Sefaria Sha'ar HaEmunah VeYesod HaChasidut, Introduction to Beit Yaakov 1-2

About This Text

Chasidut

Author:

Written by Rabbi Gershon Chanoch Henoch Leiner of Radzin as an introduction to his father's work – the "Beit Yaakov" – this work is a guide to the theology of Kabbalah and Chassidut, based on Talmudic, Halachic and esoteric sources.

Composed: (c.1850 - c.1890 CE)נוצר/נערך: (1850 - 1890 לספירה בקירוב)

Current Version

Shaar HaEmunah Ve'Yesod HaChassidut, 1996.

Select Version

Source: nli.org.il

Digitization: Sefaria

License:

Revision History

Introduction to Beit Yaakov, Chapter 1

דע את אלהי אביך ועבדהו, כי עיקר העבודה היא רק כפי הידיעה.

The Principle of Service is based on Knowledge
In this first chapter, R. Gershon Henokh discusses the centrality of knowledge in the path of serving God. This knowledge, however, has several aspects. On the one hand, it means exoteric knowledge: the knowledge of the Torah and its commandments, which enables a person to live a committed Jewish life and worship God according to the Codes of Jewish Law. On a deeper level, R. Gershon Henokh equates knowledge with faith; for the knowledge of God’s unity provides faith in times of adversity. Finally, in keeping with hasidic tradition, knowledge – da’at – also means an inner enlightenment, a direct awareness of Divinity. Thus, he refers to hasidism’s great principle: “In all your ways, know Him.” This is not merely the knowledge of how to serve God in all of life’s details – as defined by the Codes – but how to actually unite with His eternal presence, even as it manifests itself amidst the mundane aspects of reality. The goal of acquiring this knowledge reflects another important aspect of R. Gershon Henokh’s approach; that is, the descent of Divinity from the highest realms to the lowest, and the role of man and Torah study for investing the lowest levels with supernal wisdom, thus spreading the knowledge of God on earth.

אודה ה' בכל לבב, בסוד שרידים ואוהבים הצמאים לדבר ה' ואוהבי תורתו באמת ובתמים, לא למען חפור בה יעסקו בה, כאשר ילטוש איש קרדומו. ולא למען התעטר בה כלובשי אדרת שער. אך יכופו אזנם לשמוע דברי חכמים, ולבם ישיתו לדעתם:

I thank God with all my heart, In the counsel of those who remain and those who love, Those who thirst for God’s word, Those love His Torah with truth and wholeness. They do not learn the Torah as a woodsman sharpens his axe, in order to earn a living. Nor do they adorn themselves in it like a fur coat. Yet they bend their ears to hear the words of the sages. Their hearts yearn to know the truth.

אף נושאים חרפה עליה וכלמתה תכסה פניהם. כל חורפיה גם אותם יחרפו ובוזיה אותם יבוזו. כל היום כלמה נגדנו, מקול מחרף ומגדף אויב ומתנקם, וכל זאת באתנו ולא שכחנוה, ולא נשקר בברית ה' אלהינו עמנו היא התורה אשר שם בריתו בינו ובינינו:

They are shamed and disgraced due to [their love of Torah]. Yet, those who shame them will be put to shame, and those who scorn them shall be scorned! And as for us, we are shamed daily, by the voice of the reviler and the insulter, the enemy and the vengeful. Yet, regardless of all we suffer from them, we have not forgotten the Torah, for it is the covenant that God has forged with us.

ועם כי קנאתה אכלתנו וחרפת חורפיה נפלה עלינו, ילעגו עלינו באמרם מה יתן לכם ומה יוסיף הגות בתורה, הכי תוסיפו אם תגרעו בה הלא תורת ה' תמימה:

Even though their envy of the Torah has consumed us, and the humiliation of those who blaspheme her have fallen upon us, and they mock us, by saying, “What will you gain, and what will your study of the Torah add for you? You will gain more if you reduce your efforts, for is not God’s Torah already perfect?”

