הצמצום הזה עשה שיראה ממנו ב"ה - האור והזיו. מה שקודם לכן - ומה שגם עתה אין הצמצום מגיע לו - אינו ניתן להיות נראה ומושג כלל. וזה האור שניתן ליראות, נקרא אור נאצל, כי הוא נראה כמו אור שנתחדש. אך באמת אינו אלא איזה בחינה מן האור הקדום, שנתמעט כחו בסוד הצמצום:

This Tzimtzum caused some of His light and radiance to become visible, whereas previously – and this applies even now to those levels where the Tzimtzum does not reach – they could not be seen or grasped in any way. And this light that is permitted to be seen is called emanated light, for it seems like a light that was newly generated. But the truth is that it is only a certain aspect of the primordial light, whose power was reduced through the Tzimtzum.

אחר שנתפרש מציאות הצמצום, צריך לפרש מה נולד מזה, וזה מן הנולד בראשונה:

Having introduced the subject of the Tzimtzum, we must now trace its consequences, starting from the very first.

חלקי המאמר הזה ב'. ח"א, הצמצום הזה עשה וכו', לדעת שהיראות הספירות הוא תולדת הצמצום. ח"ב, וזה האור, לדעת התולדה הזאת מה היא ועניניה:

The proposition consists of two parts: Part 1: This Tzimtzum caused.... This informs us that the effect of the Tzimtzum was to enable the Sefirot to be seen. Part 2: And this light... This provides further understanding of this effect.

חלק א:

הצמצום הזה עשה שיראה ממנו ב"ה, כי הלא כבר ידעת ושמעת שהבלתי -תכלית הוא הבלתי נראה. ואמנם הדרך המוגבל שהיה כלול בא"ס, היה גם הוא בלתי נראה, מפני שליטת הבלתי -תכלית עליו, שהיה הופכו אליו. כשבא הצמצום, והסיר מן הדרך הזה הבלתי -תכלית, נשאר דרך הזה נראה: עשה שיראה ממנו ב"ה האור, ר"ל האור שאמרנו למעלה שרצה הא"ס שימצא, והיינו הראות מדות החק העליון בדרך הארה.

Part 1: This Tzimtzum caused some of His light and radiance to become visible... For you surely already know and understand that what is beyond boundaries and limits cannot be seen. Initially the path of limitation and boundaries subsumed in Eyn Sof was also invisible, inasmuch as it was subject to His all-encompassing limitlessness, which turns all limits back beyond limits. But when the Tzimtzum removed the aspect of limitlessness from this pathway, the pathway remained there and now became visible. This is what caused ...some of His light… to become visible... This is the light of which we spoke earlier, which Eyn Sof wanted to be accessible so that the attributes of the supreme law would appear by way of radiations of light – the Sefirot.

ותבין בזה, שאין זה לבדה תולדת הצמצום, וגם לא יוצא בהכרח מן הצמצום, כנמשך מן הקודם. אלא הצמצום הוא רק שיסיר הא"ס ב"ה את בלתי -תכליותו מן המשכת הפעולה חוץ ממנו. ומן אז והלאה יהיה לפעולה חק מסודר. אלא שבהצטרף לזה רצונו ית' שהחק יראה, אז נמצא ענין זה של היראות אור.

What this means is that it was not only as a result of the Tzimtzum alone that the divine attributes became visible as radiations of light, nor was this simply the inevitable consequence of the Tzimtzum. What the Tzimtzum did was only to remove the aspect of limitlessness from His power to bring a separate creation into being “outside” of Himself, so that from then on the work of creation would be subject to an orderly law within bounds and limits. Combined with this was His desire that this law should be able to be seen, and this is what caused the light to be visible.

נמצא, שלא זה לבד תולדות הצמצום, ולא דבר נמשך מן הצמצום לבדו. אבל עד שלא היה הצמצום, לא היה מציאות לדבר זה. אם כן נאמר שהצמצום עשה הדבר הזה, לא לפי שהוא [סיבה] לדבר, אלא לפי שהוא סיבה למציאות:

Thus we see that the light’s ability to be seen was not merely an effect of the Tzimtzum but resulted from God’s will that it should be visible. Prior to the Tzimtzum, however, it was impossible for the light to be seen because it had no bounds or limits. If so, we may say that the Tzimtzum caused the light to become visible not in the sense that the Tzimtzum was the intrinsic cause of the light’s ability to be seen but because the removal of limitlessness made it possible for it to be seen.

