The Talmud Bava Kama: 55a-b

 The Talmud Bava Kama: 55a-b



Together, we dedicate our learning in memory of the lives lost, and with prayers for the safe return of those held captive and for everyone affected by the ongoing violence in Israel. Everyday soldiers die. Please Pray that we stop the 'old politic' game and that the fighting goes on until all Eretz Yisrael is Jewish Sovereign and all terrorists are dead in and around Eretz Yisrael! Eretz Yisrael completely liberated.....! Then let us start to Pray and to talk about a new government system in Eretz Yisrael! That every Jew and non-Jew has to accept and respect Jewish Law. Voting's yes, but a new high Court system, a Sanhedrin, the Great Sanhedrin and the smaller Sanhedrin’s...... Jewish Law in all Eretz Yisrael. Praying for the Restoration of the Kingdom of Ephraim her unification with Yehuda so that we may become a real blessing for the whole world as it was in the time of the Kingdom of HaMeleg David.

Complete text of Talmud Bavli in original Aramaic with an elucidated English translation

The Babylonian Talmud (also known as Gemara) is written in terse Aramaic and Hebrew. Here it is presented with a clear, relatable elucidated English translation.The Babylonian Talmud (also known as Gemara) is written in terse Aramaic and Hebrew. Here it is presented with a clear, relatable elucidated English translation.The Babylonian Talmud (also known as Gemara) is written in terse Aramaic and Hebrew. Here it is presented with a clear, relatable elucidated English translation.

נאמר בהם טוב אמר לו עד שאתה שואלני למה נאמר בהם טוב שאלני אם נאמר בהן טוב אם לאו שאיני יודע אם נאמר בהן טוב אם לאו כלך אצל ר' תנחום בר חנילאי שהיה רגיל אצל ר' יהושע בן לוי שהיה בקי באגדה

The Talmud Bava Kama: 55a-b


in the context of the mitzva to honor one’s parents, the word good is stated there: “In order that it shall be good for you” ( Deuteronomy 5:16)? Rabbi Ḥiyya bar Abba said to him: Before you ask me why the word good is stated, ask me if the word good is actually stated there or not, since I am not sufficiently proficient in my knowledge of the biblical verses to remember the precise wording, and I do not know if the word good is stated there or not. Go to Rabbi Tanḥum bar Ḥanilai, who was commonly found at the academy of Rabbi Yehoshua ben Levi, who was an expert in aggada. Perhaps he heard something from him on this matter and can answer your question.

רש"י

נאמר בהן טוב: גבי כיבוד אב ואם דכתיב בהן למען ייטב לך:

אזל לגביה א"ל ממנו לא שמעתי אלא כך אמר לי שמואל בר נחום אחי אמו של רב אחא ברבי חנינא ואמרי לה אבי אמו של רב אחי ברבי חנינא הואיל וסופן להשתבר

Rabbi Ḥanina ben Agil went to him and asked him. Rabbi Tanḥum said to him: I did not hear anything on this matter from Rabbi Yehoshua ben Levi himself. But this is what Shmuel bar Naḥum, the brother of the mother of Rav Aḥa, son of Rabbi Ḥanina, said to me, and some say it was the father of the mother of Rav Aḥai, son of Rabbi Ḥanina: It does not mention the word good in the first tablets, since they were ultimately destined to be broken after the Jews made the Golden Calf .

וכי סופן להשתבר מאי הוי אמר רב אשי חס ושלום פסקה טובה מישראל

The Gemara asks: And even if it had mentioned the term good, and they were ultimately destined to break, what of it? Rav Ashi said: If this term had been mentioned in the first tablets, all good would have, God forbid, ceased from Israel once they were broken. Therefore, only the second version, which was written after the breaking of the tablets, contains the word good, so that there would always be good for the Jewish people.

א"ר יהושע הרואה טי"ת בחלומו סימן יפה לו מ"ט אילימא משום דכתיב טוב אימא (ישעיהו יד, כג) וטאטאתיה במטאטי השמד חד טי"ת קאמרינן

Rabbi Yehoshua says: If one sees the letter tet in his dream, it is a good sign for him. The Gemara asks: What is the reason? If we say that it is because the word good [tov] is written in the Torah and begins with the letter tet, then one could say instead that it is an allusion to the verse: “And I will sweep it with the broom [vetetetiha bemate’ateh] of destruction” (Isaiah 14:23), which also contains the letter tet several times but is referring to punishment. The Gemara answers: We mean that when someone sees one tet in his dream, it is a good sign, but this latter verse contains several.

אימא (איכה א, ט) טומאתה בשוליה טי"ת בי"ת קאמרינן אימא (איכה ב, ט) טבעו בארץ שעריה

The Gemara asks: This latter statement is problematic, as even according to this explanation, one can say that a single letter tet alludes to the verse: “Her filthiness [tumatah] is in her skirts” (Lamentations 1:9), which begins with the letter tet. The Gemara answers: We mean that when one sees the letter tet together with the letter bet in his dream, it is a good sign for him, as the word tov is written with both. The Gemara asks further: According to this, say that it alludes to the verse: “Her gates are sunk [tave’u] into the ground” (Lamentations 2:9), which begins with the letter tet followed by the letter bet.

You are reading

Koren Talmud Bavli

The Koren Talmud Bavli is a groundbreaking edition of the Talmud that fuses the innovative design of Koren Publishers Jerusalem with the incomparable scholarship of Rabbi Adin Steinsaltz.

Hold the book in your hands.

אלא הואיל ופתח בו הכתוב לטובה תחילה שמבראשית עד (בראשית א, ד) וירא אלהים את האור לא כתיב טי"ת

Rather, it is not merely because it is the first letter of the word good [tov] that it is considered a good omen. Since the Torah initially introduces the letter tet in a context of good, with the word good [tov] itself, it is a good omen. As from the word bereshit, the first word in the Torah, until the verse: “And God saw that the light was good [tov]” ( Genesis 1:4), the letter tet is not written anywhere.

רש"י

ופתח בו: טי"ת שכתובה ראשון בתורה נאמרה לטובה:

וא"ר יהושע בן לוי הרואה הספד בחלומו חסו עליו מן השמים ופדאוהו הני מילי בכתבא:

And Rabbi Yehoshua ben Levi says: If one sees a eulogy [hesped] in his dream, it is an allusion that in Heaven they had pity [ḥasu] on him and saved him [peda’uhu] from actually being eulogized. The Gemara notes: This statement applies specifically when he actually saw the word: Eulogy [hesped], in writing.

רש"י

הספד: תיבה זו לבדה הראוהו:

וכן חיה ועוף כיוצא בהן וכו': אמר ר"ל כאן שנה רבי תרנגול טווס ופסיוני כלאים זה בזה

§ The mishna teaches: And similarly, undomesticated animals and birds are subject to the same halakhot as domesticated animals. Reish Lakish says: Here Rabbi Yehuda HaNasi taught a ruling from the Tosefta that illustrates the statement that birds and undomesticated animals are also subject to the prohibition of diverse kinds: A cock, a peacock [tavvas], and a pheasant [ufasyonei] are diverse kinds with respect to each other, since this halakha applies to birds as well.

