Sefaria Kitzur Shulchan Arukh 6 trans. Rabbi Avrohom Davis, Metsudah Pub., 1996
Kitzur Shulchan Arukh 6 trans. Rabbi Avrohom Davis, Metsudah Pub., 1996
Kitzur Shulchan Arukh
Halakhah
The Kitzur Shulchan Arukh (“Abridged Shulchan Arukh”) is a simplified summary of the Shulchan Arukh, focusing on Orach Chayim and Yoreh De’ah, the sections most relevant to ordinary daily life. The work presents laws without listing differing views or providing reasoning, interspersing ethical maxims throughout. Immensely popular for its simplicity and clarity, it functions as a handbook for daily life for many Ashkenazi Jews and has been translated into five languages. It is known for its strict rulings.
Composed: Uzhgorod (c.1844 - c.1864 CE)נוצר/נערך: אוז'הורוד (1844 - 1864 לספירה בקירוב)
Current Version
Current Translation
Source: judaicaplace.com
Digitization: Sefaria
License: CC-BY
Siman 6
קֹדֶם שֶׁיְּבָרֵךְ אֵיזוֹ בְרָכָה צָרִיךְ הוּא לָדַעַת אֵיזוֹ בְרָכָה שֶׁהוּא צָרִיךְ לְבָרֵךְ, כְּדֵי שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהוּא מַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא עִקַּר הַבְּרָכָה, יֵדַע מַה שֶּׁיְּסַיֵּם. וְאָסוּר לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מְבָרֵךְ. וְלֹא יְבָרֵךְ בִּמְהִירוּת, אֶלָּא יְכַוֵּן פֵּרוּשׁ הַמִּלּוֹת (סִימָן ה' לצ"א ובחיי"א). וְזֶה לְשׁוֹן סֵפֶר חֲסִידִים, כְּשֶׁהוּא נוֹטֵל יָדָיו אוֹ שֶׁמְּבָרֵךְ עַל הַפֵּרוֹת אוֹ עַל הַמִּצְווֹת הַשְּׁגוּרוֹת בְּפִי כָּל אָדָם, יְכַוֵּן לִבּוֹ לְבָרֵךְ בְּשֵׁם בּוֹרְאוֹ אֲשֶר הִפְלִיא חַסְדּוֹ עִמּוֹ וְנָתַן לוֹ הַפֵּרוֹת אוֹ הַלֶּחֶם לֵהָנוֹת מֵהֶם וְצִוָּהוּ עַל הַמִּצְוָה, וְלֹא יַעֲשֶׂה כְּאָדָם הָעוֹשֶׂה דָבָר בְּמִנְהָג וּמוֹצִיא דְבָרִים מִפִּיו בְּלֹא הֶגְיוֹן הַלֵּב. וְעַל דָּבָר זֶה חָרָה אַף ה' וְשָׁלַח לָנוּ בְּיַד יְשַׁעְיָהוּ וְאָמַר, יַעַן כִּי נִגַּשׁ הָעָם הַזֶּה בְּפִיו וּבִשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי וַתְּהִי יִרְאָתָם אֹתִי מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִישַׁעְיָה, רְאֵה מַעֲשֶׂה בָנַי כִּי אֵינוֹ אֶלָּא לַפָּנִים, וּמַחֲזִיקִים בּוֹ כְּאָדָם שֶׁמַּחֲזִיק וְנוֹהֵג מִנְהַג אֲבוֹתָיו בְּיָדוֹ, בָּאִים בְבֵיתִי וּמִתְפַּלְּלִים לְפָנַי תְּפִילוֹת הַקְּבוּעוֹת כְּמִנְהַג אֲבוֹתֵיהֶם לֹא בְלֵב שָׁלֵם. הֵם מְנַקִּים אֶת יְדֵיהֶם וּמְבָרְכִים עַל נְטִילַת יָדַיִם וּבוֹצְעִים וּמְבָרְכִים בִּרְכַּת הַמּוֹצִיא, שׁוֹתִים וּמְבָרְכִים כְּמוֹ שֶׁהַדָּבָר שָׁגוּר בְּפִיהֶם, אַף בָּעֵת שֶׁהֵם מְבָרְכִים אֵינָם מִתְכַּוְּנִים לְבָרְכֵנִי. לָכֵן עַל כֵּן חָרָה אַפּוֹ וְנִשְׁבַּע בִּשְׁמוֹ הַגָּדוֹל לְאַבֵּד חָכְמַת חֲכָמָיו הַיּוֹדְעִים אוֹתוֹ וּמְבָרְכִים אוֹתוֹ בְּמִנְהָג וְלֹא בְּכַוָּנָה, דִּכְתִיב בַּתְרֵהּ, לָכֵן הִנְנִי יוֹסֵף גוֹ', וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו גוֹ', לְפִיכָךְ הִזְהִירוּ חֲכָמִים עַל הַדָּבָר וְאָמְרוּ, עֲשֵׂה דְבָרִים לְשֵׁם פּוֹעֲלָם וְכוּ', עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ, וְרָאוּי לָאָדָם שֶׁיַּרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לוֹמַר הַבְּרָכוֹת בְּקוֹל רָם, כִּי הַקּוֹל מְעוֹרֵר אֶת הַכַּוָּנָה (של"ה).
