העבודה הזמניית הוא מה שנתחייבנו בו בזמנים ידועים ופרטיה שביתת השבת וקדושתו שביתת העשור ועינויו שביתת הי״ט וקדושת חש״מ החמץ והמצה בזמנם שופר בזמנו סוכה ולולב בזמנם ור״ח חנוכה ופורים ועתה נבאר ענינם:

The periodic service is that about which we have been obligated on specific times. And their specifics are the rest on Shabbat and its holiness; the tenth [of Tishrei] (Yom Kippur) and its afflictions; the rest on the holidays and the holiness of the intermediate days of the festival; chamets and matsah in their time; shofar in its time, sukkah and lulav in their time; and the new month, Chanukah and Purim. And now we shall explain their contents:

ענין שבת קודש: ענין השבת בכללו הוא כי הנה כבר ביארנו למעלה שענין העה״ז נותן שיהיו הדברים בו חול ולא קדש. אמנם הוצרך ג״כ שמצד אחר ינתן קצת קידוש לברואים כדי שלא יגבר בם החשך יותר מדאי. והנה שיערה החכמה העליונה את כל זה בתכלית הדקדוק באיזה מדריגה צריך שיהיה החול ובאיזה מדריגה הקידוש הנוסף הזה והגבילה כל זה הגבולים הנאותים בבחי׳‎ הכמות האיכות המקום והזמן וכל ההבחנות שיש לבחון בנמצאות. ואולם בבחי׳‎ הזמן סידרה ענין הימים של חול ושל קדש ובימי הקדש עצמם מדריגות זו למעלה מזו כפי הנאות והנה סידרה שרוב הימים יהיה חול ולא יהיה קדש אלא השיעור המצטרך. ואולם גזרה שיהיו הימים כלם מתגלגלים בשיעור מספר א׳‎ שיסובב בזמן כלו בסיבוב והוא מספר הז׳‎ ימים וזה כי הנה בם נברא המציאות כלו ונכלל כל הויתו במספר זה ונמצא מספר זה מה שראוי שיקרא שיעור שלם כיון שכלו הוצרך להוית כל המציאות ויותר מזה לא הוצרך כלל כי כבר נגמרה בו כל ההויה. אמנם יהיו מספר זה מתגלגל והולך וחוזר בסיבוביו עד סוף כל הו׳‎ אלפים ולא עוד אלא שימות כל העולם כלו גם הם ישמרו השיעור הזה בכמות הגדול והיינו ו׳‎ אלפים ואלף מנוחה ואח״כ תתחדש ההויה למציאות בסדר אחר כפי גזירת החכמה העליונה. והנה כיונה שסוף הסיבוב יהיה תמיד בקדש ונמצא זה עילוי גדול לכל הימים שאעפ״י שרובם חול ורק חלק א׳‎ מז׳‎ הוא הקדש והוא מה שמצטרך לעה״ז כמו שזכרנו. אמנם מצד אחר בהיות החלק הזה סוף הסיבוב וחיתומו נמצא הסיבוב לו נתקן ומתעלה עי״ז עד שנמצאים כל ימות האדם מתקדשים. והנה זו מתנה גדולה שנתן הקב״ה לישראל להיות שרצה שיהיו לו עם קדוש ולא נתנה לשאר האומות כלל שאין המעלה הזאת ראויה ולא מיועדת להם:

Regarding the holy Shabbat: The general content of Shabbat is [as follows]: We have already explained above that the matter of this world is to allow for there to be things that are profane and not holy. However it was also necessary from another angle that there also be some holiness to the creatures, so that the darkness not overwhelm them more than is necessary. And see that the Supreme Wisdom determined all of this with extreme precision - to which level the profane should reach and to which level this added holiness should reach. And It limited all of this with proper delineations in terms of quantity, quality, place, time and all the [other] characteristics with which one can distinguish entities. In any event, regarding time, It organized the matter of days of the profane and days of the holy; and in the holy days themselves, levels, one above the other, according to what is appropriate. And note that It set up that there be more days of the profane than days of the holy, and that there only be holiness according to the needed measure. However It decreed that the days all revolve around a measure of one set number, such that all time revolve around it. And that is the number of seven days. This is because all of existence was created in this amount. And all of the present is included in this number; so it comes out that this number is called the full measure. For all of it is needed for the presence of all existence, but more than it is not needed at all, since all of what exists was completed within it. Yet this number passes and then repeats itself in its cycles until the end of all the six thousand [years]. Moreover all the days of the entire world also observe this measure in the larger amount - meaning six thousand [years] and then one thousand years of rest. And afterwards, existence will be renewed in a different arrangement, according to the decree of the Supreme Wisdom. But note that It ordered that the end of the cycle always be with the holy; and this comes out to be an elevation for all of the days. For even though most of them are profane and only one-seventh is holy, it is what is required for this world - as we mentioned. Moreover from another angle, since this portion is the end of the cycle and its seal, it comes out that what is around it is refined and elevated through it, to the point that all of man's days become sanctified. And behold that this is a great gift that the Holy One, blessed be He, gave to Israel; as He wanted that they be a holy people to Him. But He did not give it to the [other] nations at all, as this level is not fit, nor designed, for them.

