The Talmud Bava Kama: 52a-b

 The Talmud Bava Kama: 52a-b



Together, we dedicate our learning in memory of the lives lost, and with prayers for the safe return of those held captive and for everyone affected by the ongoing violence in Israel. Everyday soldiers die. Please Pray that we stop the 'old politic' game and that the fighting goes on until all Eretz Yisrael is Jewish Sovereign and all terrorists are dead in and around Eretz Yisrael! Eretz Yisrael completely liberated.....! Then let us start to Pray and to talk about a new government system in Eretz Yisrael! That every Jew and non-Jew has to accept and respect Jewish Law. Voting's yes, but a new high Court system, a Sanhedrin, the Great Sanhedrin and the smaller Sanhedrin’s...... Jewish Law in all Eretz Yisrael. Praying for the Restoration of the Kingdom of Ephraim her unification with Yehuda so that we may become a real blessing for the whole world as it was in the time of the Kingdom of HaMeleg David.

Complete text of Talmud Bavli in original Aramaic with an elucidated English translation

The Babylonian Talmud (also known as Gemara) is written in terse Aramaic and Hebrew. Here it is presented with a clear, relatable elucidated English translation.The Babylonian Talmud (also known as Gemara) is written in terse Aramaic and Hebrew. Here it is presented with a clear, relatable elucidated English translation.The Babylonian Talmud (also known as Gemara) is written in terse Aramaic and Hebrew. Here it is presented with a clear, relatable elucidated English translation.




כיון שמסר לו מפתח קנה

once he has conveyed the key to him, he has acquired it.

תוספות

כיון דמסר לו מפתח קנה ה"ד [אי] בכספא כו': רשב"ם מפרש בפ' חזקת הבתים (ב"ב ד' נב: ושם ד"ה נעל) גבי נעל וגדר כל שהוא בנכסי הגר דנעל היינו שקבע מנעול בדלת לנעלו דהוי בנין אבל סגר הדלת בנכסי הגר אין חזקה דאין זה אלא כמבריח ארי מנכסי חבירו ואע"ג דגבי שכירות הבתים אמר בריש מסכת פסחים (דף ד. ושם) דכשמסר לו מפתחות הוי בחזקת השוכר לבדוק וה"ה לקנותו ה"מ מוכר ומשכיר בית לחבירו אבל בנכסי הגר מאן מסר ליה דליקני וקשה לר"י דהכא משמע בהדיא דמסירת מפתח לא קני אלא הוי כאומר לך חזק וקני ודוקא גבי חמץ הוא דתלוי במסירת מפתח דמי שמפתח בידו עליו לבדוק כיון שהוא יכול ליכנס בזה הבית לבדוק ומה שפי' דלא קני בנעילת דלת אין נראה דבגיטין בפרק הזורק (גיטין דף עז:) אומר גבי גט דתיזיל איהי ותיחוד ותפתח אלמא נעילה לחוד קניא שלא היה יכול לעשות שום מנעול דשבת היה ואע"פ שאסור לקנות בשבת בשכיב מרע שרי שלא תטרוף דעתו כדאמרי' בפרק מי שמת (ב"ב דף קנו: ושם) ובחזקת הבתים (שם דף נז.) נמי מוכח גבי ההוא דתנן אלו דברים שיש להם חזקה ואלו שאין להם חזקה ופריך הגמרא מ"ש רישא ומ"ש סיפא ומשני אמר רבא כל שאילו בנכסי הגר קנה בנכסי חבירו קנה בנכסי הגר לא קנה בנכסי חבירו לא קנה א"כ הא דקתני סיפא הכניס תרנגולין לתוך הבית הרי זו חזקה בנכסי הגר נמי קנה והיינו טעמא דקנה דמסתמא כשנתן שם תרנגולין נעל דלת כדי לשמרם אלמא בנעילת דלת סגי ואין לדמות נעילת דלת למבריח ארי דדוקא נתן צרור דסכר מיניה מיא הוא דאמרי' בחזקת הבתים (ב"ב דף נג.) דהוי כמבריח ארי אבל נעל שנעל דלת בפני כל אדם ואין מניח אדם ליכנס מוכחא מילתא שהבית שלו וקני בנעילה לחודה והא דאמר התם הבונה פלטרין בנכסי הגר ובא אחר והעמיד להם דלתות קנה אורחא דמילתא נקט שאותו שמעמיד דלתות רגיל לנעלם וה"ה נעל ולא העמיד:

ה"ד אי בכספא ליקני בכספא אי בחזקה ליקני בחזקה לעולם בחזקה ובעי למימר ליה לך חזק וקני וכיון שמסר לו מפתח כמאן דאמר ליה לך חזק וקני דמי

Here too, the Gemara asks: What are the circumstances involving this sale? If it was a transaction by payment of money, then let him acquire it by paying money. If it was by taking possession of it, let him acquire it by taking possession. What is the significance of transferring the key? The Gemara answers: Actually, the transaction occurred by taking possession, and in that case, the seller usually must say to him: Go, take possession, and thereby acquire it for yourself. And in this case, once he conveys the key to him, he is considered like one who says to him: Go, take possession, and thereby acquire it.

אמר ריש לקיש משום ר' ינאי המוכר עדר לחבירו כיון שמסר לו משכוכית קנה

Similarly, Reish Lakish says in the name of Rabbi Yannai: With regard to one who sells a flock of sheep to another, once he conveys the mashkukhit to the buyer, he has acquired the flock.

רש"י

משכוכית: לקמיה מפרש דבר המושך כל העדר אחריו:

ה"ד אי במשיכה ליקני במשיכה אי במסירה ליקני במסירה לעולם במשיכה ובעי למימר ליה לך משוך וקני וכיון דמסר לו משכוכית כמאן דאמר ליה לך משוך וקני דמי

The Gemara asks: What are the circumstances of this case? If the transaction occurred by pulling the flock into his possession, then let the buyer acquire it by pulling. If it was by conveying it, let the buyer acquire it by the seller conveying it. The Gemara answers: Actually, it was a transaction by pulling, and in that case, the seller usually must say to him: Go, pull it and acquire it for yourself. And in this case, once he conveys the mashkukhit to him, he is like one who says to him: Go, pull it and acquire it.

