיד, שהרי אין לשונו משמע כך.

(b)

Refutation #1: This seems to be quoted from the notes of a Talmid who erred however ...

דפירש 'שלא נטל ידיו לפני עלותו לדוכן', משמע ממש סמוך?

Refutation #1 (cont.): Since Rashi explains that 'he did not wash his hands before going up to Duchen', implying immediately before going up ... ?

ועוד, דמייתי גמרא קרא "שאו ידיכם קדש וברכו ... " - משמע תיכף לנטילת ידים ברכת כהנים ...

(c)

Refutation #2: Moreover, the Gemara cites the Pasuk "Raise your hands in holiness and bless ... " - implying that washing one's hands comes immediately prior to Birchas Kohanim'?

דמשמע ליה השתא דבברכת כהנים משתעי קרא, דהיא בנשיאות ידים.

Refutation #2 (cont.): Since the Gemara currently interprets the Pasuk in connection with Birchas Kohanim, which is synonymous with 'raising the hands'.

ומשמע בירושלמי פ"א דברכות דבברכה דמשתעי קרא בעינן נטילת ידים סמוך לה, דמייתי לה התם א'ברכת המזון.

Refutation #2 (cont.): And the Yerushalmi in the first Perek of B'rachos implies whichever B'rachah the Pasuk is talking about requires washing immediately prior to it, although the Gemara there establishes the Pasuk by Birchas ha'Mazon.

והכי איתא התם 'שלשה תכיפות הן - תיכף לסמיכה שחיטה, שנאמר "וסמך ... ושחט"; תיכף לנטילת ידים ברכה, שנא' "שאו ידיכם ... וברכו". תיכף לגאולה תפלה, שנא' "יהיו לרצון אמרי פי ... ", וכתיב בתריה "יענך ה' ביום צרה".

(d)

Proof: This is what the Gemara says there: 'There are three cases that require 'Teikef' - 1. 'Immediately next to the Semichah comes the Shechitah', as the Torah writes "ve'Samach ... ve'Shachat"; 2. 'Immediately after washing the hands comes the B'rachah', as the Torah writes "Se'u Yedeichem ... u'Barchu". And 3. 'Immediately after Ge'ulah comes Tefilah', as the Torah writes "Yih'yu le Ratzon Imrei Fi ... Tzuri ve'Goa'li" ... Ya'ancha Hash-m be'Yom Tzarah".

ובפ' כיצד מברכין (ברכות מב.) משמע דההיא ברכה איירי בברכת המזון.

Proof (cont.): And in Perek Keitzad Mevarchin (B'rachos, 42a) it implies that the B'rachah in question is that of Birchas ha'Mazon.

מיהו שמעינן מינה דבעינן תיכף נטילת ידים ברכה דמשתעי ביה קרא. והכא מייתי לה א'ברכת כהנים?

(e)

Refutation #2 (concl.): In any event, we can learn from there that whichever B'rachah the Pasuk is referring to, the B'rachah follows the washing immediately, and in our Sugya the Gemara establishes it with regard to Birchas Kohanim?

ועוד, אי מיירי הכא בשלא נטל ידיו בשחרית, אמאי נקט כהן לנשיאות כפים, תיפוק ליה משום דברי תורה, שצריך ליטול ידיו ...

(f)

Refutation #3: Moreover. If the Gemara is speaking here where he did not wash his hands in the morning, why does it refer to a Kohen and Nesi'as Kapayim, seeing as one anyway needs to wash one's hands for words of Torah ...

כדאמרי' בפ"ק דברכות (דף יא:) ובפ"ב (שם יד:) 'אמר רבי חייא בר רב אשי זימנין סגיאין הוה קאימנן קמיה דרב לתנויי לן פירקא בסיפרא דבי רב, ומקדים וקאי ומשי ידיה ומברך ומנח תפילין, והדר אמר לן'?

Refutation #3 (cont.): As the Gemara says in the first Perek of B'rachos (Daf 11b) and in the second Perek there (Daf 14b), citing Rebbi Chiya bar Ashi 'Many a time we stood before Rav, to learn from him a Perek in the Sifra de'bei Rav, and he would first wash his hands, recite a B'rachah and put on his Tefilin and then teach us'.

ואמר נמי התם דבעי לאהדורי בתר מיא לנט"י לק"ש מיל, ומה לי ק"ש ומה לי ברכת כהנים?

Proof: And it also says there (Daf 15a) that one needs to search for water up to the distance of a Mil to wash for Keri'as Sh'ma, so why should there be a difference between Keri'as Sh'ma and Birchas Kohanim in this regard?

אי משום דצריך ברכה לפניה ...

(g)

Refuted Answer: If it is on account of the B'rachah that precedes it (The Sh'ma) ...

הכא נמי צריך ברכה לפניה, כדאמר לקמן?

(h)

Refutation: Here too (in the case of Birchas Kohanim), it requires a B'rachah before, as we shall see later?

להכי מסתבר דהכא בנטילת ידים תיכף לברכה מיירי.

(i)

Explanation #2: Therefore it is more logical to explain it with regard to washing immediately before the B'rachah.

ושיעור תכיפה איכא למישמע מתכיפת סמיכה לשחיטה ...

(j)

The Shi'ur of Teikef: We can learn the Shi'ur of Teikef from the Teikef of Shechitah to Semichah

דאמרי' בפ' כל הפסולין (זבחים לג.) 'כל הסמיכות שהיו שם קורא אני בהם "תיכף לסמיכה שחיטה", חוץ מזו שהיתה בשער נקנור שאין מצורע יכול ליכנס שם'.

The Shi'ur of Teikef (cont.): Because the Gemara says in Perek Kol ha'Pesulin (Zevachim, Daf 33a) 'All the Semichos that took place there one can apply to them "Teikef li'Semichah Shechitah" except for this one (that of the Asham Metzora), which took place by the Nikanor Gate, seeing as a Metzora is not permitted to enter there (the Azarah)'.

אלמא כדי מהלך משער נקנור עד בית המטבחים לא חשיבה תכיפה.

The Shi'ur of Teikef (cont.): So we see that the time it takes to walk from Sha'ar Nikanor to the Beis-Mitbachayim (where Kodshei Kodshim were Shechted) is not considered 'Teikef'.

ובמסכת מדות (פ"ה מ"א) משמע דלא הוי טפי מעשרים ושתים אמה מקום דריסת רגלי ישראל ומקום דריסת רגלי הכהנים, שכל אחד היו י"א אמה.

The Shi'ur of Teikef (concl.): And in Maseches Midos (Perek 8, Mishnah 1) it is implied that it is not nore than twenty-two Amos (which is the combined distance where a Yisre'eilim and the Kohanim can walk, since each one had eleven Amos to walk).

TOSFOS DH V'CHI MEHADER APEIH MI'TZIBURA MAI AMAR

תוס' ד"ה וכי מהדר אפיה מצבורא מאי אמר

(Summary: Tosfos citing, Rashi, presents the order of Duchening and cites a Machlokes whether a Kohen who converted (and did Teshuvah) can Duchen if he does Teshuvah.)

סדר נשיאת כפים מפי' רבינו שלמה: עוקר רגליו בעבודה ממקומו ובא לפני התיבה ומתפלל 'יהי רצון שתהא ברכה זו ... ' ומאריך בה עד שתכלה 'אמן' של הודאה מפי הצבור.

(a)

The Order of Duchening: The order of Nesias Kapayim according to Rashi: The Kohen moves his place during (the B'rachah of) Avodah and makes his way to the Teivah (the Aron ha'Kodesh), where he Davens 'Y'hi Ratzon she'Tehei B'rachah zu ... ', which he says slowly, in order to finish it as the Tzibur conclude 'Amen' after the B'rachah of Hoda'ah.

וש"צ קורא 'כהנים' אם שנים הם; ואם אחד, אינו קורא, והוא מחזיר פניו מאליו, כדאביי דאמר לעיל 'לאחד אינו קורא'.

The Order of Duchening (cont.): The Shatz then announces Kohanim if there are (at least) two Kohanim in Shul, but not if there is only one, in which case, the Kohen turns his face on his own - like Abaye earlier who rules that 'When there is only one Kohen, one does not call him'.

וכשכלה דבור מהקורא, מברכין 'אשר קדשנו ... ' ואחר כך מתחילין בברכה. וכשכלה 'אמן' אחרון מפי צבור, הן מחזירין פניהם וכופפין קשרי אצבעותיהן אם רוצין.

The Order of Duchening (cont.): When the Shatz finishes calling, the Kohanim recite ' ... asher Kid'chanu ... ', and start to bless the people. When the Tzibur have concluded 'Amen' (after Duchening), they turn round and straighten the joints of their fingers, should they so wish.

ושליח צבור מתחיל 'שים שלום', והכהנים יתפללו 'רבונו של עולם, עשינו מה שגזרת ... ' ומאריכין בה עד שתכלה ברכה מפי שליח צבור, ועוקרין רגליהן והולכין להן.

