Talmud Bava Metzia: 46a-b

 Talmud Bava Metzia: 46a-b



Together, we dedicate our learning in memory of the lives lost, and with prayers for the safe return of those held captive and for everyone affected by the ongoing violence in Israel, and that the fighting goes on until all Eretz Yisrael is Jewish Sovereign and all terrorists are dead in and around Eretz Yisrael! Eretz Yisrael completely liberated.....! Then let us start to talk about a new government system in Eretz Yisrael! Voting's yes, but a new high Court system, a Sanhedrin, the Great Sanhedrin and the smaller Sanhedrin’s...... Jewish Law in all Eretz Yisrael.


Guided learning

וחוזר ואומר הרי הן מחוללין על מעות שיש לי בבית טעמא דאין בידו מעות הא אם יש בידו מעות ליקני להו לאידך במשיכה ופריק דהכי עדיף דהוה ליה נכרי

and then he says: This second-tithe produce that now belongs to you is hereby desacralized on coins that I have at home. The Gemara infers: The reason that it is necessary to employ this artifice is that he does not have coins in his hand. But if he has coins in his hand let him transfer ownership of the coins to the other person by means of the transaction of pulling, and then that other person will desacralize the second-tithe produce. The reason for this is that this procedure is preferable, as the one who desacralizes the produce is a stranger, not the owner of the produce. Therefore, it appears less like artifice designed to circumvent paying the additional one-fifth.

רש"י

וחוזר ואומר: הרי פירות של מעשר שני שלך יהיו מחוללין על מעות שיש לי בבית ויקנה המעשר הזה את המעות ויצא לחולין:

טעמא דאין בידו מעות: דמדקתני ואין בידו מעות ש"מ דאם היה בידו מעות שם בגורן לא היה אומר לו התנא לעשות כן אלא המעות הללו היה מוסר לחבירו ומקנה אותם לו במשיכה:

ופריק: וחבירו זה פודה את המעשר:

דהכי עדיף: שאינה נראית ערמה כל כך להיפטר מן החומש:

דהוה ליה: חבירו נוכראה לגבי מעשר וקרינן ביה ממעשרו פרט של אחרים:

ואי אמרת מטבע נקנה בחליפין ניקנו ליה מעות להיאך אגב סודר ולפרוק דלית ליה סודר ונקנינהו נהליה אגב קרקע דלית ליה קרקע

The Gemara continues to state its objection to the opinion of Rav Pappa. And if you say a coin is acquired by means of a transaction of exchange, then even if the owner of produce has no money in his hand, let the owner transfer ownership of the coins, wherever they are, to the other person by means of a cloth, as he can perform a transaction of symbolic exchange with a cloth; and then let the other person desacralize the produce. The Gemara answers: The case in the baraita is one in which he does not have a cloth. The Gemara challenges: And let the owner transfer ownership of the coins to the other person by means of land, i.e., perform an act of transaction concerning the land and include the coins in the transaction. The Gemara answers: The case in the baraita is one in which he does not have land.

רש"י

נקנינהו נהליה אגב קרקע: יתן לו זה בעל מעשר קרקע בחזקה ועמהן המעות ומשיחזיק זה בקרקע יהיו המעות קנויות לו בכל מקום שהן דתנן (קדושין דף כו.) נכסים שאין להן אחריות נקנין עם נכסים שיש להן אחריות בכסף בשטר ובחזקה וחבירו זה יאמר הרי פירות הללו מחוללין על מעות שיש לי בביתך דהכי עדיף דהוה ליה נוכראה והך קושיא לרב פפא לא מקשינן אלא אתמוהי קא מתמה אמתני':

תוספות

ונקנינהו נהליה אגב קרקע: אברייתא פריך כדפיר' רש"י וי"ל דאדרב פפא פריך אי אמרת בשלמא דאין מטבע נקנה בחליפין מיירי שיש לו סודר ואין לו קרקע דהשתא לא הוי ערטילאי אלא אי מטבע נקנה בחליפין ומיירי שאין לו סודר וגם צ"ל דמיירי בגורן שאינו שלו אכפל תנא כולי האי והדאמר והא עומד בגורן קתני לאו פרכא היא אלא מסיק למילתיה דמיירי דלית ליה קרקע וקשה דלקני ליה המעות בהודאה כמו שקנה רב מרי מרבא על ידי הודאתו של איסור בפרק מי שמת (ב"ב דף קמט.) אע"פ שהיינו יודעין שלא היו שלו תחלה וה"ה בבריא מדקננהו רב מרי אע"ג דלא הוי בר ירושה:

והא עומד בגורן קתני בגורן שאינו שלו ואיכפל תנא לאשמועינן גברא ערטילאי דלית ליה ולא כלום אלא לאו שמע מינה אין מטבע נקנה בחליפין שמע מינה

The Gemara asks: But isn’t it taught in the baraita that he is standing on the threshing floor? The Gemara answers: He is standing on a threshing floor that is not his. The Gemara asks: And did the tanna go to all that trouble just to teach us the case of a naked man, i.e., one who has nothing at all? It is unlikely that a baraita would be devoted to so remote a case. Rather, must one not conclude from it that money is not acquired by means of a transaction of exchange? The Gemara affirms: Learn from it that this is the halakha .

רש"י

איכפל תנא כו': נתעסק התנא וטרח להורות לנו הלכה בדבר שאינו מצוי שיהיה אדם עומד בגורן ערום אלא לאו ש"מ בגורן שאינו שלו אבל סודר יש לו ואפילו הכי הפירות צריך ליתן לו במתנה שאין המעות נקנין בחליפין:

תוספות

אלא ש"מ דאין מטבע נקנה בחליפין: ומ"ד נעשה חליפין נמי איתותב דמדאינו נקנה כ"ש שלא נעשה ונטר עד הכא כדי להקשות לתרוייהו ולכך המתין נמי עד הכא לומר וכן אמר עולא וכן אמר ר' אמי אמר רבי יוחנן משום דהך ברייתא מסייע להו:

ואף רב פפא הדר ביה כי הא דרב פפא הוו ליה תריסר אלפי דינרי בי חוזאי אקנינהו לרב שמואל בר אחא אגב אסיפא דביתיה כי אתא נפק לאפיה עד תווך

The Gemara relates: And even Rav Pappa retracted his previous statement that coins are acquired by means of a transaction of exchange, as in this incident in which Rav Pappa had twelve thousand dinars that he lent to another in Bei Ḥozai. He transferred ownership of the dinars to his agent, Rav Shmuel bar Aḥa, by means of granting acquisition of the threshold of his house to him, to enable the agent to demand repayment of the loan on his own behalf. This obviated the need for him to consult Rav Pappa in the case of every contingency, which would complicate matters. It is apparent from the fact that the transaction was effected by means of granting acquisition of the threshold that Rav Pappa concedes that coins are not acquired by means of a transaction of exchange. When Rav Shmuel bar Aḥa came after repayment of the loan, Rav Pappa was so pleased that he went out as far as Tevakh to meet him.