האור והזיו - ענינו מה שמזהיר מן העצם המאיר, וסובב עליו. ר"ל אין ההארה דבר בלתי מתיחס באלקות, שיורה אותו רק על צד ההסכמה ורצון, אלא דבר מתיחס ומורה עליו ביושר.

...some of His light and radiance... “Light” and “radiance” are terms that apply to the radiation emitted by a source of light. The radiation surrounds the source on the outside. This implies that the radiance that shines from Him is not something devoid of any intrinsic relationship with Godliness, serving merely to designate Godliness in the way that an agreed sign may be chosen to indicate a given object although the sign has no intrinsic relationship with the object in question. On the contrary, this radiance is integrally related to Godliness, which it signifies directly.

וזה, כי הנה כל מה שאנו רואים באלקות - הוא הספירות, אך הספירות הם דרך אחד שרצה הרצון העליון להראות בו חוקיו, שאינו דרך עצמי אליו, אלא רצוי ממנו. אם כן אין אנו רואים מן האלקות שום דבר עצמי, אלא נרצה ממנו יתע אם כן, לא תוכל לקרוא לספירות אלקות, אלא הוראת אלקות. דרך משל, השם בכתב מורה על בעל השם, ואין באותיות השם דבר עצמי ומתיחס אל בעל השם, אלא על דרך ההסכמה ורצון מורה עליו. אין האותיות אלא הוראת בעל השם, לא חלק או שום צד ממנו, שיהיה להם שום מהות ממה שיש בו. אך הספירות קראנום אלקות, אם כן צריך שבהארה תהיה דבר מתיחס אל האלקות.

For all that we see of Godliness is the Sefirot. However, the Sefirot are one way in which the Supreme WIll wanted to show His laws. This way is not intrinsic to Him but one that He willfully chose. If so, what we see of Godliness is not intrinsic Godliness in itself but only what He wants us to see. In that case, it might seem that you could not legitimately call the Sefirot Godliness but that you could only say they point to and indicate Godliness in a way similar to the way a written name designates the bearer of that name. The letters making up the name have no intrinsic connection with the bearer of the name but simply refer to him through an agreed convention. While the letters designate the bearer of the name, they are not in themselves a part of him in such a way that we could say they possess some intrinsic quality belonging to him. Yet we have called the Sefirot Godliness. If so, it must be that this radiation contains something Godly.

אלא כן הוא האמת - הארה מתיחסת אל האלקות. ואיך מתיחסת? האלקות נסתר מן הנבראים, אך עם כל זה צריך שיהיה להם גילוי ממנו בשעה שמתגלה עליהם. הא למה זה דומה? משה רבינו ע"ה היה לו קירון אור, מי שעומד לפני משה ויבוש מלהסתכל בפניו - ישפיל עיניו למטה, אבל יראה את זיוו. כך האלקות מתגלה על הנבראים, ואינם רואים בו. ומה יראו? רק הזיו המתנוצץ ממנו, וזה הזיו הם הספירות. הזיו מתיחס אל בעליו, והוא גילוי הוד העצם הנכבד המסתתר, וזה מתגלה ממנו. ההארה ההיא, שהיא הספירות, היא זיו של א"ס ב"ה, דהיינו גילוי הודו. אם כן מתיחסים הם לא"ס ב"ה, שהוא בעל ההארה הזאת.

The truth is this: The radiation of light is Godly. In what way? Godliness is hidden from the created realms and their inhabitants, but they must nevertheless receive some revelation of it at the time when it is revealed to them. A comparable case is that of the beams of light that radiated from the face of Moses our Teacher, peace be upon him. Someone who stood before Moses would be ashamed to look directly in his face and would lower his eyes – and then he would see Moses’ radiance. Godliness is revealed to His creatures in the same way, yet they do not see it directly. What they see is only the radiance shining from Him, and this radiance is the Sefirot. This radiance relates to its Owner, being the revelation of the splendor of the glorious essence that remains concealed. That which is revealed of Him – this radiation of light, the Sefirot – is the radiance of Eyn Sof, blessed be He, namely the revelation of His splendor. If so, the Sefirot are bound up with Eyn Sof, blessed be He, the Owner and Source of this radiation.

יש להקשות, הזיו לפי שהוא מתיחס - הוא עצמי לבעל הזיו. אך "הארה" אמרנו שהיא בדרך רצון, ולא עצמית. אם כן אינה זיוו?