כל אלה נחתו בנו, לא רק מאובינו שונאינו ומנדינו, אך אף מאחינו בעלי גמרא גמור זמרתא. גם המה בעוכרינו, באמרם, מה לכם להביט ולחפור בעומק, הלא די דברים ככתבן וכהוייתן, ולמה לנו להגות ולהבין תעלומה:

All of these descend upon us, and not only from our enemies. We are insulted even by our brothers, masters of the Talmud. They too sully our name, saying, “What business do you have digging to the depths of the Torah? The plain meaning is enough! Why should we contemplate and seek to understand that which is hidden?”

ולא ישימו לב לאזהרת התורה (דברים ד) וידעת היום והשבת אל לבבך כי ה' הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד ושמרת את חוקיו וגו':

They pay no attention to that which the Torah admonishes us (Devarim, 4:39), “You shall know this day and take unto your heart that Hashem is Elo-him, in the heavens above and on the earth below, there is no other. And you shall guard his statutes …”

וכן הזהירנו (דברים לב) ויאמר אליהם שימו לבבכם לכל הדברים אשר אנכי מעיד בכם היום אשר תצום את בניכם לשמר לעשות את כל דברי התורה הזאת,. כי לא דבר ריק הוא מכם כי הוא חייכם ובדבר הזה תאריכו ימים וגו':

So too, are we cautioned (Devarim, 32:47), “And he said to them, take to your hearts all that I testify to you today, that you shall command your children to guard all the words of this Torah in order to do them. It is not an empty thing for you, for it is your life. And in this you may increase your days …”

וכן אמר דוד המלך ע"ה לשלמה המלך ע"ה (דברי הימים א כח) ואתה שלמה בני דע את אלהי אביך ועבדהו בלב שלם ובנפש חפצה כי כל לבבות דורש ה' וכל יצר מחשבות מבין אם תדרשנו ימצא לך:

This is as David HaMelech said to his son, Shlomo HaMelech (Divrei HaYamim 1, 28:9), “And you, Shlomo my son, know the God of your fathers and serve him with a whole heart and a willing soul. For all hearts seek God, and all intellects understand (this principle). If you seek Him, you shall find.”

כי עיקר העבודה הוא רק כפי הידיעה כי תפלה נקראת עבודה שבלב, כדאיתא בגמרא (תענית ב.) ולעבדו בכל לבבכם (דברים יא) איזו היא עבודה שהיא בלב הוי אומר זו תפלה. כי עבודה היא ביראה ואהבה כדאיתא בזוה"ק (שלח קסה.) חד בחדוה וכו' לקיימא עבדו את ה' בשמחה וחד ביראה וכו' לקיימא עבדו את ה' ביראה. ואיך יעבוד ויירא ויאהב את אשר לא ידע, כדאיתא בהקדמת תקוני הזהר (דף ה) דרגא עשיראה ביראת ה' אית יראה ואית יראה לאו כל אפיא שוין אית יראה דדחיל בר נש לקב"ה בגין דלא ילקה ליה ברצועה וכו' אוקמוה עלה אין בור ירא חטא בתר דלית ביה יראת ה'. מאן דאיהו דחיל מגו אורייתא דאיהו תפארת דמיניה נפקת וכו' בגין דאיהי יראה דנפקת מגו תורה דאיהו עמודא דאמצעיתא דאיהו הוי"ה דבגיניה אוקמוהו מארי מתני' גדולה תורה שמביאה לאדם לידי מעשה, דאי בר נש לא ידע אורייתא ואגרא דפקודיא דילה וענשין דילה למאן דעבר על פקודיא ומאן הוא דברא אורייתא ומאן הוא דיהיב לה לישראל איך דחיל ליה ונטיר פקודוי, ובגין דא אמר דוד לשלמה בנו דע את אלהי אביך ועבדהו דאי בר נש לא אשתמודע ההוא דיהיב ליה אורייתא ומני ליה לנטרא לה איך דחיל מניה ועבוד פקודוי:

Indeed, the essense of serving G-d depends upon the level of one’s knowledge. Prayer is called “the service of the heart,” as the Gemara (Ta’anit 2a) asks on the verse (Devarim, 11:13), “If you heed My mitzvot … to serve Him with all your heart.” “What is considered the service of the heart? This is prayer.” For in order to serve God, one needs two qualities – the love of God and the fear of God, as it states in the Zohar (Shlach, 165a), “One who serves God with joy fulfills the verse (Tehillim, 100:2), ‘Serve God with joy,’ and one who serves God with fear fulfills the verse (ibid, 2:11), ‘Serve God with fear.’” Clearly it is impossible for a person to serve, fear, and love something that he does not know. We find in the introduction to the Tikunei Zohar (5b): The tenth level in the fear of God is as follows. There is fear, and there is fear. Not all expressions of fear are the same. One person’s fear of God may be largely motivated by the fear of Divine punishment. Of this it is taught (Pirkei Avot 2:5), “An unlearned person cannot fear sin.” A higher level of fears derives from the Torah itself, which is Tiferet, called the “middle column,” which is the name Havay’ah (the Tetragramaton,י-ה-ו-ה). Because of this, the authors of the Mishnah taught, “Great is the Torah in that it brings a person to action.” If a person does not know the Torah, or the reward for keeping its commandments and the punishment for transgressing its commandments, nor is he aware of the One who created the Torah and gives it to Israel, how can he fear God and guard His commandments? For this reason David said to his son Shlomo, “Know the God of your fathers and serve him.” For if one does not know the one who gave him the Torah and commanded him to guard it, how then can he fear Him and fulfill its commandments?

ובמדרש שוחר טוב (קיט) במה יזכה נער את ארחו לשמור כדברך, אמר שלמה (משלי ג) בכל דרכיך דעהו, אם ידעת להקב"ה בכל דבר ודבר הוא יישר ארחותיך וכן אמר (תהלים טז) תודיעני ארח חיים. וכן משה אמר להקב"ה (שמות לג) ועתה אם נא מצאתי חן בעיניך הודיעני נא את דרכך. וכתיב (תהלים כה) הדריכני באמתך ולמדני כי אתה וגו'. וכן הוא אומר (תהילים פ״ו:י״א) הורני ה' דרכך וגו' וכתיב (ירמיה ו) כה אמר ה' עמדו על דרכים וראו ושאלו לנתיבות עולם אי זה דרך הטוב ולכו בה. ראו באיזה דרך הלך אברהם ובאיזה דרך הלך נמרוד ואיזה מהן הצליח וכו'. וכן היה דוד אומר לשלמה בנו ואתה שלמה בני דע את אלהי אביך ועבדהו וגו':

Similarly, we find in the Midrash Sochar Tov: “How may a young man make his path pure? By serving according to Your word” (Tehillim 119), Shlomo said, “In all your ways know Him.” If you know and are conscious of God in all that you do, He will straighten the paths before you. Thus, it is said (Tehillim, 16), “Make the path of life known to me.” So too, Moshe said to God (Shemot, 33), “Now, if I have found favor in your sight, let me know Your ways.” And also (Tehillim, 25), “Lead me in Your truth, and teach me, for You are the God of my salvation.” And (Tehillim, 86), “God, teach me Your way.” And it is written (Yermiyahu, 6), “Stand on the roads and see, and ask about the ways of the world, and see which is the good way. Then walk in it, and find rest for your soul.” Look at the path that Avraham took, and look at the path that Nimrod took, and see who succeeded. So too did David say, “And you, Shlomo my son, know the God of your fathers, and serve him.”