רש"י

ואף רב פפא הדר ביה: ממאי דאמר מטבע נקנית בחליפין:

ואקנינהו לרב שמואל: שהיה הולך לשם כדי שיביאם לו שאילו לא הקנה לו לא היה נותנם לו מי שהפקדון אצלו שאם יאבדו בדרך יחזור רב פפא ויתבעם לו:

אגב אסיפא דביתיה: מפתן ביתו אלמא מדאצטריך ליה לקנויינהו אגב קרקע ש"מ אין מטבע נקנה בחליפין:

עד תווך: שם מקום:

וכן אמר עולא אין מטבע נעשה חליפין וכן אמר רבי אסי אין מטבע נעשה חליפין וכן אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן אין מטבע נעשה חליפין

The Gemara adds: And likewise, Ulla says: Money cannot be the item used to effect a transaction by means of exchange. And likewise, Rav Asi says: Money cannot be the item used to effect a transaction by means of exchange. And likewise, Rabba bar bar Ḥana says that Rabbi Yoḥanan says: Money cannot be the item used to effect a transaction by means of exchange.

רש"י

וכן אמר עולא: האי וכן לעיל קאי אפלוגתא דרב ולוי:

You are reading

Koren Talmud Bavli

The Koren Talmud Bavli is a groundbreaking edition of the Talmud that fuses the innovative design of Koren Publishers Jerusalem with the incomparable scholarship of Rabbi Adin Steinsaltz.

Hold the book in your hands.

איתיביה רבי אבא לעולא הרי שהיו חמריו ופועליו תובעין אותו בשוק ואמר לשולחני תן לי בדינר מעות ואפרנסם ואני אעלה לך יפה דינר וטריסית ממעות שיש לי בביתי אם יש לו מעות מותר ואם לאו אסור ואי סלקא דעתך אין מטבע נעשה חליפין הויא ליה הלואה ואסור אשתיק

Rabbi Abba raised an objection to the opinion of Ulla from a baraita: With regard to one whose donkey drivers or laborers were demanding payment of their wages from him in the marketplace, and he said to the money changer: Give me coins worth a dinar and I will provide for them, and later I will give you coins worth a dinar and a tereisit, a coin of lesser value, from money that I have at home, then if he has money at home at that time it is permitted, as it is not considered a loan and therefore the additional payment is not interest. But if he does not have money at home at that time, it is a loan and the additional payment is forbidden as interest. And if it enters your mind that money cannot be the item used to effect a transaction by means of exchange, then even in the case where the employer had money at home, since the money changer does not acquire the employer’s money at home by means of exchange, it is a loan and the additional payment is forbidden as interest. Ulla was silent.

רש"י

תובעין אותו: מעות שכרם ומזונותיהם:

תן לי בדינר מעות: תן לי פרוטות בשוה דינר והדינר אין עתה בידי אבל אני אעלה לך עד יום פלוני יפה דינר וטריסית קס"ד דינר יפה היוצא בהוצאה קאמר וטריסית מעה קטנה:

ואפרנסם: אעשה צרכיהם כלומר אסלקם מעלי כל צורך סיפוק קרי פרנסה קונדרי"ר בלע"ז:

אם יש לו בביתו: אותן מעות שהוא אומר:

מותר: קס"ד דכיון דיש לו הוו להו חליפין דהחליף אלו באלו אותן שבביתו באלו ומחמת דוחקו אוזיל גביה לתת לו טריסית יותר ואין כאן משום רבית שהרי אין כאן שכר המתנה שהרי אין ממתין לו כלום שהרי הוא פורעו מיד דמשמשך את מעות השולחני נקנה לו הדינר שבביתו בכל מקום שהוא:

ואם לאו אסור: דכיון דאין לו הדינר בביתו אין כאן חליפין אלא כשאר מכר בעלמא שהוא מתחייב לו הדינר לאותו זמן וטריסית מוסיף לו בשכר מעותיו שהמתין:

ואי אמרת אין מטבע נקנה בחליפין: ואין מטבע נעשה חליפין אפילו יש לו נמי אין קנוין לו במקום שהם שם ואין זו אלא הלואה ואע"ג דדרך מקח וממכר הוא קי"ל לקמן כללא דרביתא כל אגר נטר ליה. אסור אלא לאו שמע מינה מטבע נעשה חליפין ונקנה בחליפין דהא הכא תרוייהו מטבע נינהו של שולחני נעשה חליפין ושל בעל הבית נקנה בחליפין:

א"ל דלמא אידי ואידי בפרוטטות שנו דליכא עלייהו טבעא ואידי ואידי פירא הוו ומש"ה נקנו בחליפין א"ל אין דיקא נמי דקתני יפה דינר וטריסי' ולא קתני דינר יפה וטריסי' ש"מ

Rabbi Abba then said the following suggestion to Ulla: Perhaps the Sages taught this halakha in a case where both these coins that are in his house and those coins that he took from the money changer are perotetot, small perutot that are unminted, and the legal status of both these coins and those coins is that of a commodity; and due to that status they are acquired by means of a transaction of exchange. Ulla said to him: Yes, that is the case in the baraita, and the language of the baraita is also precise, as it teaches: I will give you coins worth a dinar and a tereisit, and it does not teach: I will give you an unflawed dinar and a tereisit. Evidently, the baraita is not referring to his giving an actual dinar coin but to other coins of lesser value that equal that value. The Gemara affirms: Learn from it that this is the case.

רש"י

אמר ליה: רבי אבא לעולא:

דלמא: מצית לתרוצינהו דאידי ואידי בין דשולחני בין דבעל הבית:

בפרוטטות: מעות של נחושת שהם עדיין בלא צורה כעין אסימון של כסף:

אמר ליה: עולא אין שפיר תרצת לה ודיקא נמי מדקאמר יפה דינר וטריסית דמשמע אעלה לך מפרוטטות שבבית שוה דינר וטריסית:

ולא קתני דינר יפה: דלישתמע דינר של כסף טוב וטבוע:

תוספות

אידי ואידי בפרוטטות: פירוש שולחני נתן לו פרוטטות ובעל הבית משלם לו פרוטטות דליכא עלייהו צורתא ולכך נעשה ונקנה בחליפין וא"ת ולימא שהשולחני נתן לו מעות ולא פרוטטות וכן נראה שהרי צריך ליתן לפועלים ובעל הבית הקנה לו בקנין סודר הפרוטטות שבביתו וי"ל דתן לי מעות משמע דבנתינה זאת אתחייב לך דינר וטריסית:

ולא תני דינר יפה: דמשמע דינר טוב וא"ת והיכי ס"ד דינר טוב והא ממעות שיש לי בביתי קתני וי"ל דמעות לאו היינו שמו של המטבע אלא כלומר ממטבעות שיש לי בבית ואית ספרים דלא גרסי בברייתא ממעות שיש לי בביתי:

רב אשי אמר לעולם בדמים ובפרוטטות כיון דאית ליה נעשה כאומר הלויני עד שיבא בני או עד שאמצא מפתח

Rav Ashi said: Actually, it can be explained that there is no transaction by means of exchange in this case. Rather, it is a purchase with money and the tanna is referring to perotetot, and nevertheless there is no violation of the prohibition against interest. Since he has money at home, it is tantamount to saying: Lend me money until my son comes or until I find the key. That is not a loan, and the halakhot of interest do not apply.