It could be objected that we are saying on the one hand that because the radiance relates to its Owner, having emerged from Him, it is therefore intrinsic to Him. On the other hand, we have said that the radiation was willful and not intrinsic, in which case the radiance does not relate to Him directly. If so, how can we call the Sefirot Godliness?

תשובה, רצון היה שיהיו הספירות מושגות אל הנבראים באיזה דרך שיהיה. ההארה בספירות היא התמשכם בהשגה אל הנבראים. אם כן ההארה היא רצונית, ולא עצמית. וגם הרצון היה - שהתמשכות זה יהיה בדרך הארה. והיה יכול להיות בדרך אחר, כל דרך שהיה. והוא שיהיה להמשיך השגתם אל הנבראים - היה כמו הזיו המתיחס לבעליו, שנותן השגה מהם בלי ראיית עצמותם.

The answer is that it was God’s will that the Sefirot should somehow be able to be apprehended by His creatures. When we say that the Sefirot are a radiation of light, what this means is that they emerged in such a way that they could be grasped by God’s creatures. If so, the radiation was brought about willfully by God and is not intrinsic to His essence. His will was that the Sefirot should emerge by way of a radiation of light, but it could have been in a different way – any way He might have chosen. However, the way He actually instituted was to make it possible for them to be apprehended by His creatures in the same way as a radiation that relates to the source emitting it, enabling us to gain some knowledge of that source without actually seeing its intrinsic essence.

אם כן ההארה היא רצונית, ועם כל זה היא זיו מתיחסת לבעליו, רצונית מצד צורתה, אך מתיחסת מצד ענינה. על דרך זה אמרו חכמים - ונהנים מזיו השכינה - אותה אינם רואים, אבל כבודה משיגים, שעומד עליהם:

In other words, the Sefirot relate to His intrinsic essence, but the way they appear to us is subject to His will, and accordingly, His intrinsic Godliness is not visible to us. We may say that the Sefirot are Godliness in respect of their own intrinsic essence, but they are not Godliness inasmuch as they are visible to us, and the way they appear is bound up with the nature of the observer. If so, the radiation of the light was a willful act of God, yet at the same time, the radiating light is bound up with its Owner. It is freely chosen in respect of the form in which it appears, but bound up with Him in its essence, inasmuch as it is a revelation of the Owner of the radiance. This explains the phrase of the sages describing the Tzaddikim in the future world as “enjoying the radiance of the Divine Presence” (Berachot 17a). They do not see the Divine Presence itself but attain a perception of the glory standing over them.

מה שקודם לכן - ומה שגם עתה אין הצמצום מגיע לו - אינו ניתן להיות נראה ומושג כלל, והיינו שזהו אותו האור שאמרנו, שהוא ההפרש שבין הספירות המצומצמות ובין כל המציאות קודם הצמצום, וכן בין א"ס ב"ה גם אחר הצמצום:

...whereas previously – and this applies even now to those levels where the Tzimtzum does not reach – they could not be seen or grasped in any way. Because of its visibility, there is a difference between the light we have been talking about – the light of the contracted Sefirot – and all that existed prior to the Tzimtzum, as well as Eyn Sof even now, after the Tzimtzum.

חלק ב:

וזה האור שניתן ליראות, נקרא אור נאצל. שזהו מה שקוראים המקובלים אור נאצל. וזה שיכולים לטעות בלשון הזה - לפרש שהספירות הם אור חדש, שהמשיך והאציל ממש הא"ס מעצמו, ועדיין הוא אלקות, כי הוא דבק בו. וזה טעות ודאי, כי המשך דבר מדבר הוא מקרה גופני. אם כן אי אפשר לומר באלקות - המשיך דבר מדבר, שהדבר הנמשך יהיה גם כן אלקות.

Part 2: And this light that is permitted to be seen is called emanated light... This is what the Kabbalists refer to as “emanated light” (אור נאצל, ohr ne’etzal, see Etz Chayim 1:3, 12b and 13b). One might mistakenly infer from the use of this expression that the Sefirot are an essentially new light which Eyn Sof drew forth and emanated from Himself, yet which is still Godliness inasmuch as the Emanator is attached to the Sefirot. This would certainly be an error, because drawing one thing out of another is a bodily occurrence. If so, we cannot say of Godliness that He drew one thing out of another, because that which He draws forth will also be Godliness.

