The Talmud Bava Metzia: 45a-b

The Talmud Bava Metzia: 45a-b





Together, we dedicate our learning in memory of the lives lost, and with prayers for the safe return of those held captive and for everyone affected by the ongoing violence in Israel, and that the fighting goes on until all Eretz Yisrael is Jewish Sovereign and all terrorists are dead in and around Eretz Yisrael! Eretz Yisrael completely liberated.....! Then let us start to talk about a new government system in Eretz Yisrael! Voting's yes, but a new high Court system, a Sanhedrin, the Great Sanhedrin and the smaller Sanhedrin’s...... Jewish Law in all Eretz Yisrael.

Bava Metzia: 45a-b


Guided learning

אסור ללוות דינר בדינר

It is prohibited for one to borrow a dinar and repay the loan with a dinar, because if the value of the dinar changes in the interim, both the borrower and the lender will have violated the prohibition against interest.

רש"י

אסור ללות דינר בדינר: שמא יוקירו ויבא לידי רבית ובדינר זהב קאמר כדמפרש ואזיל:

דינר דמאי אילימא דינר של כסף בדינר של כסף לגבי נפשיה מי איכא למ"ד לאו טבעא הוי אלא פשיטא דינר של זהב בדינר של זהב ולמאן אי לב"ה הא אמרי טבעא הוי אלא לאו לב"ש וש"מ ר' יוחנן הוא דאמר אין מחללינן

The Gemara elaborates: The reference is to a dinar of what type of metal? If we say the reference is to one who borrowed a silver dinar and repaid the loan with a silver dinar, is there anyone who says that silver relative to itself is not currency? Rather, it is obvious that the reference is to one who borrowed a gold dinar and repaid the loan with a gold dinar. The Gemara continues its analysis: And in accordance with whose opinion does Rabbi Yoḥanan state this halakha If it is in accordance with the opinion of Beit Hillel, don’t they say that a gold dinar is currency? Rather, isn’t it in accordance with the opinion of Beit Shammai? And learn from it that it is Rabbi Yoḥanan who said that according to Beit Shammai we do not desacralize produce with gold dinars, as he holds that they are not considered currency.

תוספות

לגבי נפשיה מי איכא למ"ד לאו טבעא הוי: וא"ת א"כ היכי מוכח לעיל (בבא מציעא דף מד:) דרבי חייא סבר דהבא הוי טבעא דלמא היינו דוקא לגבי נפשיה ולא לגבי כספא וי"ל דלעיל סבר כמסקנא דהכא דאי לענין מקח וממכר פירא הוי לגבי הלואה נמי פירא הוי:

אלא לב"ש: ולא שיסבור כמותו אלא אליבייהו קאמר אי נמי ר' יוחנן סבר לה כמתני' דהזהב קונה את הכסף:

לא לעולם אימא לך ר' יוחנן הוא דאמר מחללינן ושאני הלואה כיון דלענין מקח וממכר שויוהו רבנן כי פירא דאמרינן איהו ניהו דאוקיר וזיל לגבי הלואה נמי פירא הוי

The Gemara rejects this proof: No, actually I will say to you that it is Rabbi Yoḥanan who said that even according to Beit Shammai we desacralize produce with gold dinars. And the halakha of a loan is different from the halakha of desacralizing second tithe, as with regard to buying and selling, the Sages deemed the legal status of a gold dinar like that of a commodity. As we say: It is the gold that appreciates and depreciates in value, in accordance with the halakha in the mishna : When one party takes possession of the gold coins, the other party acquires the silver coins. With regard to a loan as well, the legal status of a gold dinar is like that of a commodity, and therefore there is concern that they may violate the prohibition against interest.

רש"י

לעולם אימא לך ר' יוחנן הוא דאמר דברי הכל מחללינן: דלגבי פירא טבעא הוי:

כיון דלענין מקח וממכר שויוהו רבנן כי פירא: כדתנן (לעיל בבא מציעא דף מד.) הזהב קונה את הכסף:

תוספות

ושאני הלואה: השתא מצי מיירי בדינר כסף וכבית הלל וא"ת היכי מוכח בסמוך ה"נ מסתברא דר' יוחנן דאמר מחללין מדאמר ר' יוחנן אע"פ שאמרו אסור ללוות דינר בדינר אבל מחללין מעשר שני עליו מנ"ל דאיירי בדינר זהב וכבית שמאי דלמא בדינר כסף וכב"ה וי"ל דעל כרחך בדינר זהב איירי דאי בשל כסף ולבית הלל פשיטא דמחללין דמתניתין היא (מע"ש פ"ב מ"ז) לא יעשה סלעין דינרי זהב א"כ אותן סלעין חילל פירות עליהן ולב"ש דוקא אסור ללוות דסברי דהבא פירא הוי אבל לב"ה מותר ללוות דדהבא טבעא הוי דהא מחללין סלעין עליו ולב"ש נמי הוי טבעא לחלל פירות עליו וכן לקמן (בבא מציעא דף מח.) ר"ש אומר אין דינר זהב קונה טלית אלמא לגבי פירא טבעא הוי ואפילו לגבי כספא מקרי טבעא דשמא כילדותו מסתברא ומיהו ר"ח פירש דהכי אמר רב האי גאון דדהבא פירא הוי לכל מילי ושמא בימי האמוראים היה זהב יוצא בהוצאה והוה טבעא ובימי הגאון לא היה יוצא כלל ולכך אמר דהבא פירא:

ה"נ מסתברא דכי אתא רבין א"ר יוחנן אע"פ שאמרו אסור ללוות דינר בדינר אבל מחללין מעשר שני עליו ש"מ

The Gemara comments: So too, it is reasonable to say that this is Rabbi Yoḥanan’s opinion, as when Ravin came from Eretz Yisrael he said that Rabbi Yoḥanan says: Even though they said that it is prohibited to borrow a gold dinar and repay the loan with a gold dinar, yet, one may desacralize second tithe with a gold dinar. Conclude from it that it is Rabbi Yoḥanan who said that one desacralizes second-tithe produce with a gold dinar.

רש"י

הכי נמי מסתברא: דרבי יוחנן הוא דאמר מחללינן:

ת"ש הפורט סלע ממעות מעשר שני ב"ש אומרים בכל הסלע מעות וב"ה אומרים בשקל כסף בשקל מעות השתא לב"ש לגבי פריטי מחללינן לגבי דהבא מיבעיא שאני פריטי באתרא דסגיין חריפי

Apropos redemption of second-tithe produce with gold, the Gemara cites proof from a mishna (Ma’aser Sheni 2:8). Come and hear: With regard to one who exchanges copper coins of second-tithe money for a silver sela coin to ease its transport to Jerusalem Beit Shammai say: He may exchange the copper coins for the entire silver sela. And Beit Hillel say: He may exchange the copper coins for a silver shekel, which is equivalent to half a selaand with regard to the other shekel, he must retain the copper coins. Now, if according to Beit Shammai we desacralize second-tithe produce with copper perutot, is it necessary to mention the fact that it may be desacralized with gold coins? The Gemara rejects that proof: Perutot are different, as in a place where they are in circulation, they circulate more easily than silver coins.

