Sefaria Jerusalem Talmud Sheviit 4:3 Heinrich W. Guggenheimer, 1999-2015
Sefaria Jerusalem Talmud Sheviit 4:3 Heinrich W. Guggenheimer, 1999-2015
About This Text
Jerusalem Talmud Sheviit
Talmud
Sheviit (“Seventh”) is a tractate in Seder Zeraim (“Order of Seeds”). It discusses the biblically-mandated seventh year of the agricultural cycle, known as the Shemitah year, when working the land is prohibited, produce that grows on the land takes on a sacred status, and debts are forgiven. The tractate’s ten chapters address details such as types of prohibited agricultural practices, timelines of prohibitions, and the places in which Shemitah applies.
Composed: Talmudic Israel (c.375 - c.425 CE)נוצר/נערך: ישראל התלמודית (375 - 425 לספירה בקירוב)
Current Version
Current Translation
Source: nli.org.il
Digitization: Sefaria
License: CC-BY
4:3
משנה: חוֹכְרִים נִירִין מִן הַגּוֹיִם בַּשְּׁבִיעִית אֲבָל לֹא מִיִּשְׂרָאֵל. וּמְחַזְּקִין יְדֵי גּוֹיִם בַּשְּׁבִיעִית. אֲבָל לֹא עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל. וְשׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹמָן מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם.
MISHNAH: One rents ploughed fields from Gentiles in the Sabbatical year but not from Jews. One encourages Gentiles in the Sabbatical year but not Jews. One greets them for communal peace.
הלכה: חוֹכְרִין נִירִין כו׳. רִבִּי חִייָה רִבִּי אִימִּי חַד אָמַר חֲרוֹש בָּהּ טָבוּת וַאֲנָא נֵיסַב לָהּ מִינָךְ בָּתָר שְׁמִיטְתָא. וָחָרָנָא אָמַר אַיַּשֵּׁר. מָאן דְּאָמַר בָּהּ טָבָאוּת וַאֲנָא נֵסַב לָהּ מִינָךְ בָּתָר שְׁמִיטְתָא. מַהוּ שׁוֹאֲלִין בִשְׁלוֹמָן אַיַּשֵּׁר. מָאן דְּאָמַר אַיַּשֵּׁר מַהוּ שׁוֹאֲלִין בִשְׁלוֹמָן בְשָׁלוֹם יִשְׂרָאֵל שָׁלוֹם עֲלֵכֶם.
HALAKHAH: “One rents ploughed fields,” etc. Rebbi Ḥiyya, Rebbi Ammi. One said: “Plough it well; then I will rent it after the Sabbatical.” The other one said: “May you succed”. For him who says plough it well, then I will rent it after the Sabbatical, what means “one greets them”? “May you succed.” For him who says may you succed, what means “one greets them”? Jewish greeting, “Peace upon you.”
דֵּלֹמָא רִבִּי חִינְנָא בַּר פַּפָּא וְרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. עָֽבְרוּן עַל חַד מֵחוֹרְשֵׁי שְׁבִיעִית. אָמַר לֵיהּ רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אַיַּשֵּׁר. אָמַר לֵיהּ רִבִּי חִינְנָא בַּר פַּפָּא לֹא כֵן אִילְפָן רִבִּי וְלֹא אָֽמְרוּ הָעוֹבְרִים מִכָּאן שֶׁאָסוּר לוֹמַר לְחוֹרְשֵׁי שְׁבִיעִית אַיַּשֵּׁר. אָמַר לֵיהּ לִקְרוֹת אַתָּה יוֹדֵעַ. לִדְרוֹשׁ אֵי אַתָּה יוֹדֵעַ. וְלֹא אָֽמְרוּ הָעוֹבְרִים אֵלּוּ אוּמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁהֵן עוֹבְרִין מִן הָעוֹלָם וְלֹא אָֽמְרוּ לְיִשְׂרָאֵל בִּרְכַּת ײ֨ עֲלֵיכֶם מַה יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִין לָהֶם בֵּרַכְנוּ אֶתְכֶם בְּשֵׁם ײ֨. לֹא דַייֵכֶם כָּל־הַבְּרָכוֹת הַבָּאוֹת לָעוֹלָם בִּשְׁבִילֵֵינוּ וְאֵין אַתֵּם אוֹמְרִים לָנוּ בּוֹאוּ וּטְלוּ לָכֶם מִן הַבְּרָכוֹת הַלָּלוּ אֶלָּא שֶׁאַתֶּם מְגַלְגְּלִין עָלֵינוּ פִּיסִּים וְזֵימִיּוֹת גּוּלגּוֹלִיּוֹת וְאַרְנוֹנִיּוֹת.
Explanation: Rebbi Ḥinena bar Pappa and Rebbi Samuel bar Naḥman passed by one of the ploughmen in the Sabbatical. Rebbi Samuel bar Naḥman said to him, may you succed. Rebbi Ḥinena bar Pappa said to him, did not Rebbi teach us (Ps. 129:8): “The passers-by did not say,” this implies that it is forbidden to say “may you succeed” to one who ploughs in the Sabbatical. He told him, you know how to read but you do not know how to make a homily. “The passers-by did not say,” refers to the nations of the world who pass out of the world, they did not say to Israel “the blessing of the Eternal is on you.” What does Israel say to them, “we bless you in the Name of the Eternal.” All blessings that come into the world because of us are not enough for you, you do not say, come and take from these blessing for yourselves, but you roll over us pro-rated contributions and fines, head taxes and annonae.
הוֹרֵי רִבִּי אִמִּי לִרְדּוֹת עִמּוֹ אָסוּר.
Rebbi Ammi taught that one may not take out together with him.
Comments
Post a Comment