רש"י

ה"ד אי במשיכה: שהכישה במקל ורצתה לפניו שכן דרך בהמה דקה:

ליקני במשיכה: למה לי מסירת משכוכית:

אי במסירה: קני להו שהיה רה"ר או חצר שאינה של שניהן שאין משיכה קונה שם דאין משיכה אלא בסמטא או בחצר של שניהן בהמוכר את הספינה בבבא בתרא (דף עו:):

מאי משכוכית הכא תרגמו קרקשתא ר' יעקב אומר עיזא דאזלא בריש עדרא כדדרש ההוא גלילאה עליה דרב חסדא כד רגיז רעיא על ענא עביד לנגדא סמותא:

The Gemara asks: What is this mashkukhit? Here, in Babylonia, they translate it as a bell [karkashta] that the shepherd rings and whose sound the flock follows. Rabbi Ya’akov says: It is referring to the goat that goes at the front of the flock that they follow. The Gemara notes: This explanation of Rabbi Ya’akov is similar to that which a certain Galilean taught in the presence of Rav Ḥisda concerning this goat: When a shepherd is angry with his flock, he renders the goat leading [lenaggada] them, i.e., the mashkukhitblind. Similarly, when God is angry with the Jewish people, he appoints unsuitable leaders for them.

רש"י

קרקשתא: גרסינן זוג שמקרקש בה לפני העדר והולך כולו אחריו:

עיזא דאזלא בריש עדרא: יש לבעל העדר עז חריף ודרך העזים להלך בראש והעדר הולך אחריהם:

עביד לנגדא סמותא: לעז המושכת מנקר עיניה ונכשלת ונופלת בבורות והעדר אחריה כך כשהמקום נפרע משונאי ישראל ממנה להן פרנסים שאינן מהוגנין:

You are reading

Koren Talmud Bavli

The Koren Talmud Bavli is a groundbreaking edition of the Talmud that fuses the innovative design of Koren Publishers Jerusalem with the incomparable scholarship of Rabbi Adin Steinsaltz.

Hold the book in your hands.

מתני׳ כסהו הראשון ובא השני ומצאו מגולה ולא כסהו השני חייב כסהו כראוי ונפל לתוכו שור או חמור ומת פטור לא כסהו כראוי ונפל לתוכו שור או חמור ומת חייב

MISHNA : The mishna lists several halakhot that pertain to damage classified as Pit: In the case of a pit that the first person who passed by covered after using it, and then the second came to use it and found it uncovered after the cover fell off or was damaged, and he did not cover it, the second one is liable for damage caused by the pit. If the owner covered the pit appropriately and an ox or a donkey fell into it and died, he is exempt. If he did not cover the pit appropriately and an ox or a donkey fell into it and died, he is liable.

רש"י

מתני' כסהו הראשון: כשנשתמש בו:

ובא השני: להשתמש בו:

ומצאו מגולה: כגון שהתליע ונשבר הכסוי:

השני חייב: והראשון פטור ובגמרא מפרש עד מתי ראשון פטור אבל לא כסהו ראשון ובא שני ומצאו מגולה ולא כסהו שניהן חייבין ודקתני השני חייב הא אוקימנא שהניחו ראשון לשני משתמש וסמך עליו שיכסנו:

כסהו כראוי: ועבר עליו השור או חמור ונפל ומת:

פטור: ובגמרא פריך הואיל וכראוי הוא היכי נפל:

נפל לפניו מקול הכרייה חייב לאחריו מקול הכרייה פטור

If a man was digging or widening a pit, and an ox passing by fell forward into it in fright due to the sound of the digging, he is liable. If it fell backward into the pit due to the sound of the digging, he is exempt.

רש"י

נפל לפניו מקול הכרייה: בור כרוייה ונכנס כורה שכיר לתוכו להרחיב או להעמיק ושור הולך על שפת הבור ושמע קול הפטיש ונבעת ונפל על פניו בבור:

חייב: בעל הבור ואפילו שור שהוא פקח דאמר לקמן (בבא קמא דף נד:) במתניתא דבעל הבור פטור דאיבעי עיוני ומיזל הכא חייב שקול הכרייה ביעתתו ובגמרא פריך נימא כורה גרם ליה. ל"א לפניו מקול הכרייה בעל הבור חייב דאע"ג דאיכא למימר כורה גרם ליה וכורה גרמא בעלמא הוא דעבד דקי"ל המבעית את חבירו פטור מדיני אדם ותרוייהו ליפטרו אפ"ה בעל הבור חייב כר' נתן כדמפרש בגמ' וזה שמעתי:

לאחריו מקול הכרייה פטור: כדמפרש בגמרא ואיידי דנקט ברישא מקול הכרייה תנא סיפא לאחריו מקול הכרייה:

נפל לתוכו שור וכליו ונשתברו חמור וכליו ונתקרעו חייב על הבהמה ופטור על הכלים

If an ox and its accoutrements, i.e., the vessels it was carrying, fell into the pit and the vessels were broken, or if a donkey and its accoutrements fell in and the accoutrements were torn, the owner of the pit is liable for damage to the animal caused by the pit, but he is exempt from liability for damage caused to the vessels, by Torah edict.

רש"י

בכלי שור: שייכא שבירה העול והמחרישה בכלי חמור שייכא קריעה חבילת בגדים ומרדעת שעל גביו:

נפל לתוכו שור חרש שוטה וקטן חייב בן או בת עבד או אמה פטור:

If an ox that was impaired by being deaf, or an ox that was an imbecile, or an ox that was very young fell into the pit, he is liable. If a boy or a girl, a Canaanite slave or a Canaanite maidservant fell in, he is exempt, since there is a Torah edict that the digger of a pit is liable only for damage caused to an animal.

רש"י

שור חרש שוטה וקטן כו': מפרש בגמ':

בן או בת: כלומר אע"ג דקטנים הן וליכא למימר איבעי להו עיוני ומיזל אפ"ה פטור מגזירת הכתוב שור ולא אדם חמור ולא כלים:

גמ׳ וראשון עד אימת מיפטר אמר רב בכדי שידע ושמואל אמר בכדי שיודיעוהו ורבי יוחנן אמר בכדי שיודיעוהו וישכור פועלים ויכרות ארזים ויכסנו:

GEMARA: With regard to the first case in the mishna, the Gemara asks: And until when is the first person exempt if the pit is later uncovered? Rav says: He is exempt from liability for the time necessary for him to become aware that it became uncovered. Once this time has passed, he bears responsibility. And Shmuel says: He is exempt for the time necessary for others to realize that the pit is uncovered and inform him. And Rabbi Yoḥanan says: He is exempt for the time necessary for others to inform him that the cover has fallen down and for him to hire workers and cut cedar trees to make a suitable cover and cover it. After this period of time has passed, the first bears responsibility.

