Sefaria Jerusalem Talmud Sheviit 3:6 - 7 Heinrich W. Guggenheimer, 1999-2015

 Sefaria Jerusalem Talmud Sheviit  3:6 - 7 Heinrich W. Guggenheimer, 1999-2015

Jerusalem Talmud Sheviit

Talmud

Sheviit (“Seventh”) is a tractate in Seder Zeraim (“Order of Seeds”). It discusses the biblically-mandated seventh year of the agricultural cycle, known as the Shemitah year, when working the land is prohibited, produce that grows on the land takes on a sacred status, and debts are forgiven. The tractate’s ten chapters address details such as types of prohibited agricultural practices, timelines of prohibitions, and the places in which Shemitah applies.

Composed: Talmudic Israel (c.375 - c.425 CE)נוצר/נערך: ישראל התלמודית (375 - 425 לספירה בקירוב)

Current Version

The Jerusalem Talmud, edition by Heinrich W. Guggenheimer. Berlin, De Gruyter, 1999-2015

Select Version

Read More

Source: nli.org.il

Digitization: Sefaria

License: CC-BY

Revision History

Buy in Print

Current Translation

The Jerusalem Talmud, translation and commentary by Heinrich W. Guggenheimer. Berlin, De Gruyter, 1999-2015

Select Translation

Read More

Source: nli.org.il

Digitization: Sefaria

License: CC-BY

Revision History

3:6

משנה: אֵין בּוֹנִין מַדְרֵיגוֹת עַל פִּי גֵּאָיוֹת עֶרֶב שְׁבִיעִית מִשְּׁפָּֽסְקוּ גְשָׁמִים מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְתַקְּנוֹ לַשְּׁבִיעִית. אֲבָל בּוֹנֶה הוּא בַּשְּׁבִיעִית מִשְּׁפָּֽסְקוּ גְשָׁמִים מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַתְקִינָן לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית. וְלֹא יִסְמוֹךְ בֶּעָפָר אֲבָל עוֹשֵׂהוּ חַייִץ. כָּל־אֶבֶן שֶׁהוּא יָכוֹל לִפְשׁוֹט אֶת יָדָיו וְלִיטְּלָהּ הֲרֵי זוּ תִינָּטֵל.

MISHNAH: One does not build steps out of ravines before the Sabbatical year after the rains stopped because that is preparation for the Sabbatical. But he may build during the Sabbatical year after the rains stopped because that is preparation for the year after the Sabbatical. One should not fill with earth but he may use it for a divider. Any stone may be taken if he can stretch out his hand and take it.

הלכה: רִבִּי קְרִיסְפָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. חֲנַנְיָה בֶּן גַּמְלִיאֵל בְּאִיסּוּר שְׁנֵי פְרָקִים הִיא מַתְנִיתָא. תַּנֵּי רִבִּי יוּדָה וְרִבִּי נְחֶמְיָה אוֹסְרִין. לֹא בְּאִיסּוּר שְׁנֵי פְרָקִים וָכָא בְּאִיסּוּר שְׁנֵי פְרָקִים. רִבִּי שַׁמַּאי בָּעֵי אִם בְּאִיסּוּר שְׁנֵי פְרָקִים כְּהָדָא תַּנִינָן לַחֲרוֹשׁ מוּתָּר וְלִבְנוֹת אָסוּר. אֶלָּא בְּהֵיתֵר שְׁנֵי פְרָקִים. אִם בְּהֵיתֵר שְׁנֵי פְרָקִים כְּהָדָא תַנִּינָן אֲבָל בּוֹנֶה הוּא בַּשְּׁבִיעִית מִשְּׁפָּֽסְקוּ גְשָׁמִים מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַתְקִינָן לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית. אָמַר רִבִּי מָנָא יֵאוּת. אָמַר רִבִּי שַׁמַּאי הָדָא קַדְמִיתָא לַחֲרוֹשׁ מוּתָּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַתְקִינָן לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית. לִבְנוֹת אָסוּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַתְקִינָן לַשְּׁבִיעִית. מַתְנִיתָא לֹא אָמַר כֵּן אֶלָּא אֲבָל בּוֹנֶה הוּא בַּשְּׁבִיעִית מִשְּׁפָּֽסְקוּ גְשָׁמִים מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַתְקִינָן לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית.