The Order of Duchening (concl.): The Shatz then begins 'Sim Shalom' and the Kohanim Daven 'Ribono shel Olam, Asinu Mah she'Gazarta ... ', which they recite slowly, in order to conclude it at the same time as the Shatz concludes the B'rachah. Then they are permitted to return to their places.

בשאלתות פרשת ויקח קרח: 'כהן שנשתמד לא ישא את כפיו, דגרע מהורג את הנפש, דאמרינן בפ' אין עומדין (ברכות לב:) 'כהן שהרג את הנפש לא ישא את כפיו'.

(b)

A Kohen Who Served Idols (Opinion #1): The She'iltos in Parshas Vayikach Korach rules that a Kohen who converted cannot Duchen, since he is worse than one who killed someone, about whom the Gemara in Perek Ein Omdin (B'rachos, Daf 32a) rules that he is not permitted to Duchen.

ורבינו גרשום מאור הגולה השיב בתשובותיו דנושא כפיו וקורא ראשון בתורה, דכיון דחזר בתשובה חוזר לקדושתו ...

(c)

A Kohen Who Served Idols (Opinion #2): Rabeinu Gershon Me'or ha'Golah however, wrote in a Teshuvah that he is permitted to Duchen and that he may be called-up first to the Torah, since, once he dos Teshuvah, he reverts to his original Kedushah.

דתנן בסוף מסכת מנחות (דף קט.) "אך לא יעלו כהני הבמות אל מזבח ה' בירושלים כי אם אכלו מצות בתוך אחיהם", והרי הן כבעלי מומין, שחולקין ואוכלין.

Source: As we learned in Maseches Menachos (Daf 109a) "Only the Kohanei ha'Bamos may not ascend the Mizbe'ach of Hash-m in Yerushalayim", 'only they may eat Matzos together with their brothers, and they have the Din of Ba'alei-Mumin, who receive a portion and are permitted to eat.

וכשם שבעלי מומין נושאין את כפיהם וקוראין ראשון בתורה, אף זה ...

Source (cont.): And just as Ba'alei-Mumin are permitted to Duchen and to be called-up first to the Torah, so too, may they'.

שאם לא תאמר כן, נמצאת מרפה ידיהן של בעלי תשובה, שיאמרו 'אוי לאותה בושה, אוי לאותה כלימה!' וימנעו מעשות תשובה.

(d)

Proof #1: Because otherwise, one is discouraging Ba'alei-Teshuvah (from doing Teshuvah), since they will say 'Woe to the shame, woe to the embarrassment!', and they will refrain from doing Teshuvah.

ואמר ר' יוחנן 'כל האומר מנשה אין לו חלק לעולם הבא, מרפה ידיהן של בעלי תשובה.

(e)

Proof #2: And Rebbi Yochanan said 'Anyone who says that Menasheh has no portion in the World to Come, is discouraging Ba'lei-Teshuvah ... '.

ותנא דבי רבי ישמעאל 'הואיל והלך זה ונעשה כהן לאלילים, אדחה אבן אחר הנופל ... ' [וע"ע תוס' מנחות קט. ד"ה לא ישמשו ותוס' תענית כז. ד"ה אי מה].

(f)

Proof #3: And Tana de'bei Rebbi Yishmael says that 'Since this person went and became a priest to Avodah-Azrah, shell we throw a stone on to the one who fell?. (See also Tosfos Menachos [Daf 109. DH 'Lo Yishme'u' ]and Tosfos, Ta'anis, [Daf 27. DH 'I Mah']).

39b----------------------------------------39b

TOSFOS DH AD SHE'YECHALEH AMEN MI'PI HA'TZIBUR

תוס' ד"ה עד שיכלה אמן מפי הצבור

(Summary: Tosfos first draws a distinction between this Sugya and that of B'rachos regarding how long one has to wait before continuing, then discusses as to how one can be Yotzei with Duchening even when two Kohanim are Duchening at the same time.)

פירש ר"י, אע"ג דאמרינן בפרק שלשה שאכלו (ברכות דף מז.) 'אין הבוצע רשאי לבצוע עד שיכלה אמן מפי העונין'; ואמר רב חסדא 'מפי רוב העונין', דכל העונה אמן יותר מדאי אינו אלא טועה.

(a)

Clarification: The Ri explains that even though the Gemara says in Perek Sheloshah she'Achlu (B'rachos, Daf 47a) that 'The person reciting 'ha'Motzi' is not permitted to cut the bread until the participants have answered 'Amen'; and Rav Chisda establishes this to mean the majority of participants, since anyone who takes too long to answer 'Amen' errs.

מיהו לענין ברכת כהנים, כיון דמשום לשמוע הוא, לא משתמע כל זמן שעונין, דהוו להו תרי קלי, קולות העונין וקול כהנים המברכים ולא משתמעי.

Clarification (cont.): Nevertheless with regard to Birchas Kohanim, which is in order that everyone should hear, it is not possible to do so as long as someone is still answering 'Amen', because that would entail two voices answering simultaneously, the voice of those who are answering and that of the Kohanim who are reciting the B'rachah, and it is not possible to hear them both.

ואי תקשי לדברי הרב, א"כ, לא ישאו שנים כפיהם ...

(b)

Question: One well ask that according to the Rav (the Ri) two Kohanim should not Duchen simultaneously ...

דהא אמרינן בפ"ג דמגילה (דף כא:) 'בתורה אחד קורא ואחד מתרגם'. וקתני סיפא דאפי' בנביא שנים אין קורין.

Question (cont.): Seeing as we say in the third Perek of Megilah (Daf 21b) In the Torah, one reads and one translates; and we learn there in the Seifa that even in Navi, two people are not permitted to read together ...

וטעמא מפרש בירושלמי דפרק אין עומדין 'משום שאין שני קולות נכנסין באוזן אחד'.

Question (cont.): And as the Yerushalmi explains in 'Ein Omdin', this is because 'Two voices cannot enter one ear' ...

ואנן אומרים לעיל 'לשנים קורא "כהנים"? '.

Question (concl.): And we said earlier that when there are two Kohanim in Shul, the Shatz announces 'Kohanim!'?

אלא מאי אית לך למימר? ברכות 'איידי דחביבי להו, יהבו דעתייהו ומשתמעו תרי קלי' ...

(c)

Refuted Answer: What will you says? That B'rachos are different because, since they are Chaviv, people exert themselves and are able to hear two voices ...

כדאמר גבי מגילה 'קראוה שנים, יצא'; גבי אמן נמי יהבי דעתייהו ולישתמע תרי קלי?

Refuted Answer (cont.): As the Gemara says with regard to Megilah 'If two people read the Megilah, one is Yotzei'. By 'Amen' too, people will exert themselves and succeed in hearing two voices.

תריץ, דלא דמו תרי קלי וקורין דבר אחד, לתרי קלי שקורין שני דברים כגון הני 'אמן' והני ברכה ...

(d)

Answer #1: One cannot compare two voices that are reading the same thing to two voices that are reading two different things, such as when one answers 'Amen' and the other, recites the B'rachah.

כדתנן בפרק ראוהו ב"ד (ר"ה כו:) ',שופר של ר"ה של יעל פשוט ופיו מצופה זהב וב' חצוצרות משתי צדדיו - שמצות היום בשופר'.

(e)

Proof: As we learned in the Mishnah in Perek Ra'uhu Beis-Din (Rosh ha'Shanah, 26b) 'The Shofar of Rosh ha'Shanah is of a mountain goat, which is straight; its mouth-piece is overlaid with gold and it is flanked by two trnmpets, seeing as the Mitzvah of the day is that of the Shofar.

ופריך בגמ' (שם כז.) 'ותרי קלי מי משתמעי? והתניא, "זכור ושמור" בדיבור אחד נאמרו, מה שאין הפה יכול לדבר ומה שאין האוזן יכול לשמוע?

Proof (cont.): The Gemara asks there (Daf 27a) how it is possible to hear two 'voices' simultaneously, and it cites a Beraisa which states that "Zachor" and "Shamor" were said in one go, which the mouth cannot speak and the ear cannot hear?

ע"כ היכא דהקולות משונות, כגון קול אחד "זכור" והשני "שמור", אין האוזן יכולה לשמוע כלל.

Proof (cont.): One must therefore say that there where the 'voices' are different, where one said "Zachor" and the other, "Shamor", the ear cannot possibly hear it ...

וקול שופר וקול חצוצרות, י"ל דאין משונין, להכי מסיק התם דמשתמעי, איידי דחביבי.

Proof (cont.): Whereas the sound of the Shofar and that of the trumpets are not so different. Hence the Gemara concludes there that they can be heard simultaneously, seeing as they are 'Chaviv' (precious).

אי נמי, בעי דלישמעי נמי הברכה הני דמאריכין ב'אמן', אע"פ שטועין, וכל שעה שהן בעצמן עונין, אין שומעין קול חבריהם.