רש"י

הפורט סלע ממעות מעשר שני: מי שיש לו מעות נחשת של מעשר שני ובא לפורטן בסלע כסף להעלות לירושלים מפני משאוי הדרך:

ב"ש אומרים בכל הסלע מעות: אם בא לפורטן יפרוט כולן ויתן מעות בשביל כל הסלע:

וב"ה אומרים לא יפרוט: אלא חציין שהפרוטות יוצאות בירושלים וכשיבא שם יהא צריך לפרוטות מיד לקנות צרכי סעודה ואם ירוצו הכל אצל שולחני לפרוט יוקירו הפרוטות ונמצא מעשר שני נפסד לפיכך ישאו פרוטות עמהן להוציא במקצת לכשיכלו יפרוט הכסף שבידו מעט מעט:

השתא לב"ש כו': דמדקתני ממעות מעשר שני ש"מ חילל פירות על הפרוטות:

לגבי דהבא מיבעיא: דמחללין פירות ותיובתא דמ"ד אף בפירות על דינרין מחלוקת:

תוספות

בכל הסלע מעות: רש"י פי' טעם בדברי ב"ה ובדברי ב"ש לא נתן טעם משמע לב"ש יכול לעשות מה שירצה וכן לקמן בהפורט סלע בירושלים וקשה דבמסכת עדיות (פ"א מ"ט) תני להו בהדי דברים דב"ש לחומרא והוי ליה למתנינהו בהדי קולי ב"ש לכך נראה דב"ש דוקא בכל הסלע קאמרי ולא יחליף ב' וג' פעמים שבכל פעם משתכר החנוני ונמצא מפסיד מעשר שני ועי"ל דהכא דוקא יתן בכל הסלע מעות שלא יתעפשו בדרך קודם שיגיע שם:

You are reading

Koren Talmud Bavli

The Koren Talmud Bavli is a groundbreaking edition of the Talmud that fuses the innovative design of Koren Publishers Jerusalem with the incomparable scholarship of Rabbi Adin Steinsaltz.

Hold the book in your hands.

לישנא אחרינא אמרי לה רבי יוחנן וריש לקיש חד אמר מחלוקת בסלעין על דינרים דב"ש סברי הכסף כסף ראשון ולא כסף שני

§ There is another version of this discussion, and some say that this is the dispute between Rabbi Yoḥanan and Reish Lakish. One said: The dispute between Beit Shammai and Beit Hillel is with regard to exchanging silver sela coins for gold dinars, as Beit Shammai hold that when the verse states: “And you shall bestow the money and you shall bind the money in your hand” ( Deuteronomy 14:25), the term “the money” is referring to the first money, i.e., the very money with which the second-tithe produce was desacralized, and it is not referring to the second money, e.g., gold coins that became second-tithe money by virtue of their being exchanged with second-tithe silver sela coins. Evidently, the money with which the second-tithe produce was desacralized must be taken to Jerusalem and it may not be exchanged for other coins.

רש"י

הכסף: וצרת הכסף והלכת (דברים י״ד:כ״ה):

כסף ראשון: שחללת הפירות עליהם אתה צריך לצור בידך ולהוליך ולא שתחלל אותו כסף על כסף אחר:

וב"ה סברי הכסף כסף ריבה ואפילו כסף שני אבל פירות על דינרין דברי הכל מחללינן דאכתי כסף ראשון הוא

And Beit Hillel hold that since it is written: “The money,” and this second mention of money in that verse is superfluous, the term “the money” serves to include even second money. Accordingly, the verse teaches that money with which the produce was desacralized may be exchanged for other money that will be brought to Jerusalem. The Gemara continues its citation of this first explanation of the dispute between Beit Shammai and Beit Hillel: But with regard to desacralizing produce with dinars, everyone agrees that we desacralize produce in that manner, as the gold dinars are still the first money used for desacralizing, as any type of money can be used for desacralizing second-tithe produce.

רש"י

הכסף כסף ריבה: כסף יתירא כתיב בפרשה:

וחד אמר אף בפירות על דינרין נמי מחלוקת

And one said: There is a dispute between Beit Shammai and Beit Hillel even with regard to the desacralizing of produce with dinars, as to whether desacralizing must be accomplished with silver or if it can be accomplished even with gold.

רש"י

אף בפירות על דינרין מחלוקת: וטעמא דב"ש משום דדהבא פירא הוא ולא מתחלל עליה מעשר:

ולמ"ד סלעין על דינרין מחלוקת אדמיפלגי בסלעין על דינרין לפלגי בסלעין על סלעין

The Gemara challenges: But according to the one who says: The dispute between Beit Shammai and Beit Hillel is with regard to exchanging silver sela coins for gold dinars, rather than disagreeing with regard to exchanging of silver sela coins for gold dinars, let Beit Shammai and Beit Hillel disagree with regard to the more straightforward case of exchanging sela coins for sela coins, as according to those who forbid exchanging a sela for dinars, exchanging a sela for a sela is also forbidden, as one may not convert the second-tithe sanctity to second money.

רש"י

ולמ"ד בסלעין על דינרין: דוקא פליגי וטעמא דב"ש משום כסף שני הוי ולא משום דדהבא פירא הוא:

אדמיפלגי בסלעין על דינרין: שיש לטעות ולומר טעמא משום דדהבא חשיב ליה פירא הוא ניפלגו בסלעין על סלעין ששניהם של כסף:

תוספות

לפלגי בסלעים על סלעים: ריב"ן ל"ג ליה דאמאי יחלל על סלעין אחרים מיהו הא לא קשיא שהראשונים אינם חריפים להוציאם בירושלים כמו השניים שהם מטבע אחר והא דאמר בהגוזל [קמא] (ב"ק דף צז:) התקינו שיהו כל המעות יוצאות בירושלים מ"מ אלו חריפין מאלו אך קשה דלקמן (בבא מציעא דף נה:) אמרי' ותנן לה במסכת מעשר שני (פ"ב מ"ו) סלע של חולין ושל מעשר שני שנתערבו מביא בסלע מעות ומחלל עליהם מפני שאמרו מחללין כסף על נחשת מדוחק ופרש"י אבל לא יקח אחד מהסלעין ויאמר אם מעשר הוא מוטב ואם לאו חבירו יהא מחולל עליו משום דאין מחללין כסף על כסף אפילו מדוחק וי"ל דהתם הסלעים שוין זה כזה ולכך אין מחללין אבל מטבע שאינו חריף על החריף מחללין אי נמי אתיא כר' מאיר דתנן (שם מ"ח) בתר בבא דהפורט סלע אין מחללין כסף על כסף דברי ר' מאיר וחכמים מתירין [לפנינו שם במס' מעשר שני לא נמצא כך וע"ש בתוי"ט שכתב דנוסחא אחרת היתה לפניהם]:

אי אפלגי בסלעין על סלעין הוה אמינא ה"מ בסלעין על סלעין אבל בסלעין על דינרין מודו להו ב"ה לב"ש דדהבא לגבי כספא פירא הוי ולא מחללינן קמ"ל

The Gemara explains: Had they disagreed with regard to the exchange of sela coins for sela coins, I would say: This matter applies only with regard to exchanging sela coins for sela coins, but with regard to exchanging sela coins for dinars, Beit Hillel concede to Beit Shammai that gold coins relative to silver coins are a commodity, and we do not desacralize currency with a commodity. Therefore, the tanna teaches us that they disagree in the case of exchanging silver sela coins for gold dinars as well.

רש"י

הוה אמינא: בסלעין על סלעין הוא דפליג בית הלל עלייהו דלית להו כסף ראשון ולא כסף שני:

אבל בסלעין על דינרין אימא מודו להו: דלא מיתחלי משום דדהבא פירא הוא קמ"ל:

ת"ש הפורט סלע של מעשר שני בירושלים ב"ש אומרים בכל הסלע מעות וב"ה אומרים בשקל כסף בשקל מעות השתא כספא לגבי פריטי מחללינן ולא אמרינן כסף ראשון ולא כסף שני לגבי דהבא דחשיב מיניה מי אמרינן כסף ראשון ולא כסף שני

The Gemara suggests: Come and hear proof to the correct ruling in this dispute from a mishna (Ma’aser Sheni 2:9): With regard to one who exchanges a silver sela of second-tithe money for copper coins in Jerusalem, Beit Shammai say: With the entire sela he executes the exchange for copper coins; and Beit Hillel say: He may exchange half the sela for a silver shekel, and half the sela for copper coins having the value of a shekel. The Gemara analyzes the mishna: Now if we allow him to desacralize silver coins for perutot, and we do not say that there is a Torah decree of first money and not second money, then with regard to gold, which is more valuable than silver, do we say that there is a Torah decree of first money and not second money?

רש"י

ה"ג הפורט סלע של מעשר שני בירושלים: שהיה מחליף סלעים שבידו ונוטל פרוטות להוציאם לצרכי סעודות מעשר:

בית שמאי אומרים: אם בא להחליף כל הסלעין שבידו במעות יחליף:

וב"ה אומרים לא יחליף אלא חציין: שמא לא ישהה בעיר עד שיוציא את כולן ויפקיד בעיר עד רגל אחר והפרוטות מתעפשות ואם יחזור ויחליפם בסלעין נמצא שולחני משתכר שתי פעמים ומעשר שני נפסד:

תוספות

השתא כספא לגבי פריטי מחללין: הא פשיטא ליה שיש חלוק בין ירושלים לחוץ לירושלים דחוץ לירושלים עיקר חלול הוא פירות על פריטי או על סלעים כדי להקל משאו ובירושלים עיקר החלול הוא כסף על פירות כדי לאכלם או על פריטי כדי לקנות בהם צורך אכילה ולכך לא פריך מינה ללישנא קמא ולא למ"ד אף בפירות על דינרין מחלוקת ופליגי אי דהבא פירא הוי אי לאו ולא פריך אלא למ"ד דטעמייהו דב"ש משום כסף ראשון ולא כסף שני דלענין ראשון ושני סבור שאין לחלק בין תוך ירושלים לחוצה לה:

אמר רבא ירושלים קמותבת שאני ירושלים דכתיב ביה (דברים יד, כו) ונתתה הכסף בכל אשר תאוה נפשך בבקר ובצאן

Rava said in response: Are you raising an objection from the halakha of exchanging coins within Jerusalem in order to apply it to the halakha of exchanging coins outside of Jerusalem? The legal status of Jerusalem is different with regard to exchanging second-tithe coins, as it is written with regard to Jerusalem: “And you shall bestow the money for whatever your soul desires, for cattle or for sheep” (Deuteronomy 14:26). One may utilize the money in Jerusalem in any manner he chooses.

תוספות

בכל אשר תאוה נפשך: ואם תאמר והא בעינן פרי מפרי וגדולי קרקע וי"ל דלא ממעטין אלא מים ומלח אבל לא פרוטה דבפרוטה קונה בקר וצאן דהוו פרי מפרי:

תא שמע הפורט סלע ממעות מעשר שני בית שמאי אומרים בכל הסלע מעות וב"ה אומרים בשקל כסף בשקל מעות

Come and hear proof from the mishna (Ma’aser Sheni 2:8): With regard to one who exchanges copper coins of second-tithe money for a silver sela coin to ease its transport to Jerusalem, Beit Shammai say: He may exchange the copper coins for the entire silver sela. And Beit Hillel say: He may exchange the copper coins for a silver shekel, which is equivalent to half a selaand with regard to the other shekel, he must retain the copper coins. This constitutes proof that everyone agrees one may exchange second-tithe coins for other coins.

רש"י

ת"ש: מההיא קמייתא דלא מיירי בירושלים דמחליף פרוטות ונוטל סלע:

אלא דכולי עלמא הכסף כסף ריבה ואפילו כסף שני אלא אי איתמר דרבי יוחנן ור' שמעון בן לקיש הכי איתמר חד אמר מחלוקת בסלעין על דינרין דב"ש סברי גזרינן

Rather, the Gemara abandons its previous explanation of the dispute and states that everyone agrees that since it is written: “The money,” and this second mention of money in that verse is superfluous, the term “the money” serves to include even second money. Rather, if the dispute between Rabbi Yoḥanan and Rabbi Shimon ben Lakish was stated, it was stated like this: One said: The dispute between Beit Shammai and Beit Hillel is with regard to the exchange of silver sela coins for gold dinars. As Beit Shammai hold: We issue a decree rendering it prohibited to do so,

Bava Metzia: 45b

LANGUAGE
  • English
  • Hebrew
  • English + Hebrew

Guided learning

שמא ישהה עליותיו דזימנין דלא מלו זוזי בדינרא ולא מסיק ובית הלל סברי לא גזרינן שמא ישהה עליותיו דכי לא מלו נמי בדינרא אסוקי מסיק להו אבל בפירות על דינרין דברי הכל מחללינן דכיון דמרקבי לא משהי להו

lest one delay his ascension to Jerusalem due to this exchange, as sometimes the silver coins do not amount to the entire gold dinar, and he will not ascend to Jerusalem until he has collected enough silver dinars to exchange for a gold dinar. And Beit Hillel hold: We do not issue a decree lest he delay his ascension, as even if the silver coins do not amount to the entire gold dinar he will ascend with the silver coins. But with regard to desacralizing produce with dinars, everyone agrees that we desacralize produce in this manner, due to the fact that since the produce rots, he certainly does not delay taking the produce to Jerusalem until they equal an entire gold dinar.