רש"י

כאן שנה: במשנה זו דקתני כלאים נוהג בעופות למדנו דכל עופות כלאים זה בזה מין בשאינו מינו:

טווס: פווא"ן בלע"ז:

פסיוני: מין שליו שקורין פירדי"ץ:

תוספות

אמר ר"ל כאן שנה רבי תרנגול טווס ופסיוני כו' מהו דתימא מין אחד הוא קמ"ל: ואע"ג דלא אשמעי' ממתניתין דליהוו תרי מיני אע"ג דרבו בהדי הדדי ולא שמעינן אלא דאיסור כלאים שייך בעופות מ"מ אתי שפיר דהכי קאמר ר"ל כאן שנה רבי כלומר כיון ששנה רבי דיש כלאים בעופות א"כ תרנגול טווס ופסיוני כלאים זה בזה כי מסברא דנפשין יש לנו לדעת שאלו המינים חלוקים זה מזה ואינם מין אחד ואע"ג דרבו בהדי הדדי וכיוצא בזה יש ביבמות בפרק חרש (דף קיג:) ובהנזקין (גיטין נה.) אמר רבא מעדותו של רבי יוחנן בן גודגדא שהעיד על חרשת שהשיאה אביה שיוצאת בגט אמר לעדים ראו גט זה שאני נותן לאשתי וחזר ואמר לה כנסי שטר חוב זה מגורשת מי לא א"ר יוחנן בן גודגדא לא בעינן דעת ה"נ כו' פשיטא מהו דתימא כיון דאמר כנסי שטר חוב זה בטולי בטליה קמ"ל אע"ג דלא ידע רבא ממילתיה דרבי יוחנן בן גודגדא דלא בטליה במה שאמר כנסי שטר חוב זה אלא מסברא דנפשיה אפ"ה קאמר מעדותו שמעי' ליה וכיוצא בזה יש הרבה בגמרא:

פשיטא אמר רב חביבא משום דרבו בהדי הדדי מהו דתימא מין חד הוא קמ"ל:

The Gemara asks: Isn’t this obvious; what novelty is stated here? Rav Ḥaviva said: The novelty here is because they are reared together. Lest you say: Since they are reared together, they are essentially one species, and not considered diverse kinds. Therefore, it teaches us that they are actually separate species, and the halakhot of diverse kinds do apply to them.

אמר שמואל אווז ואווז הבר כלאים זה בזה מתקיף לה רבא בר רב חנן מאי טעמא אילימא משום דהאי אריך קועיה והאי זוטר קועיה אלא מעתה גמלא פרסא וגמלא טייעא דהאי אלים קועיה והאי קטין קועיה הכי נמי דהוו כלאים זה בזה

Following the discussion of the prohibition of diverse kinds as it relates to birds, Shmuel says: The domestic goose and the wild goose are diverse kinds with respect to each other and are not one species. Rava bar Rav Ḥanan objects to this: What is the reason? If we say it is because the beak of this one is long and the beak of that one is short, if that is so, then with regard to a Persian camel and an Arabian camel, where the neck of this one is thick and the neck of that one is thin, they should indeed be considered diverse kinds with respect to one another. Clearly, though, the camels are in fact two variants of a single species.

רש"י

קועיה: חרטומו בי"ק בלע"ז:

טייעא: ערבי:

אלים קועיה: צוארו עב:

קטין: דק:

אלא אמר אביי זה ביציו מבחוץ וזה ביציו מבפנים רב פפא אמר הא טעונה חדא ביעתא בשיחלא והא טעונה כמה ביעתא בשיחלא

Rather, Abaye says: That is not the reason, but rather another difference exists between the domestic goose and the wild goose, concerning the male: With regard to this type, i.e., the wild goose, its testicles are visible from the outside, and with regard to that one, i.e., the domestic goose, its testicles are inside. Rav Pappa said that another difference exists between them, concerning the female: This one, i.e., the wild goose, releases only one egg in its ovary and later releases another, and that one, i.e., the domestic goose, releases several eggs at once in its ovary. Consequently, they are not considered to be the same species.

רש"י

ביציו מבחוץ: ביצי הזכרות ניכרין באווז הבר מבחוץ:

בשיחלא: בטעינה אחת אווז בר אינו טוען ביצה שניה עד שתלד את הראשונה:

א"ר ירמיה אמר ריש לקיש המרביע שני מינים שבים לוקה מאי טעמא אמר רב אדא בר אהבה משמיה דעולא אתיא למינהו למינהו מיבשה

In connection with the prohibition of diverse kinds, Rabbi Yirmeya says that Reish Lakish says: One who crossbreeds two species of creatures that live in the sea is flogged for transgressing the prohibition of crossbreeding diverse kinds. The Gemara asks: What is the reason, i.e., where is there an allusion to this in the Torah? Rav Adda bar Ahava said in the name of Ulla: It is derived from a verbal analogy between the term: “According to its species [leminehu]” (Genesis 1:21), referring to animals living on dry land, and the same term: “According to its species [leminehu]” (Genesis 1:25), referring to sea creatures. In the same way that the former may not be crossbred, similarly, the latter may not be crossbred.

תוספות

המרביע שני מינים: ר"י ב"ר יהודה היה מגיה המנהיג ב' מינים שבים לוקה משום דבבראשית רבה (פ"ז) ובירושלמי דכלאים (פ"א) משמע דאי אפשר להרביע דגים ומיהו אין צריך להגיה דדגים דוקא הוא דמשמע דאין להרביעם אבל מין חיות הים שייך ביה איסור הרבעה והכא איכא לאוקמי במין חיה שיכול אדם להרביע דקאמר בבראשית רבה המרביע מין חית הים לוקה ובתר הכי קאמר כל מקום שנאמר בו למינהו כלאים נוהג בו ופריך אהך ברייתא והרי דגים שנאמר בהו למינהו וכי כלאים הרבעה בהם והיאך יכול להרביעם ומשני דהא דקאמר בדגים כלאים נוהג בהם היינו דוקא בהנהגה אבל בהרבעה לא משכחת לה משמע דבחיות הים משכחת שפיר הרבעה להכי לא פריך שם אמרביע חיות הים היאך לוקה אלא אמאן דאמר כל שנאמר בו למינהו דהיינו אפילו סתם דגים כלאים נוהג בהם:

אתיא למינהו למינהו מיבשה: ומשבת לא מצי למילף דמרבוי דוכל בהמתך לית לן לרבויי אלא כל מילי דיבשה שאדם רגיל לחמר אחריהם דבחמר כתיב קרא דבהמתך גבי שבת:

למינהו מיבשה: וא"ת ומה צריך ללמוד מיבשה תיפוק ליה מדכתיב בגופיה למינהו דבאלו טריפות (חולין דף ס. ושם) משמע דאי הוה כתיב למינהו בצווי של דשאים אסור להרכיב שני דשאים זה בזה וי"ל דלמינהו לחודיה לא הוה משמע שנכתב איסור כלאים אי לאו חוקותי תשמרו דדריש שמואל חוקות שחקקתי לך כבר ומפרש ר"ת שחקק במעשה בראשית שכתוב בו למינהו והיינו למינהו דיבשה דבהמה ואילן דאיירי ביה קרא דחוקותי אבל מלמינהו דים לחודיה ליכא למילף מיניה דגים וא"ת דסוגיא דגמרא דלא כרבנן דבפ' ד' מיתות (סנהדרין דף ס. ושם) דלא מיחייבי בני נח לא בכלאים ולא בהרבעה אלמא לא דרשינן למינהו וי"ל נהי דלא דרשינן למינהו לגבי בני נח דלא אשכחן דמזהר בהו רחמנא לגבי ישראל דהוזהרו גבי כלאים דרשינן ליה ונ"מ לגבי דגים א"נ להרכבת אילן דקרא דשדך לא מיירי אלא בזרעים והשתא דכתיב למינהו באילן דרשינן מיניה מה בהמתך בהרבעה אף שדך בהרכבת אילן ובהא פליגי ר"א ורבנן דר"א יליף מחוקותי שחקקתי לך כבר שהוזהרו בני נח על הכלאים כלומר מלמינהו ורבנן לא ילפי מיניה אלא שנרמזו מלמינהו דמעשה בראשית ומ"מ לא נאסרו לבני נח ואתי שפיר דאתיא אפילו כרבנן מילתיה דשמואל וא"ת ל"ל למילף כלאים דהרבעה בהמתך בהמתך משבת לרבויי עופות תיפוק ליה מלמינהו כי היכי דילפינן דגים וי"ל דאי לאו ג"ש לא הוי מפקי קרא דבהמתך ממשמעותא אבל השתא דאתי ג"ש ומפקא לקרא ממשמעותא מרבינן אפילו דגים למינהו למינהו מיבשה:

בעי רחבה המנהיג בעיזא ושיבוטא מהו מי אמרינן כיון דעיזא לא נחית בים ושיבוטא לא סליק ליבשה לא כלום עביד או דלמא השתא מיהת קא מנהיג

The Sage Raḥava raises a dilemma: With regard to one who drives a wagon on the seashore with a goat and a shibbuta, a certain species of fish, together, pulled by the goat on land and the fish at sea, what is the halakha? Has he violated the prohibition against performing labor with diverse kinds, in the same way that one does when plowing with an ox and a donkey together, or not? The two sides of the question are as follows: Do we say that since the goat does not descend into the sea and the shibbuta does not ascend onto the land, they are not working together at all, and so he has not done anything forbidden? Or perhaps, since in any event, he is now driving the wagon with both of them, he thereby transgresses the prohibition?

רש"י

הנהיג בעיזא ושיבוטא: קשר קרון לעז ודג זה צף על המים וזה מושך עמו על שפת הים:

תוספות

המנהיג בעיזא ושיבוטא: וא"ת דמשמע דפשיטא ליה דבשני מינים שבים חייב והא למינהו גבי הרבעה והרכבה כתיב ולא גבי זריעה והנהגה כדמוכח בפ' ד' מיתות (שם) דלא מיתסרי בני נח בחרישה וזריעה ולא אוקמינן חוקות שחקקתי לך כבר כלומר בלמינהו דמעשה בראשית אלא דומיא דבהמתך לא תרביע מה בהמתך בהרבעה אף שדך בהרכבה וי"ל דסברא דמוקמינן למינהו בין בישראל בין לבני נח לכל אחד כמו שמצינו איסורו במקום אחר לבני נח בהרבעה ולישראל אף בהנהגה ועי"ל כי היכי דילפינן כולהו משבת ה"נ ילפינן שבת בהמתך בהמתך מהרבעה לאסור דגים בשבת במלאכה והדר ילפינן כלאים דהנהגה משבת:

מתקיף לה רבינא אלא מעתה חיבר חטה ושעורה בידו וזרע חטה בארץ ושעורה בחוצה לארץ הכי נמי דמחייב

Ravina objects to this: But if that is so that one is liable, then if a person joined wheat and barley together in his hand and sowed the wheat in Eretz Yisrael and the barley outside of Eretz Yisrael, where the prohibition of diverse kinds does not apply to seeds, so too he should be liable. Clearly, however, they are two distinct regions, and the seeds are not considered to be mixed together.

תוספות

אלא מעתה חיבר חטה ושעורה וזרע חטה בארץ ושעורה בחוצה לארץ: כגון בערוגה אחת בסמוך בפחות מג' טפחים דצריך להרחיק בין זרע לזרע כדמוכח במס' שבת פרק א"ר עקיבא (דף פה.) והא דבעי ר' יאשיה חטה ושעורה וחרצן במפולת יד להתחייב בכלאי הכרם קאמר אבל בכלאי זרעים חייב בחטה ושעורה לחודה והך סוגיא נקט כרבנן דלא בעו אלא ב' מינין אבל ר"י פליג ומצריך שלשה זרעים או מב' מינין או מג' מינין דתנן (כלאים פ"א מ"ט) הזורע חטה ושעורה כאחד חייב ר"י אומר שני חטין ושעורה אחת או שני שעורים וחטה אחת או חטה ושעורה וכוסמת ובלבד שיהיו שלשה:

אמרי הכי השתא התם ארץ מקום חיובא חוצה לארץ לא מקום חיובא הכא אידי ואידי חיובא הוא:

The Sages said in response to this objection: How can these cases be compared? There, in the case of planting diverse kinds of seeds, it is specifically Eretz Yisrael that is the location subject to this obligation, whereas outside of Eretz Yisrael is not a location subject to this obligation. Here, by contrast, in the case of the person driving a wagon, both this location, i.e., the land, and that location, i.e., the sea, are locations subject to this obligation. Consequently, if one works together two different species either on the land or in the sea, he is liable. Therefore, the question is a valid one.

רש"י

אידי ואידי מקום חיובא: אם היה מנהיג ספינה בים בשני דגים של שני מינין חייב דהא דרשינן למינהו למינהו מיבשה:



56b

מתני׳ הכונס צאן לדיר ונעל בפניה כראוי ויצאה והזיקה פטור לא נעל בפניה כראוי ויצאה והזיקה חייב

MISHNA : In the case of one who brought his flock of sheep into the pen and locked the door before it in a manner that is appropriate, and despite this sheep went out and caused damage in another person’s field by eating produce or trampling it, the owner is exempt, since he safeguarded the animals appropriately. If he did not lock the door before the sheep in a manner that is appropriate, and sheep went out and caused damage, the owner is liable, since his negligence led to the damage.