אלא אור נאצל נקרא, מפני הטעם הכתוב כאן: כי הוא נראה כמו אור שנתחדש, ר"ל אין צריך שיהיה נאצל מחדש עצם האור, אלא שיתחדש להיות במציאות אור. וזה, כי כל מציאות שניתן לנושא, שלא היה לו מתחלה, נקרא חידוש מציאות. אך במציאות ניתן מציאות אחד, שהוא המצא אור נראה, שלא היה כן מתחלה. אם כן הוא אור מחודש המציאות. שאף על פי שהעצם הוא הראשון, מציאות האור הוא מחודש, וזה ר"ל אור נאצל:

It is called emanated light for the reason written here: …for it seems like a light that was newly generated: There was no need for the essence of the light to be generated as a new creation since it existed already in Eyn Sof. The innovation was that it should exist in the form of visible light. This is because whenever a given subject enters a new state different from its initial state, this may legitimately be called an innovation in its mode of being. In this case, a new state came into being: a state in which the light was visible – which was not its initial state. If so, this is light in a new state of existence. For although in its essence it is the same as it was at first, the state of the light as visible was an innovation, and this is what is meant by emanated light.

אך באמת אינו אלא איזה בחינה מן האור הקדום, שנתמעט כחו בסוד הצמצום, כי הדרך המוגבל כלול היה בא"ס ב"ה, אלא שהבלתי -תכלית היה מגדיל אותו האור לבלי גבול. הוסר ממנו הבלתי -תכלית - נשאר בכחו הקטן. אם כן אור מהא"ס ב"ה עצמו הוא, אלא שהצמצום הקטין כחו והגבילו.

But the truth is that it is only a certain level of the primordial light, whose power was reduced through the Tzimtzum. For the way of bounds and limits was originally subsumed within Eyn Sof, blessed be He, only His aspect of limitlessness caused the light to expand beyond all limits. When the aspect of limitlessness was removed from it, it remained with its limited power. If so, the light is from the very essence of Eyn Sof, but the Tzimtzum reduced and limited its power.

ענין זה במראה יראה, התאצל אור מחודש מן השורש הנעלםPirkei Avot 6:10

Dr. Joshua Kulp

חֲמִשָּׁה קִנְיָנִים קָנָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְעוֹלָמוֹ, וְאֵלּוּ הֵן, תּוֹרָה קִנְיָן אֶחָד, שָׁמַיִם וָאָרֶץ קִנְיָן אֶחָד, אַבְרָהָם קִנְיָן אֶחָד, יִשְׂרָאֵל קִנְיָן אֶחָד, בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קִנְיָן אֶחָד. תּוֹרָה מִנַּיִן, דִּכְתִיב (משלי ח), ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז. שָׁמַיִם וָאָרֶץ קִנְיָן אֶחָד מִנַּיִן, דִּכְתִיב (ישעיה סו), כֹּה אָמַר ה' הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי אֵי זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ לִי וְאֵי זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי, וְאוֹמֵר (תהלים קד) מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ. אַבְרָהָם קִנְיָן אֶחָד מִנַּיִן, דִּכְתִיב (בראשית יד), וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. יִשְׂרָאֵל קִנְיָן אֶחָד מִנַּיִן, דִּכְתִיב (שמות טו), עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ ה' עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ, וְאוֹמֵר (תהלים טז) לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה וְאַדִּירֵי כָּל חֶפְצִי בָם. בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קִנְיָן אֶחָד מִנַּיִן, דִּכְתִיב (שמות טו), מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה' מִקְּדָשׁ ה' כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ. וְאוֹמֵר (תהלים עח) וַיְבִיאֵם אֶל גְּבוּל קָדְשׁוֹ הַר זֶה קָנְתָה יְמִינוֹ:

Five possessions did the Holy Blessed One, set aside as his own in this world, and these are they: The Torah, one possession; Heaven and earth, another possession; Abraham, another possession; Israel, another possession; The Temple, another possession. 1a) The Torah is one possession. From where do we know this? Since it is written, “The Lord possessed (usually translated as ‘created’) me at the beginning of his course, at the first of His works of old” (Proverbs 8:22). 2a) Heaven and earth, another possession. From where do we know this? Since it is said: “Thus said the Lord: The heaven is My throne and the earth is My footstool; Where could you build a house for Me, What place could serve as My abode? (Isaiah 66:1) And it says: “How many are the things You have made, O Lord; You have made them all with wisdom; the earth is full of Your possessions” (Psalms 104:24). 3a) Abraham is another possession. From where do we know this? Since it is written: “He blessed him, saying, “Blessed by Abram of God Most High, Possessor of heaven and earth” (Genesis 15:19). 4a) Israel is another possession. From where do we know this? Since it is written: “Till Your people cross over, O Lord, Till Your people whom You have possessed” (Exodus 15:16). And it says: “As to the holy and mighty ones that are in the land, my whole desire (possession) is in them” (Psalms 16:3). 5a) The Temple is another possession. From where do we know this? Since it is said: “The sanctuary, O lord, which your hands have established” (Exodus 15:17”, And it says: “And He brought them to His holy realm, to the mountain, which His right hand had possessed” (Psalms 78:54).