HALAKHAH: Rebbi Crispus in the name of Rebbi Joḥanan, Ḥananiah ben Gamliel: The Mishnah refers to the prohibition of the two terms. It was stated: “Rebbi Jehudah and Rebbi Neḥemiah forbid it.” Does this not refer to the prohibition of the two terms, so here also about the prohibition of the two terms. Rebbi Shammai inquired: If this is about the prohibition of the two terms, did we state that one is permitted to plough but forbidden to build? So it must refer to the permission of the two terms. If it refers to the permission of the two terms, we have stated: “But he may build during the Sabbatical year after the rains stopped because that is preparation for the year after the Sabbatical.” Rebbi Mana said, is Rebbi Shammai correct? In the first case, one is permitted to plough because that prepares for the year after the Sabbatical. It is forbidden to build since that prepares for the Sabbatical. The Mishnah does not say so, “but he may build during the Sabbatical year after the rains stopped because that is preparation for the year after the Sabbatical.”

לֹא יִסְכֹּךְ בֶּעָפָר אֲבָל עוֹשֵׂהוּ חַייִץ. מַהוּ חַייִץ. חָייַץ לֵיהּ כְּמַה דְתֵימַר וְהוּא בוֹנֶה חַייִץ.

“He should not cover it with earth but he may use it for a divider.” What is a divider? It divides, as it is said (Ez. 13:10): “He is building a dividing wall.”

3:7

משנה: אַבְנֵי כֶתֶף בָּאוֹת מִכָּל־מָקוֹם. וְהַקִּיבְּלָן מֵבִיאָן מִכָּל־מָקוֹם. וְאֵילּוּ הֵן אַבְנֵי כֶתֶף כָּל־שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לִינָּטֵל בְּאַחַת יַד דִבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אַבְנֵי כֶתֶף כִּשְׁמָן כָּל־שֶׁהֵן נִיטָּלוֹת שָׁלֹשׁ אוֹ שְׁתַּיִם עַל הַכֶּתֶף. הַבּוֹנֶה גֶדֶר בֵּינוֹ וּבֵין רְשׁוּת הָרַבִּים מוּתָּר לְהַעֲמִיק עַד הַסֶּלַע. מַה יַעֲשֶׂה בֶּעָפָר צוֹבְרוֹ בִרְשׁוּת הָרַבִּים וּמַתְקִינוֹ דִּבְרֵי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר כְּדֶרֶךְ שֶׁאֵין מְקַלְקְלִין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים כָךְ לֹא יְתַקֵּן. מַה יַעֲשֶׂה בֶּעָפָר צוֹבְרוֹ בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ כְדֶרֶךְ הַמְּזַבְּלִין וְכֵן הַחוֹפֵר בּוֹר וְשִׁיחַ וּמְעָרָה.

MISHNAH: Shoulder stones come from anywhere. The contractor may bring them from anywhere. These are shoulder stones: Any which cannot be taken up with one hand, the words of Rebbi Meïr. Rebbi Yose says shoulder stones are what their name indicates; all that can be carried on the shoulder by three’s or two’s.
Somebody building a fence between his property and the public domain may dig down to the bedrock. What should he do with the soil? He makes heaps in the public domain and then uses it to improve [the public domain], the words of Rebbi Joshua. Rebbi Aqiba says, just as one may not damage the public domain, so one may not improve it. What should he do with the soil? He makes heaps on his own property in the way of those who manure. The same rule applies to somebody digging a cistern, a ditch, or a cave.

הלכה: אַבְנֵי כֶתֶף בָּאוֹת מִכָּל־מָקוֹם אֲפִילוּ מִתּוֹךְ שֶׁלּוֹ וְהַקּוֹבְּלָן מֵבִיא מִכָּל־מָקוֹם אֲפִילוּ פָּחוֹת מֵאַבְנֵי כֶתֶף.

HALAKHAH: “Shoulder stones come from anywhere,” even from his own [property] and “the contractor may bring from anywhere,” even smaller than shoulder stones.

רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בֵּינוֹ לְבֵין רְשׁוּת הָרַבִּים. הָא בֵינוֹ לְבֵין חֲבֵירוֹ אָסוּר בַּשְּׁבִיעִית. אֲבָל בְּמוֹעֵד אֲפִילוּ בֵּינוֹ לְבֵין רְשׁוּת הָרַבִּים אָסוּר. בְּפִירְצָה שֶׁהִיא סָגָה אֶת הֶעָפָר אֲבָל בְּפִירְצָה שֶׁאֵינָהּ סָגָה אֶת הֶעָפָר מוּתָּר לְגוֹדְרָהּ בַּשְּׁבִיעִית. וְתַנֵּי כֵן כָּל־פִּירְצָה שֶׁהִיא סָגָה בֶּעָפָר אָסוּר לְגוֹדְרָהּ בַּשְּׁבִיעִית. וְשֶׁאֵינָהּ סָגָה אֶת הֶעָפָר מוּתָּר לְגוֹדְרָהּ בַּשְּׁבִיעִית. וְשֶׁאֵינָהּ מַכְשֶׁלֶת אֶת הָרַבִּים אֲבָל אִם הָֽיְתָה מַכְשֶׁלֶת אֶת הָרַבִּים אַף עַל פִּי שֶׁהִיא סָגָה אֶת הֶעָפָר מוּתָּר לְגוֹדְרָהּ בַּשְּׁבִיעִית.

Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Joḥanan: They stated only “between his property and the public domain”; hence, between his own and his neighbor’s properties [building] is forbidden in the Sabbatical year. But on the intermediate days of a holiday, even between his property and the public domain it is forbidden. About a breach that fences soil; but a breach that does not fence soil may be repaired in the Sabbatical year. We have stated so: “Any breach that fences soil one is forbidden to repair in the Sabbatical year; any breach that does not fence soil one may repair in the Sabbatical year.” That is, if it does not endanger the public, but if it endangers the public one may repair even if it does fence soil.

כְּתִיב וְשָׂם דֶּרֶךְ אַרְאֶנּוּ בְּיֶשַׁע אֱלֹהִים. שַׁנְייָא הִיא הָכָא שֶׁהוּא תִיקּוּן וְסוֹפוֹ קִילְקוּל. דְּאָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ שָׁאוּל לֹא זָכָה לַמְּלוּכָה אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁהָיָה זְקֵינוֹ מַדְלִיק נֵר לָרַבִּים נִקְרָא שְׁמוֹ נֵר. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר וְנֵר הוֹלִיד אֶת קִישׁ. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר קִישׁ בֶּן אֲבִיאֵל. וַהֲלֹא אֲבִיאֵל הָיָה שְׁמוֹ אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁהָיָה זְקֵינוֹ מַדְלִיק נֵר לָרַבִּים נִקְרָא שְׁמוֹ נֵר.

It is written (Ps. 50:23): “To him who makes a road I shall show the help of God.” There is a difference here, because this is an improvement which becomes a defect. Since Rebbi Simeon ben Laqish said, Saul merited the kingship only because his grandfather lit lights for the public; for that he was called “Ner”. One verse (1Chr. 8:33) says “Ner begot Qish.” Another verse (1S. 9:1) says “Qish the son of Abi’el.” Was not his name Abi’el? But his name became Ner because his grandfather lit lights for the public.

רִבִּי אָבוּן בָּעֵי עַד שֶׁלֹֹּא פָּֽסְקוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה מַהוּ לִצְבּוֹר עָפָר בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ כְדֶרֶךְ הַמְּזַבְּלִין.

Rebbi Abun asked: Before the agricultural workers stop, may one make heaps on his own property in the way of those who spread manure?

A Living Library of Torah

Sefaria is home to 3,000 years of Jewish texts. We are a non-profit organization offering free access to texts, translations, and commentaries so that everyone can participate in the ongoing process of studying, interpreting, and creating Torah. Learn More ›

Click: Your Gift. Your Impact.