איסור המלאכה בשבת קודש: ואמנם כפי המעלה הזאת שמשיגים ישראל ביום זה כן ראוי שיהיה התנהגם בו. ואולם הנה העסק בעולם כבר ביארנו למעלה שהוא ממה שמקשר האדם בחומריות ומשפיל ענינו ומורידו מן המעלה והיקר שהיה ראוי לו. ומזה צריך שיתנתק בשבת כיון שמתעלה ענינו ממה שהוא בחול ויהיה מחזיק עצמו בערך הראוי למעלה הזאת. ואמנם להנתק לגמרי מן הגופניות ועסקו אי אפשר שעכ״פ בעה״ז הוא וקישורי הגופניות עליו אבל שיערה החכמה העליונה המדריגה שראוי שינתק מן הגופניות והמדריגה שצריך שישאר בה. והמדרגיה שראוי שינתק ציותה לו שינתק והזהירה שלא יחדל מלהתנתק וזה כלל המלאכות כלם שנאסרו בשבת:

Prohibition of work on the holy Shabbat: However it is proper that on this day, Israel behave according to this level that they arrive upon it. And we have already explained above (Part 1, On Mankind 3) that involvement in the world is what connects a person to physicality, lowers his character and downgrades him from this level and preciousness that was fit for him. And for this reason, he must withdraw [from it] on Shabbat, since his character is elevated from that which it is on weekdays, so he needs to comport himself worthily according to this level. However it is impossible to completely withdraw from physicality and from his occupation - as he is nevertheless in this world, and his physical bonds are upon him. But the Supreme Wisdom determined the level of disengagement from physicality that would be appropriate and the level that he must stay on. So It commanded him to withdraw to the level at which it is fitting for him to withdraw, and warned him not to fail from withdrawing. And this is the general principle of all the work that is prohibited on Shabbat.

עונג שבת וכבודו: ומלבד מה שנאסר שלא לפגום בכבוד הקדש הנשפע ביום זה כמ״ש עוד נצטוינו לכבוד הקדושה הזאת הנשפעת והוא כלל עונג השבת וכבודו בבואו ובצאתו בקידוש ובהבדלה ושאר כל פרטיו כלם ענינים נוסדים בכללם על היסוד הזה שהוא לשמור את עצמנו בערך הראוי לקדושה הנשפעת לנו ולחבב המעלה הזאת וליקרה לכבוד ענינה שהוא קורבה גדולה אליו ית׳‎ ודביקות גדול בו ולכבוד נותנה ית׳‎ שנתן לנו מתנה גדולה כזו. ופרטי הענינים מכוונים אל פרטי הקדושה הזאת ובחינותיה דרכיה ותולדותיה כפי מה שהם באמת:

Delighting in the Shabbat and honoring it: And besides that we are forbidden to violate the honor of the holiness that flows on this day - as we have written - we were also commanded [to] honor this holiness that flows. And that is the principle of the delighting (oneg) in the Shabbat, and honoring (kavod) it upon its entering and leaving, with Kiddush and Havdalah [respectively]. And the rest of all of its details are matters generally based upon this fundamental principal, which is to keep ourselves properly worthy for the holiness that flows upon us [on Shabbat]; and to cherish it, in honor of its content - which is great closeness to Him, may He be blessed, and great cleaving to Him - and to honor that He, may He be blessed, gave us such a big gift as this. And the details of [these] matters correspond to the details of this holiness, its characteristics, its ways and its effects, according to what they actually are.