רש"י

גמ' וראשון עד אימת מיפטר: היכא דבא השני ונשתמש בו ולא כסהו עד אימת רמיא כולה חיובא אשני וראשון פטור:

בכדי שידע: שיבא גם הראשון אחרי כן ויראנו מגולה הואיל ושניהן יודעין שהוא מגולה רמיא חיובא אתרוייהו:

ושמואל אמר בכדי שיודיעוהו: אע"פ שלא בא וראהו חייב בחלקו ולא רמיא כולה אשני דהא לא גילהו דנחייביה משום פותח לשון מורי. לשון אחר עד כדי שיודיעוהו אפי' בא וראהו פטור עד שיודיעוהו. ולשון ראשון כשר:

ויכרות ארזים כו': אבל לשני שבא ונשתמש בו לא יהבינן שיעורא כולי האי דהוה ליה לאותובי שומרים עילויה:

תוספות

בכדי שידע: כלומר שהקול יצא שהבור מגולה דמסתמא שמע ושמואל אמר בשמיעה בעלמא לא מחייב דאין סומך אשמיעה עד שיודיעוהו ורבי יוחנן אמר עד שיודיעוהו וישכור פועלים ויכרות ארזים וה"ה השני שנותנין לו שיעור זה אלא דלא בעינן שיודיעוהו שכבר ידע ושמואל סבר דמיד יש לו להושיב שם שומרים שלא יפול שום דבר בבור:

כסהו כראוי ונפל לתוכו שור או חמור ומת פטור: כיון דכסהו כראוי היכי נפל אמר ר' יצחק בר בר חנה שהתליע מתוכו

§ The mishna teaches: If he covered the pit appropriately and an ox or a donkey fell inside and died, he is exempt. The Gemara asks: Since he covered the pit appropriately, how did it fall in? Rabbi Yitzḥak bar bar Ḥana says: This is a case where the cover rotted from the inside, and he could not have known that the cover was damaged. Therefore, he is not responsible for damage caused as a result.

איבעיא להו כסהו כסוי שיכול לעמוד לפני שוורים ואין יכול לעמוד בפני גמלים ואתו גמלים וארעוה ואתו שוורים ונפלי ביה מאי אמרי היכי דמי אי דשכיחי גמלים פושע הוא ואי דלא שכיחי גמלים אנוס הוא

A dilemma was raised before the Sages: If he covered it with a cover that is able to withstand the weight of oxen but cannot withstand the weight of camels, which are heavier, and camels came and weakened it, and subsequently oxen came and broke the weakened cover and fell into the pit, what is the halakha ? The Sages said in response: What are the circumstances? If camels are commonly found there, he is negligent, since he should have constructed the cover suitably for camels as well. And if camels are not commonly found there, then he is a victim of circumstances beyond his control if by chance they did come and weaken the cover.

רש"י

וארעוה: קלקלוה ונעשה רעועה:

ואתו שוורים ונפלו ביה: דאי נפלו ביה גמלים לא מבעיא לן דחייב דהא לגבי גמלים פושע הוא:

אי שכיחי גמלים פושע הוא: אף לגבי שוורים דאית ליה לאסוקי אדעתיה דגמלים מרעי ליה:

תוספות

ואתו שוורים ונפלו ביה: פ"ה דאי נפלו בו גמלים לא מיבעיא לן דחייב דהא לגבי גמלים פושע הוא וכן משמע הלשון ויש ליתן טעם בדבר דאפילו לא שכיחי גמלים כלל יש לחוש שמא יבאו גמלים ויפלו אבל אין לחוש שירעו גמלים ויפלו אחרי כן שוורים:

לא צריכא דאתו לפרקים מי אמרינן כיון דאתיין לפרקים פושע הוא דאיבעי ליה אסוקי אדעתיה או דלמא כיון דהשתא מיהת ליכא אנוס הוא

The Gemara answers: No, it is necessary in a case where camels come occasionally, in which case the question effectively becomes: Do we say that since they come occasionally, he is considered negligent, since he should have anticipated their coming? Or perhaps since now, in any event, there are no camels, he is a victim of circumstances beyond his control.

ת"ש כסהו כראוי ונפל לתוכו שור או חמור ומת פטור ה"ד אילימא כראוי לשוורים וכראוי לגמלים היכי נפול אלא לאו כראוי לשוורים

Come and hear a possible proof from the mishna: If he covered the pit appropriately, and an ox or a donkey fell into it and died, he is exempt. Now what are the circumstances? If we say that he covered it appropriately for oxen and appropriately for camels, then how did they fall in? Rather, is it not the case that he covered it with a covering that was appropriate for oxen




Bava Kama: 52b

ולא כראוי לגמלים ואי דשכיחי גמלים אמאי פטור פושע הוא ואי דלא שכיחי גמלים פשיטא אנוס הוא אלא לאו דאתיין לפרקים ואתו גמלים וארעוה ואתו שוורים ונפלו ביה וקתני פטור אלמא כיון דהשתא ליכא אנוס הוא

but not appropriate for camels? In this case, the following must be clarified: If it is a location where camels are commonly found, why is he exempt? He is negligent. And if camels are not commonly found there, it is obvious that he is exempt, since he is clearly a victim of circumstances beyond his control. Rather, is it not the case that this is a location where camels come occasionally, and camels came and weakened the covering, after which oxen came and fell into it? And with regard to this case, it teaches that he is exempt. Apparently, since now, in any event, the camels are not there, he is considered a victim of circumstances beyond his control.

רש"י

ולא כראוי לגמלים: ואתו גמלים וארעוה:

אמרי לא לעולם כראוי לשוורים וכראוי לגמלים ודקא קשיא לך היכי נפול א"ר יצחק בר בר חנה שהתליע מתוכו

They said in reply: No; actually, the scenario is where he covered it appropriately for oxen and appropriately for camels, and as for what was difficult for you to explain: How did they fall? Rabbi Yitzḥak bar bar Ḥana says: It is where the cover rotted from the inside, and so nothing can be derived from here with regard to the question posed above with regard to the camels.