רש"י

שמא ישהה עליותיו: עד שיספיק להיות לו סלעים מעשר עד שיגיעו לדמי דינר זהב בשנה שניה שימכור מעשרות שנה הבאה:

אסוקי מסיק להו: שאין משאו כבד שמעט הן:

וחד אמר אפילו בפירות על דינרין נמי מחלוקת

And one said: Even with regard to the exchange of produce for dinars there is a dispute, due to the concern that one will delay bringing his produce to Jerusalem until the value of his second-tithe produce is equal to a gold coin.

רש"י

אפילו בפירות על דינרין מחלוקת: דפירי נמי אתי לשהויי:

בשלמא להך לישנא דאמרת דמדאורייתא משרא שרי ורבנן הוא דגזרו ביה היינו דקתני יעשה ולא יעשה אלא להך לישנא דאמרת דמדאורייתא פליגי מחללינן ולא מחללינן מבעי ליה קשיא

The Gemara asks: Granted, according to that version of the dispute in which you said that everyone agrees the exchange of silver sela coins for gold dinars is permitted by Torah law and it is the Sages who issued a decree forbidding it, this is the reason that the dispute between Beit Hillel and Beit Shammai is taught in terms of the formulation: One may do, and: One may not do, as this is the language of a prohibition ab initioBut according to that version of the dispute in which you said that it is with regard to the halakha by Torah law that they disagree, it should have been phrased in terms of the formulation: We desacralize, and: We do not desacralize, since if the practice is forbidden by Torah law, the exchange of silver sela coins for gold dinars is ineffective even after the fact. The Gemara concludes: Indeed, according to the latter version, it is difficult.

רש"י

היינו דקתני לא יעשה: ולא קתני לשון חלול דקסבר יש חלול אבל חכמים החמירו עליו:

ואין מחללין מבעי ליה: הכי איבעי ליה למיתני ב"ש אומרים אין סלעים מעשר שני מתחללין על דינרי זהב אי משום כסף שני אי משום דדהבא פירא הוא דהוי איסור דאורייתא ולא מיתפשי בקדושת מעשר:

איתמר רב ולוי חד אמר מטבע נעשה חליפין וחד אמר אין מטבע נעשה חליפין אמר רב פפא מ"ט דמ"ד אין מטבע נעשה חליפין משום דדעתיה אצורתא וצורתא עבידא דבטלא

§ It was stated that there is a dispute between Rav and Levi. One said: Money can be an item used to effect exchange. And one said: Money cannot be the item used to effect a transaction by means of exchange, as that form of transaction is effective only with regard to items such as produce and vessels. Rav Pappa said: What is the reason for the opinion of the one who says that money cannot be the item used to effect a transaction by means of exchange? It is because the mind of the one acquiring the coin is on the form minted on the coin, not the value of the metal, and the value due to the form is apt to be canceled by the authorities. Therefore, in the eyes of the party acquiring it, the coin itself has no real value and therefore cannot be an item used to effect exchange.

רש"י

מטבע נעשה חליפין: הבא להחליף מטבע בדבר אחר שלא בתורת מקח וממכר אלא בתורת קנין כדרך שקונין בסודר שהקונה נותן סודר למקנה והוא מקנה לו הקרקע או המטלטלין במשיכה שהוא מושך הסודר כדכתיב (רות ד׳:ז׳) שלף איש נעלו ונתן לרעהו אף מטבע שאע"פ ששנינו נתן לו מעות ולא משך הימנו פירות יכול לחזור בו הני מילי כשנתנו בתורת דמים כדרך מקח וממכר אבל אם נתן בתורת חליפין כיון שמשך זה את המעות נקנה לו החפץ שלו בכל מקום שהוא:

אין מטבע נעשה חליפין: כדמפרש רב פפא:

מ"ט דמ"ד כו': הא ליכא למימר דאית ליה דרב נחמן דאמר לקמן (בבא מציעא דף מז.) אין קונין אלא בכלי דנעלו כתיב דא"כ. אדמפלגי במטבע ליפלגו בכל דבר שאינו כלי אלא על כרחך ס"ל דכל המטלטלים נעשין חליפין לקנות את שכנגדו ובמטבע לחודיה פליגי:

משום דדעתיה אצורתא: דעתו של מקנה את החפץ ונוטל המטבע בחליפין אינו סומך אלא על הצורה שבו שאין המטבע חשוב אלא ע"י צורה שבו וצורתא עבידא דבטלה שהמלך פוסלה וגוזר לצור צורה אחרת הלכך הוה ליה כדבר שאינו מסוים ושלם ולקמן (שם) ממעטים דבר שאינו מסוים מדכתיב נעל:

תוספות

אין מטבע נעשה חליפין: אפילו לרב ששת דלא בעי כלי פסל הכא מטבע כפרש"י משום דדעתיה אצורתא דעבידא דבטלה וא"ת ולרב נחמן דאמר לקמן (בבא מציעא דף מז.) דכלי דוקא בעי וכי פליג ארב ולוי וי"ל דמטבע מיקרי שפיר כלי שראוי לשקול בו משקולת ועוד דראוי לתלותו בצואר בתו ובלאו הכי צ"ל דמקרי כלי דאי לא מקרי כלי אם כן אמאי נעשה חליפין הלא אפילו לרב ששת דלא בעי כלי מ"מ פירא מיהא בעי ומטבע לא מקרי פירי כדאמר בסמוך אפי' למ"ד אין מטבע כו' מידי דהוה אפירא לרב נחמן ולקמן (בבא מציעא דף מו:) נמי אמרינן ולמאי דס"ד מטבע מאי כיצד ה"ק ופירי נמי עבדי חליפין ועוד אמרי' לקמן (בבא מציעא דף מז.) במנא למעוטי פירות ביה למעוטי מטבע אלמא לא מקרי פירי ואי גם כלי לא הוי אמאי נעשה חליפין אלא ודאי כלי מקרי וי"א שחשוב כלי לפי שיוצא בהוצאה וקונין בו כל דבר ואין נראה דלקמן (בבא מציעא דף מו.) משני בפרוטטות דליכא עלייהו טבעא וכן מתני' דכל המטלטלין קונין זה את זה מוקי לקמן (בבא מציעא דף מו:) אניקא ואניגרא אלמא אפילו היכא שאין יוצאין בהוצאה נעשה ונקנה בחליפין:

תנן הזהב קונה את הכסף מאי לאו בחליפין וש"מ מטבע נעשה חליפין לא בדמים אי הכי הזהב קונה [את] הכסף מחייב מבעי ליה תני הזהב מחייב

We learned in the mishna : When one party takes possession of the gold coins the other party acquires the silver coins. What, is the reference not to a case where the gold coins were given in order to acquire the silver coins by means of exchange, and therefore one can learn from it that a coin can be an item used to effect exchange? The Gemara rejects this proof: No, it is referring to a standard purchase effected by means of giving money. The Gemara raises a difficulty: If so, the language of the mishna is imprecise, as what is the meaning of: When one party takes possession of the gold coins, the other party acquires the silver coins? It should have stated: When one party takes possession of the gold coins, it obligates him to give the silver coins. The Gemara answers: Emend the text and teach: When one party takes possession of the gold coins, it obligates him to give the silver coins.

רש"י

הזהב: דינרי זהב דהוי ליה מטבע:

הזהב קונה: משמע מעכשיו הכסף קנוי לו בכל מקום שהוא שם ואין לשון הזהב נופל אלא בדבר שהוא בעין והחליף זה בזה ואי בתורת דמים שמושך הימנו דינר זהב בכ"ה דינר כסף אין כאן כסף קנוי אלא המושך הזהב נתחייב לו מעות במשיכה זו והכי איבעי ליה למיתני הזהב מחייב את הכסף וגורם למושך לחייבו כסף:

תוספות

מאי לאו בחליפין: וא"ת וכי לא ידע סיפא דהכסף אין קונה את הזהב ועוד מאי מייתי בתר הכי ועוד תניא מי אלימא ממתני' שזאת הפרכא גופה כבר הביא ממתניתין ויש לומר דה"פ מאי לאו אף בחליפין דהזהב קונה את הכסף בכל ענין בין בחליפין בין בדמים והכסף אינו קונה את הזהב בדמים וקתני אינו קונה ולא אינו מחייב משום דתנא רישא הזהב קונה דמיירי גם בחליפין ומשני דאף רישא לא מיירי אלא בדמים ומשני תני מחייב אינו מגיה המשנה אלא קונה פי' מחייב ומייתי ועוד תניא לא קנה עד שימשוך משמע דאי אפשר לקנות אלא במשיכת הזהב אבל מתני' מצי למימר דאינו קונה בדמים:

You are reading

Koren Talmud Bavli

The Koren Talmud Bavli is a groundbreaking edition of the Talmud that fuses the innovative design of Koren Publishers Jerusalem with the incomparable scholarship of Rabbi Adin Steinsaltz.

Hold the book in your hands.

הכי נמי מסתברא מדקתני סיפא הכסף אינו קונה את הזהב אי אמרת בשלמא בדמים היינו דאמרינן דהבא פירא וכספא טבעא וטבעא פירא לא קני אלא אי אמרת בחליפין תרוייהו לקנו אהדדי

The Gemara comments: So too, it is reasonable to interpret the mishna in that manner, from the fact that it teaches in the latter clause of the mishna: When one party takes possession of the silver coins, the other party does not acquire the gold coins. Granted, if you say that this is a purchase effected by means of giving money, this is the meaning of that which we said: Gold is a commodity, and silver is currency, and currency does not effect acquisition of a commodity. But if you say that the mishna is referring to an acquisition effected by means of exchange, let both acquire the coins simultaneously from each other.

רש"י

הכי נמי מסתברא: דבתורת דמים ולא בתורת חליפין דתשמע מינה מטבע נעשה חליפין:

וטבעא פירא לא קני: אי משום דמשיכת ממכר מפורשת מן התורה כדלקמן (בבא מציעא דף מז:) אי משום דתיקנוה רבנן שמא יאמר לו נשרפו חטיך בעלייה:

תרוייהו לקנו: דכיון דמטבע נעשה חליפין מה לי של כסף מה לי של זהב:

ועוד תניא הכסף אינו קונה את הזהב כיצד מכר לו עשרים וחמשה דינר של כסף בדינר של זהב אע"פ שמשך את הכסף לא קנה עד שימשוך את הזהב אי אמרת בשלמא בדמים משום הכי לא קני אלא אי אמרת בחליפין נקני

And furthermore, it is taught in a baraita: When one party takes possession of the silver coins, the other party does not acquire the gold coins. How so? If one sold twenty-five silver dinars to another for a gold dinar, even though he pulled the silver into his possession, he does not acquire it until the other person pulls the gold into his possession. Granted, if you say that this is a purchase effected by means of giving money, it is due to that reason that he does not acquire the gold coins; the transaction is effected only by taking possession of the purchase item. But if you say that this is an acquisition effected by means of exchange, let him acquire the gold by pulling the silver; in a transaction of exchange the two parties acquire the two items simultaneously.

רש"י

ועוד תניא כו': דשמעינן מינה דלאו בחליפין עסקינן:

אלא אי אמרת: קונה ואינו קונה דקאמר בחליפין קאמר:

ליקני: דהא תנא רישא הזהב קונה את הכסף דאשמועינן בה מטבע נעשה חליפין:

אלא מאי בדמים אי הכי אימא רישא הזהב קונה את הכסף כיצד מכר לו דינר של זהב בעשרים וחמשה דינר של כסף כיון שמשך את הזהב נקנה כסף בכל מקום שהוא

The Gemara continues: Rather, what then is the nature of the transaction? Is it a purchase effected by means of giving money? If so, then say the first clause of the baraita: When one party takes possession of the gold coins the other party acquires the silver coins. How so? If one sold a gold dinar to another for twenty-five silver dinars, once he pulled the gold coin into his possession the silver coins are acquired wherever they are.