שאר ימי הקודש: ואמנם גזרה החכמה העליונה להוסיף לישראל קידוש על קידוש ונתנה להם ימי קודש מלבד השבת שבהם יקבלו ישראל מדריגות ממדריגות הקידוש. אמנם כלם למטה ממדריגת השבת השפעתו וקידושו. והנה כפי מדריגתו השפעתם של הימים האלה כן הוצרכנו לינתק מן העסק העולמי וכפי זה הוא איסור המלאכות בהם. והיינו יוה״כ למעלה מכלם ואחריהם ימים טובים ואחריהם חש״מ ואחריהם ר״ח ואין בו ביטול מלאכה אלא לנשים ואחר כל זה חנוכה ופורים שאין בהם ביטול מלאכה אלא הודאה בחנוכה ושמחה ג״כ בפורים. וכל זה כפי ערך השפע הנשפע והאור המאיר הוא:

The other holy days: However the Supreme Wisdom decreed to add holiness upon holiness to Israel and gave them holy days besides the Shabbat, in which Israel would receive levels of holiness. Yet all of them are below the level of Shabbat, its influence and its holiness. And see that according to the level of the influence of these days is our need to withdraw from worldly occupations; and according to this is the prohibition of work on them: And that is that Yom Kippur is above all of them; after it are the holidays; after them are the intermediate days of the festival; after them is the new month (Rosh Chodesh) on which only women refrain from work; and after all of them are Chanukah and Purim, upon which there is no refraining from work, but rather thanksgiving on Chanukah [and Purim], as well as joy on Purim. And all of this is according to the measure of the flow and the light that are bestowed [on any given day].

חגיגת החגים הזמניים: ואולם מלבד הקידוש הזה הנשער במדריגותיו כפי מדריגת קדושת הימים יש עוד ענינים פרטיים מיוחדים לכל זמן מזמנים אלה כפי ענינו. ושרש כלם הוא סדר שסדרה החכמה העליונה שכל תיקון שנתקן ואור גדול שהאיר בזמן מהזמנים בשוב תקופת הזמן ההוא יאיר אור מעין האור הראשון ותחודש תולדת התיקון ההוא במי שקבלו. והנה עפ״ז נצטוינו בחג בכל הענינים שנצטוינו לזכר יציאת מצרים כי בהיות התיקון ההוא תיקון גדול מאד שנתקנו בו וכמש״ל הוקבע שבשוב תקופת הזמן ההוא יאיר עלינו אור מעין האור שהאיר אז ותחודש בנו תולדת אותו התיקון וע״כ נתחייב באותם הענינים כלם. ועד״ז חג השבועות למתן התורה וחג הסוכות לענין ענני הכבוד אעפ״י שאינו אותו הזמן בפרט אלא שקבעה התורה חג זה לזכרון ענין זה וכמ״ש כי בסוכות הושבתי וכו׳‎. וכן חנוכה וכן פורים ועד״ז היו כל ימי מגלת תענית אלא שנתבטלו מפני שלא היו ישראל יכולים לעמוד בהם ונפטרו מהיות עושים זכר להם והתעוררות לאור המאיר. ועתה נבאר המצות האלה בפ״ע:

Celebration of the periodic holidays: But besides this holiness that was determined about their levels according to the level of the holiness of these days, there are other specific attributes to each time period according to its content. And the root of them all is the order arranged by the Supreme Wisdom, such that the refinement refined and the great light that shone at a particular time return at that period of the year to shine light similar to the first light and have the effect of the refinement be renewed in the one that received it [originally]. So see that, according to this, we were commanded on the holiday [of Passover] about all the things that we are commanded in memory of the exodus from Egypt. For since that refinement was a very great refinement that happened to us - as we wrote above - it was embedded that upon the return of that period of the year, a light similar to the light that shone then, shine; and that the effect of that refinement be renewed in us. Therefore we were commanded in all of those matters. And in the same manner, the holiday of Pentecost (Shavuot) for the giving of the Torah; and the holiday of Tabernacles (Sukkot) for the clouds of glory. Even though [the latter] is not specifically at the same time, the Torah fixed this holiday for the memory of that matter, as it is stated (Leviticus 23:43), "that I placed them in huts, etc." And likewise Chanukah, and likewise Purim [have observances tied to the events they commemorate). And in this same manner were all the days [listed] in the Scroll of Fasting, but they were annulled since Israel was not able to keep them. So they were exempted from memorializing them and from the arousal of the [corresponding] shining light. And now we will explain these commandments on their own.