ת"ש לא כסהו כראוי ונפל לתוכו שור או חמור ומת חייב היכי דמי אילימא לא כראוי לשוורים ולא כראוי לגמלים פשיטא צריכא למימר דחייב אלא לאו כראוי לשוורים ולא כראוי לגמלים היכי דמי אי דשכיחי גמלים פושע הוא ואי דלא שכיחי גמלים אנוס הוא

The Gemara suggests: Come and hear a different proof from the mishna : If he did not cover the pit appropriately, and an ox or a donkey fell in and died, he is liable. Now, what are the circumstances? If we say that he did not cover it appropriately for oxen and he did not cover it appropriately for camels, and they fell in, it is obvious. Does it need to be said that he is liable in that case? Rather, is it not referring to a case where he covered it appropriately for oxen but not appropriately for camels? And if this is the case, the following point must be clarified: What are the circumstances? If camels are commonly found there, he is clearly negligent, but if camels are not commonly found there, he is a victim of circumstances beyond his control.

תוספות

תא שמע לא כסהו כראוי כו': תימה דמתחילה רצה להוכיח מרישא דפטור א"כ ע"כ סיפא איידי דתנא רישא כסהו כראוי תנא סיפא לא כסהו כראוי ולא אתא לאשמועינן מידי א"כ היכי בעי להוכיח מידי מסיפא וי"ל דמעיקרא ודאי שלא היה יכול לומר טעם אחר צריך לומר איידי אבל השתא שיכול למצוא חידוש סברא הוא דלית לן למימר איידי:

אלא לאו דאתיין לפרקים ואתו גמלים וארעוהו ואתו שוורים ונפלו ביה וקתני חייב אלמא כיון דאתיין לפרקים פושע הוא דאיבעי ליה אסוקי אדעתיה

Rather, is it not referring to a case where camels come occasionally, and camels came and weakened it, and subsequently oxen came and fell into it? And in this case, it teaches that he is liable. Apparently, since they do come occasionally, he is considered negligent, since he should have anticipated that they would come.

לעולם כראוי לשוורים ולא כראוי לגמלים ושכיחי גמלים ודקא קשיא לך פושע הוא איידי דנסיב רישא כסהו כראוי נסיב סיפא נמי לא כסהו כראוי

The Gemara responds: Actually, it is possible that he covered it appropriately for oxen but not appropriately for camels, and camels are commonly found there. And as for what was difficult for you to explain: In such a case he is considered negligent and should be liable, rendering the ruling in the mishna superfluous, one may answer that since the tanna needs to cite the first clause with regard to the halakha if he covered it appropriately, he cites the latter clause as well, with regard to the halakha that if he did not cover it appropriately, he is liable.

תוספות

ושכיחי גמלים והתליע מתוכו מהו: כלומר אם מתחילה עברו גמלים ואח"כ באו שוורים ונפלו פשיטא דחייב דפושע הוא כיון דשכיחי גמלים או אפי' אתו לפרקים איבעי ליה לאסוקי אדעתיה וכי מיבעיא לן היכא דלא אתו גמלים אלא באו שוורים ונפלו מחמת שהתליע מתוכו מאי אמרינן מגו או לא ומסיק דלא אמרינן מגו וא"ת כי לא אמרי' מגו נמי מתחייב דתחילתו בפשיעה הוא לענין שוורים אם יעברו גמלים תחילה ואח"כ שוורים וסופו באונס שהתליע ותירץ ריב"א דלא אמרינן תחילתו בפשיעה וסופו באונס חייב אלא היכא שמחמת הפשיעה בא האונס אבל הכא לא בא האונס מחמת הפשיעה דאפי' היה מכוסה כראוי לשוורים ולגמלים היה מתליע וכן משמע בהמפקיד (ב"מ לו: ושם) גבי פשע בה ויצאה לאגם דאפילו למ"ד תחילתו בפשיעה וסופו באונס חייב התם פטור דמלאך המות קטלה מה לי הכא מה לי התם וא"ת בהכונס (לקמן בבא קמא דף נו. ושם) גבי נפרצה בלילה קאמר בכותל רעוע כי חתרה אמאי פטור תחילתו בפשיעה וסופו באונס הוא והתם לא בא אונס מתוך הפשיעה דאפי' כותל בריא יכול לחתור וי"ל דלקמן פרש"י שחתרה והפילה הכותל ע"י חתירה הרי דמחמת הפשיעה שהיתה רעועה בא האונס דאם היה בריא לא היה נופל בחתירה ובסוף הפועלים (ב"מ דף צג: ושם) גבי רועה שהניח עדרו ובא לעיר ובא ארי ודרס דפריך אביי תחילתו בפשיעה וסופו באונס הוא דאי על בעידנא דלא עיילי אינשי אפילו לא היה יכול להציל אם היה שם חייב והתם לא בא האונס מחמת הפשיעה דמה לי הכא ומה לי התם כיון שאינו יכול להציל אומר ריב"ם [דפי' רב אלפס] דלאביי ודאי חייב אע"פ שלא בא האונס מחמת הפשיעה כדמשמע בהמפקיד (שם) דקאמר לא מבעיא למ"ד תחילתו בפשיעה וסופו באונס חייב כו' מכלל דלמ"ד חייב ניחא ליה לאביי בלאו טעמא דהבלא דאגמא קטלה ועוד דבלאו הכי מפרש שפיר התם ר"י דלא קשה כלום ואין להאריך כאן יותר אבל קשה לר"י דהיכי פשיט מנפל לתוכו שור חש"ו הא לא דמי כלל דהא לענין פקח בדין הוא שלא יחשב פושע ע"י מגו שהרי אין פושע לגבי שור פקח כלל אבל בבעיא דידן הוא פושע לענין שוורים כי מרעי (לגבי) גמלים לכיסוי ולכך יש להועיל שם המגו להחשב פושע לענין שוורים אף לענין התלעה ונראה לר"י דכסהו שלא כראוי לגמלים איירי בכה"ג שמיד שהגמלים עוברים נפחת תחתיהן הכיסוי דהשתא ליכא פשיעה בשוורים כלל ותחילתו וסופו באונס דאי לא אתו גמלים ראוי הוא לשוורים ואי אתו גמלים נפחת מכל וכל וחזו שוורים פקחים ומזהרים ולא נפלי ומ"מ מגו ודאי איכא ושפיר מיבעיא לן אי אמרי' מגו דהוי פושע לגמלים הוי פושע לשוורים בהתלעה ולפ"ז לא שייך תחילתו בפשיעה וסופו באונס דתחילתו וסופו באונס הוא וא"ת כיון שיודע דשור פקח פטור דלאו פושע הוא א"כ מאי קמיבעיא ליה תפשוט ממתני' דתנן שור חש"ו חייב הא פקח פטור ולא אמרינן מגו וי"ל דס"ד השתא דכל השוורים בין שוטים בין פקחים פטורין ביום וחייבין בלילה ומתני' מיירי בלילה וחרש דנקט לרבותא דס"ד דחרש לא מחייב כדבעי למימר לקמן דחרשותו גרמה לו ומהא דלא אמר מגו דהוי פושע בלילה הוי פושע ביום לא מצי למפשט מידי דלא דמיא כיון דבההיא שעתא הוא אנוס ועוד אור"י דמצי למימר דשפיר ידע האמת דפקח פטור וחרש חייב ונהי דלא אמר התם מגו משום דחשיב לפקח כמזיק עצמו וכמתכוין להפיל את עצמו לבור והתורה לא חייבה בתקלת הבור אלא כשאין לו לעיין ולילך אבל כשנפל ע"י התלעה אז יש להתחייב ע"י מגו כיון דלא שייך ביה טעמא דאיבעי ליה לעיוני ובמסקנא כשפושט הש"ס אין חושש בזה החילוק וא"ת אמאי נקט בעיא שלו בשכיחי גמלים אפילו לא שכיחי גמלים כלל יכול לשאול דלענין גמלים עצמן חשיב פושע וחייב עליו אם היו נופלים אפילו לא שכיחי כדמוכח בבעיא קמייתא וי"ל דבלא שכיחי או אפילו אתיין לפרקים פשיטא דלא אמרינן מגו כיון דלא שכיחי ביה חיובא דגמלים:

You are reading

Koren Talmud Bavli

The Koren Talmud Bavli is a groundbreaking edition of the Talmud that fuses the innovative design of Koren Publishers Jerusalem with the incomparable scholarship of Rabbi Adin Steinsaltz.

Hold the book in your hands.

איכא דאמרי הא נמי ודאי לא איבעיא לן דכיון דאתיין לפרקים פושע הוא דאיבעי ליה אסוקי אדעתיה

There are those who say that the discussion is as follows: With regard to this also we certainly did not raise the dilemma, because since they occasionally come, he is considered negligent, as he should have anticipated this possibility.

כי איבעי לן הכי הוא דאיבעיא לן כסהו כסוי שיכול לעמוד בפני שוורים ואינו יכול לעמוד בפני גמלים ושכיחי גמלים והתליע מתוכו מהו מי אמרינן מגו דהוי פושע אצל גמלים הוי פושע נמי לענין התלעה או דלמא לא אמרינן מגו

When we raised the dilemma, this is the dilemma that we raised: He covered it with a cover that is able to withstand the presence of oxen but is unable to withstand the presence of camels, and camels are commonly found in that location. What actually transpired was that the cover rotted from the inside. In this case, what is the halakhaDo we say: Since he was negligent concerning camels, he is considered negligent also concerning the rotting? Or perhaps we do not say that since he was negligent concerning camels he is considered negligent concerning rotting, and since in practice he is not to blame for the incident, he is not held liable?

רש"י

הכי הוא דאיבעיא לן כו' ושכיחי גמלים: ומיהו גמלים לא ארעוה אלא מתוכו התליע ועבר עליו שור ונפחת:

ת"ש כסהו כראוי ונפל לתוכו שור או חמור ומת פטור ואתמר עלה אמר רבי יצחק בר בר חנה שהתליע מתוכו היכי דמי אלימא כראוי לשוורים וכראוי לגמלים והתליע מתוכו פשיטא דפטור מאי הוה ליה למעבד

The Gemara suggests: Come and hear a proof from the mishna: If he covered the pit appropriately and an ox or a donkey fell into it and died, he is exempt. And it was stated with regard to this that Rabbi Yitzḥak bar bar Ḥana says: This halakha applies where the cover rotted from the inside. The Gemara clarifies: What are the circumstances? If we say that it is referring to where he covered it in a manner appropriate for oxen and appropriate for camels and it rotted from the inside, isn’t it obvious that he is exempt? Being unaware of this, what should he have done?

אלא לאו כראוי לשוורים ולא כראוי לגמלים ושכיחי גמלים והתליע מתוכו וקתני פטור אלמא לא אמרינן מגו דהוי פושע לענין גמלים הוי פושע לענין התלעה

Rather, is it not referring to a case where he covered it appropriately for oxen but not appropriately for camels, and camels are commonly found in that location? And the strength of the cover vis-à-vis oxen and camels is not relevant to the halakha here because the cover rotted from the inside. And the mishna teaches that he is exempt. Apparently, we do not say that since he is considered negligent concerning camels, he is also considered negligent with regard to the rotting.

לא לעולם כראוי לגמלים וכראוי לשוורים והתליע מתוכו ודקא קשיא לך כי התליע מאי הוה ליה למעבד מהו דתימא איבעי ליה למיזל ומנקש עליה קמ"ל

The Gemara rejects this: No; actually, the case is where the cover was appropriate for camels and appropriate for oxen, and it rotted from the inside. And as for what was difficult for you to explain: When it rotted from the inside, what should he have done, and shouldn’t he be exempt? There is, nevertheless, a novelty in this ruling: It is necessary lest you say that he should have gone and knocked on the covering to ensure it was not hollow on the inside. Therefore, the mishna teaches us that he is not required to check to this extent.

רש"י

אבעי לך למיזל: תדיר ולמנקש עילויה ברגליך בכח ולבדוק שלא התליע:

ת"ש לא כסהו כראוי ונפל לתוכו שור או חמור ומת חייב היכי דמי אילימא לא כראוי לשוורים ולא כראוי לגמלים צריכא למימר דחייב

The Gemara suggests: Come and hear a proof from the continuation of the mishna: If he did not cover the pit appropriately and an ox or a donkey fell into it and died, he is liable. The Gemara clarifies: What are the circumstances? If we say that it is referring to where he did not cover it appropriately for oxen and did not cover it appropriately for camels, does it need to be said that he is liable?