אי אמרת בשלמא בחליפין היינו דקתני נקנה כסף בכל מקום שהוא אלא אי אמרת בדמים האי נקנה כסף בכל מקום שהוא נתחייב גברא מיבעי ליה

The Gemara challenges: Granted, if you say that this is an acquisition effected by means of exchange, this is the meaning of that which is taught: The silver coins are acquired wherever they are, as that is the nature of the transaction of exchange. But if you say that this is a purchase effected by means of giving money, this phrase: The silver coins are acquired wherever they are, is incorrect, as the tanna should have stated: Once he pulled the gold coin into his possession the man is obligated to pay for his acquisition, as he is not required to pay with those particular silver coins.

אמר רב אשי לעולם בדמים ומאי בכל מקום שהוא כמות שהוא כדאמר ליה אי אמר ליה מארנקי חדשה יהבינא לך לא מצי יהיב ליה מארנקי ישנה אע"ג דעדיפי מינייהו מ"ט דאמר ליה לישנן קא בעינא להו

Rav Ashi said: Actually, the reference is to a purchase effected by means of giving money. And what is the meaning of: Wherever they are? It means, as they are, i.e., exactly as the owner of the silver said to him, and he cannot replace them with a different classification of coins. How so? If the owner of the silver coins said to the owner of the gold coin: I will give you payment from a purse in which there are new coins, he cannot give him payment from a purse in which there are old coins, even though old coins are preferable relative to new coins because people trust that used coins are authentic. What is the reason that the owner of the gold would prefer new silver coins? It is that he says to the owner of the silver: I need them in order to age them; i.e., these coins will remain in my possession for a long time, and old coins will blacken in these circumstances.

רש"י

כמות שהיא: כמו שהתנה עמו:

מארנקי חדשה: של מטבע סלעין חדשים:

לישנן בעינא: צריך אני להניחן זמן מרובה וחדשים נוחים לי שלא ישחירו יותר מדאי:

אמר רב פפא אפילו למ"ד אין מטבע נעשה חליפין מיעבד הוא דלא עביד חליפין אקנויי מיקנו בחליפין מידי דהוה אפירא לרב נחמן פירא לרב נחמן לאו אע"ג דאינהו לא עבדי חליפין אקנויי מקנו בחליפין טבעא נמי לא שנא

Rav Pappa says: Even according to the one who says: Money cannot be the item used to effect a transaction by means of exchange, this means only that money does not effect a transaction of exchange; but he concedes that money is acquired by means of a transaction of exchange. If one party pulls a vessel into his possession, the other party acquires silver coins in exchange, just as it is with regard to produce, according to the opinion of Rav Naḥman. Is it not the case that even though according to the opinion of Rav Naḥman produce itself does not effect a transaction of exchange, nevertheless produce is acquired by means of a transaction of exchange? Currency, too, is no different.

רש"י

אפי' למ"ד אין מטבע נעשה חליפין: לקנות את שכנגדו:

אקנויי מיקנו בחליפין: קנין סודר או מטלטלין שכנגדו קונה אותו בחליפין מכיון שמשך בעל המטבע החליפין משכנגדו נקנה המטבע לבעל הסודר:

מידי דהוה אפירות: לרב נחמן כל דבר שאינו כלי קרוי פירא לגבי חליפין ופליגי רב ששת ורב נחמן לקמן (בבא מציעא דף מז.) בשמעתין דאמר רב נחמן נעל דוקא כתיב שיהא כלי ולא שום דבר שאינו כלי עושה חליפין ומודה הוא שכל דבר שכנגד הכלי נקנה בחליפי הכלי דכתיב (רות ד) לקיים כל דבר אלמא אע"ג דפירי לא עבדי חליפין לקנות שכנגדו נקנה הוא בחליפין של כלי מכיון שמשך בעל הפירות את הכלי נקנו פירות לבעל הכלי:

מיתיבי היה עומד בגורן ואין בידו מעות אומר לחבירו הרי פירות הללו נתונים לך במתנה

The Gemara raises an objection to the opinion of Rav Pappa from a baraita: One was standing on the threshing floor and had no money in his hand, and wanted to desacralize his second-tithe produce without paying an additional one-fifth. The halakha is that one who desacralizes his own produce must add one-fifth to its value. This man wants to engage in artifice as if he sold the produce to another, thereby enabling him to desacralize it without adding one-fifth. To that end, he says to another: This produce is hereby given to you as a gift,

רש"י

ואין בידו מעות: ורוצה לחלל מעשר שלו והערים בפדיונו לחלל על ידי מקח וממכר שמוכרו לאיש אחר כדי שלא יתחייב חומש דכתיב (ויקרא כ״ז:ל״א) אם גאל יגאל איש ממעשרו חמישיתו יוסף ממעשרו ולא הלוקח מעשר שני של אחרים:

אומר לחבירו: שהוא אוהבו ויודע בו שאינו עושה אלא להיפטר מן החומש:

הרי פירות הללו: של מעשר שני:

נתונים לך במתנה: ומכיון שקנאן זה במתנה נעשה הראשון נכרי אצלם ויוכל לפדותם בלא חומש:






Everyone, with whatever background Christians, Muslims, Hindus etc. if they like the do Teshuva out of the feeling that they feel so much home with the Jews, to be with the Jews we invite to join us?

Bet Yisrael has 'no problem' if people study learns from the NT. As long they put away 'Avoda Zara' complete. Believe the most important person of the NT is a Tsaddik.

What Is a Tzaddik?

Being human all the way

By Tzvi Freeman

Or believe he is the Tzaddik HaDor of the generation of the time of the NT.

When we, Jews and Ephraim, do real Teshuva the Chesed, it is pure Love, the base of our being shall bring unity. Read YeshaYahu 11.....?


Beit Yisrael International.
Become a member.

Get the Membership from Beit Yisrael! ‘How to become a Righteous of the Nations (Ultra-Orthodox Chassidic Lost Tribes of Efrayim/‘Ger Toshav‘) click: Beit yisrael international

Shulchan Aruch Harav

The Alter Rebbe's Shulchan Aruch - Code of Jewish Law





Come and join our Facebook group:





Free download 
 

Tehillim Ohel Yosef Yitzchak



A must read and guiding line: To go through every step, of the 42 steps in our diaspora until we reach Eretz Yisrael, the unification of Yehuda and Ephraim, when the Jews start to build The Temple and Restoring her Temple Service. It is for all Beit Yisrael International members the way to go.

click:

42 Journeys of the Soul

The Messianic age will elevate the entire universe, including all the spiritual realms.







Don't make dogma's out of it. But elevate your souls by learning the Mitzvot surrounded by the Jewish Halakhot. 
And the teachings of Chassidut by the Chassidim.

That we may hold on the 'right understanding' in our 'travel' through the 'dessert' our 'diaspora':

click: 

What Is Kabbalah?