Pirkei Avot 6:10

Dr. Joshua Kulp

חֲמִשָּׁה קִנְיָנִים קָנָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְעוֹלָמוֹ, וְאֵלּוּ הֵן, תּוֹרָה קִנְיָן אֶחָד, שָׁמַיִם וָאָרֶץ קִנְיָן אֶחָד, אַבְרָהָם קִנְיָן אֶחָד, יִשְׂרָאֵל קִנְיָן אֶחָד, בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קִנְיָן אֶחָד. תּוֹרָה מִנַּיִן, דִּכְתִיב (משלי ח), ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז. שָׁמַיִם וָאָרֶץ קִנְיָן אֶחָד מִנַּיִן, דִּכְתִיב (ישעיה סו), כֹּה אָמַר ה' הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי אֵי זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ לִי וְאֵי זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי, וְאוֹמֵר (תהלים קד) מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ. אַבְרָהָם קִנְיָן אֶחָד מִנַּיִן, דִּכְתִיב (בראשית יד), וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. יִשְׂרָאֵל קִנְיָן אֶחָד מִנַּיִן, דִּכְתִיב (שמות טו), עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ ה' עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ, וְאוֹמֵר (תהלים טז) לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה וְאַדִּירֵי כָּל חֶפְצִי בָם. בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קִנְיָן אֶחָד מִנַּיִן, דִּכְתִיב (שמות טו), מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה' מִקְּדָשׁ ה' כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ. וְאוֹמֵר (תהלים עח) וַיְבִיאֵם אֶל גְּבוּל קָדְשׁוֹ הַר זֶה קָנְתָה יְמִינוֹ:

Five possessions did the Holy Blessed One, set aside as his own in this world, and these are they: The Torah, one possession; Heaven and earth, another possession; Abraham, another possession; Israel, another possession; The Temple, another possession. 1a) The Torah is one possession. From where do we know this? Since it is written, “The Lord possessed (usually translated as ‘created’) me at the beginning of his course, at the first of His works of old” (Proverbs 8:22). 2a) Heaven and earth, another possession. From where do we know this? Since it is said: “Thus said the Lord: The heaven is My throne and the earth is My footstool; Where could you build a house for Me, What place could serve as My abode? (Isaiah 66:1) And it says: “How many are the things You have made, O Lord; You have made them all with wisdom; the earth is full of Your possessions” (Psalms 104:24). 3a) Abraham is another possession. From where do we know this? Since it is written: “He blessed him, saying, “Blessed by Abram of God Most High, Possessor of heaven and earth” (Genesis 15:19). 4a) Israel is another possession. From where do we know this? Since it is written: “Till Your people cross over, O Lord, Till Your people whom You have possessed” (Exodus 15:16). And it says: “As to the holy and mighty ones that are in the land, my whole desire (possession) is in them” (Psalms 16:3). 5a) The Temple is another possession. From where do we know this? Since it is said: “The sanctuary, O lord, which your hands have established” (Exodus 15:17”, And it says: “And He brought them to His holy realm, to the mountain, which His right hand had possessed” (Psalms 78:54).

I like to call out to all my Jewish friends:

Zechariah 8:23

23So said the Lord of Hosts: In those days, when ten men of all the languages of the nations shall take hold of the skirt of a Jewish man, saying, "Let us go with you, for we have heard that God is with you."		כגכֹּֽה־אָמַר֘ יְהֹוָ֣ה צְבָאוֹת֒ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔מָּה אֲשֶׁ֚ר יַֽחֲזִ֙יקוּ֙ עֲשָׂרָ֣ה אֲנָשִׁ֔ים מִכֹּ֖ל לְשֹׁנ֣וֹת הַגּוֹיִ֑ם וְֽהֶחֱזִ֡יקוּ בִּכְנַף֩ אִ֨ישׁ יְהוּדִ֜י לֵאמֹ֗ר נֵֽלְכָה֙ עִמָּכֶ֔ם כִּ֥י שָׁמַ֖עְנוּ אֱלֹהִ֥ים עִמָּכֶֽם:
ten men: from the seventy nations. This equals seven hundred for each corner. For the four corners of the tallith there will be two thousand and eight hundred.		עשרה אנשים: משבעים לשון הרי שבע מאות לכל כנף וכנף הרי לד' כנפי הטלית אלפים ושמונ' מאו':

Please Judah if a righteous gentile tries ‘to grasp your ‘tsi-sit’ and say: "Let me go with you, for I have heard that God is with you." Open your heart for him/her and share all our Torah. The Torah of Moshe Rabbeinu as it is written and spared and is teaches in the Tanach and all scripture of Rabbinical Judaism………

Ariel your Representee, Representee of Ephraim and adviser (not a rabbi but friendly adviser) of Bet Yisrael international on the Har HaBayit.

Read my story: https://rb.gy/i654b

Please contact me for further questions: Telegram https://t.me/ArielRepresentative WhatsApp: +972 54-568-3031 Ariel van Kessel LinkedIn: https://www.linkedin.com/in/ariel-van-kessel-71797424 Email: arielvankessel@aol.com Ariel, hopefully your Representative

A Living Library of Torah

Sefaria is home to 3,000 years of Jewish texts. We are a non-profit organization offering free access to texts, translations, and commentaries so that everyone can participate in the ongoing process of studying, interpreting, and creating Torah. Learn More ›

What reference tools does Sefaria have and where do I find them?

Click: Your Gift. Your Impact. For Sefaria.