Before reciting a berachah you must be sure which berachah you are required to recite, so that when you mention Hashem's Name which is the principle part of the berachah, you will know how to conclude the berachah. It is forbidden to do anything else while reciting a berachah. Do not recite the berachah hurriedly but think of the meaning of the words. The Sefer Chassidim states: "When you wash your hands or recite the berachah on fruit or on the performance of a mitzvah,—berachos which everybody knows— you should direct your attention to recite them in the Name of your Creator Whose goodness is bountiful, Who granted you the fruit or bread for your pleasure, or commanded you to perform the mitzvah. You should not recite the berachah automatically, out of habit, spouting words from your mouth without thinking of their meaning. On account of such practice Hashem's anger was kindled, and He sent us word through the prophet, Isaiah, saying: "Because this people approaches [Me] [only] with their mouths and honor Me [only] with their lips and their heart is distant from Me and their reverence for Me is merely perfunctory." The Holy One Blessed is He said to Isaiah, See how the deeds of My children are merely external and they adhere to them [only] as a person adheres to and practices a custom of his forbearers; they enter My house and pray to Me the designated prayers merely as a custom of their fathers but not with their whole hearts. They wash their hands, and recite the berachah over the washing and then break bread and recite the hamotzi, they drink and recite the berachah out of habit. When they recite the berachos they have no real intention of praising Me. Therefore, His anger was fierce and He swore by His great Name to destroy the wisdom of their Sages who know Him and still praise Him perfunctorily, without sincerity as it is written thereafter: "Therefore I shall do yet more … and the wisdom of their Sages will be lost." Therefore our Sages warned us regarding this and said: "Fulfill [your] obligations for the sake of the Creator etc." This concludes his [Sefer Chassidim's] remarks. It is proper to accustom yourself to recite the berachos aloud because the voice arouses concentration.
כְּשֶׁהוּא מְבָרֵךְ, יְהֵא פִיו נָקִי מִן הָרֹק, וְגַם שְׁאָר דָּבָר לֹא יְהֵא בְּתוֹךְ פִּיו, שֶׁנֶּאֱמַר, יִמָּלֵא פִי תְּהִלָּתֶךָ.
When you recite a berachah your mouth should be free of saliva nor should anything else be in your mouth, as it is said: "My mouth shall be full of Your praises."