***

It is my Prayer and hope that Beit Yisrael International (Ephraim) shall find the right, relation with The Re-established Jewish Sanhedrin……    That Beit Yisrael International (Ephraim) may become as an organization the forerunners of The Righteous of the nations who like to become united with the Jews (Yehuda). As is the teaching of Isa 11:9 – 16 They do no evil nor destroy in all My set-apart mountain, for the earth shall be filled with the knowledge of Adonai as the waters cover the sea. Rashi: knowledge of the Lord: [lit.] to know the Lord. 10 And on that day, there shall be a Root of Yishai, standing as a banner to the people. Unto Him the nations shall seek, and His rest shall be esteem. Rashi: as a banner for peoples: that peoples should raise a banner to gather to him. 11 And it shall be in that day that Adonai sets His hand again a second time to recover the remnant of His people who are left, from Ashshur and from Mitsrayim, from Pathros and from Kush, from Ěylam and from Shin‛ar, from Ḥamath and from the islands of the sea. Rashi: a second time: Just as he acquired them from Egypt, when their redemption was absolute, without subjugation, but the redemption preceding the building of the Second Temple is not counted, since they were subjugated to Cyrus. and from the islands of the sea: the islands of the Kittim, the Romans, the descendants of Esau. 12 And He shall raise a banner for the nations, and gather the outcasts of Yisra’ěl, and assemble the dispersed of Yehuḏa from the four corners of the earth. Rashi And he shall raise a banner: Perka, perche in O.F. [i.e., the verse is literally referring to the pole upon which the banner is attached.] And it shall be for a sign to gather to him and to bring the exiles of Israel to Him as a present. 13 And the envy of Ephrayim shall turn aside, and the adversaries of Yehuḏa be cut off. Ephrayim shall not envy Yehuḏa, and Yehuḏa not trouble Ephrayim. Rashi: Ephraim shall not envy Judah: The Messiah, the son of David, and the Messiah, the son of Joseph, shall not envy each other. 14 But they shall fly down upon the shoulder of the Philistines toward the west; together they plunder the people of the east, their hand stretching forth on Eḏom and Mo’aḇ, and the children of Ammon shall be subject to them. Rashi: And they shall fly of one accord against the Philistines in the west: Heb. בְכָתֵף. Israel will fly and run of one accord against the Philistines who are in the west of Eretz Israel and conquer their land. [כָּתֵף, lit. a shoulder, is used in this case to denote unity. The word שֶׁכֶם, also lit. a shoulder, is used in a similar sense.] Comp. (Hoshea 6:9) “They murder on the way in unison (שֶׁכְמָה) ”; (Zeph. 3:9) “One accord (שְׁכֶם אֶחָד).” And so did Jonathan rendered it: And they shall join in one accord to smite the Philistines who are in the west. and the children of Ammon shall obey them: As the Targum states: Will hearken to them. They will accept their commandments over them. 15 And Adonai shall put under the ban the tongue of the Sea of Mitsrayim, and He shall wave His hand over the River with the might of His Spirit, and shall strike it in the seven streams, and shall cause men to tread it in sandals. Rashi: And… shall dry up: [lit. shall cut off] to dry it, so that the exiles of Israel will pass through it from Egypt. over the river: The Euphrates River, for the exiles from Assyria to cross. with the strength of His wind: Heb. בַּעְיָם. This is hapax legomenon in Scripture, and according to the context it can be interpreted as “with the strength of His wind.” into seven streams: into seven segments, for the aforementioned seven exiles: from Assyria and from Egypt, etc. Those from the islands of the sea are not from that side. and He shall lead: the exiles within it. with shoes: on dry land. 16 And there shall be a highway for the remnant of His people, those left from Ashshur, as it was for Yisra’ěl in the day when he came up from the land of Mitsrayim. Rashi: And there shall be a highway: in the midst of the water for the remnant of His people.