The Soul of Judaism


Click:

What Is Chassidut?

Teachings from the core essence


Click:

What Is Chabad?

Do-It-Yourself Judaism


Click: 

What Is a Tzaddik?

Being human all the way

The Tzaddik HaDor

And…… to all Jews and Ephraimites:

Pirkei Avot 6:10

Dr. Joshua Kulp


חֲמִשָּׁה קִנְיָנִים קָנָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְעוֹלָמוֹ, וְאֵלּוּ הֵן, תּוֹרָה קִנְיָן אֶחָד, שָׁמַיִם וָאָרֶץ קִנְיָן אֶחָד, אַבְרָהָם קִנְיָן אֶחָד, יִשְׂרָאֵל קִנְיָן אֶחָד, בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קִנְיָן אֶחָד. תּוֹרָה מִנַּיִן, דִּכְתִיב (משלי ח), ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז. שָׁמַיִם וָאָרֶץ קִנְיָן אֶחָד מִנַּיִן, דִּכְתִיב (ישעיה סו), כֹּה אָמַר ה' הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי אֵי זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ לִי וְאֵי זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי, וְאוֹמֵר (תהלים קד) מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ. אַבְרָהָם קִנְיָן אֶחָד מִנַּיִן, דִּכְתִיב (בראשית יד), וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. יִשְׂרָאֵל קִנְיָן אֶחָד מִנַּיִן, דִּכְתִיב (שמות טו), עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ ה' עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ, וְאוֹמֵר (תהלים טז) לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה וְאַדִּירֵי כָּל חֶפְצִי בָם. בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קִנְיָן אֶחָד מִנַּיִן, דִּכְתִיב (שמות טו), מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה' מִקְּדָשׁ ה' כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ. וְאוֹמֵר (תהלים עח) וַיְבִיאֵם אֶל גְּבוּל קָדְשׁוֹ הַר זֶה קָנְתָה יְמִינוֹ:

Five possessions did the Holy Blessed One, set aside as his own in this world, and these are they: The Torah, one possession; Heaven and earth, another possession; Abraham, another possession; Israel, another possession; The Temple, another possession. 1a) The Torah is one possession. From where do we know this? Since it is written, “The Lord possessed (usually translated as ‘created’) me at the beginning of his course, at the first of His works of old” (Proverbs 8:22). 2a) Heaven and earth, another possession. From where do we know this? Since it is said: “Thus said the Lord: The heaven is My throne and the earth is My footstool; Where could you build a house for Me, What place could serve as My abode? (Isaiah 66:1) And it says: “How many are the things You have made, O Lord; You have made them all with wisdom; the earth is full of Your possessions” (Psalms 104:24). 3a) Abraham is another possession. From where do we know this? Since it is written: “He blessed him, saying, “Blessed by Abram of God Most High, Possessor of heaven and earth” (Genesis 15:19). 4a) Israel is another possession. From where do we know this? Since it is written: “Till Your people cross over, O Lord, Till Your people whom You have possessed” (Exodus 15:16). And it says: “As to the holy and mighty ones that are in the land, my whole desire (possession) is in them” (Psalms 16:3). 5a) The Temple is another possession. From where do we know this? Since it is said: “The sanctuary, O lord, which your hands have established” (Exodus 15:17”, And it says: “And He brought them to His holy realm, to the mountain, which His right hand had possessed” (Psalms 78:54).

 


I like to call out to all my Jewish friends:

Zechariah 8:23

 

23So said the Lord of Hosts: In those days, when ten men of all the languages of the nations shall take hold of the skirt of a Jewish man, saying, "Let us go with you, for we have heard that God is with you."

 

כגכֹּֽה־אָמַר֘ יְהֹוָ֣ה צְבָאוֹת֒ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔מָּה אֲשֶׁ֚ר יַֽחֲזִ֙יקוּ֙ עֲשָׂרָ֣ה אֲנָשִׁ֔ים מִכֹּ֖ל לְשֹׁנ֣וֹת הַגּוֹיִ֑ם וְֽהֶחֱזִ֡יקוּ בִּכְנַף֩ אִ֨ישׁ יְהוּדִ֜י לֵאמֹ֗ר נֵֽלְכָה֙ עִמָּכֶ֔ם כִּ֥י שָׁמַ֖עְנוּ אֱלֹהִ֥ים עִמָּכֶֽם:

ten men: from the seventy nations. This equals seven hundred for each corner. For the four corners of the tallith there will be two thousand and eight hundred.

 

עשרה אנשים: משבעים לשון הרי שבע מאות לכל כנף וכנף הרי לד' כנפי הטלית אלפים ושמונ' מאו':

That may come in fulfillment in our days:

Our souls are bearing the ‘sparks’ (divine aspects) of Messiah.
It is forbidden to pray to bow down to any other (god), and/or messiah, and/or before any image or to lift up a human being as a god…… or to put any other (god), and/or messiah, and/or any image before or instead or between HaShem and us. ('It suf')
“The redemption will come about only through the study of the Torah. And the essential redemption depends upon the study of the Kabbalah” According to: R. ELIYAHU, THE VILNA GAON (Evven Shelemah (a ‘complete, without defect stone’) 11:3)
When Yehuda and Ephraim come to unity (again) Messiah Ben Joseph 'died' and Messiah Ben David shall be revealed and anointed by the Israeli people as the Messiah-King of Israel. As YeshaYahu is teaching:
Isa 11:9 – 16 They do no evil nor destroy in all My set-apart mountain, for the earth shall be filled with the knowledge of Adonai as the waters cover the sea.
Rashi: knowledge of the Lord: [lit.] to know the Lord.
10 And on that day, there shall be a Root of Yishai, standing as a banner to the people. Unto Him the nations shall seek, and His rest shall be esteem.
Rashi: as a banner for peoples: that peoples should raise a banner to gather to him.
11 And it shall be in that day that Adonai sets His hand again a second time to recover the remnant of His people who are left, from Ashshur and from Mitsrayim, from Pathros and from Kush, from Ěylam and from Shin‛ar, from Ḥamath and from the islands of the sea.
Rashi: a second time: Just as he acquired them from Egypt, when their redemption was absolute, without subjugation, but the redemption preceding the building of the Second Temple is not counted, since they were subjugated to Cyrus.
and from the islands of the sea: the islands of the Kittim, the Romans, the descendants of Esau.
And he shall raise a banner: Perka, perche in O.F. [i.e., the verse is literally referring to the pole upon which the banner is attached.] And it shall be for a sign to gather to him and to bring the exiles of Israel to Him as a present.
12 And He shall raise a banner for the nations, and gather the outcasts of Yisra’ěl, and assemble the dispersed of Yehuḏa from the four corners of the earth.
13 And the envy of Ephrayim shall turn aside, and the adversaries of Yehuḏa be cut off. Ephrayim shall not envy Yehuḏa, and Yehuḏa not trouble Ephrayim.
Rashi: Ephraim shall not envy Judah: The Messiah, the son of David, and the Messiah, the son of Joseph, shall not envy each other.
14 But they shall fly down upon the shoulder of the Philistines toward the west; together they plunder the people of the east, their hand stretching forth on Eḏom and Mo’aḇ, and the children of Ammon shall be subject to them.
Rashi: And they shall fly of one accord against the Philistines in the west: Heb. בְכָתֵף. Israel will fly and run of one accord against the Philistines who are in the west of Eretz Israel and conquer their land. [כָּתֵף, lit. a shoulder, is used in this case to denote unity. The word שֶׁכֶם, also lit. a shoulder, is used in a similar sense.] Comp. (Hoshea 6:9) “They murder on the way in unison (שֶׁכְמָה) ”; (Zeph. 3:9) “One accord (שְׁכֶם אֶחָד).” And so did Jonathan rendered it: And they shall join in one accord to smite the Philistines who are in the west.
and the children of Ammon shall obey them: As the Targum states: Will hearken to them. They will accept their commandments over them.
15 And Adonai shall put under the ban the tongue of the Sea of Mitsrayim, and He shall wave His hand over the River with the might of His Spirit, and shall strike it in the seven streams, and shall cause men to tread it in sandals.
Rashi: And… shall dry up: [lit. shall cut off] to dry it, so that the exiles of Israel will pass through it from Egypt.
over the river: The Euphrates River, for the exiles from Assyria to cross.
with the strength of His wind: Heb. בַּעְיָם. This is hapax legomenon in Scripture, and according to the context it can be interpreted as “with the strength of His wind.”
into seven streams: into seven segments, for the aforementioned seven exiles: from Assyria and from Egypt, etc. Those from the islands of the sea are not from that side.
and He shall lead: the exiles within it.
with shoes: on dry land.
16 And there shall be a highway for the remnant of His people, those left from Ashshur, as it was for Yisra’ěl in the day when he came up from the land of Mitsrayim.
Rashi: And there shall be a highway: in the midst of the water for the remnant of His people.


Please Judah if a righteous gentile tries ‘to grasp your ‘tsi-sit’ and say:  
"Let me go with you, for I have heard that God is with you." Open your heart for him/her and share all our Torah. The Torah of Moshe Rabbeinu as it is written and spared and is teaches in the Tanach and all scripture of Rabbinical Judaism………

Read my story: 

Ariel your Representee, Representee of Ephraim and adviser (not a rabbi but friendly adviser) of Bet Yisrael international on the Har HaBayit.


Beit Yisrael International (Ephraim, The Lost sheep from the House of Israel), Meditate and Realization of Chassidut Torah Teachings – The Strong foundation is based on Chabad teachings ( i.e The purpose of creation is to Bringing Heavens Down to Earth and to make Most High a dwelling place here on earth) and its pillars is based on the true concept of the Breslov Teachings ( in the context of Seventh Pillar of Tzaddik ) by following the Jewish Halacha Principles of Shulchan Aruch Halacha.



Your Gift. Your Impact.

When you give to Sefaria, you’re powering a living library of more than 3,000 years of Jewish texts. Donate today and support the future of Jewish learning, innovation, and conversation.

CHABAD LUBAVITCH

About Chabad-LubavitchThe RebbeThe OhelChabad-Lubavitch NewsChabad Locator

Donate to ChaBaD



 click:

LEARN HOW TO READ THE BIBLE IN HEBREW ONCE AND FOR ALL


click:


Ulpan and Hebrew Learning Resources Online


Petition click: 1 Million for a Jewish Temple Mount!



It should be most honest:
'Israeli MK proposes dividing Temple Mount between Jews and Muslims

**AMIT HALEVI'S PLAN WOULD GIVE MUSLIMS CONTROL OF THE SOUTHERN END OF THE TEMPLE MOUNT COMPLEX, WHICH CONTAINS THE AL-AQSA MOSQUE, WHILE JEWS WOULD RECEIVE THE CENTRAL AND NORTHERN AREAS.

(JUNE 8, 2023 / JNS)**
A Likud lawmaker is proposing a plan to divide Jerusalem’s Temple Mount between Muslims and Jews and to remove Jordan’s custodial status over the holy site.
Speaking to the Zman Yisrael Hebrew news site, Knesset member Amit Halevi outlined a plan whereby Muslims would control the southern end of the 37-acre complex which contains the Al-Aqsa mosque, while Jews would receive the central and northern area, where the Dome of the Rock sits.
According to Halevi, the reorganization makes sense from a religious point of view because that part of the Temple Mount is the holiest site in Judaism, where it is believed the First and Second Temples stood. The Foundation Stone at the center of the Dome of the Rock is where Jewish sources place the Holy of Holies.
“This is the place of the First Temple and the place of the Second Temple built by Babylonian immigrants. No one needs to examine the stones to know that it is ours,” he said.
Halevi also wants to end Israel’s agreement with the Jordanian Waqf whereby the Islamic trust controls and manages Islamic edifices on the Temple Mount.
“Why not give them status in the Dizengoff Center [a large shopping mall in Tel Aviv] as well? This is a terrible mistake. This status should be abolished. I know it’s an agreement between countries, but we have to deal with it. It requires change, even if the process will take time,” he said.
In addition, Halevi wants to give Jews the same access to the Temple Mount enjoyed by Muslims. Currently, the Waqf only allows Jews and non-Muslim tourists access to the Temple Mount via the Maghrebi Gate and only at certain hours when the gate is open.
“We will take the northern end and pray there. The entire mountain is sacred to us, and the Dome of the Rock is the place on which the Temple stood. This should be our guideline,” he said. “Israel is leading. It will be a historical, religious and national statement. If this does not happen then you are not actually the owner of the house. You are a klutz. Why are you even going in there?”

Please let we all, Jews and all their friends, take the Har HaBayit and start building the Temple and restoring her service?
Ariel your Representee, Representee of Ephraim and adviser (not a rabbi but friendly adviser) of Bet Yisrael international on the Har HaBayit.


Comments

Popular posts from this blog

The goal of the group's for Jewish Independency on the Har HaBait

Yahuda101 History of the Modern state of Israel

To my dear family, friends, and non-Jewish friends (Ephraim with a Jewish heart) a Shabbat Shalom.

Julius I ask