רש"י

מתני' הכונס פטור: דהא נטרה ומאי הוי ליה למעבד:

תוספות

מתני' הכונס צאן לדיר: זה היה ראוי לשנות לעיל בהדי מילי דשור דלא היה לו להפסיק במילי דבור אלא אגב דתנא נפל לבור והבאיש מימיו תנא בתריה מילי דבור א"נ מילי דבור ראוי לשנות תחילה קודם שישנה דיני שמירה וגם דיני אש היה ראוי לשנות תחילה אלא אגב דתנן כסהו כראוי בבור דהוצרך להזכיר דין פותח וכורה שבו דבר הכתוב תנא נמי הך דנעל בפניה כראוי:

נפרצה בלילה או שפרצוה לסטים ויצאה והזיקה פטור הוציאוה לסטים לסטים חייבין

If the owner locked the door appropriately but the wall of the pen was breached at night, or bandits breached it, and sheep subsequently went out and caused damage by eating or trampling, the owner of the sheep is exempt from liability. If the bandits themselves took the sheep out of the pen and the animals subsequently caused damage, the bandits are liable.

תוספות

נפרצה בלילה: אע"פ דתנא נעל בפניה כראוי פטור אצטריך למתני נפרצה בלילה פטור כדדייק בפ"ק (דף יד.) הא ביום חייב דקלא אית ליה למילתא ומסתמא ידע שנפרצה אי נמי בלילה אפילו נודע לו שנפרצה ויצתה הבהמה אין לו לטרוח יותר מדאי לחזר אחריה באפילה:

או שפרצוה לסטים: ואצטריך לאשמועינן דאפילו הלסטים פטורים כשלא הוציאוה:

הניחה בחמה או שמסרה לחרש שוטה וקטן ויצאה והזיקה חייב

If the owner left the animal in the sun, causing it to suffer, or if he conveyed it to a deaf-mute, an imbecile, or a minor, who are not able to safeguard it, and the animal went out and caused damage, the owner is liable because he was negligent.

רש"י

הניחה בחמה: מצערא לה שמשא ולא סגי ליה בנעילה כראוי דמוקמינן בגמרא דהיינו דלת שיכולה לעמוד ברוח מצויה:

מסרה לרועה נכנס הרועה תחתיו

If the owner conveyed the animal to a shepherd to care for it, the shepherd enters in his place and is responsible for the damage.

רש"י

נכנס הרועה תחתיו: להתחייב בנזקין:

נפלה לגינה ונהנית משלמת מה שנהנית ירדה כדרכה והזיקה משלמת מה שהזיקה כיצד משלמת מה שהזיקה שמין בית סאה באותה שדה כמה היתה יפה וכמה היא יפה

If the animal fell into a garden and derives benefit from produce there, its owner pays for the benefit that it derives and not for other damage caused. If the animal descended into the garden in its usual manner and caused damage there, its owner pays for what it damaged. How does the court appraise the value of the damage when the owner pays for what it damaged? The court appraises a large piece of land with an area required for sowing one se’a of seed [beit se’a] in that field, including the garden bed in which the damage took place. This appraisal includes how much it was worth before the animal damaged it and how much is it worth now, and the owner must pay the difference. The court appraises not only the garden bed that was eaten or trampled, rather the depreciation in value of the bed as part of the surrounding area. This results in a smaller payment, as the damage appears less significant in the context of a larger area.

רש"י

נפלה לגינה: באונס מגג בעלה הסמוך לגינת חבירו או שהיתה רה"ר גבוה מן הגינה ונפלה:

מה שנהנית: לפי הנאתה ולא לפי הזיקה:

שמין בית סאה באותה שדה: אין שמין את הערוגה לבדה מפני שמפסיד מזיק ששמין אותה בכל שווייה ורחמנא אמר ובער בשדה אחר ודרשינן בגמ' מלמד ששמין אותו על גב שדה אחרת אלא שמין בית סאה באותה שדה כמה היתה יפה קודם שנאכלה ממנה הערוגה הזאת וכמה היא יפה עכשיו והשתא לא משלם כולהו דמיה דמי שלוקח בית סאה כשהיא בתבואתה אינו מזלזל בה בשביל הפסד ערוגה אחת כי אם דבר מועט:

תוספות

שמין בית סאה באותה שדה: פי' בקונטרס (בריש פירקין) שאם אכלה ערוגה אחת שמין אותה אגב בית סאה כמה היתה יפה קודם שאכלה ממנה וכמה היא יפה עכשיו וקשה לר"י דאי אבית סאה קאי ה"ל למימר כמה היה יפה וכמה הוא יפה בלשון זכר ועוד דקבעי בגמ' היכי שיימינן הלא פירשה יפה משנתינו ששמין ערוגה בבית סאה ומה שפ"ה בגמ' היכי שיימינן דבית סאה באנפי נפשה לא שיימינן דמכחישין ליה למזיק דקרחת ערוגה של קב או קביים חשובה לפי דמיו אלא שמין ס' סאין ורואין כמה דמים מגיעים לבית סאה וחוזרין ושמין כמה נפחתה בשביל הערוגה וקשה דהיכן מצינו שתי שומות הללו דבקרא לא כתיב אלא בשדה אחר ששמין מה שהזיק אגב שדה אחרת ומן המשנה לא משתמע כלל ועוד דלמ"ד בגמ' קלח בששים קלחים כלומר בששים שיעורים כמותו אמאי נקט במתניתין בית סאה ועוד קשה דפריך בגמרא אכולהו אמוראי מהא דתניא אכלה קב או קביים רואין אותה כאלו היא ערוגה קטנה ומשערין אותה מאי לאו בפני עצמה תקשי ליה. ממתני' דקתני שמשערינן אותה בבית סאה ונראה לפרש דשמין בית סאה דקתני היינו בית סאה הנאכל שמין באותה שדה כדקתני סיפא במילתא דר"ש אם סאה סאה אם סאתים סאתים ולפי שלא פי' משנתינו בכמה שמין אותה אלא שבאותה שדה שמין אותה מפרש בגמרא היכי שיימינן ומפרש ר' יוסי בר חנינא סאה בששים סאין בין אכלה פחות בין אכלה יותר לעולם שמין סאה בששים ומשלם לפי החשבון חזקיה אומר קלח בששים קלחים כלומר לעולם מה שאכלה בששים שיעורין כמותן ר' ינאי אומר תרקב בששים תרקבין ובין אכלה פחות או יותר משלם לפי חשבון ולר' ינאי משביח יותר מזיק מלר' יוסי בר חנינא דקרחת תרקב אינה ניכרת בשלשים סאין כמו קרחת סאה בס' סאין כדאמר רב פפא דאין שמין כור בס' כורים מפני שפוגם מזיק ואע"ג דקתני במתניתין בית סאה באותה שדה לרבי ינאי לא לשיעורא נקטינן שאין משערין בו כלל אלא בתרקב משערין ונראה לר"י דכי משערין למר בתרקב ולמר בסאה לאו בבית סאה זרע קאמר דהוי נ' על נ' דאין דומה שדברה משנתינו בזה דבבהמה אחת איירי ומתי אכלה כל זה אלא בסאה פירות קאמר דמשערין כדקתני אם סאה סאה ואין לתמוה על לשון בית סאה דקתני במתניתין דכיון שהפירות מחוברין לקרקע שייך שפיר לקרות לסאה פירות הנאכל בית סאה והא דפריך בגמרא אברייתא האי ולא בית כור ולא כור מבעי ליה היינו משום דברישא קתני קב ובסיפא בית כור ומיהו אי הוה מפרשינן דבבית סאה זרע קאמר כגון נ' על נ' הוי ניחא טפי אע"ג דבגמרא נקט לכולהו בלא בית כדקאמר סאה תרקב קב וכור אין להקפיד דלפעמים קרי נמי לבית כור זרע כור סתם כדאשכחן בפרק המקבל (ב"מ דף קה:) נותן ארבעה קבין לכור ומסיק דארבעה קבין לכור זרע קאמר:

You are reading

Koren Talmud Bavli

The Koren Talmud Bavli is a groundbreaking edition of the Talmud that fuses the innovative design of Koren Publishers Jerusalem with the incomparable scholarship of Rabbi Adin Steinsaltz.

Hold the book in your hands.

ר' שמעון אומר אכלה פירות גמורים משלמת פירות גמורים אם סאה סאה אם סאתים סאתים:

Rabbi Shimon says: This principle of appraisal applies only in a case where the animal ate unripe produce; but if it ate ripe produce, the owner pays the value of the ripe produce. Therefore, if it ate one se’a of produce, he pays for one se’a, and if it ate two se’a, he pays for two se’a.

רש"י

ר"ש אומר אכלה פירות גמורין: שכבר בישלו כל צרכן:

משלמת: כל ההיזק והיכא שיימינן אגב שדה היכא דעדיין לא נגמרו:

גמ׳ ת"ר איזהו כראוי ואיזהו שלא כראוי דלת שיכולה לעמוד ברוח מצויה זהו כראוי שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה זהו שלא כראוי

GEMARA : The Gemara clarifies the definition of locking the door in a manner that is appropriate. The Sages taught: What is considered locking in a manner that is appropriate, and what is considered locking in a manner that is not appropriate? If one locked the door such that it is able to withstand a typical wind without collapsing or opening, this is considered a manner that is appropriate, whereas if he locked the door such that it is unable to withstand a typical wind, this is considered a manner that is not appropriate.

א"ר מני בר פטיש מאן תנא מועד דסגי ליה בשמירה פחותה ר"י היא דתנן קשרו בעליו במוסירה ונעל לפניו כראוי ויצא והזיק אחד תם ואחד מועד חייב דברי ר"מ

Rabbi Mani bar Patish said: Who is the tanna who taught with regard to animals that are forewarned that it is sufficient for the owner to provide only reduced safeguarding? Since the mishna deals with damage categorized as Eating or Trampling, for which all animals are considered forewarned, it must be in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, as we learned in a mishna (45b): If the owner of an ox tied it with reins to a fence or locked the gate before it in a manner that is appropriate, but nevertheless the ox went out and caused damage, whether the animal is innocuous or forewarned the owner is liable because this is not considered sufficient precaution to prevent damage; this is the statement of Rabbi Meir.

רש"י

גמ' מאן תנא מועד בשמירה פחותה סגי ליה: מני מתני' דאמר צאן שהזיקה בשן ורגל הוא דהיינו מועד בתחילתו סגי לה בנעילה כראוי דהיינו שמירה פחותה כדאוקימנא שיכולה לעמוד ברוח מצויה ואי אתי רוח שאין מצויה לא קאי:

קשרו בעליו: לשור: ונעל בפניו כראוי גרסי':

תם חייב: דלא סגי ליה בפחותה וטעמא דר' יהודה בפרק שור שנגח ד' וה' (לעיל בבא קמא דף מה:):

תוספות

מאן תנא מועד בשמירה פחותה סגי ליה: לא בעי למימר דמתני' בין בתם בין במועד וכדר"א בן יעקב בפרק ד' וה' (לעיל בבא קמא דף מה:) דמשמע ליה דמתני' במועד לחודיה איירי מדנקט צאן דאין רגילות להיות בהן קרן אלא שן ורגל שאין רגילות שיתכוונו להזיק דהכי דייק בסמוך וס"ל לגמרא השתא דמועד דשן ורגל כמועד דקרן ולהכי קאמר ר"י היא דלר"מ כי היכי דבעי שמירה מעולה במועד דקרן ה"נ בעי בשן ורגל אע"ג דבקרן קראי כתיב נלמוד סתום מן המפורש ועוד דכולהו נזקין כתיב בתר קרן וקיימא אההוא דין שמירה המפורש בה:

רבי יהודה היא: קצת תימה דר"י דריש לעיל (בבא קמא דף מה:) ולא ישמרנו לזה ולא לאחר:

ר' יהודה אומר תם חייב מועד פטור שנאמר (שמות כא, לו) ולא ישמרנו בעליו ושמור הוא זה ר"א אומר אין לו שמירה אלא סכין

The mishna continues: Rabbi Yehuda says that if the ox is innocuous the owner is liable even if he safeguarded it appropriately, since the Torah does not limit the required safeguarding for an innocuous animal. But if the ox is forewarned, the owner is exempt from payment of damages, as it is stated in the verse describing the liability for damage caused by a forewarned animal: “And the owner has not secured it” (Exodus 21:36), and this ox that was tied with reins or behind a locked gate was secured. Rabbi Eliezer says: A forewarned ox has no sufficient safeguarding at all other than slaughtering it with a knife. According to this mishna, only Rabbi Yehuda maintains that reduced safeguarding is sufficient to render exempt from liability the owner of an ox that is forewarned.

רש"י

ר"א: פליג אתרוייהו דאילו ר"מ מיהו בשמירה מעולה סגי ליה ור"א סבר לית ליה נטירותא למועד:

אפילו תימא ר"מ שאני שן ורגל דהתורה מיעטה בשמירתן דאמר ר' אלעזר ואמרי לה במתניתא תנא ארבעה דברים התורה מיעטה בשמירתן ואלו הן בור ואש שן ורגל

The Gemara answers: You can even say that the mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Meir, who holds that the owner of a forewarned ox is liable even if he provides only reduced safeguarding. Although animals are considered forewarned with regard to Eating and Trampling, one cannot apply to them a halakha stated with regard to an animal that is forewarned with regard to Goring. The halakha is different with regard to Eating and Trampling since the Torah limited the required standard of safeguarding for them. As the amora Rabbi Elazar says, and some say it was taught in a baraita: There are four matters for which the Torah limited their required standard of safeguarding, and these are: Pit, and Fire, Eating, and Trampling.

