Sefaria Midrash Tanchuma Beha'alotcha Siman 1-2

 Sefaria Midrash Tanchuma Beha'alotcha

Midrash Tanchuma

Midrash

Midrash Tanchuma is a midrash on the five books of the Torah, structured as sermons on the opening verses of each paragraph in the Torah. Named for the talmudic sage Rabbi Tanchuma, who features prominently in the text, it is also referred to as “Tanchuma-Yelammedenu” because of the prevalence of legal passages that start with the words “yelamedenu rabeinu” (teach us, our Rabbi). The dating and composition history of the Tanchuma are matters of scholarly debate.

Composed: Talmudic Babylon/Italy/Israel (c.500 - c.800 CE)נוצר/נערך: בבל / איטליה / ישראל התלמודית (500 - 800 לספירה בקירוב)

Current Version

Midrash Tanchuma -- Torat Emet

Select Version

Read More

Source: toratemetfreeware.com

Digitization: Sefaria

License: Public Domain

Revision History

Buy in Print

Current Translation

Townsend 1989 translation of Midrash Tanhuma, S. Buber Recension, edited and supplemented by R. Francis Nataf

Select Translation

Read More

Source: primo.nli.org.il

Digitization: Sefaria

License: CC-BY

Revision History

Beha'alotcha, Siman 1

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר, דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן, בְּהַעֲלוֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ, מַהוּ לְהַדְלִיק בְּשֶׁמֶן שְׂרֵפָה בְּשַׁבָּת. כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, אֵין מַדְלִיקִין בְּשֶׁמֶן שְׂרֵפָה בְּיוֹם טוֹב. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, אֵין מַדְלִיקִין בָּעִטְרָן מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּׁבָּת. וַחֲכָמִים מַתִּירִין בְּכָל הַשְּׁמָנִים, בְּשֶׁמֶן שׂוּמְשֻׂמִּין, בְּשֶׁמֶן אֱגוֹזִים, בְּשֶׁמֶן צְנוֹנוֹת, בְּשֶׁמֶן דָּגִים, בְּשֶׁמֶן פַּקּוּעוֹת, בָּעִטְרָן וּבְנֵפְטְ. רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר, אֵין מַדְלִיקִין אֶלָּא בְּשֶׁמֶן זַיִת בִּלְבַד. עָמַד רַבִּי יְהוּדָה עַל רַגְלָיו וְאָמַר לֵיהּ לְרַבִּי טַרְפוֹן, מַה יַּעֲשׂוּ אַנְשֵׁי מַדַּי שֶׁאֵין לָהֶם אֶלָּא שֶׁמֶן אֱגוֹזִים, מַה יַּעֲשׂוּ אַנְשֵׁי אַלֶּכְּסַנְדְּרִיָא שֶׁאֵין לָהֶם אֶלָּא שֶׁמֶן צְנוֹנוֹת, וּמַה יַּעֲשׂוּ אַנְשֵׁי קַפּוּטְקִיָּא שֶׁאֵין לָהֶם לֹא זֶה וְלֹא זֶה. אָמַר לֵיהּ רַבִּי טַרְפוֹן, הֲרֵי מָצִינוּ שֶׁחִבֵּב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁמֶן זַיִת יוֹתֵר מִכָּל הַשְּׁמָנִים בְּנֵר וּבְהַדְלָקָה, שֶׁהֲרֵי שָׁנָה פָּרָשַׁת הַדְלָקַת הַנֵּר וְשִׁלֵּשׁ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת. וּמֵרֹב חִבָּתוֹ בָּחַר שֶׁמֶן זַיִת זַךְ כָּתִית לַמָּאוֹר (שמות כז, כ), לַמָּאוֹר וְלֹא לַמְּנָחוֹת. וּמוֹתַר מִן הַזַּיִת הָרִאשׁוֹן הָיָה לַמְּנָחוֹת הַנִּקְרָבוֹת. תֵּדַע, שֶׁהֲרֵי כָּל הַמְּנָחוֹת לֹא נֶאֱמַר בָּהֶן אֶלָּא, וְנָתַתָּ עָלֶיהָ שֶׁמֶן (ויקרא ב, טו). וּבְנֵר הַדְלָקָה כָּתַב, שֶׁמֶן זַיִת, וְלֹא שְׁאָר שְׁמָנִים, זַךְ כָּתִית לַמָּאוֹר. וְאָנוּ מוֹצְאִין בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת צִוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַנֵּרוֹת לְהַדְלִיקָן מִן שֶׁמֶן זַיִת זַךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְּחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זַךְ כָּתִית (שמות כז, כ). צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְּחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זַךְ כָּתִית לַמָּאוֹר וְגוֹ', עַל הַמְּנוֹרָה הַטְּהוֹרָה (ויקרא כד ב, ד). וְאַף כָּאן כְּתִיב: בְּהַעֲלוֹתְךָ אֶת הַנֵּרוֹת.