רש"י

רב אשי אמר לעולם בפרוטטות: היא כדקאמרת מדקתני יפה דינר ומיהו טעמא לאו משום דנקנה בחליפין שאפי' התנה עמו בתורת דמים אין כאן רבית דאגר נטר ליה שאפי' הלואה אם יש לו בביתו מותר לתת לו עודף דהוה ליה הלויני עד שיבא בני:

תוספות

נעשה כאומר לו הלויני עד שיבא בני או עד שאמצא המפתח: וא"ת נהי דשרי סאה בסאה בעד שיבא בני כו' סאה בסאתים כי הכא שנותן לו טריסית יותר אסור והוי רבית גמור וי"ל דהכא אינו נותן לו אותו מטבע עצמו שלקח אלא מין אחר דדמי למקח וממכר וה"ק כמו שמותר סאה בסאה דרך הלואה באומר עד שיבא בני משום דסאה בסאה רבית דרבנן ה"נ דרך מקח וממכר אפילו סאה בסאתים מותר באומר עד שיבא בני:

ת"ש כל הנעשה דמים באחר כיון שזכה זה נתחייב זה בחליפין כל הנעשה דמים באחר מאי ניהו מטבע ושמע מינה מטבע נעשה חליפין

The Gemara suggests: Come and hear proof from a mishna ( Kiddushin 28a): With regard to all items used as monetary value for another item, i.e., instead of a buyer paying money to the seller, they exchange items of value with each other, once one party in the transaction acquires the item he is receiving, this party is obligated with regard to the item being exchanged for it. The Gemara analyzes this mishna: With regard to all items used as monetary value for another item, what does the mishna mean in this phrase? It means a coin, and learn from the mishna that a coin can be an item used to effect exchange.

רש"י

כל הנעשה דמים באחר: משנה היא בקדושין (דף כח.) וקס"ד דה"ק כל הרגיל להיות ניתן דמים באחר דהיינו מטבע:

כיון שזכה זה נתחייב זה בחליפין: אם נתנה בעלים בתורת חליפין בחליפי שור ופרה כיון שמשך בעל הפרה את המטבע נתחייב בעל המטבע בכל אונסין שיולדו בחליפין מעתה אם מת השור מת לו אע"פ שלא משך כו' אלמא קנה בחליפין של מטבע:

תוספות

כל הנעשה דמים באחר כיון שזכה זה נתחייב זה בחליפין: לרב דאמר בכליו של קונה ה"פ כיון שזכה זה בעל החפץ במטבע נתחייב זה הלוקח באונסי חליפין דכל היכא דאיתיה דיליה הוא ואי ל"ג זה שני הכי פירושו כיון שזכה זה המוכר במטבע נתחייב איהו לשלם ללוקח החפץ שהוא חליפי המטבע וללוי דאמר בכליו של מקנה הוי פירושו אפכא דאי גרסינן זה שני הכי קאמר כיון שזכה זה הלוקח במטבע נתחייב המוכר ליתן לו חליפין ואי לא גרסינן זה שני הכי קאמר כיון שזכה הלוקח במטבע נתחייב הוא באונסי החפץ אי נמי ללוי הוי פי' זה כמו לרב וכיון שזכה זה פי' המוכר בהנאה שקבל ממנו הלוקח מטבע והדתנן (לקמן בבא מציעא דף ק.) המחליף פרה ללוי הוי פירושו המחליף פרה בהנאת קבלת חמור וכן החליף שור בפרה דבסמוך:

שמע מינה מטבע נעשה חליפין: ואע"ג דמעות אינם קונות ה"מ סתמא אבל אי מפרש בתורת חליפין קני א"נ אפי' בסתמא כיון דמחזיר לו המטבע כדרך להחזיר הסודר קנו החליפין וא"ת והלא יאמר נשרפו חטיך בעלייה י"ל דלא שכיח מילתא שיקנה המעות דרך חליפין דלא שכיח שיתן המוכר חפצו בחליפין מעות שאינם שוות המקח דדרך חליפין שאינם שוים מעות המקח ולא גזור רבנן כדאמר בסמוך גבי החליף דמי שור בפרה ובקנין סודר דשכיחא ליכא למיחש שמא יאמר לו נשרפו חטיך בעלייה דכיון דלא קיבל המוכר המעות טרח ומציל פן יסרב הלוקח ליתן לו המעות:

אמר רב יהודה ה"ק

Rav Yehuda said: This is what the mishna is saying:

Bava Metzia: 46b

כל הנישום דמים באחר כיון שזכה זה נתחייב זה בחליפין

With regard to all items that can be appraised when used as monetary value for another item, i.e., their value can be appraised relative to the value of another item, excluding a coin, whose value is apparent, once one party in the transaction acquires the item he is receiving, this party is obligated with regard to the item being exchanged for it. The novelty of the mishna is that all items, not only vessels, can be used to perform the act of acquisition of exchange. Therefore, one should not infer that the halakha is the same with regard to coins.

רש"י

כל הנישום דמים באחר: כל שרגילים לשום אותו כשנותנין אותן דמים באחר דהיינו כל המטלטלים אם בא אדם לתתם דמים בחפץ אחר דרכן לשומן בכמה ינתנו לו:

כיון שזכה זה כו': אם נתנם בתורת חליפין כיון שמשכן זה כו' ואשמועינן דמטלטלי ופרי נעשין חליפין ולא בעינן כלי דשלף איש נעלו (רות ד׳:ז׳) לאו דוקא דלקיים כל דבר דרשינן לקיים בכל דבר כדלקמן (בבא מציעא דף מז.):

ה"נ מסתברא מדקתני סיפא כיצד החליף שור בפרה או חמור בשור שמע מינה

The Gemara comments: So too, it is reasonable to interpret the mishna in that manner, from the fact that the latter clause of that mishna teaches: How so? If one exchanges an ox for a cow, or a donkey for an ox, once this party acquires the animal that he is receiving, this party is obligated with regard to the item being exchanged for it. This clause apparently explains the previous clause, and employs the example of animals, not coins. The Gemara concludes: Learn from it that the reference in the mishna is to movable property, not to coins.