(f)

Answer #2: Alternatively, the people who are answering 'Amen' also need to hear the B'rachah (of the Kohanim), despite the fact that they err, and as long as they are answering 'Amen' they cannot hear the voice of the Kohanim.

ותפוס לשון אחרון ...

(g)

Answer #2 is the Main Answer: The second answer is the correct one ...

דהא מסיק התם 'תרי קלי מחד גברא לא משתמעי', כגון "זכור ושמור" מפי הגבורה, מתרי גברי משתמעי'.

(h)

Proof: Since the Gemara concludes there that 'Two voices from one person cannot be heard' - such as "Zachor" and "Shamor" from Hash-m, whereas from two people they can.

משמע אפי' דומיא ד"זכור ושמור", איידי דחביבי.

Proof (cont.): Implying, even if they are (different) similar to "Zachor" and "Shamor", since they are Chaviv.

וקול שופר וקול חצוצרות תרי קלין משונין זה מזה, דומיא ד"זכור ושמור" ומשתמעי איידי דחביב.

Proof (concl.): And the sound of the Shofar and that of trumpets are two different sounds, similar to "Zachor" and "Shamor", but they can be heard because they are Chaviv.

TOSFOS DH B'MINCHASA D'TA'ANISA MAI AMAR

תוס' ד"ה במנחתא דתעניתא מאי אמרי

(Summary: Tosfos reconciles this with the Sugya in Ta'anis in two ways.)

אע"ג דפסקינן בפ' בשלשה פרקים (תענית ד' כו:) כר' יוסי דאמר 'ליכא נשיאות כפים במנחתא דתעניתא' משום דשכיח שכרות, ואתי לאחלופי בשאר יומי?

(a)

Implied Question: Even though in Perek Sheloshah Perakim (Ta'anis, Daf 26b) we Pasken like Rebbi Yossi, who rules that one does not Duchen at Minchah on a Ta'anis, because it is common (on other days) to be Shikor then, and one will come to confuse other days with a Ta'anis?

י"ל הכא אליבא סתמא דמתני' דהתם בעי, דקתני 'ד' פעמים ביום ... '.

(b)

Answer #1: The Gemara here is asking according to the S'tam Mishnah there, which states that one Duchens four times a day ... '.

אי נמי, אפי' לר' יוסי ...

(c)

Answer #2: Alternatively, it goes even according to Rebbi Yossi ...

כדאמר התם - מאחר דקי"ל כר' יוסי האידנא מ"ט פרסי כהני ידייהו במנחתא דתעניתא?

Reason: As the Gemara there says 'Now that we Pasken like Rebbi Yossi, on what grounds do the Kohanim Duchen on Minchah of a Ta'anis?

כיון דסמוך לשקיעת החמה קפרסי בתפלה, כתפלת נעילה דמי.

Reason (cont.): Since they Duchen close to Sheki'as ha'Chamah, it is akin to Ne'ilah.

TOSFOS DH IM AVONEINU ANU BANU

תוס' ד"ה אם עונינו ענו בנו

(Summary: Tosfos cites the Sugya in Ta'anis to explain why we recite these Pesukim at Minchah on a Ta'anis.)

א"ת, הני פסוקים דמנחתא מאי הסברת פנים איכא בהו?

(a)

Question: What is the significance of reciting these Pesukim at Minchah.

י"ל, משום דהיו מתענין על הצרה שלא תבא על הצבור. ואמר בפ"ק דתענית (דף יב:) ובפ' בתרא דמגילה (דף ל:) דבריבעא בתרא דיומא בעי רחמי - דהיינו ממנחה ואילך ...

(b)

Answer: They used to fast on any communal calamity that occurred; and the Gemara in the first Perek of Ta'anis (Daf 12b) and in the last Perek of Megilah (Daf 30b) explains that during the last quarter of the day - Minchah-time, one prays for mercy.

כדכתיב (עזרא ט) "ואני יושב משומם עד מנחת הערב, ובמנחת הערב קמתי מתעניתי ובקרעי בגדי ומעילי ואכרע על ברכי ואפרוש כפי אל ה' אלקים".

Source: As the Pasuk writes in Ezra (9) "And as for me, I sat bewildered until Minchah-time, and when Minchah-time arrived, I arose from my fast, and after renting my garments and my cloak, I went down on my knees and spread out my hands to Hash-m who is G-d" '.

הלכך התירו למבעי רחמי בעידנא דפרסי ידייהו, דעת רצון הוא, וענו ציבורא 'אמן' ...

Answer (concl.): Hence they permitted praying for mercy at the time when they (the Kohanim) spread out their hands, since that is a time of mercy, and the Tzibur respond 'Amen'.

כדמשמע בפ' הרואה (ברכות נה:) 'האי מאן דחזי חלמא ולא ידע מאי חזי, ליקו קמי כהני בעידנא דפרסי ידייהו ולימא "רבון העולמים חלום חלמתי ... " '.

(c)

Support: As is implied in Perek ha'Ro'eh (B'rachos, 55b) 'Someone who has dream and cannot remember what he dreamt should stand before the Kohanim when they spread out their hands, and say "Master of the World, I had a dream ... " '.

Sotah 40

TOSFOS DH BI'NE'ILAH DYOMA D'KIPURI MAI AMAR

תוס' ד"ה בנעילה דיומא דכיפורי מאי אמר

(Summary: Tosfos wonders why the Gemara does not inquire about the Nusach of Ne'ilah of a Ta'anis Tzibur.)

לא ידענא אמאי לא אמר 'בנעילה דתענית' כי היכא דאמר 'במנחתא דתעניתא'.

(a)

Question: Tosfos does not understand as to why the Gemara does not also inquire about Ne'ilah of a Ta'anis, as it does about Minchah.

דהא משמע בגמרא בפ' בשלשה פרקים (תענית כו:) דבתענית הוה נמי נעילה; אבל מוסף לא הוה בהו.

(b)

Source: Seeing as the Gemara in Sheloshah Perakim (Ta'anis, 26b) implies that there is Ne'ilah on a Ta'anis, even though there is no Musaf.

TOSFOS DH HA'OMROM BI'GEVULIN EINO ELA TO'EH

תוס' ד"ה כל האומרם בגבולין אינו אלא טועה

(Summary: Tosfos reconciles with the fact that one is permitted to be Matir a dream on Shabbos.)

פירש ר"י, אע"ג דאמרי' בפרק הרואה (ברכות נה:) 'האי מאן דחזי חלמא ... '?

(a)

Question: Even though, the Ri explains, we say in Perek ha'Ro'eh (B'rachos, Daf 55b) that 'Someone who has a bad dream ... '.

דהתם משום סכנה התירו, שמא חלום מסוכן הוא שצריך רפואה.

(b)

Answer: That they permitted on account of life-danger, in case it is a dream that predicts one's death and that requires a cure.

דהא אפילו בשבת התירו להתענות תענית חלום.

Proof: Seeing as they permitted fasting a Ta'anis Chalom even on Shabbos (for the same reason).

פירש ר"ח, הני כולהו רבי חייא בר אבא ודרבי חיננא בר פפא ודרבי אבהו הילכתא נינהו.

(c)

Halachah: Rabeinu Chananel rules that all the rulings of Rebbi Chiya bar Aba, Rebbi Chin'na bar Papa and Rebbi Avahu are all Halachah.

TOSFOS DH AL SHE'ANACHNU MODIM LACH

תוס' ד"ה על שאנחנו מודים לך

(Summary: Tosfos explains these words and cites other texts for Modim de'Rabbanan from the Yerushalmi.)

בערוך בערך הודאה פירש רב משה ראש ישיבה בן מרנא יעקב - דקא מודו צבור, על שליח צבור אינון סומכין.

(a)

Clarification: The Aruch, under the heading 'Hoda'ah' cites Rebbi Moshe the Rosh yeshivah, son of Moreinu Ya'akov, who explains that when the Tzibur say 'Modim', they rely on the Shali'ach Tzibur.

ומאי 'על שאנו מודים לך'? על ההודאה דקאמר שליח צבור. וקא ענו אינון 'אמן'.

Clarification (cont.): And when they say 'Al she'Anu Modim Lach' - they are referring to the thanks that are said by the Shatz, and they respond with 'Amen'.

בירושלמי פ"ק דברכות איתא נמי - רבי אבא ב"ר זבדא בשם רב 'מודים אנחנו לך שאנו חייבין להודות לשמך, תרננה שפתי כי אזמרה לך ... '. בא"י, האל ההודאות'.

(b)

Yerushalmi, Text #1: And the Yerushalmi in the first Perek of B'rachos also cites the following (three texts regarding Modim de'Rabbanan): 1. Rebbi Aba bar Zavda says in the name of Rav - 'We thank You, since we are obligated to thank Your Name, My lips will praise You when I will sing to You. Blessed are You, Hash-m, the G-d of thanks'.