אלא לאו כראוי לשוורים ולא כראוי לגמלים ואי דשכיחי גמלים פושע הוא ואי דלא שכיחי גמלים אנוס הוא אלא לאו דשכיחי גמלים והתליע מתוכו וקתני חייב אלמא אמרינן מגו דהוי פושע לענין גמלים הוי פושע לענין התלעה

Rather, is it not a case where he covered it appropriately for oxen but not appropriately for camels? In this case, the following point needs clarification: If camels are commonly found there, he is negligent and should be liable. And if camels are not commonly found there, he is a victim of circumstances beyond his control. Rather, is it not a case where camels are commonly found there, and it rotted from the inside, and the mishna teaches that he is liable? Apparently, we do say that since he is negligent concerning the camels, he is considered negligent concerning the rotting, and he is therefore liable.

רש"י

ואי דשכיחי גמלים: ואתו וארעוה פשיטא פושע הוא:

אמרי לא לעולם כראוי לשוורים ולא כראוי לגמלים ושכיחי גמלים ואתו גמלים וארעוהו ואתו שוורים ונפלו ביה ודקא קשיא לך פשיטא פושע הוא איידי דנסיב רישא כסהו כראוי נסיב סיפא נמי לא כסהו

They said in response: No; actually it is referring to where he covered the pit appropriately for oxen but not appropriately for camels; and camels are commonly found there, and camels came and weakened the cover. And, subsequently, oxen came and fell in. And as for what was difficult for you to explain: It is obvious that he is liable, since he is clearly negligent, so what novelty is being introduced? The answer is that since he needs to cite the first clause of the mishna, i.e., where he covered the pit appropriately, he therefore cites the latter clause as well, i.e., where he did not cover it.

ת"ש נפל לתוכו שור חרש שוטה וקטן סומא ומהלך בלילה חייב פקח ומהלך ביום פטור ואמאי נימא מדהוי פושע לענין חרש הוי נמי פושע לענין פקח אלא לאו שמע מיניה לא אמרינן מגו שמע מיניה:

The Gemara suggests: Come and hear a different proof from a baraita: With regard toan ox that was impaired by being deaf, or an ox that was an imbecile, or an ox that was very young, or a blind ox, or an ox that is walking at night and unable to see, if it fell into the pit, he is liable. If the ox was of standard intelligence for its species and was walking in the day, the owner of the pit is exempt, since the ox should have been aware of the pit. The Gemara asks: But why is he exempt? Let us say that since he is considered negligent concerning a deaf ox, he is also negligent concerning an ox of standard intelligence. Rather, is it not correct to conclude the following principle from here: We do not say that since he is negligent with regard to one matter, it is also considered negligence with regard to another matter, but he is held liable only for the damage actually attributable to his negligence? The Gemara affirms: Yes, conclude from the mishna that this is so.

רש"י

שור חרש: שור שהוא חרש או שור שהוא מהלך בלילה אפילו הוא פקח חייב:

פקח: ונפל לתוכו ביום פטור (האי פקח) דאיבעי לעיוני ומיזל:

נפל לפניו כו': אמר רב לפניו לפניו ממש לאחריו אחריו ממש

§ The mishna teaches: If a man was digging or widening a pit, and an ox passing by fell forward into it in fright due to the sound of the digging, he is liable. If it fell backward into the pit due to the sound of the digging, he is exempt. Rav says: The term forward means literally forward, and the term backward means literally backward,

רש"י

לפניו ממש: על פניו נפל ומת מן ההבל:









Everyone, with whatever background Christians, Muslims, Hindus etc. if they like the do Teshuva out of the feeling that they feel so much home with the Jews, to be with the Jews we invite to join us?

Bet Yisrael has 'no problem' if people study learns from the NT. As long they put away 'Avoda Zara' complete. Believe the most important person of the NT is a Tsaddik.

What Is a Tzaddik?

Being human all the way

By Tzvi Freeman

Or believe he is the Tzaddik HaDor of the generation of the time of the NT.

When we, Jews and Ephraim, do real Teshuva the Chesed, it is pure Love, the base of our being shall bring unity. Read YeshaYahu 11.....?


Beit Yisrael International.
Become a member.

Get the Membership from Beit Yisrael! ‘How to become a Righteous of the Nations (Ultra-Orthodox Chassidic Lost Tribes of Efrayim/‘Ger Toshav‘) click: Beit yisrael international

Shulchan Aruch Harav

The Alter Rebbe's Shulchan Aruch - Code of Jewish Law





Come and join our Facebook group:





Free download 
 

Tehillim Ohel Yosef Yitzchak



A must read and guiding line: To go through every step, of the 42 steps in our diaspora until we reach Eretz Yisrael, the unification of Yehuda and Ephraim, when the Jews start to build The Temple and Restoring her Temple Service. It is for all Beit Yisrael International members the way to go.

click:

42 Journeys of the Soul

The Messianic age will elevate the entire universe, including all the spiritual realms.







Don't make dogma's out of it. But elevate your souls by learning the Mitzvot surrounded by the Jewish Halakhot. 
And the teachings of Chassidut by the Chassidim.

That we may hold on the 'right understanding' in our 'travel' through the 'dessert' our 'diaspora':

click: 

What Is Kabbalah?

The Soul of Judaism


Click:

What Is Chassidut?

Teachings from the core essence


Click:

What Is Chabad?

Do-It-Yourself Judaism


Click: 

What Is a Tzaddik?

Being human all the way

The Tzaddik HaDor

Kol-HaTor The Voice of the Turtle Dove


Kol HaTor - קול התור or "The Voice of the Turtledove" (a reference to Song of Songs 2:12) was written by Rabbi Hillel Rivlin of Shklov, a disciple of the Vilna Gaon . The text deals with the Geulah (Era of Redemption) and describes its signs vis-a-vis an evaluation of a proposed 999 footsteps of the Moshiach’s arrival. The Vilna Gaon believed the number 999 to be intrinsically connected to the idea of Moshiach ben Yosef, he also felt that this number is alluded to in the gematria of his own name. It was first published in Hebrew by Rabbi Menachem Mendel Kasher in 1968 to whom the book was passed down over the generations.

 Read in English or in Hebrew.