רש"י

הכי נמי מסתברא: דלאו במטבע עסקינן דקתני סיפא כיצד החליף שור בפרה כו':

ולמאי דסליק אדעתיה מעיקרא מטבע מאי כיצד הכי קאמר ופירי נמי עבדי חליפין כיצד החליף שור בפרה או חמור בשור

The Gemara asks: And with regard to what entered our minds initially, that a coin effects symbolic exchange, what is the meaning of the clause: How so; if one exchanges an ox for a cow, once this party acquires the animal that he is receiving, this party is obligated with regard to the item being exchanged for it? This example does not involve a coin. The Gemara explains that it was assumed that this is what the mishna is saying: Not only can a coin be used in the act of acquisition of exchange, but produce, i.e., movable property, can also effect exchange. How so? If one exchanged the meat of an ox for a cow, or the meat of a donkey for an ox, once this party acquires the item that he is receiving, this party is obligated with regard to the item being exchanged for it.

רש"י

הכי קאמר ופירי נמי: כל מטלטלין אע"פ שאינו כלי עבדי חליפין כיצד כו' והכי מפרשינן לה כל העושה דמים באחר דהיינו מטבע אם נתנו בתורת חליפין כיון שזכה זה נתחייב זה בחליפין כיצד חליפין ומהו חליפין כגון המחליף שור בפרה ואשמועינן אגב אורחיה בסיפא דפירי עושים חליפים החליף שור בפרה גרסינן ול"ג בשר שור:

תוספות

ופירי נמי עבדי חליפין כיצד החליף בשר שור בפרה: רש"י ל"ג בשר דשור ופרה חיים מיקרו נמי פירי ופריך לרב נחמן בין למאי דס"ד מעיקרא בין למאי דמשני כל הנישום וקשה דא"כ הכי נמי מסתברא לא קאי לפי המסקנא לרב נחמן שצריך לומר יש דמים שהם כחליפין ועוד קשה לרש"י דפסק לקמן כר"ל לא מתוקמא כלל מתני' דקיימא לן דפירי לא עבדי חליפין כרב נחמן וליכא לשנויי ופירי נמי עבדי חליפין ולא יש דמים שהם כחליפין לדברי רש"י דפסיק כר"ל ועוד דר"ח ורב אלפס וספרים קדמונים גרסי ופירי נמי עבדי חליפין כיצד החליף בשר שור בפרה ובשנויא דכל הנישום לא קאמר בשר שור ועוד דתניא לקמן פרתך בכמה בכך וכך תקשה לרב נחמן דאמר פירי לא עבדי חליפין דלא מצי מיירי בדמים ומיהו לפר"ת דחליפין שוה בשוה קני לכ"ע אפילו פירי אתי שפיר ברייתא דבסמוך ונראה דשור ופרה חיים הוי כלי חשוב לפי שמשתמש בהם לטעון משוי ולחרוש ולמאי דשני כל הנישום אתי שפיר אפילו לרב נחמן ולא פריך לר"נ אלא לפי מאי דס"ד מעיקרא דאמר ופירי נמי עבדי חליפין וא"ת לישני דר"נ יתרץ כל הנישום כמו שהוא לפי האמת ויש לומר דמסתמא לא יחלוק ר"נ על רב ולוי שהיו קדמונים דמ"ד מטבע נעשה חליפין צריך לשנות כל הנעשה דכל הנישום משמע למעוטי מטבע וצריך לומר לדידיה ופירי נמי עבדי חליפין ומ"ד אינו נעשה אינו חולק כי אם במטבע אבל בפירי יסבור זה כזה:

הניחא לרב ששת דאמר פירי עבדי חליפין אלא לר"נ דאמר כלי אין אבל פירי לא עבדי חליפין מאי כיצד

The Gemara comments: This works out well according to the opinion of Rav Sheshet, who said: Produce effects a transaction of exchange. But according to the opinion of Rav Naḥman, who said: A vessel, yes, it effects a transaction of exchange, but produce does not effect a transaction of exchange, what is the meaning of the continuation of the mishna beginning with the question: How so?

רש"י

הניחא לרב ששת כו': בין למאי דסליק אדעתין מעיקרא בין למאי דשני רב יהודה סיפא דמתני' אשמעינן דפירי עבדי חליפין ולא בעינן כלי והא פלוגתא דרב נחמן ורב ששת היא לקמן בשמעתין (בבא מציעא דף מז.) הניחא לרב ששת כו':

תוספות

ולרב נחמן דאמר פרי לא עבדי חליפין מאי כיצד: וא"ת ולפר"ת לוקמיה בחליפין שוה בשוה גם ר"ל אמאי ע"כ כרב ששת ס"ל ולוקמא בפירי ובשוה בשוה וי"ל דומיא דרישא דכל הנישום דמיירי בחליפין כלי בכלי או כל הנעשה למאן דאמר נעשה חליפין דמיירי באינן שוה בשוה ה"ה סיפא דהחליף שור בפרה מיירי באינן שוה ומיהו למאן דאמר אין מטבע נעשה חליפין לא מצי למימר דבשוה בשוה יועיל דא"כ מאי פריך מכל הנעשה דמים באחר וממתני' דמטלטלין קונים זה את זה דמייתי בסמוך דמטבע נעשה חליפין דלמא איירי שוה בשוה ולעיל נמי אמאי הוצרך לשנויי בפרוטטות הא שוה בשוה הוא דמשום טריסית היתר לא מקרי אינו שוה בשוה אלא היכא שהמקח שוה כפלים מן המעות דאז דומה לחליפין אלא ודאי קרא דמייתר לשוה בשוה לפירי אתי ולא למטבע וא"ת למ"ד בין פירי בין מטבע עושה חליפין קרא למאי אתא י"ל דאתא לרבות מרוקא או דבר שאינו מסוים היכא דהוי שוה בשוה דממעטינן להו לקמן מתורת חליפין א"נ ללוי דאמר לקמן בכליו של מקנה אתי קרא למימר דאם הוא שוה בשוה אפי' בכליו של קונה מועיל:

הכי קאמר יש דמים שהן כחליפין כיצד החליף דמי שור בפרה או דמי חמור בשור

The Gemara answers that this is what the mishna is saying: There is a purchase with money where one acquires the purchase item without pulling it that is like a transaction of exchange. How so? It is in a case where one exchanged the monetary value of an ox for a cow, or the monetary value of a donkey for an ox. In this case, one sold his ox to another for an agreed sum of money, and after the buyer acquired the ox by pulling it, he then offered to give the seller his cow in exchange for the money that he owes him. In this case the cow is acquired without the seller having to pull it. Although this acquisition initially was to be an exchange, it is ultimately a purchase for money, as the second animal is acquired as a result of the forgiving of the monetary debt.