ר' שמואל ב"ר אוניא בשם רבי אחא 'הודייה ושבח לשמך הגדול, לך גבורה, לך תפארת, יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שתסמכנו בתפלתנו ותזקפנו מכפיפתנו, כי אתה הוא סומך נופלים וזוקף כפופים; מלא רחמים ואין עוד מלבדך. בא"י, האל ההודאות.'

(c)

Yerushalmi, Text #2: Rebbi Shmuel b'Rebbi Unya in the name of Rebbi Acha says - 'Thanks and praise to Your great Name; Might is Your's, Glory is Your's, May it be Your will, Hash-m our G-d, and the G-d of our fathers, that You support us in our prayers, and raise us from being bent, because you are the one who supports the fallen and who straightens those who are bent; You are full of Mercy and there is none besides You. Blessed are You, Hash-m, the G-d of thanks'.

בר קפרא אומר 'לך כריעה, לך ברכה, לך כפופה, לך השתחויה, כי לך תכרע כל ברך וכל לשון לך תשבע. לך ה' הגדולה והגבורה ... ; והעושר והכבוד מלפניך ... ; ועתה ה' אלהינו בכל לב ובכל נפש לך משתחוים, כל עצמותי תאמרנה ה', מי כמוך? בא"י, האל ההודאות'.

(d)

Yerushalmi, Text #3: Bar Kaparah says - 'To You one must kneel, to You one must bless, to You one must bend and to You one must prostrate oneself. Because to You every knee will kneel and to You every tongue will swear. To You belongs greatness and might ... ; And wealth and honor are before You ... And now, Hash-m our G-d, we will prostrate ourselves before You with all our hearts and with all our souls; All my bones will praise You, who is like You? Blessed are You, Hash-m, the G-d of thanks'.

אמר רבי יודן, נהגין אמרי רבנן כולהון ואית דאמר או אדה או אדה או אדה.

(e)

Yerushalmi (concl.): Rebbi Yudan said that the Rabbanan had the custom to recite all of the above, though according to others, they said either one or the other.

TOSFOS DH SHEMA TIFSOK RETZU'AH B'SAND'LO

תוס' ד"ה שמא תפסוק רצועה בסנדלו

(Summary: Tosfos proves conclusively that one is permitted to enter a Shul wearing one's shoes.)

פירש ר"ח, שמע מינה דמותר ליכנס בבית הכנסת בסנדל ובמנעל, דלא אסרו אלא שלא לעלות לדוכן בסנדל.

(a)

Halachah: Rabeinu Chananel extrapolates from here that one is permitted to enter a Shul wearing one's sandals or shoes, since they only forbade (Kohanim) going up to Duchen wearing sandals.

ורבי הביא כמו כן מפרק שלישי דמגילה (דף כד:) 'האומר "איני עובר לפני התיבה בסנדל, אף יחף לא יעבור" '. אלמא דאפילו לפני התיבה מותר לעבור בסנדל.

(b)

Support: And Tosfos' Rebbe also cited this ruling, based on the Gemara in the third Perek of Megilah (Daf 24b) 'Someone who declares that he will not go to the Amud wearing sandals, may not even go barefooted'. So we see that one is even allowed to go the Amud wearing sandals.

והכי מסיק בהדיא בפרק הרואה (ברכות דף סג.) 'אמר רבא, מה ביתו א'קפנדריא קפיד איניש א'רקיקה וא'מנעל לא קפיד איניש, אף בית הכנסת קפנדריא אסור ורקיקה ומנעל שרי'.

(c)

Further Proof: And this is also the conclusion of the Gemara in Perek ha'Ro'eh (B'rachos, Daf 63a), where Rava said that 'Just as one tends to be fussy about people making a short cut through one's house, but not about spitting or about wearing shoes in it, so too, may one not take a short cut through a Shul, but one may spit and wear shoes in Shul.

40b----------------------------------------40b

TOSFOS DH V'CHOL KACH LAMAH L'FI SHE'EIN ONIN AMEN BA'MIKDASH

תוס' ד"ה וכל כך למה לפי שאין עונין אמן במקדש

(Summary: Tosfos reconciles this with the fact that the people answered 'Baruch Shem ... ' in the Beis-ha'Mikdash.)

תימה, והלא היו עונין 'ברוך שכמל"ו' כשהיו שומעין שם הקדוש ...

(a)

Question #1: but did they not answer 'Baruch Shem ... ' whenever they heard the Name of Hash-m?

כדתנן בפרק אמר להן הממונה (יומא דף לה:) ובפרק טרף בקלפי (שם דף לט.).

Source: As we learned in the Mishnah in Perek Amar lahem ha'Memuneh (Yoma, Daf 35b) and in Perek Taraf be'Kalpi (there, Daf 39a) ...

וזה היה הפסק גדול מעניית אמן?

Question #1 (concl.): And this is even a bigger Hefsek than that of answering 'Amen'?

ועוד, שהיו נופלין על פניהם שהרי כשהיו שומעין את השם מפי כהן גדול בשעת הגרלה היו נופלין על פניהם?

(b)

Question #2: Moreover, they would fall on their faces, when they heard the Name of Hash-m from the mouth of the Kohen Gadol during the drawing of the lots (on Yom Kipur)?

כדאיתא בירושלמי 'הקרובים היו נופלין על פניהם, והרחוקים היו אומרים "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", ואלו ואלו לא היו זזין משם עד שהיה מתעלם מהן'?

(c)

Proof: As we learned in the Yerushalmi in Yoma: 'Those who were near would fall on their faces, whilst those who were standing further away would say 'Baruch Shem ... . Both parties would not move from there before they had forgotten it'.

ונראה דהתם ה"פ 'הקרובים היו נופלים, וכ"ש שהיו אומרים 'בשכמל"ו', אבל הרחוקים לא היו נופלין אלא בלא נפילה היו אומרים. והיה שם הקדוש מתעלם ומשכח מן השומעים קודם שהיו זזין משם.

Proof (cont.): The explanation there is that 'Those who were near wold fall on their faces and all the more so would they say 'Baruch Shem ... '; whereas those who stood further away would say 'Baruch Shem ... ', but would not fall on their faces. Either way, the Name of Hash-m would be hidden from them and forgotten before they moved from the spot.

מ"מ קא חזינן שהיו מפסיקין בענייתן 'בשכמל"ו'?

(d)

Question #2 (concl.): In any event, we see that they interrupted by answering 'Amen'?

ושמא היו עונין 'בשכמל"ו' לאלתר כשהיו שומעין שם הנכבד והנורא ולא היו ממתינין עד סוף הפסוק. ולפי שלא היו מפסיקין בין פסוק לפסוק, חשוב להו כמו ברכה אחת.

(e)

Answer: Perhaps they answered 'Baruch Shem ... ' immediately upon hearing the Honored and Awesome Name of Hash-m, without waiting until the end of the Pasuk. And since they did not interrupt between one Pasuk and the other, it is considered one B'rachah.

TOSFOS DH U'MINAYIN SHE'AL KOL B'RACHAH TEHILAH SHE'NE'MAR U'MEROMAM AL KOL B'RACHAH U'SEHILAH

תוס' ד"ה ומנין שעל כל ברכה תהלה שנא' ומרומם על כל ברכה ותהלה

(Summary: Tosfos, citing the Gemara in Ta'anis, explains the word "Tehilah" in this context.)

ואותה "תהלה" מפרש בפ"ב דמסכת תענית (דף טז:) שהיא 'בשכמל"ו'.

(a)

Clarification: The Gemara in the second Perek of Ta'anis (Daf 16b) explains that the "Tehilah" there refers to 'Baruch Shem ... '.

TOSFOS DH SHAMA'AS MINAH CHOLKIN KAVOD L'TALMID BI'MEKOM HA'RAV

תוס' ד"ה שמעת מינה חולקין כבוד לתלמיד במקום הרב

(Summary: Tosfos clarifies the statement and Abaye's refutation.)

פי' הרב ר' יצחק בר מרדכי בפרק בא לו (יומא סט:) נראה דא'סגן קאי שמקבל ס"ת מראש הכנסת, ואינו מקבלה מחזן בית הכנסת.

(a)

Clarification: Rav Yitzchak bar Mord'chai in Perek Ba lo (Yoma, Daf 69b) explains that this refers to the S'gan receiving the Seifer-Torah from the head of th K'neses, and not from the Chazan Beis-ha'Keneses.

נמצא שזה חלק לו לסגן כבוד, שראש הכנסת צריך לקבל מיד חזן הכנסת וליתן לסגן?

Clarification (cont.): It turns out that the head of the K'neses gives the S'gan Kavod, since he needs to receive it from the hand of the Chazan ha'Keneses and to hand it to the S'gan..

ומשני אביי כולה משום כבודו דכ"ג, דסופו לקבלה מיד הסגן, אע"פ שסגן חשוב ומכובד, עדיין כהן גדול מעולה ממנו.