זוהי תפילתי ותקוותי שבית ישראל הבינלאומי (אפרים) ימצא את הקשר הנכון עם הסנהדרין היהודית שהוקמה מחדש... שבית ישראל הבינלאומי (אפרים) יהפוך כארגון למבשרי חסידי האומות שאוהבים להתאחד עם היהודים (יהודה). כמו ההוראה של ט לֹֽא־יָרֵ֥עוּ וְלֹֽא־יַשְׁחִ֖יתוּ בְּכָל־הַ֣ר קָדְשִׁ֑י כִּֽי־מָֽלְאָ֣ה הָאָ֗רֶץ דֵּעָה֙ אֶת־יְהֹוָ֔ה כַּמַּ֖יִם לַיָּ֥ם מְכַסִּֽים: רש"י דעה את ה': לדעת את ה': י וְהָיָה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא שֹׁ֣רֶשׁ יִשַׁ֗י אֲשֶׁ֚ר עֹמֵד֙ לְנֵ֣ס עַמִּ֔ים אֵלָ֖יו גּוֹיִ֣ם יִדְרֹ֑שׁוּ וְהָֽיְתָ֥ה מְנֻחָת֖וֹ כָּבֽוֹד: רש"י לנס עמים: להיות עמים מרימים נס להקבץ אליו: יא וְהָיָ֣ה | בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יוֹסִ֨יף אֲדֹנָ֚י | שֵׁנִית֙ יָד֔וֹ לִקְנ֖וֹת אֶת־שְׁאָ֣ר עַמּ֑וֹ אֲשֶׁ֣ר יִשָּׁאֵר֩ מֵֽאַשּׁ֨וּר וּמִמִּצְרַ֜יִם וּמִפַּתְר֣וֹס וּמִכּ֗וּשׁ וּמֵֽעֵילָ֚ם וּמִשִּׁנְעָר֙ וּמֵ֣חֲמָ֔ת וּמֵֽאִיֵּ֖י הַיָּֽם: רש"י שנית: כמו שקנאם ממצרים שהיתה גאולתם ברורה מאין שיעבוד אבל גאולת בית שני אינה מן המניין שהרי משועבדים היו לכורש: ומאיי הים: הן איי כתים יונים: יב וְנָשָֹ֤א נֵס֙ לַגּוֹיִ֔ם וְאָסַ֖ף נִדְחֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּנְפֻצ֚וֹת יְהוּדָה֙ יְקַבֵּ֔ץ מֵֽאַרְבַּ֖ע כַּנְפ֥וֹת הָאָֽרֶץ: רש"י שא נס: פירקא בלע"ז והיה לאות לקבוץ אליו ולהביא את גליות ישראל מנחה לו: יג וְסָ֙רָה֙ קִנְאַ֣ת אֶפְרַ֔יִם וְצֹֽרְרֵ֥י יְהוּדָ֖ה יִכָּרֵ֑תוּ אֶפְרַ֙יִם֙ לֹֽא־יְקַנֵּ֣א אֶת־יְהוּדָ֔ה וִֽיהוּדָ֖ה לֹֽא־יָצֹ֥ר אֶת־אֶפְרָֽיִם: רש"י אפרים לא יקנא את יהודה: משיח בן יוסף ומשיח בן דוד לא יקנאו זה בזה: יד וְעָפ֨וּ בְכָתֵ֚ף פְּלִשְׁתִּים֙ יָ֔מָּה יַחְדָּ֖ו יָבֹ֣זּוּ אֶת־בְּנֵי־קֶ֑דֶם אֱד֚וֹם וּמוֹאָב֙ מִשְׁל֣וֹחַ יָדָ֔ם וּבְנֵ֥י עַמּ֖וֹן מִשְׁמַעְתָּֽם: רש"י ועפו בכתף פלשתים ימה: יעופו וירוצו ישראל שכם אחד על הפלשתים אשר הם במערבה של ארץ ישראל ויכבש את ארצם כמו דרך ירצחו שכמה (הושע ו׳:ט׳) שכם אחד (צפניה ג) וכן ת"י ויתחברון כתף חד למימחי פלישתאי די במערבא: ובני עמון משמעתם: כתרגומו ישתמעון להון, מקבלין מצותם עליהם: טו וְהֶֽחֱרִ֣ים יְהֹוָ֗ה אֵת לְשׁ֣וֹן יָם־מִצְרַ֔יִם וְהֵנִ֥יף יָד֛וֹ עַל־הַנָּהָ֖ר בַּעְיָ֣ם רוּח֑וֹ וְהִכָּ֙הוּ֙ לְשִׁבְעָ֣ה נְחָלִ֔ים וְהִדְרִ֖יךְ בַּנְּעָלִֽים: רש"י והחרים: ליבשו כדי שיעברו בו גליות ישראל ממצרים: על הנהר: נהר פרת לעבור בו גליות אשור: בעים רוחו: אין לו דמיון במקרא ולפי הענין יפתר בחוזק רוחו: לשבעה נחלים: לשבע גזרים לעבור בו שבע גליות האמורות למעלה מאשור וממצרים וגו', ומאיי הים אינו מאותו צד: והדריך: בתוכו את הגליות: בנעלים: ביבשה: טז וְהָֽיְתָ֣ה מְסִלָּ֔ה לִשְׁאָ֣ר עַמּ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יִשָּׁאֵ֖ר מֵֽאַשּׁ֑וּר כַּֽאֲשֶׁ֚ר הָֽיְתָה֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל בְּי֥וֹם עֲלֹת֖וֹ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:  רש"י והיתה מסילה: בתוך המים לשאר עמו:

Ariel your Representee,  Representee of Ephraim and adviser (not a rabbi but friendly adviser) for Bet Yisrael international on the Har HaBayit and to all the Israeli people. I am born in Holland and became on a later age a Ba’al Teshuva: Originally, the term referred to a Jew who transgressed the halacha (Jewish law) knowingly or unknowingly and completed a process of introspection to "return" to the full observance of Elohim's mitzvot. Read my story.

אריאל הנציג שלך, נציג אפרים ויועץ (לא רב אלא יועץ ידידותי) של בית ישראל הבינלאומי בהר הבית ולכל עם ישראל. נולדתי בהולנד והפכתי בגיל מאוחר יותר לבעל תשובה: במקור, המונח התייחס ליהודי שעבר על ההלכה ביודעין או שלא ביודעין והשלים תהליך של התבוננות פנימית כדי "לחזור" לקיום המצוות המלא. של מצוות אלוהים. לקרוא