אָסוּר לְהוֹצִיא שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה. וְכָל הַמּוֹצִיא שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה, עוֹבֵר עַל מִצְוַת עֲשֵׂה, דִּכְתִיב, אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא, וּכְתִיב, אִם לֹא תִשְׁמוֹר וְגוֹ', לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא. וְזֶהוּ מִכְּלַל הַיִּרְאָה שֶׁלֹּא לְהַזְכִּיר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל כִי אִם בְּדֶרֶךְ שֶׁבַח וּבְרָכָה בְּמַה שֶּׁהוּא מְחֻיָּב אוֹ בְדֶרֶךְ לִמּוּד, וְיִירָא וְיִזְדַּעַזְעוּ אֵבָרָיו בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, אֲבָל לֹא לְהוֹצִיאוֹ חַס וְשָׁלוֹם לְבַטָּלָה. וְלֹא שֵׁם הַמְּיֻחָד בִּלְבָד, אֶלָּא כָּל הַשֵּׁמוֹת הַמְּיֻחָדִים לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ. וְלֹא לְבַד בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ אָסוּר, אֶלָּא אֲפִלּוּ בְּכָל לָשׁוֹן, אָסוּר. וְהַמְּקַלֵּל אֶת חֲבֵרוֹ אוֹ אֶת עַצְמוֹ בִּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ אוֹ בְּכִנּוּי (כִּנּוּי הוּא מַה שֶּׁמְּשַׁבְּחִין בּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּמוֹ הַגָּדוֹל, הַגִּבּוֹר, וְהַנּוֹרָא, הַנֶּאֱמָן, הָאַדִּיר וְהֶחָזָק, וְהַאַמִּיץ, הָעִזּוּז, חַנּוּן וְרַחוּם, קַנָּא, אֶרֶךְ אַפַּיִם, וְרַב חֶסֶד), בְּכָל לָשׁוֹן, חַיָּב מַלְקוּת. וּבַעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים רֹב הֲמוֹנֵי עָם אֵינָם נִזְהָרִים וְאוֹמְרִים בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז, גָּאט זָאל אִיהם שְׁטְרָאפִין וְכַדּוֹמֶה, וְעוֹבְרִים בָּזֶה עַל לָאו שֶׁל תּוֹרָה. וְאִם קִלֵּל בְּלֹא שֵׁם וּבְלֹא כִנּוּי אוֹ שֶׁהָיְתָה הַקְּלָלָה בָאָה מִכְּלַל הַדְּבָרִים, כְּגוֹן שֶׁאָמַר, אַל יְהִי פְּלוֹנִי בָרוּךְ לַה' וְכַדּוֹמֶה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ חַיָּב מַלְקוּת, אִסּוּרָא מִיהוּ אִכָּא (חוה"מ סִימָן כז). וְכֵן אָסוּר לִכְתֹּב בְּשׁוּם מִכְתָּב שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל לָשׁוֹן. וְרַבִּים טוֹעִים וְכוֹתְבִים שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז, אוֹ שֶׁכּוֹתְבִים תֵּבַת אַדְיֶע, וְהוּא לְשׁוֹן צָרְפַת, וּבֵאוּרוֹ, עִם ה', וְהוּא אִסּוּר גָּמוּר, כִּי לְאַחַר זְמָן יִתְגַּלְגֵּל הַמִּכְתָּב בְּאַשְׁפָּה, וְדָבָר זֶה גּוֹרֵם עֲנִיּוּת בְּיִשְֹרָאֵל מַה שֶּׁשֵּׁם שָׁמַיִם מָצוּי, וּמִכָּל שֶׁכֵּן בְּבִזָּיוֹן חַס וְשָׁלוֹם, וּצְרִיכִים הִתְחַכְּמוּת וְהִתְאַמְּצוּת לְבַטֵּל זֹאת (אורים שָׁם). כְּשֶׁבָּא לוֹ רֹק בְּתוֹךְ פִּיו, יָרוֹק תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ יֹאמַר אֶת הַשֵּׁם, וְלֹא שֶׁיֹּאמַר אֶת הַשֵּׁם וְאַחַר כָּךְ יָרוֹק. וְכֵן כְּשֶׁמְּנַשֵּׁק אֶת הַסֵּפֶר, יָרוֹק תְּחִלָּה וְלֹא אַחַר כָּךְ. כְּשֶׁרוֹצֶה לְהַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם, יֹאמַר תֵּבַת הַשֵּׁם, וְלֹא כְמוֹ שֶׁטּוֹעִים הֶהָמוֹן וְאוֹמְרִים אֲדוֹשֵׁם, כִּי אֵין זֶה דֶּרֶךְ כָּבוֹד שֶׁל מַעְלָה.