Clarification (concl.): And Abaye answers that this is all on account of the Kavod of the Kohan Gadol, who will receive it from the S'gan, since, even though the S'gan is Chashuv and honored, the Kohen Gadol is on a higher level still.

TOSFOS DH SHAMA'AS MINAH

תוס' ד"ה שמעת מינה

(Summary: Tosfos queries the suggestion from the Gemara in Bava Basra.)

וא"ת, אמאי לא משני כגון דפליג ליה כ"ג יקרא לסגן, וסגן לראש הכנסת?

(a)

Question: Why does the Gemara not refute the suggestion by establishing the case where the Kohen Gadol gives Kavod to the S'gan, and the S'gan to the head of the K'neses?

כדפסיק התם ביש נוחלין (ב"ב דף קיט:) 'והילכתא חולקין והילכתא אין חולקין. קשיא הילכתא א'הילכתא?

Support: As the Gemara rules there in Yesh Nochlin (Bava Basra, Daf 119b), in answer to the two conflicting rulings 'Cholkin' and 'Ein Cholkin' ...

ל"ק, הא דפליג ליה רביה יקרא, הא דלא פליג ליה'?

Support (cont.): 'One speaks where his Rebbe honors him, and the other, where he does not'.

י"ל, הכא בסתמא קתני, דלעולם היה המנהג כך בין פליג בין לא פליג, ופלוגתייהו התם נמי בין פליג בין לא פליג ...

(b)

Answer: Here the Mishnah says S'tam, implying that this was the Minhag irrespective as to whether the Rebbe gave Kavod or not. And the Machlokes there (in Bava Basra) also applies whether the Rebbe gave Kavod or not ...

דאי פלוגתייהו בדפליג, לפסוק בהדיא כמ"ד 'חולקין'? ואי בדלא פליג, לפסוק כמ"ד 'אין חולקין'?

(c)

Proof: Because if they were arguing where he gives him Kavod, then the Gemara ought to rule specifically like the opinion that holds 'Cholkin', whereas it they are arguing where he does not, then it ought to rule like the opinion that holds 'Ein Cholkin'.

TOSFOS DH V'HA'AMAR MAR EIN YESHIVAH BA'AZARAH

תוס' ד"ה והאמר מר אין ישיבה בעזרה

(Summary: Tosfos first discusses the source of this statement, then cites a Yerushalmi which discusses as to whether even the king of Yehudah and finally a Kohen Gadol, is permitted to sit in the Azarah.)

לא ידעתי מקומו, ומייתי לה בפ"ק דתמיד (דף כז.) ובפ' עשרה יוחסין (קדושין עח:) ובפ' ב' דיומא (דף כה.).

(a)

The Source of this Ruling: Initially, Tosfos does not know the source of this statement.

ובתוספות רבי הראני דבחלק (סנהדרין קא:) בגמ' ד'ג' מלכים', מקומו.

(b)

Source #1: However, his Rebbe pointed to the Gemara in Cheilek (Daf 101b) as the source.

ומורי הרב רבי מאיר בר קלונימוס הראני מקומו בתוספתא דסנהדרין בפרק כהן גדול.

(c)

Source #2: And then his Rebbe, Rebbi Meir bar K'lonimus showed him that the source is a Tosefta in Sanhedrin (Perek Kohen Gadol).

ונראה דבתוספתא דר' חייא מקומה, דהא מקשה בירושלמי לא כן תני רבי חייא - 'לא היתה ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד'; ואמר ר' אמי בשם ר"ל 'אף למלכי בית דוד לא היתה ישיבה בעזרה'.

(d)

Conclusion: And Tosfos accepts the Tosefta of Rebbi as the source, since the Yerushalmi (in this Perek) asks 'Did Rebbi Chiya not learn in a Beraisa that nobody other than the kings of Beis David were permitted to sit in the Azarah'. And Rebbi Ami citing Resh Lakish said that 'Even the kings of Beis David were not permitted to sit in the Azarah'.

תיפתר שסמך לו בכותל וישב לו.

Conclusion (cont.): (And to answer the question that David ha'Melech did sit in the Azarah), the Gemara explains that he placed a chair next to the wall and sat on it.

והכתיב "ויבא המלך דוד וישב לפני ה' "?

(e)

Question: 'But does the Pasuk not write "And David came and sat before Hash-m" '.

אמר ר' אייבו ב"ר נגרי 'שישב עצמו בתפלה'.

Answer: Rebbi Ayvu b'Rebbi Nagri answers that 'he settled down to Daven'.

תמן תנינן 'יצאת כת הראשונה וישבה לה בהר הבית, השניה בחיל השלישית במקומה'?

(f)

Question: We learned there in the Mishnah (in Pesachim) 'The first group left the Azarah and sat on the Har ha'Bayis; the second group in the Cheil and the third group, in its place (in the Azarah)'?

רבי נחמיה בשם ר' מנא 'מי תנינן ישבה לה (לא) במקומה'? 'עמדה לה במקומה'.

Answer: Rebbi Nechemyah in the name of Rebbi Mana answers 'Does it say that it sat in its place'? No, It stood in its place'.

והא דרבי אמי דמייתי בירושלמי ד'אף למלכי בית דוד לא היתה ישיבה' מקומה בתחילת מדרש שוחר טוב,

(g)

Source: The ruling of Rebbi Ami cited by the Yerushalmi that 'Even the kings of Beis David did not sit' has its source in at the beginning of Medrash Shochar Tov ...

והתם משמע דלבית דוד היה מתוקן כסא, ושם היתה ישיבה?

Question: Where it is implied that a special chair was prepared for Beis David on which they sat?

וי"ל, שאותו כסא היה חוץ לעזרה.

Answer: But that chair was outside the Azarah.

והכי איתא התם "אשרי האיש" - זש"ה "ויבא המלך דוד וישב לפני ה' ". וכן תני רבי חייא 'אין ישיבה בעזרה אלא למלכות בית דוד'.

(h)

Text of Medrash Shochar Tov: As it says there, when, commenting on the words "Ashrei ha'Ish, it cites the Pasuk "And David came and sat before Hash-m", and the Beraisa of Rebbi Chiya "There is no sitting in the Azarah other than for the kings of Beis David".

רבי אמי בשם ריש לקיש אמר 'אין ישיבה בעזרה אלא במקום מלכות בית דוד בלבד'. משמע דבאותו מקום היתה ישיבה לכל אדם.

Text of Medrash Shochar Tov (cont.): Rebbi Ami in the name of Resh Lakish says that 'There is no sitting in the Azarah other than the location of Malchus Beis David', implying that in that location, anyone is allowed to sit.

ומינה דייק דכסאו היה נתון חוץ לעזרה, מכלל דאף לעצמו אין ישיבה בעזרה.

Text of Medrash Shochar Tov (concl.): And it is from there that the Yerushalmi extrapolates that even David himself was not permitted to sit in the Azarah.

ותו התם - וכן הוא אומר "וישב לפני ה' ".

Text (cont.): And furthermore it cites the Pasuk there "And he sat before Hash-m".

ולא כן א"ר הונא בשם רבי שמעון 'אין ישיבה למעלה שאין להם קפיצת רגל, שנאמר "ורגליהם רגל ישרה".

Text (cont.): But did Rav Huna not say in the name of Rebbi Shimon that there is no sitting in Heaven, seeing as the angels do not have a knee-joint, as the Pasuk says "And their legs were straight".

וכתיב "שרפים עומדים ממעל לו" וכתיב "וכל צבא השמים עומדים מימינו ומשמאלו". למעלה אין ישיבה, ודוד יושב"?

Text (cont.): And the Pasuk says "Serafim standing above Him", and "All the Hosts of the Heaven were standing, some on His right and some on His left". And if in heaven there is no sitting, do you think that David wold sit?'

אמר רבי אמי, 'אף למלכי בית דוד אין להן ישיבה בעזרה'.

Text (cont.): Rebbi Ami answered that 'Also the kings of Beis David did not sit in the Azarah'

'מהו "וישב לפני ה' "? שסמך עצמו לכותל.

Text (cont.): 'So what does the Pasuk mean when it says 'And he sat before Hash-m"? - That he leaned against the wall'.

ולמי היתה ישיבה בעזרה ובהיכל? הוי אומר לכ"ג, שנאמר "ועלי הכהן יושב על הכסא".

Text (cont.): And who was permitted to sit in the Azarah and in the Heichal? The Kohen Gadol, as it is written "And Eli the Kohen was sitting on a chair".

אם כן מהו "וישב"? שישב עצמו בתפלה.

Text (concl.): So what does the Pasuk mean when it says that "he sat"? It means that he settled down to Daven'.

וקשה לר"י, אם לכ"ג היתה ישיבה, א"כ מאי מקשה הכא, והא אנן בכ"ג קיימינן?

(i)

Question #1: If the Kohen Gadol was allowed to sit, then what is the Gemara asking here, seeing as the Sugya is talking about the Kohen Gadol?