רש"י

ה"ק יש דמים שהן כחליפין: רישא וסיפא חדא היא ואשמעינן דיש תורת דמים שהמעות קונות בלא משיכה כחליפין של סודר:

כיצד החליף דמי שור בפרה: מכר לו שור בכך וכך מעות ומשך את השור ונתחייב לו המעות א"ל הלוקח פרה יש לי שאני נותן לך בדמי השור וניאותו יחד וקבל עליו נתחייב בעל הפרה לתת לו את הפרה ואין אחד מהם יכול לחזור והכי קאמר כל הנישום דמים באחר כל המטלטלין שאדם שם לחבירו ונותן לו שומת דמיהן בשביל חפץ אחר שהיה לו ללוקח כיון שזכה זה לוקח ראשון במטלטלין הראשונים שמשכן ואפילו בתורת דמים על מנת להקנות לו חפץ שלו בדמים נתחייב זה לוקח שני בכל אונסי החליפין לפי שקנו לו מעותיו כל אונסי החליפין:

כיצד החליף דמי שור בפרה: שם לו השור בדמים ע"מ שיתן לו זה פרה באותן מעות קנה:

תוספות

יש דמים שהם כחליפין: ומקני להו במחילת הדמים אף על גב דאמר בקדושין (דף ו:) המקדש במלוה אינה מקודשת ובמכר לא קנה היינו כי קדשה או קנה החפץ במעות שחייב לו אבל קדשה או קנה בהנאת מחילת מלוה מועיל כמו ארוח לה זמנא ואדבר עליך לשלטון:

You are reading

Koren Talmud Bavli

The Koren Talmud Bavli is a groundbreaking edition of the Talmud that fuses the innovative design of Koren Publishers Jerusalem with the incomparable scholarship of Rabbi Adin Steinsaltz.

Hold the book in your hands.

מאי טעמיה דרב נחמן סבר לה כרבי יוחנן דאמר דבר תורה מעות קונות ומפני מה אמרו משיכה קונה גזירה שמא יאמר לו נשרפו חטיך בעלייה

The Gemara inquires: What is the reason for the opinion of Rav Naḥman? The Gemara explains: Rav Naḥman holds in accordance with the opinion of Rabbi Yoḥanan, who says: By Torah law money effects acquisition, i.e., when one pays money he acquires the item, even if he has not yet performed another act of acquisition. And for what reason did the Sages say that pulling acquires an item and money does not? This is a rabbinic decree lest the seller say to the buyer after receiving the money: Your wheat was burned in the upper story. If a fire breaks out or some other mishap occurs after a seller receives the money, he will not bother to save the goods in his house because they no longer belong to him, and the buyer may incur a loss.

רש"י

מאי טעמא דרב נחמן: דאמר דמים כי האי גוונא קנו ואנן תנן מעות אינן קונות:

סבר לה כר' יוחנן: דאמר לקמן (בבא מציעא דף מז:) דבר תורה מעות קונות כדאשכחן גבי קונה מן ההקדש שאמרה תורה ונתן הכסף וקם לו:

ומפני מה אמרו משיכה קונה: ולא מעות:

גזרה שמא: יניחם לוקח בבית מוכר זמן מרובה ותפול דליקה בשכונת המוכר ולא יחוש לטרוח ולהציל לפיכך העמידום ברשותו לחזור בו אם ירצה דכיון שאם יתייקרו ברשותו יתייקרו ויחזור בו מן המכר ויהא השכר שלו כי דידיה חשיב להו וטרח ומציל וכיון דתקנתא דרבנן בעלמא הוא במכר דשכיח עבוד רבנן תקנתא במכר דלא שכיח כגון האי שיהיו שמין דמי מטלטלין במטלטלין לא עבוד רבנן תקנתא במשיכה:

ומלתא דשכיחא גזרו ביה רבנן מלתא דלא שכיחא לא גזרו ביה רבנן

The Sages therefore decreed that acquisition takes effect only when a buyer pulls the item. The mishna allows a transaction that indicates that one can effect acquisition using only money because that case of the mishna as explained by Rav Naḥman is an uncommon occurrence. It is rare for one who has sold his animal in exchange for money to change his mind and request an animal from the purchaser instead. And it is only with regard to a common matter that the Sages issued a decree, whereas with regard to an uncommon matter, the Sages did not issue a decree. Consequently, the Sages did not apply their decree to this situation.

ולריש לקיש דאמר משיכה מפורשת מן התורה הניחא אי סבר לה כרב ששת מתרץ לה כרב ששת

The Gemara asks: And how is the mishna explained according to the opinion of Reish Lakish, who disagrees with Rabbi Yoḥanan and says that pulling is explicitly stated in the Torah? Reish Lakish maintains that the acquisition of movable property cannot be performed with money by Torah law, and therefore there can be no distinction between common and uncommon cases. This works out well if Reish Lakish holds in accordance with the opinion of Rav Sheshet, who says that produce effects exchange. If so, he can explain the mishna in accordance with the opinion of Rav Sheshet.

רש"י

ולריש לקיש דאמר: לקמן בפרקין (בבא מציעא דף מז:):

משיכה מפורשת מן התורה: וכיון דמדאורייתא מעות לא קנו לא שנא מכר דשכיח ולא שנא מכר דלא שכיח מעות לא קנו הניחא אי סבר לה כרב ששת דאמר פירי עבדי חליפין מתרץ לה למתני' כרב ששת וכדשני רב יהודה כל הנישום דמים באחר כגון מטלטלין ופירי שאדם רגיל לשומן כשנותנן דמים באחר היכא דעשאם חליפין כיון שזכה זה כו':

תוספות

ולרב נחמן דאמר פרי לא עבדי חליפין מאי כיצד: וא"ת ולפר"ת לוקמיה בחליפין שוה בשוה גם ר"ל אמאי ע"כ כרב ששת ס"ל ולוקמא בפירי ובשוה בשוה וי"ל דומיא דרישא דכל הנישום דמיירי בחליפין כלי בכלי או כל הנעשה למאן דאמר נעשה חליפין דמיירי באינן שוה בשוה ה"ה סיפא דהחליף שור בפרה מיירי באינן שוה ומיהו למאן דאמר אין מטבע נעשה חליפין לא מצי למימר דבשוה בשוה יועיל דא"כ מאי פריך מכל הנעשה דמים באחר וממתני' דמטלטלין קונים זה את זה דמייתי בסמוך דמטבע נעשה חליפין דלמא איירי שוה בשוה ולעיל נמי אמאי הוצרך לשנויי בפרוטטות הא שוה בשוה הוא דמשום טריסית היתר לא מקרי אינו שוה בשוה אלא היכא שהמקח שוה כפלים מן המעות דאז דומה לחליפין אלא ודאי קרא דמייתר לשוה בשוה לפירי אתי ולא למטבע וא"ת למ"ד בין פירי בין מטבע עושה חליפין קרא למאי אתא י"ל דאתא לרבות מרוקא או דבר שאינו מסוים היכא דהוי שוה בשוה דממעטינן להו לקמן מתורת חליפין א"נ ללוי דאמר לקמן בכליו של מקנה אתי קרא למימר דאם הוא שוה בשוה אפי' בכליו של קונה מועיל:

אלא אי סבר לה כרב נחמן דאמר פירי לא עבדי חליפין ומטבע לא קני היכי מתרץ לה על כרחך כרב ששת מתרץ לה

But if he holds in accordance with the opinion of Rav Naḥman, who says that produce does not effect exchange and a coin does not effect acquisition by Torah law or by rabbinic law, how does he explain the mishna? The Gemara answers: Perforce Reish Lakish explains the mishna in accordance with the opinion of Rav Sheshet.

רש"י

אלא אי סבר לה כרב נחמן דאמר: כלי בעינן:

ומטבע: בתורת דמים נמי לריש לקיש לא קני דנישני כרב נחמן דאמר יש דמים שהם כחליפין דהא לריש לקיש מדאורייתא יליף דמעות אינן קונות ואפילו דמכר דלא שכיח נמי:

היכי מתרץ להאי: החליף שור בפרה דמתניתין לא בחליפין ולא בדמים:

תנן כל המטלטלין קונין זה את זה ואמר ריש לקיש ואפילו כיס מלא מעות בכיס מלא מעות תרגמא רב אחא בדינר אנקא ואניגרא אחד שפסלתו מלכות ואחד שפסלתו מדינה

We learned in the mishna: With regard to those who exchange all forms of movable property, each acquires the property of the other. And Reish Lakish says: The expression: All forms of movable property, includes even a case where they exchange a money pouch full of coins for a money pouch full of coins. Apparently, coins effect exchange and are acquired by means of a transaction of exchange. The Gemara rejects this: Rav Aḥa interpreted that the exchange of coins is referring to the exchange of a money pouch filled with anka dinars and a money pouch filled with anigera dinars. One is a coin that the kingdom invalidated, as the king decreed that the coin will no longer be used, and one is a coin that the residents of a province invalidated, as they no longer use it as currency.

רש"י

ואפי' כיס מלא מעות: ועל כרחך בחליפין קאמר דאי בתורת דמים מעות לא קנו ש"מ מטבע נעשה חליפין ונקנה בחליפין:

תרגמא רב אחא: בששתיהן מעות פסולות דהוה ליה כשאר מטלטלין מחליף כיס מלא דינרי אניקון בכיס מלא של דינרים אניגרא:

אחד מהם פסלתו מלכות ואחד מהם פסלתו מדינה: המלך גזר שלא יוציאו ובני מדינה לוקחין אותו בהצנע ואחד מהם פסלתו מדינה בני מדינה שנאוהו אבל המלך לא צוה ומוציאין אותם בשאר מדינות המלך:

וצריכא דאי אשמועינן פסלתו מלכות משום דלא סגי כלל אבל פסלתו מדינה דסגי ליה במדינה אחריתי אימא אכתי מטבע הוא ואין מטבע נקנה בחליפין

And it is necessary to teach the halakha in both cases, as, if the tanna taught us this halakha only with regard to a coin that the kingdom invalidated, I would have said it is not a coin due to the fact that it does not circulate at all, as the king banned its use. But with regard to a coin that the residents of a province invalidated, which circulates in a different state, say that its legal status is still that of a coin, and money cannot be acquired by means of a transaction of exchange.

רש"י

דלא סגי כלל: לשון הילוך הוא:

ואי אשמועינן פסלתו מדינה משום דלא סגי ליה לא בצנעא ולא בפרהסיא אבל פסלתו מלכות דסגי ליה בצנעא אימא אכתי מטבע הוא ואין מטבע נקנה בחליפין צריכא

And if the tanna taught us this halakha only with regard to a coin that the residents of a province invalidated, I would have said it is not a coin due to the fact that in that place it neither circulates in private nor in public, as the local residents do not use it as currency. But with regard to a coin that the kingdom invalidated, which could circulate in private, say that its legal status is still that of a coin, and money cannot be acquired by means of a transaction of exchange. Therefore, it was necessary to teach the halakha in both cases.

אמר רבה אמר רב הונא מכור לי באלו קנה

§ Rabba says that Rav Huna says: If one said to another: Sell me your item for these coins that are in my hand, and when taking the money the owner of the item did not determine the sum, the buyer acquired the article and the transaction is complete, and neither can renege on the deal.

רש"י

מכור לי באלו: אחז בידו מעות ואמר לחבירו מכור לי חפץ שלך באלו שבידי ולא הקפיד לשאול כמה הם וקיבלם מיד הלוקח:

קנה: לוקח החפץ במעות הללו ואין אחד מהם יכול לחזור:






Everyone, with whatever background Christians, Muslims, Hindus etc. if they like the do Teshuva out of the feeling that they feel so much home with the Jews, to be with the Jews we invite to join us?

Bet Yisrael has 'no problem' if people study learns from the NT. As long they put away 'Avoda Zara' complete. Believe the most important person of the NT is a Tsaddik.

What Is a Tzaddik?

Being human all the way

By Tzvi Freeman

Or believe he is the Tzaddik HaDor of the generation of the time of the NT.

When we, Jews and Ephraim, do real Teshuva the Chesed, it is pure Love, the base of our being shall bring unity. Read YeshaYahu 11.....?


Beit Yisrael International.
Become a member.

Get the Membership from Beit Yisrael! ‘How to become a Righteous of the Nations (Ultra-Orthodox Chassidic Lost Tribes of Efrayim/‘Ger Toshav‘) click: Beit yisrael international

Shulchan Aruch Harav

The Alter Rebbe's Shulchan Aruch - Code of Jewish Law





Come and join our Facebook group:





Free download 
 

Tehillim Ohel Yosef Yitzchak



A must read and guiding line: To go through every step, of the 42 steps in our diaspora until we reach Eretz Yisrael, the unification of Yehuda and Ephraim, when the Jews start to build The Temple and Restoring her Temple Service. It is for all Beit Yisrael International members the way to go.

click:

42 Journeys of the Soul

The Messianic age will elevate the entire universe, including all the spiritual realms.