תוספות

התורה מיעטה בשמירתם: ואע"ג דלעיל בפ"ב (בבא קמא דף כה:) הוה בעי למילף דשן ורגל חייב ברשות הרבים מק"ו מקרן וכן בעי למילף למפטר קרן ברה"ר משן ורגל בק"ו אי לאו קראי ולא פרכינן שכן מיעטה בשמירתם משום דאין שייך להקשות משמירה אתשלומין אי נמי כר"א בן יעקב דאמר אחד תם ואחד מועד סגי ליה בשמירה פחותה:

בור דכתיב (שמות כא, לג) כי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור ולא יכסנו הא כסהו פטור

Where does the Torah limit the required standard of safeguarding with regard to the category of Pit? As it is written: “If a man shall open a pit, or if a man shall dig a pit and not cover it, and an ox or a donkey fall therein, the owner of the pit shall pay” (Exodus 21:33). One can infer: But if he covered it, he is exempt from liability, even though it is possible that the pit would become uncovered in the future.

רש"י

הא כסהו: אפי' פורתא ולא בעי עד דטאים ליה בעפרא:

תוספות

הא כסהו פטור: וא"ת ודלמא בכסוי מעולה הרבה קאמר וכ"ת למה לי קרא דסד"א עד דטאים ליה כדאמר לעיל (בבא קמא דף נ.) וי"ל דפשיטא ליה דכסוי מעולה כטאים ליה חשיב אי נמי השוה הכתוב הכורה לפותח ופותח שמצאו מכוסה בכיסוי כעין שמירה פחותה מסתמא לא החמירה עליו לכסותו בכיסוי מעולה יותר מן הראשון ולא אמר הכתוב לא יכסנו אלא בכסוי הראשון ואפותח ואכורה קאי בשוה ובקונטרס משמע דכל כיסוי עד דטאים ליה חשיב כשמירה פחותה:

אש דכתיב (שמות כב, ה) שלם ישלם המבעיר את הבערה עד דעביד כעין מבעיר

Where does the Torah limit the required standard of safeguarding with regard to the category of Fire? As it is written: “The one who kindled the fire shall pay compensation” (Exodus 22:5), which is interpreted to mean that one is exempt from liability unless he acts in a manner that is similar to actively kindling the fire in another’s property by being negligent.

רש"י

כעין מבעיר: בפשיעה:

שן דכתיב (שמות כב, ד) ובער בשדה אחר עד דעביד כעין ובער

Where does the Torah limit the required standard of safeguarding with regard to the category of Eating? As it is written: “If a man causes a field or vineyard to be eaten, and he set his animal loose, and it feed [uvi’er] in the field of another” (Exodus 22:4). This indicates that the owner does not bear liability unless he acts in a manner that is similar to causing his animal to feed there, by being negligent.

רש"י

כעין ובער: כעין שיאכילנה לבהמתו בידים כלומר בפשיעה:

תוספות

עד דעביד כעין וביער: אף על גב דבריש מכילתין (דף נ.) דרשינן מיניה אזלא ממילא מ"מ ו"ל מדלא כתיב ובערה ש"מ אדאדם נמי קאי:

רגל דכתיב ושלח עד דעביד כעין ושלח

Where does the Torah limit the required standard of safeguarding with regard to the category of Trampling? As it is written: “If a man causes a field or vineyard to be eaten, and he set his animal loose [veshilaḥ], and it feed in the field of another” (Exodus 22:4). This indicates that the owner is not liable unless he acts in a manner that is similar to setting his animal loose.

ותניא ושלח זה הרגל וכן הוא אומר (ישעיהו לב, כ) משלחי רגל השור והחמור ובער זה השן וכן הוא אומר (מלכים א יד, י) כאשר יבער הגלל עד תומו

And it is taught in a baraita: With regard to the term veshilaḥ: This is referring to damage by Trampling, and similarly, the verse states: “That send forth [meshaleḥei] the feet of the ox and the donkey” (Isaiah 32:20). With regard to the term uvi’er: This is referring to damage by Eating, and similarly, the verse states: “As one consumes with the tooth, until it be all gone” (I Kings 14:10).

טעמא דעביד כעין ושלח ובער הא לא עביד לא

Evidently, the reason for the owner’s liability is specifically that he acted in a manner that is similar to setting the animal loose or causing it to feed. One can infer: But if he did not act in such a manner, even if he provided only reduced safeguarding, he is not liable.

אמר רבה מתניתין נמי דיקא דקתני צאן מכדי בשור קא עסקינן ואתי ניתני שור מאי שנא דקתני צאן לאו משום דהתורה מיעטה בשמירתן

Rabba said: The wording of the mishna is also precise, as it taught the halakha specifically with regard to sheep. This raises the question: Since we have been dealing with cases involving an ox in all the previous mishnayot, then let this mishna also teach the halakha with regard to an ox. What is different in this mishna that it teaches the case of sheep? Is it not because the Torah limited its requirements specifically with regard to the safeguarding against damage that is more likely to be caused by sheep, i.e., caused by Eating and Trampling, since sheep are unlikely to gore? If so, the wording of the mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Meir, who holds that a reduced level of supervision is sufficient only with regard to Eating and Trampling, but not Goring.

רש"י

מתני' נמי דיקא: דטעמא משום דהתורה מיעטה אבל בקרן מועדת לאו כר"י ס"ל:

מדקתני צאן: דאין הזיקה אלא בשן ורגל:

עסקינן ואתי: כולהו פירקי עד השתא:

לאו משום דכאן קרן לא כתיבא בה שן ורגל הוא דכתיב ביה וקמ"ל דשן ורגל דמועדין הוא ש"מ:

The Gemara rejects this: One can not necessarily derive from the wording of the mishna that it is in accordance with the opinion of Rabbi Meir. Perhaps the mishna specifically uses the case of sheep to teach the opinion of Rabbi Yehuda, because if it would have used an example of an ox here, one might have thought that it also includes damage caused by Goring, about which it is not written in the Torah that reduced supervision is sufficient. Therefore, the mishna specifically uses the example of sheep, to indicate damage caused by Eating and Trampling, about which it is written that reduced supervision is sufficient. And it teaches us that only with regard to Eating and Trampling, for which animals are considered forewarned from the outset, is reduced supervision sufficient according to the opinion of Rabbi Yehuda. The Gemara concludes that this is a valid reading of the mishna and one may learn from it that the mishna may even be in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda.