ותו קשיא מפ' שני דזבחים (דף יט:) דאמר התם 'כיצד קידש? מניח ידו הימנית על גבי רגלו הימנית ומקדש'. אמרו לו הפלגת, אי אפשר לעשות כן?

(j)

Question #2: Furthermore, there is a Kashya from the second Perek of Zevachim (daf 19b), where in answer to the question how the Kohen Gadol washed his hands and feet, the Gemara explains that 'He placed his right hand on his right foot and washed them' (see the Gemara there). They said to him (to Rebbi Yossi b'Rebbi Yehudah) You exaggerate, seeing as it impossible to do that!/

שפיר קאמרי ליה? אמר רב יוסף, חבירו מסייעו. מאי בינייהו? עמידה מן הצד איכא בינייהו.

Question #2 (cont.): And following the Gemara's Kashya that the Chachamim were quite right, Rav Yosef answered that his friends would support him. And on the Kashya 'What is the difference between them (Rebbi Yossi b'Rebbi Yehudah and the Chachamim), Abaye answers 'Standing with support!'

ופריך 'וליתב מיתב?' ומשני 'אמר קרא "לשרת" '.

Question #2 (concl.): And in answer to the question why he cannot sit down, Ravina answers that the Torah says "Leshareis" (which requires standing)'.

Index to Tosfos Outlines
for Maseches Sotah

Dafyomi Advancement Forum homepage
D.A.F. Homepage

Subscribe.

Please Mr. Netanyahu, Mr. Ben Gvir and Mr. Smotrich unite and bring Hashem’s Righteousness back to the Har HaBayit. Under HaShem’s Righteousness the Har HaBayit shall become a Prayer House for all peoples. Jews, Muslims, and Christians when they put away Avoda Zara and their false doctrines……

בבקשה מר נתניהו, מר בן גביר ומר סמוטריץ' מתאחדים ומחזירים את היושרה להר הבית.

תחת צדקת השם הר הבית יהפוך לבית תפילה לכל העמים, יהודים, מוסלמים ונוצרים כשהם מסירים עבודה זרה ואת דוקטרינות השקר שלהם...

Come let us Pray that Hashem's Righteousness shall 'return' to the Har haBayit and the whole of Eretz Israel.	בוא נתפלל שצדקת ה' 'תשוב' להר הבית ולארץ ישראל כולה.
Free to study all Jewish Scripture:	חופשי ללמוד את כל כתבי הקודש היהודיים:
Sefaria Calendar - לוח שנה ספריה

Our Prayer and hope: All the gates to the Har haBayit have to be opened for Jews and non-Jews seven days in the week 24 hours a day. The Jews need to have the freedom to go with Tefillin, Tallit and Torah Scroll up on the Mountain to serve Hashem. And do קידה ('Kidah' prostate, laying down, before Hashem) Everyone showing his/her respect for the Jewish and all other religions. But NOT for the words/deeds/sins spoken against any word of the Torah of Moshe Rabbeinu and the 'real' teachings of the Jewish Rabbis. The Jews must be the guardians of the Har haBayit.	תפילתנו ותקוותנו: כל שערי הר הבית צריכים להיפתח עבור יהודים ולא-יהודים שבעה ימים בשבוע 24 שעות ביממה. ליהודים צריך להיות חופש ללכת עם תפילין, טלית וספר תורה במעלה ההר כדי לשרת את ה' ולקוד קידה .מתוך הפגנת כבוד ליהודים ולכל הדתות האחרות, אבל לא למילים/למעשים/לחטאים הנאמרים נגד תורת משה רבנו. מלמודי רבנים, היהודים חייבים להיות שומרי הר הבית.
Let's pray for a death sentence for the Palestinian Authority, Hamas, Hezbollah and for the continuation of the Jewish settlement in Judea and Samaria. The Palestinian Authority, Hamas and Hezbollah must disappear. Enough of the hatred from the world (the USA, the European Union, and the UN!) against the Jewish people.	בואו נתפלל לגזר דין מוות לרשות הפלסטינית, חמאס, חיזבאללה ולמען התיישבות יהודית ביהודה ושומרון. הרשות הפלסטינית, חמאס וחיזבאללה חייבים להעלם. די לשנאה מהעולם (ארה"ב, האיחוד האירופי והאו"ם!) נגד העם היהודי!
The Jews have the mission to change the Har HaBayit, from her situation now, into a Prayer House for all peoples based on the Torah Law of Moshe Rabbeinu.	על היהודים מוטלת המשימה לשנות את הר הבית, ממצבו הקיים, לבית תפילה לכל העמים על פי חוק התורה של משה רבנו.
Ariel, hopefully your Representee	אריאל, מקווה שהנציג שלך

Isa 11:9-16 They do no evil nor destroy in all My set-apart mountain, for the earth shall be filled with the knowledge of יהוה as the waters cover the sea.

ט לֹֽא־יָרֵ֥עוּ וְלֹֽא־יַשְׁחִ֖יתוּ בְּכָל־הַ֣ר קָדְשִׁ֑י כִּֽי־מָֽלְאָ֣ה הָאָ֗רֶץ דֵּעָה֙ אֶת־יְהֹוָ֔ה כַּמַּ֖יִם לַיָּ֥ם מְכַסִּֽים:

Rashi: knowledge of the Lord: [lit.] to know the Lord.

רשי": דעה את ה': לדעת את ה':

10 And in that day there shall be a Root of Yishai, standing as a banner to the people. Unto Him the nations shall seek, and His rest shall be esteem.

י וְהָיָה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא שֹׁ֣רֶשׁ יִשַׁ֗י אֲשֶׁ֚ר עֹמֵד֙ לְנֵ֣ס עַמִּ֔ים אֵלָ֖יו גּוֹיִ֣ם יִדְרֹ֑שׁוּ וְהָֽיְתָ֥ה מְנֻחָת֖וֹ כָּבֽוֹד:

Rashi: as a banner for peoples: that peoples should raise a banner to gather to him.

רשי": לנס עמים: להיות עמים מרימים נס להקבץ אליו:

11 And it shall be in that day that יהוה sets His hand again a second time to recover the remnant of His people who are left, from Ashshur and from Mitsrayim, from Pathros and from Kush, from Ěylam and from Shin‛ar, from Ḥamath and from the islands of the sea.

יא וְהָיָ֣ה | בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יוֹסִ֨יף אֲדֹנָ֚י | שֵׁנִית֙ יָד֔וֹ לִקְנ֖וֹת אֶת־שְׁאָ֣ר עַמּ֑וֹ אֲשֶׁ֣ר יִשָּׁאֵר֩ מֵֽאַשּׁ֨וּר וּמִמִּצְרַ֜יִם וּמִפַּתְר֣וֹס וּמִכּ֗וּשׁ וּמֵֽעֵילָ֚ם וּמִשִּׁנְעָר֙ וּמֵ֣חֲמָ֔ת וּמֵֽאִיֵּ֖י הַיָּֽם:

Rashi: a second time: Just as he acquired them from Egypt, when their redemption was absolute, without subjugation, but the redemption preceding the building of the Second Temple is not counted, since they were subjugated to Cyrus.

and from the islands of the sea: the islands of the Kittim, the Romans, the descendants of Esau.

רשי": שנית: כמו שקנאם ממצרים שהיתה גאולתם ברורה מאין שיעבוד אבל גאולת בית שני אינה מן המניין שהרי משועבדים היו לכורש:

ומאיי הים: הן איי כתים יונים:

12 And He shall raise a banner for the nations, and gather the outcasts of Yisra’ěl, and assemble the dispersed of Yehuḏah from the four corners of the earth.

יב וְנָשָֹ֤א נֵס֙ לַגּוֹיִ֔ם וְאָסַ֖ף נִדְחֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּנְפֻצ֚וֹת יְהוּדָה֙ יְקַבֵּ֔ץ מֵֽאַרְבַּ֖ע כַּנְפ֥וֹת הָאָֽרֶץ:

Rashi: And he shall raise a banner: Perka, perche in O.F. [i.e., the verse is literally referring to the pole upon which the banner is attached.] And it shall be for a sign to gather to him and to bring the exiles of Israel to Him as a present.

רשי": נשא נס: פירקא בלע"ז והיה לאות לקבוץ אליו ולהביא את גליות ישראל מנחה לו:

13 And the envy of Ephrayim shall turn aside, and the adversaries of Yehuḏah be cut off. Ephrayim shall not envy Yehuḏah, and Yehuḏah not trouble Ephrayim.

יג וְסָ֙רָה֙ קִנְאַ֣ת אֶפְרַ֔יִם וְצֹֽרְרֵ֥י יְהוּדָ֖ה יִכָּרֵ֑תוּ אֶפְרַ֙יִם֙ לֹֽא־יְקַנֵּ֣א אֶת־יְהוּדָ֔ה וִֽיהוּדָ֖ה לֹֽא־יָצֹ֥ר אֶת־אֶפְרָֽיִם:

Rashi: Ephraim shall not envy Judah: The Messiah, the son of David, and the Messiah, the son of Joseph, shall not envy each other.