It is forbidden to utter the Name of God in vain. Whoever utters the Name of God in vain violates a positive commandment, as it is written: "You shall fear Hashem, your God." It is also written: "If you will not heed etc. to fear this glorious and awesome Name." Included in the concept of fear is not mentioning His great Name except in praise of Him or when reciting a berachah whenever required, or when studying Torah. You should fear and tremble when you mention the Name of Hashem, Blessed Be His Name, but you should not utter it God forbid in vain. This not only applies to the ineffable Name but includes all Names that are ascribed to Hashem, Blessed be He. It is not only forbidden in Hebrew but is forbidden in any language. He who curses his friend or himself in the Name of Hashem, Blessed be He or in one of the allusions to Hashem, (the allusions refer to the adjectives that are used to praise the Holy One Blessed is He, e.g., the Great, the Powerful, the Awesome, the Faithful, the Glorious, the Mighty, the Valiant, the Strong, the Gracious, the Merciful, the Zealous, Prolonger of Wrath, and Bestower of Kindness) in any language, incurs the penalty of lashes. In our sinfulness many people are careless and say: "God should punish him" or something similar to that, thereby violating a prohibition of the Torah. If one curses without using Hashem's Name or without the allusion to Him or if the curse was implied from something else that was said, for example: May that person not be blessed by Hashem or a similar statement, even though there is no penalty of lashes there is still a violation (see Choshen Mishpat ch. 27). Similarly it is forbidden to write His Name Blessed be He, in any letter, in any language. Many people mistakenly write His Name, Blessed be He, in German or write the word, adieu which in French means "with God," and this constitutes a clear violation since after a while the letter will be thrown away with trash. When the Name of God is mentioned frequently, especially when mentioned disdainfully, God forbid it causes poverty among Jews. Wisdom and effort are required to halt this practice (See Urim there). When saliva accumulates in your mouth, you should remove it and then say the Name of Hashem, and not say the Name and then spit. Similarly, when kissing the Torah, remove any saliva before kissing the Torah and not afterwards. When you wish to mention the Name of Hashem you should say the word Hashem, and not as the common people who say Adoshem, because this reference is undignified when referring to Heaven. (See Turei Zahav, Chapter 621).
צְרִיכִים לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְבָרֵךְ חַס וְשָׁלוֹם בְּרָכָה לְבַטָּלָה, אוֹ לִגְרֹם לְעַצְמוֹ לְבָרֵךְ בְּרָכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה. וְאִם נִכְשַׁל וּבֵרַךְ בְּרָכָה לְבַטָּלָה, וְכֵן בְּעִנְיַן אַחֵר אִם נִכְשַׁל וְהוֹצִיא שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה, יֹאמַר אַחֲרֶיהָ, בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. וְאִם מִיָּד לְאַחַר שֶׁהִזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם נִזְכַּר שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ, יְסַיֵּם, לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ, שֶׁזֶּהוּ פָּסוּק שָׁלֵם, וַהֲוֵי כְּמוֹ לִמּוּד וְלֹא לְבַטָּלָה. וְאִם הִתְחִיל גַּם תֵּבַת אֱלֹהֵינוּ וְנִזְכַּר מִיָּד לְאַחַר שֶׁאָמַר אֱלֹהֵי וְלֹא גָמַר לוֹמַר נוּ, יְסַיֵּם וְיֹאמַר, יִשְֹרָאֵל אָבִינוּ מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם (שֶׁזֶּהוּ גַם כֵּן לְשׁוֹן הַפָּסוּק בְּדִבְרֵי הַיָּמִים א כט). וּמִכָּל מָקוֹם יֹאמַר גַּם בָּזֶה, בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד (צל"ח ברכות דף לח).
You must be careful never to recite a berachah in vain God forbid, or cause yourself to recite a berachah which is unnecessary. If you recited a berachah in vain, or if you uttered the Name of Hashem in vain, you should immediately say: Boruch sheim kevod malchuso le'olam va'ed ["Blessed [is His] Name, Whose glorious kingdom is forever and ever."] If immediately after pronouncing Hashem's Name you remember that the berachah is unnecessary, you should conclude [with]: lamdeini chukecha, (teach me Your laws), which is a complete verse. Thus it is considered as learning [Torah] and [the Name] was not mentioned in vain. If you began the word Elokeinu [our God], and immediately recall after saying Elokei and have not said the suffix nu you should conclude by saying: Yisrael Aveenu meolam ve'ad olam [Israel our father forever and ever] (which is also the syntax of a verse in Chronicles I, Chapter 29). Nevertheless you should also say: Boruch sheim kevod malchuso le'olam va'ed (See Tzlach, Maseches Berachos, Page 39).