(Numb. 8:1–2:) “Then the Lord spoke unto Moses saying, ‘Speak unto Aaron and say unto him, “When you set up the lamps.”’” Let our master instruct us: Is it permissible to light the Sabbath [lamp] with oil for burning on a festival? Thus have our masters taught (in Shab. 2:2): One may not light with oil for burning on a festival. R. Ishmael says, “One may not light [it] with tar out of respect for the Sabbath.” But the sages permit all kinds of oil: Sesame oil, nut oil, radish oil, fish oil, colocynth oil, tar, or mineral oil. R. Tarfon says, “One may only make a light with olive oil alone.” R. Johanan ben Nuri rose to his feet and said, “What will the people of Babylon do, who have nothing but sesame oil? What will the people of Media do, who have nothing but nut oil? What will the people of Alexandria do, who have nothing but radish oil? And what will the people of Cappadocia do, who have neither the one nor the other but only mineral oil?” R. Tarfon said to them, “See we have found that the Holy One, blessed be He, loves olive oil in a lamp and in lighting more than all the other oils, as He repeated it and trebled it in several places. And from His great love [for it], He chose ‘clear oil of beaten olives for lighting’ (Exod. 27:20). ‘For lighting,’ but not for the offerings. And the rest of the olive was for the offerings that were sacrificed.” You know that [it is so]. See, with reference to all the [other] gifts it is only said of them (as in Lev. 2:15), “And you shall put oil upon it”; but with reference to the lighting of the lamp, it is written “oil of olives,” and not other oils, (in Exod. 27:20), “clear of beaten [olives] for lighting.” We find that in several places the Holy One, blessed be He, commanded about lighting the lamps with clear oil of beaten olives, and so it says (in Exod. 27:20) “And you shall command the Children of Israel to bring unto you clear oil of beaten olives.” So also it says (in Lev. 24:2, 4), “Command the Children of Israel to bring unto you clear oil of beaten olives for lighting.... Upon the unalloyed lampstand.” And here also it is written (in Numb. 8:2), “When you set up (literally, raise up) the lamps.”

Beha'alotcha, Siman 2

בְּהַעֲלוֹתְךָ אֶת הַנֵּרוֹת. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאדִּיר (ישעיה מב, כא). אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, לֹא בִּשְׁבִיל שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לְנֵרוֹת שֶׁל בָּשָׂר וָדָם הִזְהַרְתִּי עַל הַנֵּרוֹת, אֶלָּא כְּדֵי לְזַכּוֹתָם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, וּנְהוֹרָא עִמֵּהּ שְׁרֵא (דניאל ב, כב). וּכְתִיב: גַּם חֹשֶׁךְ לֹא יַחֲשִׁיךְ מִמֶּךָּ וְלַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר כַּחֲשֵׁכָה כָּאוֹרָה (תהלים קלט, יב). לְלַמֶּדְךָ, שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לַנֵּרוֹת שֶׁל בָּשָׂר וָדָם. תֵּדַע לְךָ, כְּשֶׁאָדָם בּוֹנֶה בַּיִת, עוֹשֶׂה לוֹ חַלּוֹנוֹת צָרוֹת מִבַּחוּץ וּרְחָבוֹת מִבִּפְנִים, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא הָאוֹר נִכְנַס מִבַּחוּץ וּמֵאִיר מִבִּפְנִים. וּשְׁלֹמֹה בָּנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְלֹא עָשָׂה כֵן, אֶלָּא עָשָׂה חַלּוֹנוֹת צָרוֹת מִבִּפְנִים וּרְחָבוֹת מִבַּחוּץ, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא הָאוֹר יוֹצֵא מִבִּפְנִים מִבֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּמֵאִיר לַחוּץ. שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר, וַיַּעַשׂ לַבַּיִת חַלּוֹנֵי שְׁקוּפִים אֲטוּמִים (מל״‎א ו, ד). לְהוֹדִיעֲךָ, שֶׁכֻּלּוֹ אוֹר וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְאוֹרָהּ. וְלָמָּה צִוָּה אֶתְכֶם. כְּדֵי לְזַכּוֹת אֶתְכֶם. לְכָךְ נֶאֱמַר: בְּהַעֲלוֹתְךָ אֶת הַנֵּרוֹת. הֱוֵי, ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאדִּיר. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, הֱווּ זְהִירִין לְהַדְלִיק אֶת הַנֵּרוֹת לִשְׁמִי, וַאֲנִי מֵאִיר לָכֶם אוֹרָה גְּדוֹלָה לֶעָתִיד לָבֹא. לְכָךְ נֶאֱמַר: קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אֹרֵךְ וְגוֹ' (ישעיה ס, א). וּכְתִיב: וְהָלְכוּ גּוֹיִם לְאוֹרֵךְ, וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ (שם פסוק ג).