רשי": אפרים לא יקנא את יהודה: משיח בן יוסף ומשיח בן דוד לא יקנאו זה בזה:

14 But they shall fly down upon the shoulder of the Philistines toward the west; together they plunder the people of the east, their hand stretching forth on Eḏom and Mo’aḇ, and the children of Ammon shall be subject to them.

יד וְעָפ֨וּ בְכָתֵ֚ף פְּלִשְׁתִּים֙ יָ֔מָּה יַחְדָּ֖ו יָבֹ֣זּוּ אֶת־בְּנֵי־קֶ֑דֶם אֱד֚וֹם וּמוֹאָב֙ מִשְׁל֣וֹחַ יָדָ֔ם וּבְנֵ֥י עַמּ֖וֹן מִשְׁמַעְתָּֽם:

Rashi: And they shall fly of one accord against the Philistines in the west: Heb. בְכָתֵף. Israel will fly and run of one accord against the Philistines who are in the west of Eretz Israel and conquer their land. [כָּתֵף, lit. a shoulder, is used in this case to denote unity. The word שֶׁכֶם, also lit. a shoulder, is used in a similar sense.] Comp. (Hoshea 6:9) “They murder on the way in unison (שֶׁכְמָה);” (Zeph. 3:9) “One accord (שְׁכֶם אֶחָד).” And so did Jonathan render it: And they shall join in one accord to smite the Philistines who are in the west.

and the children of Ammon shall obey them: As the Targum states: Will hearken to them. They will accept their commandments over them.

רשי": ועפו בכתף פלשתים ימה: יעופו וירוצו ישראל שכם אחד על הפלשתים אשר הם במערבה של ארץ ישראל ויכבש את ארצם כמו דרך ירצחו שכמה (הושע ו׳:ט׳) שכם אחד (צפניה ג) וכן ת"י ויתחברון כתף חד למימחי פלישתאי די במערבא:

ובני עמון משמעתם: כתרגומו ישתמעון להון, מקבלין מצותם עליהם:

15 And יהוה shall put under the ban the tongue of the Sea of Mitsrayim, and He shall wave His hand over the River with the might of His Spirit, and shall strike it in the seven streams, and shall cause men to tread it in sandals.

טו וְהֶֽחֱרִ֣ים יְהֹוָ֗ה אֵת לְשׁ֣וֹן יָם־מִצְרַ֔יִם וְהֵנִ֥יף יָד֛וֹ עַל־הַנָּהָ֖ר בַּעְיָ֣ם רוּח֑וֹ וְהִכָּ֙הוּ֙ לְשִׁבְעָ֣ה נְחָלִ֔ים וְהִדְרִ֖יךְ בַּנְּעָלִֽים:

Rashi: And… shall dry up: [lit. shall cut off] to dry it, so that the exiles of Israel will pass through it from Egypt.

over the river: The Euphrates River, for the exiles from Assyria to cross.

with the strength of His wind: Heb. בַּעְיָם. This is hapax legomenon in Scripture, and according to the context it can be interpreted as “with the strength of His wind.”

into seven streams: into seven segments, for the aforementioned seven exiles: from Assyria and from Egypt, etc. Those from the islands of the sea are not from that side.

and He shall lead: the exiles within it.

with shoes: on dry land.

רשי": והחרים: ליבשו כדי שיעברו בו גליות ישראל ממצרים:

על הנהר: נהר פרת לעבור בו גליות אשור:

בעים רוחו: אין לו דמיון במקרא ולפי הענין יפתר בחוזק רוחו:

לשבעה נחלים: לשבע גזרים לעבור בו שבע גליות האמורות למעלה מאשור וממצרים וגו', ומאיי הים אינו מאותו צד:

והדריך: בתוכו את הגליות:

בנעלים: ביבשה:

16 And there shall be a highway for the remnant of His people, those left from Ashshur, as it was for Yisra’ěl in the day when he came up from the land of Mitsrayim.

טז וְהָֽיְתָ֣ה מְסִלָּ֔ה לִשְׁאָ֣ר עַמּ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יִשָּׁאֵ֖ר מֵֽאַשּׁ֑וּר כַּֽאֲשֶׁ֚ר הָֽיְתָה֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל בְּי֥וֹם עֲלֹת֖וֹ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:

Rashi: And there shall be a highway: in the midst of the water for the remnant of His people.

רשי": והיתה מסילה: בתוך המים לשאר עמו:

Hashem is bringing and restoring Yehuda first…..

Ephraim you shall come to restoration when the Jews starting to build a House for Hashem when,

They do no evil nor destroy in all My set-apart mountain, for the earth shall be filled with the knowledge of יהוה as the waters cover the sea.

Think about it?

'Rabbi Menachem Mendel Schneerson, the Lubavitcher (Chabad) Rabbi, made the following observations on the action of Judah (Genesis: VaYigash). Rabbi Menachem Mendel Schneerson was considered inspired by his followers and by many others. The relevant verse says:

[GENESIS 44:18] THEN JUDAH CAME NEAR UNTO HIM, AND SAID, OH MY LORD, LET THY SERVANT, I PRAY THEE, SPEAK A WORD IN MY LORD'S EARS, AND LET NOT THINE ANGER BURN AGAINST THY SERVANT: FOR THOU ART EVEN AS PHARAOH.

Commentary: On the verse: “FOR THOU ART EVEN AS PHARAOH”: Rabbi Schneerson quotes the source saying that Judah meant to say that Joseph is as powerful as Pharaoh and that Judah acknowledges his authority. Judah acknowledged the authority of Joseph. Because of this Judah merited the Promise in Ezekiel 37, “MY SERVANT DAVID SHALL BE THEIR PRINCE FOR EVER”. The Rabbi says that in order for Judah to bring on the Messiah, to help the Messiah come, and realize the promise given to his seed (“MY SERVANT DAVID SHALL BE THEIR PRINCE FOR EVER)

Judah must first do as the Patriarch Judah did when he CAME NEAR UNTO Joseph and he acknowledged the authority of Joseph and initially was influenced from Joseph.'

(Yair Davidiy, Brit-Am)

ה' מביא ומשקם קודם את יהודה...

אפרים תבוא לשיקום כאשר היהודים יתחילו לבנות בית להשם כאשר,

לא עושים רע ולא משמידים בכל ההר המופרד שלי, כי תמלא הארץ ידיעת יהוה כמו המים מכסים את הים.

תחשוב על זה?

'רבי מנחם מנדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש (חב"ד), ערך את ההערות הבאות על פעולת יהודה (בראשית: ויגש). רבי מנחם מנדל שניאורסון נחשב בהשראת חסידיו ורבים אחרים. הפסוק הרלוונטי אומר:

[בראשית 44:18] אז התקרב אליו יהודה, ואמר, הו אדוני, נא עבדך, דבר דבר באזני יהוה, ואל יבעור כעמך על עבדך: כמו פרעה.

פירוש: על הפסוק: "כי אתה אפילו פרעה": הרב שניאורסון מצטט את המקור שאומר שיהודה התכוון לומר שיוסף חזק כמו פרעה וכי יהודה מכיר בסמכותו. יהודה הכיר בסמכותו של יוסף. בגלל זה יהודה זכאי להבטחה ביחזקאל 37, "עבדי דוד יהיה הנסיך שלהם לעולמים". הרבי אומר שכדי שיהודה יביא את המשיח, יעזור למשיח לבוא ולממש את ההבטחה שניתנה לזרעו ("עבדי דוד יהיה הנסיך שלהם לנצח)

יהודה צריך לעשות תחילה כפי שעשה הפטריארך יהודה כאשר התקרב אל יוסף והוא הכיר בסמכותו של יוסף ובתחילה הושפע מיוסף.'

(יאיר דוידי, ברית-עם)

Gen 49:10 “The sceptre shall not turn aside from Yehuḏah, nor an Inscriber from between his feet, until Shiloh comes, and to Him is the obedience of peoples.