בֵּרַךְ עַל הַמַּיִם וְשָׁמַע שֶׁיֵּשׁ מֵת בַּשְּׁכוּנָה וְהַמִּנְהָג הוּא לִשְׁפֹּךְ הַמַּיִם שֶׁבִּשְׁכוּנַת הַמֵת (כְּדִלְקַמָּן סִימָן קצד) מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁבֵּרַךְ יִשְׁתֶּה מְעַט שֶׁלֹּא תְהֵא בִרְכָתוֹ לְבַטָּלָה. וְאַל יִדְאַג מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה, כִּי שׁוֹמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע דָּבָר רָע (עַיֵּן לְקַמָּן סִימָן קט ס"ט). וּלְאַחַר שֶׁשָּׁתָה מְעַט, יִשְׁפֹּךְ הַשְּׁאָר (ר"ו).
If you recited a berachah over water and heard there was a corpse in the vicinity, and the custom in your community is to pour out the water in the vicinity of the dead person, (as mentioned later in Chapter 194) because such water is considered dangerous, nevertheless, since you recited the berachah you should drink a bit of it so that the berachah not be in vain, and do not worry about the health hazard, because "One who performs a mitzvah will not suffer adverse consequence." (See later Chapter 109 par. 9). [However,] after drinking a bit of the water you should pour out the rest.
כָּל הַבְּרָכוֹת (חוּץ מִבִּרְכַּת הַמָּזוֹן שֶׁיְּבֹאַר אי"ה בְּסִימָן מד סָעִיף יא) אִם נִסְתַּפֵּק בָּהֶן אִם אֲמָרָן אוֹ לֹא אֲמָרָן אֵינוֹ חוֹזֵר וּמְבָרֵךְ (סִימָן רט).
With regard to all berachos (except for Birchas Hamazon which will be elaborated upon, God willing in Chapter 44, par. 11), if you are in doubt whether you said them or not, you should not repeat them.
חַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ בְּכָל יוֹם מֵאָה בְרָכוֹת לְפָחוֹת. וְדָוִד הַמֶּלֶךְ תִּקֵּן זֹאת. רֶמֶז לַדָּבָר, וּנְאֻם הַגֶּבֶר הֻקַם עָל. עָל בְּגִימַטְרִיָּא ק'. וְסֶמֶךְ מִן הַתּוֹרָה, וְעַתָּה יִשְֹרָאֵל מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שׁוֹאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת ה' וְגוֹ', אַל תִּקְרֵי מָה אֶלָּא מֵאָה, הֵן מֵאָה בְרָכוֹת שֶׁהֵן לְיִרְאָה אֶת ה' וּלְאַהֲבָה אוֹתוֹ וּלְזָכְרוֹ תָמִיד עַל יְדֵי הַבְּרָכוֹת שֶׁמְּבָרְכִים. הַקְּלָלוֹת שֶׁבְּמִשְׁנֵה תוֹרָה הֵן צ"ח, וּכְתִיב, גַּם כָּל חֳלִי וְכָל מַכָּה, הֲרֵי ק'. וְק' בְּרָכוֹת שֶׁאָנוּ מְבָרְכִים בְּכָל יוֹם מְגִנּוֹת עָלֵינוּ לְהִנָּצֵל מֵהֶן. וּבְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב וְכֵן בְּתַעֲנִית שֶׁחָסֵר מִן מֵאָה בְרָכוֹת, מַשְׁלִימִים בְּמַה שֶּׁמְּכַוְּנִים לְבִרְכוֹת הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר בַחֲזָרַת הַתְּפִלּוֹת וּבִרְכוֹת הַקּוֹרְאִים בַּתּוֹרָה וְהַמַּפְטִירִים וְעוֹנִים אַחֲרֵיהֶם אָמֵן, וְגַם בְּבִרְכוֹת הַנֶּהֱנִים (סִימָן מו).
A man must recite at least one hundred berachos each day. King David instituted this obligation. A hint to this effect is found in Scripture: "[These are the words] of the man [David] who was raised high." The numerical value of עַל is one hundred. Support for this is found in the Torah: "And now Israel, what does Hashem, your God request of you but to fear Hashem etc." Do not read the word mah, [what] but rather read me'ah [one hundred] which refers to the hundred berachos which will cause us to fear God, and to love Him, and constantly remember Him through the berachos we recite. The curses in the book of Deuteronomy number ninety-eight, and then it is stated: "All sicknesses and plagues etc." bringing the total to one hundred. The hundred berachos we recite each day shield us and save us from these curses. On Shabbos and Yom Tov and on fast days which lack the hundred berachos, we compensate by concentrating on the berachos recited by the chazzan when he repeats the Amidah, and on the berachos recited over the Torah reading and the reading of Maftir, after which we answer Amein. Similarly berachos over foods add to the total.