(Numb. 8:2:) “When you set up the lamps.” This text is related (to Is. 42:21), “The Lord was delighted because of His [servant's] righteousness to magnify and glorify Torah.” The Holy One, blessed be He, said to Moses, It was not because I need your light that I am telling you to light a lamp. Rather [I am doing so] in order to have you acquire merit (by fulfilling a commandment).” It is likewise written, (in Dan. 2:22), “and the light dwells within Him”; and [similarly] it says (in Ps. 139:12), “Even darkness is not dark to You; for night shines as the day, and darkness becomes like the light.” [Scripture says these things] to inform you that He does not need the lamps of flesh and blood. You yourself know [this truth]. When a person builds a house and makes windows within [his house], he makes windows narrow on the outside and broad on the inside, so that the light will enter from the outside and shine on the inside. But when Solomon built the Temple, he did not make the windows like that. Rather they were narrow on the inside and broad on the outside so that the light would go out from the Temple and shine outside. It is so stated (in I Kings 6:4), “And for the house he made windows broad and narrow.” [This text] is to inform you that He is all light and that He has no need for its light. So why did He command you [to set up the lamps]? In order to have you acquire merit (by fulfilling a commandment). It is therefore stated (in Numb. 8:2), “When you set up the lamps.” Ergo (in Is. 42:21), “The Lord was delighted because of His [servant's] righteousness.” The Holy One, blessed be He, said to Israel, “Be careful to light lamps for My sake, and I will shine a great light for you in the future to come.” It is so stated (in Is. 60:3), “And nations shall walk by your light, even kings by the brightness of your rising.”

A Living Library of Torah

Sefaria is home to 3,000 years of Jewish texts. We are a non-profit organization offering free access to texts, translations, and commentaries so that everyone can participate in the ongoing process of studying, interpreting, and creating Torah. Learn More ›

Click: Your Gift. Your Impact.