Rashi: The scepter shall not depart from Judah: from David and thereafter. These (who bear the scepter after the termination of the kingdom) are the exilarchs (princes) in Babylon, who ruled over the people with a scepter, [and] who were appointed by royal mandate. — [From Sanh. 5a]

nor the student of the law from between his feet: Students. These are the princes of the land of Israel. — [From Sanh. 5a]

until Shiloh comes: [This refers to] the King Messiah, to whom the kingdom belongs (שֶׁלוֹ) , and so did Onkelos render it: [until the Messiah comes, to whom the kingdom belongs]. According to the Midrash Aggadah, [“Shiloh” is a combination of] שַׁי לוֹ, a gift to him, as it is said: “they will bring a gift to him who is to be feared” (Ps. 76:12). - [From Gen. Rabbah ed. Theodore-Albeck p. 1210 ]

and to him will be a gathering of peoples: Heb. יִקְּהַת עַמִּים denoting a gathering of peoples, for the “yud” of (יִקְּהַת) is part of the root [and not a prefix], like “with your brightness (יִפְעָתֶךָ‏ֶ)” (Ezek. 28: 17), and sometimes [the “yud” is] omitted. Many letters are subject to this rule, and they are called defective roots, like the “nun” of נוֹגֵף (smite), נוֹשֵׁךְ (bite), and the “aleph” of “and my speech (אַחְוָתִי) in your ears” (Job 13:17); and [the “aleph”] of “the scream of (אִבְחַת) the sword” (Ezek. 21:20); and [the “aleph”] of “a jug (אָסוּ‏) of oil” (II Kings 4:2). This too, is [a noun meaning] a gathering of peoples, [meaning: a number of nations who unite to serve God and join under the banner of the King Messiah] as it is said: “to him shall the nations inquire” (Isa. 11:10). Similar to this is “The eye that mocks the father and despises the mother’s wrinkles (לְיִקְּהַת אֵם)” (Prov. 30:17), [i.e., meaning] the gathering of wrinkles in her face, due to her old age. And in the Talmud [we find]: “were sitting and gathering assemblies וּמַקְהוֹ אַקְהָתָא in the streets of Nehardea” [Pumbeditha] in Tractate Yebamtoh (110b). He (Jacob) could also have said: קְהִיּת עַמִּים [Since the “yud” of יִקְהַת is not a prefix denoting the third person masculine singular, but is a defective root, the form קְהִיּת עַמִּים would be just as appropriate.]- [From Gen. Rabbah 98:9]

י לֹֽא־יָס֥וּר שֵׁ֨בֶט֙ מִֽיהוּדָ֔ה וּמְחֹקֵ֖ק מִבֵּ֣ין רַגְלָ֑יו עַ֚ד כִּֽי־יָבֹ֣א שִׁילֹ֔ה וְל֖וֹ יִקְּהַ֥ת

עַמִּֽים:

רש"י:לֹֽא־יָסוּר שֵׁבֶט מִֽיהוּדָה: מִדָּוִד וָאֵילָךְ, אֵלּוּ רָאשֵׁי גָּלֻיּוֹת שֶׁבְּבָבֶל, שֶׁרוֹדִים אֶת הָעָם בַּשֵּׁבֶט שֶׁמְּמֻנִּים עַל פִּי הַמַּלְכוּת (בראשית רבה):

וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו: הַתַּלְמִידִים, אֵלּוּ נְשִׂיאֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:

עַד כִּֽי־יָבֹא שִׁילֹה: מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ שֶׁהַמְּלוּכָה שֶׁלּוֹ, וְכֵן תִּרְגְּמוֹ אֻנְקְלוֹס. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה שִׁילוֹ – שַׁי לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר, יֹבִילוּ שַׁי לַמּוֹרָא (תהילים ע"ו):

וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּֽים: אֲסֵפַת הָעַמִּים, שֶׁהַיּוֹ"ד עִקָּר הִיא בַּיְסוֹד, כְּמוֹ יִפְעָתֶךָ (יחזקאל כ"ח), וּפְעָמִים שֶׁנּוֹפֶלֶת מִמֶּנּוּ, וְכַמָּה אוֹתִיּוֹת מְשַׁמְּשׁוֹת בְּלָשׁוֹן זֶה, וְהֵם נִקְרָאִים עִקָּר נוֹפֵל; כְּגוֹן נוּ"ן שֶׁל נוֹגֵף וְשֶׁל נוֹשֵׁךְ, וְאָלֶ"ף שֶׁבִּוְאַחֲוָתִי בְּאָזְנֵיכֶם (איוב י"ג), וְשֶׁבְּאִבְחַת חָרֶב (יחזקאל כ"א), וְאָסוּךְ שָׁמֶן (מלכים ב ד'), אַף זֶה יִקְּהַת עַמִּים אֲסֵפַת עַמִּים, שֶׁנֶּאֱמַר אֵלָיו גּוֹיִם יִדְרֹשׁוּ (ישעיהו י"א). וְדוֹמֶה לוֹ עַיִן תִּלְעַג לְאָב וְתָבֻז לִיקְּהַת אֵם (משלי ל'), לְקִבּוּץ קְמָטִים שֶׁבְּפָנֶיהָ מִפְּנֵי זִקְנָתָהּ; וּבַתַּלְמוּד דְּיָתְבֵי וּמַקְהוּ אַקְהָתָא בְּשׁוּקֵי דִּנְהַרְדְּעָא בְּמַסֶּכֶת יְבָמוֹת; וְיָכוֹל הָיָה לוֹמַר, קְהִיַּת עַמִּים:

The Kitzur Shulchan Arukh

About This TextAuthor: Shlomo Ganzfried Composed: Uzhgorod, c.1844 - c.1864 CE The Kitzur Shulchan Arukh (“Abridged Shulchan Arukh”) is a simplified summary of the Shulchan Arukh, focusing on Orach Chayim and Yoreh De’ah, the sections most relevant to ordinary daily life. The work presents laws without listing differing views or providing reasoning, interspersing ethical maxims throughout. Immensely popular for its simplicity and clarity, it functions as a handbook for daily life for many Ashkenazi Jews and has been translated into five languages. It is known for its strict rulings.

Read it, teach it as your heart 'feels' good about it. There are laws you cannot do..... It is the 'codex' until Shilo comes..... Always read it in Hebrew and English...... Don't worry went you don't understand the Hebrew so good..... It comes better by 'long-time' reading Hebrew-English...... It is our 'guiding' so it should be also for Ephraim, the non-Jews with a 'Jewish heart'........

השולחן ערוך קיצור

על הטקסט הזה מחבר: שלמה גנזפריד

לחן: אוז'גורוד, בערך 1844 - 1864 לספירה

השולחן ערוך קיצור ("שולחן ערוך מקוצר") הוא סיכום פשטני של השולחן ערוך, המתמקד באורח חיים ויורה דעה, הסעיפים הרלוונטיים ביותר לחיי היום יום הרגילים. העבודה מציגה חוקים מבלי לפרט דעות שונות או לספק נימוקים, תוך שהיא משלבת כללים אתיים לכל אורכה. פופולרי מאוד בזכות הפשטות והבהירות שלו, הוא מתפקד כמדריך לחיי היומיום עבור יהודים אשכנזים רבים ותורגם לחמש שפות. היא ידועה בפסיקותיה הנוקשות.

קרא את זה, למד את זה כי הלב שלך 'מרגיש' טוב עם זה. יש חוקים שאתה לא יכול לעשות..... זה ה'קודקס' עד שילה יבוא.....

תמיד תקרא את זה בעברית ובאנגלית...... אל תדאג הלכתי אתה לא מבין את העברית כל כך טוב..... זה בא טוב יותר בקריאה 'מזמן' עברית-אנגלית..... .

זה ה'מנחה' שלנו אז זה צריך להיות גם לאפרים, הלא-יהודים עם 'לב יהודי'........

To develop your own identity as real Ephraimites, restoring your Kingdom...... Near (but outside), as a defensive shield in friendship and Love to the Jewish State of Israel. Filled with the CheSeD from HaShem streaming from Ephraim to Yehudah and from Yehudah to Ephraim until the end of the earth.

לפתח את הזהות שלך כאפרים אמיתיים, להחזיר את ממלכתך...... קרוב (אך בחוץ), כמגן הגנה בידידות ואהבה למדינת ישראל היהודית. מלא בחסד מהשם הזורם מאפרים ליהודה ומיהודה לאפרים עד סוף הארץ.

To develop your own identity as real Ephraimites, restoring your Kingdom...... Near (but outside Israel), as a defensive shield in friendship and Love to the Jewish State of Israel. Filled with the CheSeD from HaShem streaming from Ephraim to Yehudah and from Yehudah to Ephraim until the end of the earth.

Developing, completely Independent, from Yehudah and the rest of the world 'restoring' the Ephraimite Kingdom. But in Love to Yehudah: The modern state of Israel.

מתפתח, עצמאי לחלוטין, מיהודה ומשאר העולם 'שיקום' הממלכה האפרימית. אבל באהבה ליהודה: מדינת ישראל המודרנית.

To form a union like the United States, United States of Israel. Existing out of many different 'cultures' but al with her base: The Torah of Moshe Rabbeinu.

להקים איחוד כמו ארצות הברית, ארצות הברית של ישראל. קיימת מתוך הרבה 'תרבויות' שונות אבל על הבסיס שלה: תורת משה רבנו.

Search This Blog

Har HaBait Jewish Sovereign for all Israel

Kollel Iyun Hadaf Tosfos Outline: Sotah 36-40

Comments

Post a Comment

Popular posts from this blog

The goal of the group's for Jewish Independency on the Har HaBait

Yahuda101 History of the Modern state of Israel

To my dear family, friends, and non-Jewish friends (Ephraim with a Jewish heart) a Shabbat Shalom.

Julius I ask