I like to call out to all my Jewish friends:

Zechariah 8:23

23So said the Lord of Hosts: In those days, when ten men of all the languages of the nations shall take hold of the skirt of a Jewish man, saying, "Let us go with you, for we have heard that God is with you."		כגכֹּֽה־אָמַר֘ יְהֹוָ֣ה צְבָאוֹת֒ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔מָּה אֲשֶׁ֚ר יַֽחֲזִ֙יקוּ֙ עֲשָׂרָ֣ה אֲנָשִׁ֔ים מִכֹּ֖ל לְשֹׁנ֣וֹת הַגּוֹיִ֑ם וְֽהֶחֱזִ֡יקוּ בִּכְנַף֩ אִ֨ישׁ יְהוּדִ֜י לֵאמֹ֗ר נֵֽלְכָה֙ עִמָּכֶ֔ם כִּ֥י שָׁמַ֖עְנוּ אֱלֹהִ֥ים עִמָּכֶֽם:
ten men: from the seventy nations. This equals seven hundred for each corner. For the four corners of the tallith there will be two thousand and eight hundred.		עשרה אנשים: משבעים לשון הרי שבע מאות לכל כנף וכנף הרי לד' כנפי הטלית אלפים ושמונ' מאו':

Please Judah if a righteous gentile tries ‘to grasp your ‘tsi-sit’ and say: "Let me go with you, for I have heard that God is with you." Open your heart for him/her and share all our Torah. The Torah of Moshe Rabbeinu as it is written and spared and is teaches in the Tanach and all scripture of Rabbinical Judaism………

Ariel your Representee, Representee of Ephraim and adviser (not a rabbi but friendly adviser) of Bet Yisrael international on the Har HaBayit.

Read my story: https://rb.gy/i654b

Please contact me for further questions: Telegram https://t.me/ArielRepresentative WhatsApp: +972 54-568-3031 Ariel van Kessel LinkedIn: https://www.linkedin.com/in/ariel-van-kessel-71797424 Email: arielvankessel@aol.com Ariel, hopefully your Representative

A Living Library of Torah

Sefaria is home to 3,000 years of Jewish texts. We are a non-profit organization offering free access to texts, translations, and commentaries so that everyone can participate in the ongoing process of studying, interpreting, and creating Torah. Learn More ›

What reference tools does Sefaria have and where do I find them?

Click: Your Gift. Your Impact. For Sefaria.

Chabad of Old City - Jerusalem

חב"ד העיר העתיקה - ירושלים

CHABAD LOCATOR in Jerusalem, Israel

Click: Donate For ChaBaD.

Beit Yisrael International (Ephraim, The Lost sheep from the House of Israel)
click:

Ariel your Representee, Representee of Ephraim and adviser (not a rabbi but friendly adviser) of Bet Yisrael international on the Har HaBayit.

click:

Purchasing Tefillin - A Buyer’s Guide

, שהוא א"ס ב"ה:

In the prophetic vision, the way in which this appears is that a new light – the light of the Reshimu, the “Residue” – was generated from the concealed Source – Eyn Sof.

Search This Blog

Har HaBait Jewish Sovereign for all Israel

Sefaria Kalach Pitchei Chokhmah 25 Avraham Greenbaum, 2005

About This Text

Current Version

Current Translation

A Living Library of Torah

Chabad of Old City - Jerusalem

חב"ד העיר העתיקה - ירושלים

Purchasing Tefillin - A Buyer’s Guide

Comments

Post a Comment

Popular posts from this blog

The goal of the group's for Jewish Independency on the Har HaBait

Yahuda101 History of the Modern state of Israel

To my dear family, friends, and non-Jewish friends (Ephraim with a Jewish heart) a Shabbat Shalom.

Julius I ask