כָּל בְּרָכָה שֶׁאָדָם שׁוֹמֵעַ מֵחֲבֵרוֹ, כְּשֶׁשּׁוֹמֵעַ אָמְרוֹ, בָּרוּךְ אַתָּה ה', הוּא אוֹמֵר, בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ. וּכְשֶׁגּוֹמֵר אֶת הַבְּרָכָה, צָרִיךְ לוֹמַר אָמֵן. וּפֵרוּשׁ אָמֵן הוּא אֶמֶת. וִיכַוֵּן בְּלִבּוֹ, אֱמֶת הִיא הַבְּרָכָה שֶׁבֵּרַךְ הַמְבָרֵךְ וַאֲנִי מַאֲמִין בָּזֶה וּבִבְרָכוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן גַּם כֵּן תְּפִלָּה, כְּגוֹן בְּבִרְכוֹת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה מִן אַתָּה חוֹנֵן עַד הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן, וּבְבִרְכַּת שִׂים שָׁלוֹם, יְכַוֵּן בַּאֲמִירַת אָמֵן לִשְׁנֵי דְּבָרִים, אֱמֶת הִיא הַבְּרָכָה, וִיהִי רָצוֹן שֶׁיֵּאָמְנוּ הַדְּבָרִים בִּמְהֵרָה. וּבְקַדִּישׁ שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא תְפִלָּה עַל הֶעָתִיד, יְכַוֵּן רַק לַבַּקָּשָׁה שֶׁיֵּאָמֵן הַדָּבָר בִּמְהֵרָה.
Upon hearing any berachah made by someone, when you hear the words: Baruch Attah Hashem, [Blessed are you Hashem] you should say: Baruch Hu Uvaruch Shemo [Blessed is He and Blessed is His Name] and when he completes the berachah you should say Amein. Amein means it is true, and you should have in mind: "The berachah which was recited is true and I believe in its truth." In the berachos which also include prayer such as the berachos of the Shemoneh Esrei beginning with Atah Chonein until Hamachazir Shechinaso Letzion and also the berachah of Sim Shalom, you should have in mind these two things when saying Amein: The berachah is true and that it be the will [of God] that the prayers be fulfilled speedily. When answering Amein to the Kaddish which is a prayer for the future, you should have in mind only that the prayer be fulfilled soon.
אִם הַשּׁוֹמֵעַ הוּא עוֹמֵד בְּמָקוֹם שֶׁאָסוּר לוֹ לְהַפְסִיק, לֹא יֹאמַר בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ. וְכֵן אִם הוּא שׁוֹמֵעַ בְּרָכָה שֶׁגַּם הוּא צָרִיךְ לָצֵאת בִּבְרָכָה זֹאת שֶׁתְּהֵא נֶחְשֶׁבֶת לוֹ כְּאִלּוּ אֲמָרָהּ בְּעַצְמוֹ, כְּגוֹן בִּרְכוֹת הַשּׁוֹפָר וּבִרְכוֹת הַמְּגִלָּה, לֹא יֹאמַר, בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ, מִשּׁוּם דְּזֶה הֲוֵי הֶפְסֵק בְּאֶמְצַע הַבְּרָכָה (דָגוּל מֵרְבָבָה סִימָן קכד). וּלְעִנְיַן עֲנִיַּת אָמֵן אִם הוּא עוֹמֵד בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי לְהַפְסִיק, יְבֹאַר אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם לְקַמָּן בִּמְקוֹמוֹ (בְּסִימָן יד וּבְסִימָן טז).
If you are are reciting prayers where an interruption is forbidden, you should not say Baruch Hu Uvaruch Shemo. Similarly if you hear a berachah which you must hear to fulfill your obligation, so that it be considered as though you recited it yourself, as for instance the berachah over the Shofar, or the berachah over the Megillah, you should not say Baruch Hu Uvaruch Shemo because this constitutes an interruption in the middle of the berachah. (See Dagul Merevavah Chapter 124). The laws of answering Amein when you are reciting prayers where interruption is prohibited, will be explained, God willing, later in special chapters. (Chapter 14 and Chapter 16).
צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד שֶׁיֹּאמַר תֵּבַת אָמֵן כְּתִקּוּנוֹ, שֶׁלֹּא יַחֲטֹף הָאָלֶף וְלֹא יַבְלִיעַ הַנּוּ"ן. גַּם יִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא יַעֲנֶה אָמֵן קֹדֶם שֶׁסִּיֵּם הַמְבָרֵךְ כָּל הַבְּרָכָה, כִּי זֶהוּ אָמֵן חֲטוּפָה. וְגַם לֹא יְאַחֵר מִלַּעֲנוֹת אָמֵן שֶׁזֶּהוּ אָמֵן יְתוֹמָה, אֶלָּא תֵּכֶף כְּשֶׁמְּסַיֵּם הַמְּבָרֵךְ אֶת הַבְּרָכָה, יַעֲנֶה אָמֵן. וְלֹא יַגְבִּיהַּ קוֹלוֹ יוֹתֵר מִן הַמְבָרֵךְ, שֶׁנֶּאֱמַר, גַּדְּלוּ לַה' אִתִּי וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו (קכד).
You must be very careful to say the word Amein properly, and not say the Aleph hastily nor "swallow" the Nun. You also should be careful not to answer Amein before the one reciting the berachah has concluded the entire berachah, because this is termed a hasty Amein. You also should not delay the answering of Amein because this is an orphaned Amein. Rather, immediately upon the conclusion of the berachah, you should answer Amein. You should not raise your voice louder than the one who recites the berachah, as it is said: "Declare the greatness of Hashem with me and let us exalt His Name together."
אֵין עוֹנִים אָמֵן עַל בִּרְכַּת עַצְמוֹ (מִלְבַד בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן לְאַחַר בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם). וַאֲפִלּוּ מְסַיֵּם בְּרָכָה אַחַת בְּשָׁוֶה עִם הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר, לֹא יַעֲנֶה. אֲבָל אִם הוּא בֵרַךְ בְּרָכָה אַחַת וְהַשְּׁלִיחַ צִבּוּר בְּרָכָה אַחֶרֶת וְסִיְּמוּ בְשָׁוֶה, עוֹנֶה אָמֵן עַל בִּרְכַּת הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר. וְאִם סִיֵּם בִּרְכַּת יִשְׁתַּבַּח אוֹ בִרְכַּת שׁוֹמֵר עַמּוֹ יִשְֹרָאֵל לָעַד אוֹ בִרְכַּת יְהַלְלוּךָ שֶׁלְּאַחַר הַלֵּל בְּשָׁוֶה עִם הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר, עוֹנֶה גַם כֵּן אָמֵן (כֵּיוָן דְּהַרְבֵּה פוֹסְקִים סְבִירֵי לְהוּ דַּאֲפִלּוּ לְאַחַר עַצְמוֹ עוֹנֶה בְאֵלּוּ אָמֵן) (נ"א).
You must not answer Amein to your own berachah (except in the Birchas Hamazan, after the berachah to rebuild Jerusalem). Even if you conclude a berachah simultaneously with the chazzan you should not answer Amein. However, if you are reciting one berachah and the chazzan is reciting another berachah and you conclude the berachah simultaneously you should answer Amein to the berachah of the chazzan. If you concluded the berachah of Yishtabbach, or the berachah of Shomer Amo Yisroel La'ad, or the berachah Yehalleluchah, which concludes the Hallel prayer, together with the chazzan you should also answer Amein (Since according to numerous opinions even after your own berachah in these instances you may answer Amein).
A Living Library of Torah
Sefaria is home to 3,000 years of Jewish texts. We are a non-profit organization offering free access to texts, translations, and commentaries so that everyone can participate in the ongoing process of studying, interpreting, and creating Torah. Learn More ›Click: Your Gift. Your Impact.
Ariel your Representee, | אריאל הנציג שלך, נציג אפרים ויועץ (לא רב אלא יועץ ידידותי) של בית ישראל הבינלאומי בהר הבית ולכל עם ישראל. נולדתי בהולנד והפכתי בגיל מאוחר יותר לבעל תשובה: במקור, המונח התייחס ליהודי שעבר על ההלכה ביודעין או שלא ביודעין והשלים תהליך של התבוננות פנימית כדי "לחזור" לקיום המצוות המלא. של מצוות אלוהים. לקרוא |
Comments
Post a Comment