And…… to all Jews and Ephraimites:

Pirkei Avot 6:10

Dr. Joshua Kulp


חֲמִשָּׁה קִנְיָנִים קָנָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְעוֹלָמוֹ, וְאֵלּוּ הֵן, תּוֹרָה קִנְיָן אֶחָד, שָׁמַיִם וָאָרֶץ קִנְיָן אֶחָד, אַבְרָהָם קִנְיָן אֶחָד, יִשְׂרָאֵל קִנְיָן אֶחָד, בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קִנְיָן אֶחָד. תּוֹרָה מִנַּיִן, דִּכְתִיב (משלי ח), ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז. שָׁמַיִם וָאָרֶץ קִנְיָן אֶחָד מִנַּיִן, דִּכְתִיב (ישעיה סו), כֹּה אָמַר ה' הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי אֵי זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ לִי וְאֵי זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי, וְאוֹמֵר (תהלים קד) מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ. אַבְרָהָם קִנְיָן אֶחָד מִנַּיִן, דִּכְתִיב (בראשית יד), וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. יִשְׂרָאֵל קִנְיָן אֶחָד מִנַּיִן, דִּכְתִיב (שמות טו), עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ ה' עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ, וְאוֹמֵר (תהלים טז) לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה וְאַדִּירֵי כָּל חֶפְצִי בָם. בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קִנְיָן אֶחָד מִנַּיִן, דִּכְתִיב (שמות טו), מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה' מִקְּדָשׁ ה' כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ. וְאוֹמֵר (תהלים עח) וַיְבִיאֵם אֶל גְּבוּל קָדְשׁוֹ הַר זֶה קָנְתָה יְמִינוֹ:

Five possessions did the Holy Blessed One, set aside as his own in this world, and these are they: The Torah, one possession; Heaven and earth, another possession; Abraham, another possession; Israel, another possession; The Temple, another possession. 1a) The Torah is one possession. From where do we know this? Since it is written, “The Lord possessed (usually translated as ‘created’) me at the beginning of his course, at the first of His works of old” (Proverbs 8:22). 2a) Heaven and earth, another possession. From where do we know this? Since it is said: “Thus said the Lord: The heaven is My throne and the earth is My footstool; Where could you build a house for Me, What place could serve as My abode? (Isaiah 66:1) And it says: “How many are the things You have made, O Lord; You have made them all with wisdom; the earth is full of Your possessions” (Psalms 104:24). 3a) Abraham is another possession. From where do we know this? Since it is written: “He blessed him, saying, “Blessed by Abram of God Most High, Possessor of heaven and earth” (Genesis 15:19). 4a) Israel is another possession. From where do we know this? Since it is written: “Till Your people cross over, O Lord, Till Your people whom You have possessed” (Exodus 15:16). And it says: “As to the holy and mighty ones that are in the land, my whole desire (possession) is in them” (Psalms 16:3). 5a) The Temple is another possession. From where do we know this? Since it is said: “The sanctuary, O lord, which your hands have established” (Exodus 15:17”, And it says: “And He brought them to His holy realm, to the mountain, which His right hand had possessed” (Psalms 78:54).

 


I like to call out to all my Jewish friends:

Zechariah 8:23

 

23So said the Lord of Hosts: In those days, when ten men of all the languages of the nations shall take hold of the skirt of a Jewish man, saying, "Let us go with you, for we have heard that God is with you."

 

כגכֹּֽה־אָמַר֘ יְהֹוָ֣ה צְבָאוֹת֒ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔מָּה אֲשֶׁ֚ר יַֽחֲזִ֙יקוּ֙ עֲשָׂרָ֣ה אֲנָשִׁ֔ים מִכֹּ֖ל לְשֹׁנ֣וֹת הַגּוֹיִ֑ם וְֽהֶחֱזִ֡יקוּ בִּכְנַף֩ אִ֨ישׁ יְהוּדִ֜י לֵאמֹ֗ר נֵֽלְכָה֙ עִמָּכֶ֔ם כִּ֥י שָׁמַ֖עְנוּ אֱלֹהִ֥ים עִמָּכֶֽם:

ten men: from the seventy nations. This equals seven hundred for each corner. For the four corners of the tallith there will be two thousand and eight hundred.

 

עשרה אנשים: משבעים לשון הרי שבע מאות לכל כנף וכנף הרי לד' כנפי הטלית אלפים ושמונ' מאו':

That may come in fulfillment in our days:

Our souls are bearing the ‘sparks’ (divine aspects) of Messiah.
It is forbidden to pray to bow down to any other (god), and/or messiah, and/or before any image or to lift up a human being as a god…… or to put any other (god), and/or messiah, and/or any image before or instead or between HaShem and us. ('It suf')
“The redemption will come about only through the study of the Torah. And the essential redemption depends upon the study of the Kabbalah” According to: R. ELIYAHU, THE VILNA GAON (Evven Shelemah (a ‘complete, without defect stone’) 11:3)
When Yehuda and Ephraim come to unity (again) Messiah Ben Joseph 'died' and Messiah Ben David shall be revealed and anointed by the Israeli people as the Messiah-King of Israel. As YeshaYahu is teaching:
Isa 11:9 – 16 They do no evil nor destroy in all My set-apart mountain, for the earth shall be filled with the knowledge of Adonai as the waters cover the sea.
Rashi: knowledge of the Lord: [lit.] to know the Lord.
10 And on that day, there shall be a Root of Yishai, standing as a banner to the people. Unto Him the nations shall seek, and His rest shall be esteem.
Rashi: as a banner for peoples: that peoples should raise a banner to gather to him.
11 And it shall be in that day that Adonai sets His hand again a second time to recover the remnant of His people who are left, from Ashshur and from Mitsrayim, from Pathros and from Kush, from Ěylam and from Shin‛ar, from Ḥamath and from the islands of the sea.
Rashi: a second time: Just as he acquired them from Egypt, when their redemption was absolute, without subjugation, but the redemption preceding the building of the Second Temple is not counted, since they were subjugated to Cyrus.
and from the islands of the sea: the islands of the Kittim, the Romans, the descendants of Esau.
And he shall raise a banner: Perka, perche in O.F. [i.e., the verse is literally referring to the pole upon which the banner is attached.] And it shall be for a sign to gather to him and to bring the exiles of Israel to Him as a present.
12 And He shall raise a banner for the nations, and gather the outcasts of Yisra’ěl, and assemble the dispersed of Yehuḏa from the four corners of the earth.
13 And the envy of Ephrayim shall turn aside, and the adversaries of Yehuḏa be cut off. Ephrayim shall not envy Yehuḏa, and Yehuḏa not trouble Ephrayim.
Rashi: Ephraim shall not envy Judah: The Messiah, the son of David, and the Messiah, the son of Joseph, shall not envy each other.
14 But they shall fly down upon the shoulder of the Philistines toward the west; together they plunder the people of the east, their hand stretching forth on Eḏom and Mo’aḇ, and the children of Ammon shall be subject to them.
Rashi: And they shall fly of one accord against the Philistines in the west: Heb. בְכָתֵף. Israel will fly and run of one accord against the Philistines who are in the west of Eretz Israel and conquer their land. [כָּתֵף, lit. a shoulder, is used in this case to denote unity. The word שֶׁכֶם, also lit. a shoulder, is used in a similar sense.] Comp. (Hoshea 6:9) “They murder on the way in unison (שֶׁכְמָה) ”; (Zeph. 3:9) “One accord (שְׁכֶם אֶחָד).” And so did Jonathan rendered it: And they shall join in one accord to smite the Philistines who are in the west.
and the children of Ammon shall obey them: As the Targum states: Will hearken to them. They will accept their commandments over them.
15 And Adonai shall put under the ban the tongue of the Sea of Mitsrayim, and He shall wave His hand over the River with the might of His Spirit, and shall strike it in the seven streams, and shall cause men to tread it in sandals.
Rashi: And… shall dry up: [lit. shall cut off] to dry it, so that the exiles of Israel will pass through it from Egypt.
over the river: The Euphrates River, for the exiles from Assyria to cross.
with the strength of His wind: Heb. בַּעְיָם. This is hapax legomenon in Scripture, and according to the context it can be interpreted as “with the strength of His wind.”
into seven streams: into seven segments, for the aforementioned seven exiles: from Assyria and from Egypt, etc. Those from the islands of the sea are not from that side.
and He shall lead: the exiles within it.
with shoes: on dry land.
16 And there shall be a highway for the remnant of His people, those left from Ashshur, as it was for Yisra’ěl in the day when he came up from the land of Mitsrayim.
Rashi: And there shall be a highway: in the midst of the water for the remnant of His people.