***

It is my Prayer and hope that Beit Yisrael International (Ephraim) shall find the right, relation with The Re-established Jewish Sanhedrin……    That Beit Yisrael International (Ephraim) may become as an organization the forerunners of The Righteous of the nations who like to become united with the Jews (Yehuda). As is the teaching of Isa 11:9 – 16 They do no evil nor destroy in all My set-apart mountain, for the earth shall be filled with the knowledge of Adonai as the waters cover the sea. Rashi: knowledge of the Lord: [lit.] to know the Lord. 10 And on that day, there shall be a Root of Yishai, standing as a banner to the people. Unto Him the nations shall seek, and His rest shall be esteem. Rashi: as a banner for peoples: that peoples should raise a banner to gather to him. 11 And it shall be in that day that Adonai sets His hand again a second time to recover the remnant of His people who are left, from Ashshur and from Mitsrayim, from Pathros and from Kush, from Ěylam and from Shin‛ar, from Ḥamath and from the islands of the sea. Rashi: a second time: Just as he acquired them from Egypt, when their redemption was absolute, without subjugation, but the redemption preceding the building of the Second Temple is not counted, since they were subjugated to Cyrus. and from the islands of the sea: the islands of the Kittim, the Romans, the descendants of Esau. 12 And He shall raise a banner for the nations, and gather the outcasts of Yisra’ěl, and assemble the dispersed of Yehuḏa from the four corners of the earth. Rashi And he shall raise a banner: Perka, perche in O.F. [i.e., the verse is literally referring to the pole upon which the banner is attached.] And it shall be for a sign to gather to him and to bring the exiles of Israel to Him as a present. 13 And the envy of Ephrayim shall turn aside, and the adversaries of Yehuḏa be cut off. Ephrayim shall not envy Yehuḏa, and Yehuḏa not trouble Ephrayim. Rashi: Ephraim shall not envy Judah: The Messiah, the son of David, and the Messiah, the son of Joseph, shall not envy each other. 14 But they shall fly down upon the shoulder of the Philistines toward the west; together they plunder the people of the east, their hand stretching forth on Eḏom and Mo’aḇ, and the children of Ammon shall be subject to them. Rashi: And they shall fly of one accord against the Philistines in the west: Heb. בְכָתֵף. Israel will fly and run of one accord against the Philistines who are in the west of Eretz Israel and conquer their land. [כָּתֵף, lit. a shoulder, is used in this case to denote unity. The word שֶׁכֶם, also lit. a shoulder, is used in a similar sense.] Comp. (Hoshea 6:9) “They murder on the way in unison (שֶׁכְמָה) ”; (Zeph. 3:9) “One accord (שְׁכֶם אֶחָד).” And so did Jonathan rendered it: And they shall join in one accord to smite the Philistines who are in the west. and the children of Ammon shall obey them: As the Targum states: Will hearken to them. They will accept their commandments over them. 15 And Adonai shall put under the ban the tongue of the Sea of Mitsrayim, and He shall wave His hand over the River with the might of His Spirit, and shall strike it in the seven streams, and shall cause men to tread it in sandals. Rashi: And… shall dry up: [lit. shall cut off] to dry it, so that the exiles of Israel will pass through it from Egypt. over the river: The Euphrates River, for the exiles from Assyria to cross. with the strength of His wind: Heb. בַּעְיָם. This is hapax legomenon in Scripture, and according to the context it can be interpreted as “with the strength of His wind.” into seven streams: into seven segments, for the aforementioned seven exiles: from Assyria and from Egypt, etc. Those from the islands of the sea are not from that side. and He shall lead: the exiles within it. with shoes: on dry land. 16 And there shall be a highway for the remnant of His people, those left from Ashshur, as it was for Yisra’ěl in the day when he came up from the land of Mitsrayim. Rashi: And there shall be a highway: in the midst of the water for the remnant of His people.