תניא אמר ר' יהושע ארבעה דברים העושה אותן פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים ואלו הן הפורץ גדר בפני בהמת חבירו והכופף קמתו של חבירו בפני הדליקה והשוכר עדי שקר להעיד והיודע עדות לחבירו ואינו מעיד לו:

§ It is taught in a baraita that Rabbi Yehoshua said: There are four matters in which one who commits an offense concerning them is exempt from liability according to human laws but liable according to the laws of Heaven and it would be proper for him to pay compensation, and the cases are as follows: One who breaches a fence that stood before another’s animal, thereby allowing the animal to escape; and one who bends another’s standing grain before a fire so that it catches fire; and one who hires false witnesses to testify; and one who knows testimony in support of another but does not testify on his behalf.

רש"י

פטור מדיני אדם: קסבר גרמא בנזקין פטור:

הכופף קמתו: לצד הדליקה כדי שתבער בה האש:

הפורץ גדר: ויצאתה הבהמה וברחה:

אמר מר הפורץ גדר בפני בהמת חבירו ה"ד אילימא בכותל בריא בדיני אדם נמי ניחייב אלא

The Gemara clarifies each of the cases listed in the baraitaThe Master says: With regard to the case of one who breaches a fence that stood before another’s animal, what are the circumstances? If we say it is speaking of a stable wall that would not have fallen by itself, the one who breached it should also be liable according to human laws, at least for the damage caused to the wall. Rather, here

רש"י

אי בכותל בריא בדיני אדם נמי ניחייב: מיהא אכותל דהא בידים עבד ואבהמה ליכא למימר דמחייב דהא תנן פרצוה לסטים פטור:

תוספות

אילימא בכותל בריא בדיני אדם נמי ליחייב: פי' אכותל דאבהמה ודאי לא מיחייב בפריצת גדר בעלמא דאין זה אלא גרמא בעלמא וי"ס שכתוב בהן בהדיא אכותל וא"ת נהי דחייב אכותל נימא דפטור מדיני אדם קאי אבהמה וי"ל דלא שייך למתני פטור מדיני אדם אם היה שום חיוב או בבהמה או בכותל אבל כשמתרץ בכותל רעוע אע"ג דאין דומה שיתחייב בדיני שמים על הכותל שהוא רעוע כל כך שיפול ברוח מצויה או אפילו ברוח שאינה מצויה מ"מ שייך למתני חייב בדיני שמים כיון שיש דבר שהוא חייב בו כגון הבהמה והשתא א"ש דנקט בפני בהמת חבירו ולא נקט הפורץ גדר של חבירו דאכותל לא מיחייב כדפרישית והא דקאמר לקמן מהו דתימא דכיון דלמסתר קאי מאי קעביד משמע דחייב בידי שמים קאי נמי אכותל י"ל דה"ק כיון דלמסתר קאי שהבעלים מצווין לסותרו שלא יפול על בני אדם ס"ד דכל הקודם במצוה זכה ואין לזה להניח מלסתור בשביל בהמת חבירו ובדיני שמים נמי לא ליחייב קמ"ל אי נמי כלומר למסתר ולמיפל קאי [ועי' תוס' סנהדרין עז. ד"ה בנזקין]







Everyone, with whatever background Christians, Muslims, Hindus etc. if they like the do Teshuva out of the feeling that they feel so much home with the Jews, to be with the Jews we invite to join us?

Bet Yisrael has 'no problem' if people study learns from the NT. As long they put away 'Avoda Zara' complete. Believe the most important person of the NT is a Tsaddik.

What Is a Tzaddik?

Being human all the way

By Tzvi Freeman

Or believe he is the Tzaddik HaDor of the generation of the time of the NT.

When we, Jews and Ephraim, do real Teshuva the Chesed, it is pure Love, the base of our being shall bring unity. Read YeshaYahu 11.....?


Beit Yisrael International.
Become a member.

Get the Membership from Beit Yisrael! ‘How to become a Righteous of the Nations (Ultra-Orthodox Chassidic Lost Tribes of Efrayim/‘Ger Toshav‘) click: Beit yisrael international

Shulchan Aruch Harav

The Alter Rebbe's Shulchan Aruch - Code of Jewish Law





Come and join our Facebook group:





Free download 
 

Tehillim Ohel Yosef Yitzchak



A must read and guiding line: To go through every step, of the 42 steps in our diaspora until we reach Eretz Yisrael, the unification of Yehuda and Ephraim, when the Jews start to build The Temple and Restoring her Temple Service. It is for all Beit Yisrael International members the way to go.

click:

42 Journeys of the Soul

The Messianic age will elevate the entire universe, including all the spiritual realms.







Don't make dogma's out of it. But elevate your souls by learning the Mitzvot surrounded by the Jewish Halakhot. 
And the teachings of Chassidut by the Chassidim.

That we may hold on the 'right understanding' in our 'travel' through the 'dessert' our 'diaspora':

click: 

What Is Kabbalah?

The Soul of Judaism


Click:

What Is Chassidut?

Teachings from the core essence


Click:

What Is Chabad?

Do-It-Yourself Judaism


Click: 

What Is a Tzaddik?

Being human all the way

The Tzaddik HaDor

As the Zohar teaches us – everyone is against or afraid of the idea of there having to be a tzaddik. HaTzaddik, "THE" Tzaddik, HaDor - namely the Tzaddik of "THIS" generation. The Holy Zohar teaches (Zohar I, 28a): "Woe to the world for they do not provide help for the Shechina (Divine Presence) during the exile, or for Moshe (i.e. the Tzaddik), who is always with Her and never moves from Her… Moshe did not die. He is called Adam. Of Adam it is written (Bereishit 2:20), 'And Adam had no helpmate'. This applies to the last exile: Adam – the Tzaddik – has no helpmate. Everyone is against the Tzaddik".

May we all sincerely and wholeheartedly turn to Hashem in prayer and seek out, support and reveal the Shechina hidden within the exile along with Her helpmate 'HaTZaDDiK HaDoR' Amen.

Kol-HaTor The Voice of the Turtle Dove


Kol HaTor - קול התור or "The Voice of the Turtledove" (a reference to Song of Songs 2:12) was written by Rabbi Hillel Rivlin of Shklov, a disciple of the Vilna Gaon . The text deals with the Geulah (Era of Redemption) and describes its signs vis-a-vis an evaluation of a proposed 999 footsteps of the Moshiach’s arrival. The Vilna Gaon believed the number 999 to be intrinsically connected to the idea of Moshiach ben Yosef, he also felt that this number is alluded to in the gematria of his own name. It was first published in Hebrew by Rabbi Menachem Mendel Kasher in 1968 to whom the book was passed down over the generations.

 Read in English or in Hebrew.