ובזהר חדש שיר השירים (דף עז.) כל מאן דאזיל לההוא עלמא בלא ידיעה אפי' אית ביה עובדין טבין סגיאין מפקין ליה מכל תרעין דההוא עלמא. ובזה"ק (תרומה קסא:) דכל מאן דהוי בהאי עלמא ולא אשתדל למנדע ליה טב ליה דלא יתברי בג"כ אתחזי קמי מלכא קדישא למנדע בהאי עלמא ולאשתדל ביה בקב"ה ברזא דמהימנותא הה"ד (דברים ד) אתה הראית לדעת וכו' דהא בגין דא אייתי ליה קוב"ה לבר נש בהאי עלמא. לדעת כי ה' הוא האלהים דא איהו כללא דכל רזא דמהימנותא בכל אורייתא:

The following passages of the Zohar express the central principle that knowledge is the prerequisite to any true Divine service. Everyone who goes to the next world without knowledge will be thrown out of each and every gate of that world, even though he has many good actions to his credit. (Zohar Chadash, Shir HaShirim, 77a) If a person is in this world, and does not strive to know Him, it would have been better had he never been created. For this reason, be seen before the Holy King, in order to know Him in this world. Strive to serve God in the mystery of faith, as it is written (Devarim 4), “You have been shown in order to know that Hashem is Elo-him, there is none besides Him.” God brought man into this world precisely in order to know that God is Elo-him. This is the principle of every secret of faith in the entire Torah. (Terumah, 161b)

Introduction to Beit Yaakov, Chapter 2

חובת הידיעה, היא רק מה שממנו נקח לעבודה, וכל ידיעה שאין יוצא ממנה כח עבודה להשי"ת, על זה אמרו, במופלא ממך אל תדרוש.

The Purpose of Knowledge
Having established the centrality of knowledge in the service of God, R. Gershon Henokh now adds another element: True knowledge includes an understanding that God created the world in order to bestow goodness upon man, and that God desires that we make our own efforts in order to receive this goodness. The opposite approach – receiving God’s goodness as an unearned gift – would engender feelings of shame in the receiver. Thus, God gives man a path of action – mitzvot and good deeds – which allow him to deserve His bounty. However, since the greatest gift we can receive from God is further knowledge – which means, in this case, a direct, mystical experience of Divinity – so a circle is formed: intellectual knowledge of God’s Torah and an understanding of His plan for creation leads us on the path to its fulfillment, which ultimately results in a deeper, direct spiritual knowledge of the Giver of the Torah Himself.

ובזהר חדש שיר השירים (שם) חכמתא דאיצטריך ליה לבר נש חד למנדע לאסתכלא ברזא דמאריה וחד למנדע ליה לגופיה ולאשתמודע מאן איהו ואיך אתברי ומאן אתי ולאן יהך ותקונא דגופא האיך אתתקן והאיך איהו זמין למיעל בדינא קמיה מלכא דכולא וחד למנדע ולאסתכל ברזא דנשמתין וכו' ולבתר ברזין עלאין דעלמא דלעילא לאשתמודעא למאריה וכל דא יסתכל בר נש מגו רזין דאורייתא. שהאדם צריך לדעת את בוראו ומדותיו, וכל אשר יש לנו רשות לדעת מה שממנו נקח לעבוד אותו. כי כל מה שאינו יוצא מידיעתו כח עבודה להש"י, זה הוא מופלא מן האדם, ועל זה אמרו בגמרא (חגיגה יג) במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל תחקור. אכן במה שהורשינו להתבונן, הוא מה שיוצא ממנו ידיעת מציאת הבורא ומדותיו, ואיך ברא וסדר מערכת הבריאה עד תכלית הבריאה, שברא טוב ורע ונתן כח לאדם לבחור בטוב ובחיים, ולזה צריך להתבונן בטוב מה שחפץ הקב"ה לגמול חסד עם בריותיו כמ"ש (תהלים פט) כי אמרתי עולם חסד יבנה. וזה הוא מכוונת הבורא בהבריאה אשר הורשינו להתבונן בה. והכוונה בראשית הבריאה היתה רק מרצון הפשוט הקדום כקדמותו בלי שום התעוררות מצד הבריאה, שלא היה אז מי שיעורר:

It is written in the Zohar (Zohar Chadash, Shir haShirim, 77a): “What kind of wisdom does man need? One kind is the wisdom to know and look into the mystery of his Master. One kind is the wisdom man needs to know himself, to know who he is, how he was created, from where he came and to where he is going, the nature of the rectification of his body, and how in the future he will have to stand in judgment before the Master of all. One kind of wisdom is the ability to know and look into the mysteries of the soul … and after this, the supernal secrets of the upper world, in order to know his Master. Man can see all of these in the secrets of the Torah.” A person needs to know his Creator and his Creator’s attributes. Furthermore, whatever we are permitted to know about Him must be used to serve Him. For any knowledge of Him that does not add to His service is considered “too wondrous” for us to know. This is as the Gemara says (Chagiga, 13a), “Do not seek that which is too wondrous for you, and that which is hidden from you do not investigate.” However, we are permitted to contemplate matters that lead to the knowledge of God’s existence and attributes. We may meditate upon how He created and arranged the creation to its final ends. How He created good and evil, and gave man the power to choose good and life. For this one needs to contemplate the nature of good and how God desires to bestow benevolence upon His creatures, as it is written (Tehillim, 89:3), “I said, the world shall be established on benevolence.” This is God’s intention for His creation, which we are permitted to contemplate. The intention from the very first moment of creation came forth from His simple will, as primordial as God Himself, with no initiative from the side of the creation at all, for nothing had yet been created that could bring about such an awakening.

ראשית הבריאה היתה בלא התעוררות מצד הנבראים, אבל מהבריאה ואילך, רצה הקב"ה שע"י עבודת-ויגיעת האדם, יקבל שכר פנים בפנים.

From the moment of creation and onward God desires that man receive his reward based on his own efforts

אכן מהבריאה ואילך, חפץ הקב"ה שהאדם על ידי עבודתו ויגיע כפיו יקבל שכר, כדאיתא במדרש (קהלת ד) רעותיה דבר נש דמתקרי לעי ונגיס, ולזה ניתן כח הבחירה לאדם. כדאיתא בתקוני הזהר (תקון ע' דף קלז:) ותו נעשה אדם בעינא אדם דיעביד פקודי אורייתא וישתדל באורייתא לעבדה ולשמרה ויהא ליה אגרא טבא ושולטנו עלייכו ודא איהו (ישעיהו ס׳:כ״א) נצר מטעי מעשה ידי להתפאר דהא מלאכי עלאי אע"ג דאינון גבורי כח עושי דברו לא עבדו גבורה בפולחנא דקב"ה דאינון פלחין בהכרח ולית לון ערובא דבשרא ויצרא בישא ובגין דא נעשה אדם וישלוט בכו:

Indeed, from the moment of creation and onward, God desired that man receive reward based upon his own efforts and (what the psalmist calls) “the work of his hands.” This is as it is said in the Midrash, “Man’s efforts are called striving – and then eating.” For this reason man was given free choice. This is as it is written in the Tikunei Zohar (70, page 137b): When the Torah says, “let us make a man,” it means that man needs to fulfill the commandments of the Torah, and exert himself in the Torah, “to work it and to guard it.” From this he will be rewarded and gain mastery over the angels. This is (Yeshayahu, 60), “the bud of My planting, the work of My hands in which to glory.” We find that although the supernal angels are mighty in strength and perform God’s word, still they are not mighty in the service of the Holy One, blessed be He. This is because they are forced to serve Him, and face no obstacles like the physical body or the evil inclination.... For this reason it is said, “let us make a man (who overcomes these obstacles by using his power of choice, to serve God out of his own volition).” For this reason man will rule over the angels.