זוהי תפילתי ותקוותי שבית ישראל הבינלאומי (אפרים) ימצא את הקשר הנכון עם הסנהדרין היהודית שהוקמה מחדש... שבית ישראל הבינלאומי (אפרים) יהפוך כארגון למבשרי חסידי האומות שאוהבים להתאחד עם היהודים (יהודה). כמו ההוראה של ט לֹֽא־יָרֵ֥עוּ וְלֹֽא־יַשְׁחִ֖יתוּ בְּכָל־הַ֣ר קָדְשִׁ֑י כִּֽי־מָֽלְאָ֣ה הָאָ֗רֶץ דֵּעָה֙ אֶת־יְהֹוָ֔ה כַּמַּ֖יִם לַיָּ֥ם מְכַסִּֽים: רש"י דעה את ה': לדעת את ה': י וְהָיָה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא שֹׁ֣רֶשׁ יִשַׁ֗י אֲשֶׁ֚ר עֹמֵד֙ לְנֵ֣ס עַמִּ֔ים אֵלָ֖יו גּוֹיִ֣ם יִדְרֹ֑שׁוּ וְהָֽיְתָ֥ה מְנֻחָת֖וֹ כָּבֽוֹד: רש"י לנס עמים: להיות עמים מרימים נס להקבץ אליו: יא וְהָיָ֣ה | בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יוֹסִ֨יף אֲדֹנָ֚י | שֵׁנִית֙ יָד֔וֹ לִקְנ֖וֹת אֶת־שְׁאָ֣ר עַמּ֑וֹ אֲשֶׁ֣ר יִשָּׁאֵר֩ מֵֽאַשּׁ֨וּר וּמִמִּצְרַ֜יִם וּמִפַּתְר֣וֹס וּמִכּ֗וּשׁ וּמֵֽעֵילָ֚ם וּמִשִּׁנְעָר֙ וּמֵ֣חֲמָ֔ת וּמֵֽאִיֵּ֖י הַיָּֽם: רש"י שנית: כמו שקנאם ממצרים שהיתה גאולתם ברורה מאין שיעבוד אבל גאולת בית שני אינה מן המניין שהרי משועבדים היו לכורש: ומאיי הים: הן איי כתים יונים: יב וְנָשָֹ֤א נֵס֙ לַגּוֹיִ֔ם וְאָסַ֖ף נִדְחֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּנְפֻצ֚וֹת יְהוּדָה֙ יְקַבֵּ֔ץ מֵֽאַרְבַּ֖ע כַּנְפ֥וֹת הָאָֽרֶץ: רש"י שא נס: פירקא בלע"ז והיה לאות לקבוץ אליו ולהביא את גליות ישראל מנחה לו: יג וְסָ֙רָה֙ קִנְאַ֣ת אֶפְרַ֔יִם וְצֹֽרְרֵ֥י יְהוּדָ֖ה יִכָּרֵ֑תוּ אֶפְרַ֙יִם֙ לֹֽא־יְקַנֵּ֣א אֶת־יְהוּדָ֔ה וִֽיהוּדָ֖ה לֹֽא־יָצֹ֥ר אֶת־אֶפְרָֽיִם: רש"י אפרים לא יקנא את יהודה: משיח בן יוסף ומשיח בן דוד לא יקנאו זה בזה: יד וְעָפ֨וּ בְכָתֵ֚ף פְּלִשְׁתִּים֙ יָ֔מָּה יַחְדָּ֖ו יָבֹ֣זּוּ אֶת־בְּנֵי־קֶ֑דֶם אֱד֚וֹם וּמוֹאָב֙ מִשְׁל֣וֹחַ יָדָ֔ם וּבְנֵ֥י עַמּ֖וֹן מִשְׁמַעְתָּֽם: רש"י ועפו בכתף פלשתים ימה: יעופו וירוצו ישראל שכם אחד על הפלשתים אשר הם במערבה של ארץ ישראל ויכבש את ארצם כמו דרך ירצחו שכמה (הושע ו׳:ט׳) שכם אחד (צפניה ג) וכן ת"י ויתחברון כתף חד למימחי פלישתאי די במערבא: ובני עמון משמעתם: כתרגומו ישתמעון להון, מקבלין מצותם עליהם: טו וְהֶֽחֱרִ֣ים יְהֹוָ֗ה אֵת לְשׁ֣וֹן יָם־מִצְרַ֔יִם וְהֵנִ֥יף יָד֛וֹ עַל־הַנָּהָ֖ר בַּעְיָ֣ם רוּח֑וֹ וְהִכָּ֙הוּ֙ לְשִׁבְעָ֣ה נְחָלִ֔ים וְהִדְרִ֖יךְ בַּנְּעָלִֽים: רש"י והחרים: ליבשו כדי שיעברו בו גליות ישראל ממצרים: על הנהר: נהר פרת לעבור בו גליות אשור: בעים רוחו: אין לו דמיון במקרא ולפי הענין יפתר בחוזק רוחו: לשבעה נחלים: לשבע גזרים לעבור בו שבע גליות האמורות למעלה מאשור וממצרים וגו', ומאיי הים אינו מאותו צד: והדריך: בתוכו את הגליות: בנעלים: ביבשה: טז וְהָֽיְתָ֣ה מְסִלָּ֔ה לִשְׁאָ֣ר עַמּ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יִשָּׁאֵ֖ר מֵֽאַשּׁ֑וּר כַּֽאֲשֶׁ֚ר הָֽיְתָה֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל בְּי֥וֹם עֲלֹת֖וֹ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:  רש"י והיתה מסילה: בתוך המים לשאר עמו:

Ariel your Representee,  Representee of Ephraim and adviser (not a rabbi but friendly adviser) for Bet Yisrael international on the Har HaBayit and to all the Israeli people. I am born in Holland and became on a later age a Ba’al Teshuva: Originally, the term referred to a Jew who transgressed the halacha (Jewish law) knowingly or unknowingly and completed a process of introspection to "return" to the full observance of Elohim's mitzvot. Read my story.

אריאל הנציג שלך, נציג אפרים ויועץ (לא רב אלא יועץ ידידותי) של בית ישראל הבינלאומי בהר הבית ולכל עם ישראל. נולדתי בהולנד והפכתי בגיל מאוחר יותר לבעל תשובה: במקור, המונח התייחס ליהודי שעבר על ההלכה ביודעין או שלא ביודעין והשלים תהליך של התבוננות פנימית כדי "לחזור" לקיום המצוות המלא. של מצוות אלוהים. לקרוא