Don't make dogma's out of it. But elevate your souls by learning the Mitzvot surrounded by the Jewish Halakhot. 
And the teachings of Chassidut by the Chassidim.

That we may hold on the 'right understanding' in our 'travel' through the 'dessert' our 'diaspora':

click: 

What Is Kabbalah?

The Soul of Judaism


Click:

What Is Chassidut?

Teachings from the core essence


Click:

What Is Chabad?

Do-It-Yourself Judaism


Click: 

What Is a Tzaddik?

Being human all the way

The Tzaddik HaDor

And…… to all Jews and Ephraimites:

Pirkei Avot 6:10

Dr. Joshua Kulp


חֲמִשָּׁה קִנְיָנִים קָנָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְעוֹלָמוֹ, וְאֵלּוּ הֵן, תּוֹרָה קִנְיָן אֶחָד, שָׁמַיִם וָאָרֶץ קִנְיָן אֶחָד, אַבְרָהָם קִנְיָן אֶחָד, יִשְׂרָאֵל קִנְיָן אֶחָד, בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קִנְיָן אֶחָד. תּוֹרָה מִנַּיִן, דִּכְתִיב (משלי ח), ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז. שָׁמַיִם וָאָרֶץ קִנְיָן אֶחָד מִנַּיִן, דִּכְתִיב (ישעיה סו), כֹּה אָמַר ה' הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי אֵי זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ לִי וְאֵי זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי, וְאוֹמֵר (תהלים קד) מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ. אַבְרָהָם קִנְיָן אֶחָד מִנַּיִן, דִּכְתִיב (בראשית יד), וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. יִשְׂרָאֵל קִנְיָן אֶחָד מִנַּיִן, דִּכְתִיב (שמות טו), עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ ה' עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ, וְאוֹמֵר (תהלים טז) לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה וְאַדִּירֵי כָּל חֶפְצִי בָם. בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קִנְיָן אֶחָד מִנַּיִן, דִּכְתִיב (שמות טו), מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה' מִקְּדָשׁ ה' כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ. וְאוֹמֵר (תהלים עח) וַיְבִיאֵם אֶל גְּבוּל קָדְשׁוֹ הַר זֶה קָנְתָה יְמִינוֹ:

Five possessions did the Holy Blessed One, set aside as his own in this world, and these are they: The Torah, one possession; Heaven and earth, another possession; Abraham, another possession; Israel, another possession; The Temple, another possession. 1a) The Torah is one possession. From where do we know this? Since it is written, “The Lord possessed (usually translated as ‘created’) me at the beginning of his course, at the first of His works of old” (Proverbs 8:22). 2a) Heaven and earth, another possession. From where do we know this? Since it is said: “Thus said the Lord: The heaven is My throne and the earth is My footstool; Where could you build a house for Me, What place could serve as My abode? (Isaiah 66:1) And it says: “How many are the things You have made, O Lord; You have made them all with wisdom; the earth is full of Your possessions” (Psalms 104:24). 3a) Abraham is another possession. From where do we know this? Since it is written: “He blessed him, saying, “Blessed by Abram of God Most High, Possessor of heaven and earth” (Genesis 15:19). 4a) Israel is another possession. From where do we know this? Since it is written: “Till Your people cross over, O Lord, Till Your people whom You have possessed” (Exodus 15:16). And it says: “As to the holy and mighty ones that are in the land, my whole desire (possession) is in them” (Psalms 16:3). 5a) The Temple is another possession. From where do we know this? Since it is said: “The sanctuary, O lord, which your hands have established” (Exodus 15:17”, And it says: “And He brought them to His holy realm, to the mountain, which His right hand had possessed” (Psalms 78:54).

 


I like to call out to all my Jewish friends:

Zechariah 8:23

 

23So said the Lord of Hosts: In those days, when ten men of all the languages of the nations shall take hold of the skirt of a Jewish man, saying, "Let us go with you, for we have heard that God is with you."

 

כגכֹּֽה־אָמַר֘ יְהֹוָ֣ה צְבָאוֹת֒ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔מָּה אֲשֶׁ֚ר יַֽחֲזִ֙יקוּ֙ עֲשָׂרָ֣ה אֲנָשִׁ֔ים מִכֹּ֖ל לְשֹׁנ֣וֹת הַגּוֹיִ֑ם וְֽהֶחֱזִ֡יקוּ בִּכְנַף֩ אִ֨ישׁ יְהוּדִ֜י לֵאמֹ֗ר נֵֽלְכָה֙ עִמָּכֶ֔ם כִּ֥י שָׁמַ֖עְנוּ אֱלֹהִ֥ים עִמָּכֶֽם:

ten men: from the seventy nations. This equals seven hundred for each corner. For the four corners of the tallith there will be two thousand and eight hundred.

 

עשרה אנשים: משבעים לשון הרי שבע מאות לכל כנף וכנף הרי לד' כנפי הטלית אלפים ושמונ' מאו':

That may come in fulfillment in our days:

Our souls are bearing the ‘sparks’ (divine aspects) of Messiah.
It is forbidden to pray to bow down to any other (god), and/or messiah, and/or before any image or to lift up a human being as a god…… or to put any other (god), and/or messiah, and/or any image before or instead or between HaShem and us. ('It suf')
“The redemption will come about only through the study of the Torah. And the essential redemption depends upon the study of the Kabbalah” According to: R. ELIYAHU, THE VILNA GAON (Evven Shelemah (a ‘complete, without defect stone’) 11:3)
When Yehuda and Ephraim come to unity (again) Messiah Ben Joseph 'died' and Messiah Ben David shall be revealed and anointed by the Israeli people as the Messiah-King of Israel. As YeshaYahu is teaching:
Isa 11:9 – 16 They do no evil nor destroy in all My set-apart mountain, for the earth shall be filled with the knowledge of Adonai as the waters cover the sea.
Rashi: knowledge of the Lord: [lit.] to know the Lord.
10 And on that day, there shall be a Root of Yishai, standing as a banner to the people. Unto Him the nations shall seek, and His rest shall be esteem.
Rashi: as a banner for peoples: that peoples should raise a banner to gather to him.
11 And it shall be in that day that Adonai sets His hand again a second time to recover the remnant of His people who are left, from Ashshur and from Mitsrayim, from Pathros and from Kush, from Ěylam and from Shin‛ar, from Ḥamath and from the islands of the sea.
Rashi: a second time: Just as he acquired them from Egypt, when their redemption was absolute, without subjugation, but the redemption preceding the building of the Second Temple is not counted, since they were subjugated to Cyrus.
and from the islands of the sea: the islands of the Kittim, the Romans, the descendants of Esau.
And he shall raise a banner: Perka, perche in O.F. [i.e., the verse is literally referring to the pole upon which the banner is attached.] And it shall be for a sign to gather to him and to bring the exiles of Israel to Him as a present.
12 And He shall raise a banner for the nations, and gather the outcasts of Yisra’ěl, and assemble the dispersed of Yehuḏa from the four corners of the earth.
13 And the envy of Ephrayim shall turn aside, and the adversaries of Yehuḏa be cut off. Ephrayim shall not envy Yehuḏa, and Yehuḏa not trouble Ephrayim.
Rashi: Ephraim shall not envy Judah: The Messiah, the son of David, and the Messiah, the son of Joseph, shall not envy each other.
14 But they shall fly down upon the shoulder of the Philistines toward the west; together they plunder the people of the east, their hand stretching forth on Eḏom and Mo’aḇ, and the children of Ammon shall be subject to them.
Rashi: And they shall fly of one accord against the Philistines in the west: Heb. בְכָתֵף. Israel will fly and run of one accord against the Philistines who are in the west of Eretz Israel and conquer their land. [כָּתֵף, lit. a shoulder, is used in this case to denote unity. The word שֶׁכֶם, also lit. a shoulder, is used in a similar sense.] Comp. (Hoshea 6:9) “They murder on the way in unison (שֶׁכְמָה) ”; (Zeph. 3:9) “One accord (שְׁכֶם אֶחָד).” And so did Jonathan rendered it: And they shall join in one accord to smite the Philistines who are in the west.
and the children of Ammon shall obey them: As the Targum states: Will hearken to them. They will accept their commandments over them.
15 And Adonai shall put under the ban the tongue of the Sea of Mitsrayim, and He shall wave His hand over the River with the might of His Spirit, and shall strike it in the seven streams, and shall cause men to tread it in sandals.
Rashi: And… shall dry up: [lit. shall cut off] to dry it, so that the exiles of Israel will pass through it from Egypt.
over the river: The Euphrates River, for the exiles from Assyria to cross.
with the strength of His wind: Heb. בַּעְיָם. This is hapax legomenon in Scripture, and according to the context it can be interpreted as “with the strength of His wind.”
into seven streams: into seven segments, for the aforementioned seven exiles: from Assyria and from Egypt, etc. Those from the islands of the sea are not from that side.
and He shall lead: the exiles within it.
with shoes: on dry land.
16 And there shall be a highway for the remnant of His people, those left from Ashshur, as it was for Yisra’ěl in the day when he came up from the land of Mitsrayim.
Rashi: And there shall be a highway: in the midst of the water for the remnant of His people.


Please Judah if a righteous gentile tries ‘to grasp your ‘tsi-sit’ and say:  
"Let me go with you, for I have heard that God is with you." Open your heart for him/her and share all our Torah. The Torah of Moshe Rabbeinu as it is written and spared and is teaches in the Tanach and all scripture of Rabbinical Judaism………

Read my story: 

Ariel your Representee, Representee of Ephraim and adviser (not a rabbi but friendly adviser) of Bet Yisrael international on the Har HaBayit.


Beit Yisrael International (Ephraim, The Lost sheep from the House of Israel), Meditate and Realization of Chassidut Torah Teachings – The Strong foundation is based on Chabad teachings ( i.e The purpose of creation is to Bringing Heavens Down to Earth and to make Most High a dwelling place here on earth) and its pillars is based on the true concept of the Breslov Teachings ( in the context of Seventh Pillar of Tzaddik ) by following the Jewish Halacha Principles of Shulchan Aruch Halacha.



Your Gift. Your Impact.

When you give to Sefaria, you’re powering a living library of more than 3,000 years of Jewish texts. Donate today and support the future of Jewish learning, innovation, and conversation.

CHABAD LUBAVITCH

About Chabad-LubavitchThe RebbeThe OhelChabad-Lubavitch NewsChabad Locator

Donate to ChaBaD



 click:

LEARN HOW TO READ THE BIBLE IN HEBREW ONCE AND FOR ALL


click:


Ulpan and Hebrew Learning Resources Online


Petition click: 1 Million for a Jewish Temple Mount!



It should be most honest:
'Israeli MK proposes dividing Temple Mount between Jews and Muslims

**AMIT HALEVI'S PLAN WOULD GIVE MUSLIMS CONTROL OF THE SOUTHERN END OF THE TEMPLE MOUNT COMPLEX, WHICH CONTAINS THE AL-AQSA MOSQUE, WHILE JEWS WOULD RECEIVE THE CENTRAL AND NORTHERN AREAS.

(JUNE 8, 2023 / JNS)**
A Likud lawmaker is proposing a plan to divide Jerusalem’s Temple Mount between Muslims and Jews and to remove Jordan’s custodial status over the holy site.
Speaking to the Zman Yisrael Hebrew news site, Knesset member Amit Halevi outlined a plan whereby Muslims would control the southern end of the 37-acre complex which contains the Al-Aqsa mosque, while Jews would receive the central and northern area, where the Dome of the Rock sits.
According to Halevi, the reorganization makes sense from a religious point of view because that part of the Temple Mount is the holiest site in Judaism, where it is believed the First and Second Temples stood. The Foundation Stone at the center of the Dome of the Rock is where Jewish sources place the Holy of Holies.
“This is the place of the First Temple and the place of the Second Temple built by Babylonian immigrants. No one needs to examine the stones to know that it is ours,” he said.
Halevi also wants to end Israel’s agreement with the Jordanian Waqf whereby the Islamic trust controls and manages Islamic edifices on the Temple Mount.
“Why not give them status in the Dizengoff Center [a large shopping mall in Tel Aviv] as well? This is a terrible mistake. This status should be abolished. I know it’s an agreement between countries, but we have to deal with it. It requires change, even if the process will take time,” he said.
In addition, Halevi wants to give Jews the same access to the Temple Mount enjoyed by Muslims. Currently, the Waqf only allows Jews and non-Muslim tourists access to the Temple Mount via the Maghrebi Gate and only at certain hours when the gate is open.
“We will take the northern end and pray there. The entire mountain is sacred to us, and the Dome of the Rock is the place on which the Temple stood. This should be our guideline,” he said. “Israel is leading. It will be a historical, religious and national statement. If this does not happen then you are not actually the owner of the house. You are a klutz. Why are you even going in there?”

Please let we all, Jews and all their friends, take the Har HaBayit and start building the Temple and restoring her service?
Ariel your Representee, Representee of Ephraim and adviser (not a rabbi but friendly adviser) of Bet Yisrael international on the Har HaBayit.

Comments

Popular posts from this blog

The goal of the group's for Jewish Independency on the Har HaBait

Yahuda101 History of the Modern state of Israel

To my dear family, friends, and non-Jewish friends (Ephraim with a Jewish heart) a Shabbat Shalom.

Julius I ask