כי הש"י חפץ, שיגיע השכר ע"י יגיע כפיו של האדם ואז יקרא כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך, וכדאיתא בירושלמי (ערלה פ"א משנה ג') האי מאן דאכיל מן חבריה בהית לאסתכולי ביה, שהאוכל מתנת חנם אינו יכול לקבל מהנותן פנים בפנים. וזה דאיתא בגמרא פסחים (דף קיח.) הני עשרים וששה כי לעולם חסדו כנגד מי אמרן דוד. כנגד עשרים וששה דורות שברא הקב"ה עד שלא נתן את התורה וזן אותם בחסדו:

God desires that man receive his reward based on his own efforts. Then it will be called (Tehillim, 128:2), “You will eat based on the work of your own hands, fortunate are you, and it will be good for you.” This is as the Jerusalem Talmud states (Orlah, 1:3), “Someone who receives his food from another is ashamed to look his benefactor in the face.” One who receives a free gift cannot receive it face to face. This is as it is said in the Gemara (Pesachim 118a), “What did David have in mind when he said, ‘His mercy endures forever’ twenty-six times? They correspond to the twenty-six generations from the creation of Adam until the giving of the Torah, which were all sustained purely on God’s benevolence.”

ולכן מצינו, שאברהם אבינו קודם שהתחיל במצות התורה בקום ועשה, היינו מצות המילה, לא היה יכול להסתכל בפני שכינה, כדאיתא במדרש תנחומא (לך כ'). ולזה ניתנה התורה לעדת יעקב, כדי להיטיב להם שיעבדו את הש"י בכח בחירתם וירדפו לדעת את ה' ע"י התורה, וזה עצמו הוא שכרם, שיזכו לדעת את ה', ובזה יזכו לחיי עולם ויאכלו יגיע כפיהם ויקבלו אור הש"י פנים בפנים:

For this reason we find that up until the time that Avraham served God through active performance in deed, namely the covenant of circumcision, he could not look face to face at the Shekhina, the Divine presence, as is mentioned in the Midrash Tanchuma (Lech, 20). This is why the Torah was given to the community of Yaakov, in order to bestow upon, for by serving God through the power of free choice and running after the knowledge of God through the Torah, they merit knowing God, which is in itself the reward. Then, they will be worthy of eternal life, eating of the fruit of their own efforts and receiving God’s light face to face.

Pirkei Avot 6:10

Dr. Joshua Kulp

חֲמִשָּׁה קִנְיָנִים קָנָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְעוֹלָמוֹ, וְאֵלּוּ הֵן, תּוֹרָה קִנְיָן אֶחָד, שָׁמַיִם וָאָרֶץ קִנְיָן אֶחָד, אַבְרָהָם קִנְיָן אֶחָד, יִשְׂרָאֵל קִנְיָן אֶחָד, בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קִנְיָן אֶחָד. תּוֹרָה מִנַּיִן, דִּכְתִיב (משלי ח), ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז. שָׁמַיִם וָאָרֶץ קִנְיָן אֶחָד מִנַּיִן, דִּכְתִיב (ישעיה סו), כֹּה אָמַר ה' הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי אֵי זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ לִי וְאֵי זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי, וְאוֹמֵר (תהלים קד) מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ. אַבְרָהָם קִנְיָן אֶחָד מִנַּיִן, דִּכְתִיב (בראשית יד), וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. יִשְׂרָאֵל קִנְיָן אֶחָד מִנַּיִן, דִּכְתִיב (שמות טו), עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ ה' עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ, וְאוֹמֵר (תהלים טז) לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה וְאַדִּירֵי כָּל חֶפְצִי בָם. בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קִנְיָן אֶחָד מִנַּיִן, דִּכְתִיב (שמות טו), מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה' מִקְּדָשׁ ה' כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ. וְאוֹמֵר (תהלים עח) וַיְבִיאֵם אֶל גְּבוּל קָדְשׁוֹ הַר זֶה קָנְתָה יְמִינוֹ:

Five possessions did the Holy Blessed One, set aside as his own in this world, and these are they: The Torah, one possession; Heaven and earth, another possession; Abraham, another possession; Israel, another possession; The Temple, another possession. 1a) The Torah is one possession. From where do we know this? Since it is written, “The Lord possessed (usually translated as ‘created’) me at the beginning of his course, at the first of His works of old” (Proverbs 8:22). 2a) Heaven and earth, another possession. From where do we know this? Since it is said: “Thus said the Lord: The heaven is My throne and the earth is My footstool; Where could you build a house for Me, What place could serve as My abode? (Isaiah 66:1) And it says: “How many are the things You have made, O Lord; You have made them all with wisdom; the earth is full of Your possessions” (Psalms 104:24). 3a) Abraham is another possession. From where do we know this? Since it is written: “He blessed him, saying, “Blessed by Abram of God Most High, Possessor of heaven and earth” (Genesis 15:19). 4a) Israel is another possession. From where do we know this? Since it is written: “Till Your people cross over, O Lord, Till Your people whom You have possessed” (Exodus 15:16). And it says: “As to the holy and mighty ones that are in the land, my whole desire (possession) is in them” (Psalms 16:3). 5a) The Temple is another possession. From where do we know this? Since it is said: “The sanctuary, O lord, which your hands have established” (Exodus 15:17”, And it says: “And He brought them to His holy realm, to the mountain, which His right hand had possessed” (Psalms 78:54).

I like to call out to all my Jewish friends:

Zechariah 8:23

23So said the Lord of Hosts: In those days, when ten men of all the languages of the nations shall take hold of the skirt of a Jewish man, saying, "Let us go with you, for we have heard that God is with you."		כגכֹּֽה־אָמַר֘ יְהֹוָ֣ה צְבָאוֹת֒ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔מָּה אֲשֶׁ֚ר יַֽחֲזִ֙יקוּ֙ עֲשָׂרָ֣ה אֲנָשִׁ֔ים מִכֹּ֖ל לְשֹׁנ֣וֹת הַגּוֹיִ֑ם וְֽהֶחֱזִ֡יקוּ בִּכְנַף֩ אִ֨ישׁ יְהוּדִ֜י לֵאמֹ֗ר נֵֽלְכָה֙ עִמָּכֶ֔ם כִּ֥י שָׁמַ֖עְנוּ אֱלֹהִ֥ים עִמָּכֶֽם:
ten men: from the seventy nations. This equals seven hundred for each corner. For the four corners of the tallith there will be two thousand and eight hundred.		עשרה אנשים: משבעים לשון הרי שבע מאות לכל כנף וכנף הרי לד' כנפי הטלית אלפים ושמונ' מאו':

Please Judah if a righteous gentile tries ‘to grasp your ‘tsi-sit’ and say: "Let me go with you, for I have heard that God is with you." Open your heart for him/her and share all our Torah. The Torah of Moshe Rabbeinu as it is written and spared and is teaches in the Tanach and all scripture of Rabbinical Judaism………

Ariel your Representee, Representee of Ephraim and adviser (not a rabbi but friendly adviser) of Bet Yisrael international on the Har HaBayit.

Read my story: https://rb.gy/i654b

Please contact me for further questions: Telegram https://t.me/ArielRepresentative WhatsApp: +972 54-568-3031 Ariel van Kessel LinkedIn: https://www.linkedin.com/in/ariel-van-kessel-71797424 Email: arielvankessel@aol.com Ariel, hopefully your Representative

A Living Library of Torah

Sefaria is home to 3,000 years of Jewish texts. We are a non-profit organization offering free access to texts, translations, and commentaries so that everyone can participate in the ongoing process of studying, interpreting, and creating Torah. Learn More ›

What reference tools does Sefaria have and where do I find them?

Click: Your Gift. Your Impact. For Sefaria.