Please Judah if a righteous gentile tries ‘to grasp your ‘tsi-sit’ and say:  
"Let me go with you, for I have heard that God is with you." Open your heart for him/her and share all our Torah. The Torah of Moshe Rabbeinu as it is written and spared and is teaches in the Tanach and all scripture of Rabbinical Judaism………

Read my story: 

Ariel your Representee, Representee of Ephraim and adviser (not a rabbi but friendly adviser) of Bet Yisrael international on the Har HaBayit.





Beit Yisrael International (Ephraim, The Lost sheep from the House of Israel), Meditate and Realization of Chassidut Torah Teachings – The Strong foundation is based on Chabad teachings ( i.e The purpose of creation is to Bringing Heavens Down to Earth and to make Most High a dwelling place here on earth) and its pillars is based on the true concept of the Breslov Teachings ( in the context of Seventh Pillar of Tzaddik ) by following the Jewish Halacha Principles of Shulchan Aruch Halacha.



Your Gift. Your Impact.

When you give to Sefaria, you’re powering a living library of more than 3,000 years of Jewish texts. Donate today and support the future of Jewish learning, innovation, and conversation.

CHABAD LUBAVITCH

About Chabad-LubavitchThe RebbeThe OhelChabad-Lubavitch NewsChabad Locator

Donate to ChaBaD



 click:

LEARN HOW TO READ THE BIBLE IN HEBREW ONCE AND FOR ALL


click:


Ulpan and Hebrew Learning Resources Online


Petition click: 1 Million for a Jewish Temple Mount!



It should be most honest:
'Israeli MK proposes dividing Temple Mount between Jews and Muslims

**AMIT HALEVI'S PLAN WOULD GIVE MUSLIMS CONTROL OF THE SOUTHERN END OF THE TEMPLE MOUNT COMPLEX, WHICH CONTAINS THE AL-AQSA MOSQUE, WHILE JEWS WOULD RECEIVE THE CENTRAL AND NORTHERN AREAS.

(JUNE 8, 2023 / JNS)**
A Likud lawmaker is proposing a plan to divide Jerusalem’s Temple Mount between Muslims and Jews and to remove Jordan’s custodial status over the holy site.
Speaking to the Zman Yisrael Hebrew news site, Knesset member Amit Halevi outlined a plan whereby Muslims would control the southern end of the 37-acre complex which contains the Al-Aqsa mosque, while Jews would receive the central and northern area, where the Dome of the Rock sits.
According to Halevi, the reorganization makes sense from a religious point of view because that part of the Temple Mount is the holiest site in Judaism, where it is believed the First and Second Temples stood. The Foundation Stone at the center of the Dome of the Rock is where Jewish sources place the Holy of Holies.
“This is the place of the First Temple and the place of the Second Temple built by Babylonian immigrants. No one needs to examine the stones to know that it is ours,” he said.
Halevi also wants to end Israel’s agreement with the Jordanian Waqf whereby the Islamic trust controls and manages Islamic edifices on the Temple Mount.
“Why not give them status in the Dizengoff Center [a large shopping mall in Tel Aviv] as well? This is a terrible mistake. This status should be abolished. I know it’s an agreement between countries, but we have to deal with it. It requires change, even if the process will take time,” he said.
In addition, Halevi wants to give Jews the same access to the Temple Mount enjoyed by Muslims. Currently, the Waqf only allows Jews and non-Muslim tourists access to the Temple Mount via the Maghrebi Gate and only at certain hours when the gate is open.
“We will take the northern end and pray there. The entire mountain is sacred to us, and the Dome of the Rock is the place on which the Temple stood. This should be our guideline,” he said. “Israel is leading. It will be a historical, religious and national statement. If this does not happen then you are not actually the owner of the house. You are a klutz. Why are you even going in there?”

Please let we all, Jews and all their friends, take the Har HaBayit and start building the Temple and restoring her service?
Ariel your Representee, Representee of Ephraim and adviser (not a rabbi but friendly adviser) of Bet Yisrael international on the Har HaBayit.


Comments

Popular posts from this blog

The goal of the group's for Jewish Independency on the Har HaBait

Yahuda101 History of the Modern state of Israel

To my dear family, friends, and non-Jewish friends (Ephraim with a Jewish heart) a Shabbat Shalom.

Julius I ask