And…… to all Jews and Ephraimites:

Pirkei Avot 6:10

Dr. Joshua Kulp


חֲמִשָּׁה קִנְיָנִים קָנָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְעוֹלָמוֹ, וְאֵלּוּ הֵן, תּוֹרָה קִנְיָן אֶחָד, שָׁמַיִם וָאָרֶץ קִנְיָן אֶחָד, אַבְרָהָם קִנְיָן אֶחָד, יִשְׂרָאֵל קִנְיָן אֶחָד, בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קִנְיָן אֶחָד. תּוֹרָה מִנַּיִן, דִּכְתִיב (משלי ח), ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז. שָׁמַיִם וָאָרֶץ קִנְיָן אֶחָד מִנַּיִן, דִּכְתִיב (ישעיה סו), כֹּה אָמַר ה' הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי אֵי זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ לִי וְאֵי זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי, וְאוֹמֵר (תהלים קד) מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ. אַבְרָהָם קִנְיָן אֶחָד מִנַּיִן, דִּכְתִיב (בראשית יד), וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. יִשְׂרָאֵל קִנְיָן אֶחָד מִנַּיִן, דִּכְתִיב (שמות טו), עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ ה' עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ, וְאוֹמֵר (תהלים טז) לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה וְאַדִּירֵי כָּל חֶפְצִי בָם. בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קִנְיָן אֶחָד מִנַּיִן, דִּכְתִיב (שמות טו), מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה' מִקְּדָשׁ ה' כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ. וְאוֹמֵר (תהלים עח) וַיְבִיאֵם אֶל גְּבוּל קָדְשׁוֹ הַר זֶה קָנְתָה יְמִינוֹ:

Five possessions did the Holy Blessed One, set aside as his own in this world, and these are they: The Torah, one possession; Heaven and earth, another possession; Abraham, another possession; Israel, another possession; The Temple, another possession. 1a) The Torah is one possession. From where do we know this? Since it is written, “The Lord possessed (usually translated as ‘created’) me at the beginning of his course, at the first of His works of old” (Proverbs 8:22). 2a) Heaven and earth, another possession. From where do we know this? Since it is said: “Thus said the Lord: The heaven is My throne and the earth is My footstool; Where could you build a house for Me, What place could serve as My abode? (Isaiah 66:1) And it says: “How many are the things You have made, O Lord; You have made them all with wisdom; the earth is full of Your possessions” (Psalms 104:24). 3a) Abraham is another possession. From where do we know this? Since it is written: “He blessed him, saying, “Blessed by Abram of God Most High, Possessor of heaven and earth” (Genesis 15:19). 4a) Israel is another possession. From where do we know this? Since it is written: “Till Your people cross over, O Lord, Till Your people whom You have possessed” (Exodus 15:16). And it says: “As to the holy and mighty ones that are in the land, my whole desire (possession) is in them” (Psalms 16:3). 5a) The Temple is another possession. From where do we know this? Since it is said: “The sanctuary, O lord, which your hands have established” (Exodus 15:17”, And it says: “And He brought them to His holy realm, to the mountain, which His right hand had possessed” (Psalms 78:54).

 


I like to call out to all my Jewish friends:

Zechariah 8:23

 

23So said the Lord of Hosts: In those days, when ten men of all the languages of the nations shall take hold of the skirt of a Jewish man, saying, "Let us go with you, for we have heard that God is with you."

 

כגכֹּֽה־אָמַר֘ יְהֹוָ֣ה צְבָאוֹת֒ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔מָּה אֲשֶׁ֚ר יַֽחֲזִ֙יקוּ֙ עֲשָׂרָ֣ה אֲנָשִׁ֔ים מִכֹּ֖ל לְשֹׁנ֣וֹת הַגּוֹיִ֑ם וְֽהֶחֱזִ֡יקוּ בִּכְנַף֩ אִ֨ישׁ יְהוּדִ֜י לֵאמֹ֗ר נֵֽלְכָה֙ עִמָּכֶ֔ם כִּ֥י שָׁמַ֖עְנוּ אֱלֹהִ֥ים עִמָּכֶֽם:

ten men: from the seventy nations. This equals seven hundred for each corner. For the four corners of the tallith there will be two thousand and eight hundred.

 

עשרה אנשים: משבעים לשון הרי שבע מאות לכל כנף וכנף הרי לד' כנפי הטלית אלפים ושמונ' מאו':

That may come in fulfillment in our days:

Our souls are bearing the ‘sparks’ (divine aspects) of Messiah.
It is forbidden to pray to bow down to any other (god), and/or messiah, and/or before any image or to lift up a human being as a god…… or to put any other (god), and/or messiah, and/or any image before or instead or between HaShem and us. ('It suf')
“The redemption will come about only through the study of the Torah. And the essential redemption depends upon the study of the Kabbalah” According to: R. ELIYAHU, THE VILNA GAON (Evven Shelemah (a ‘complete, without defect stone’) 11:3)
When Yehuda and Ephraim come to unity (again) Messiah Ben Joseph 'died' and Messiah Ben David shall be revealed and anointed by the Israeli people as the Messiah-King of Israel. As YeshaYahu is teaching:
Isa 11:9 – 16 They do no evil nor destroy in all My set-apart mountain, for the earth shall be filled with the knowledge of Adonai as the waters cover the sea.
Rashi: knowledge of the Lord: [lit.] to know the Lord.
10 And on that day, there shall be a Root of Yishai, standing as a banner to the people. Unto Him the nations shall seek, and His rest shall be esteem.
Rashi: as a banner for peoples: that peoples should raise a banner to gather to him.
11 And it shall be in that day that Adonai sets His hand again a second time to recover the remnant of His people who are left, from Ashshur and from Mitsrayim, from Pathros and from Kush, from Ěylam and from Shin‛ar, from Ḥamath and from the islands of the sea.
Rashi: a second time: Just as he acquired them from Egypt, when their redemption was absolute, without subjugation, but the redemption preceding the building of the Second Temple is not counted, since they were subjugated to Cyrus.
and from the islands of the sea: the islands of the Kittim, the Romans, the descendants of Esau.
And he shall raise a banner: Perka, perche in O.F. [i.e., the verse is literally referring to the pole upon which the banner is attached.] And it shall be for a sign to gather to him and to bring the exiles of Israel to Him as a present.
12 And He shall raise a banner for the nations, and gather the outcasts of Yisra’ěl, and assemble the dispersed of Yehuḏa from the four corners of the earth.
13 And the envy of Ephrayim shall turn aside, and the adversaries of Yehuḏa be cut off. Ephrayim shall not envy Yehuḏa, and Yehuḏa not trouble Ephrayim.
Rashi: Ephraim shall not envy Judah: The Messiah, the son of David, and the Messiah, the son of Joseph, shall not envy each other.
14 But they shall fly down upon the shoulder of the Philistines toward the west; together they plunder the people of the east, their hand stretching forth on Eḏom and Mo’aḇ, and the children of Ammon shall be subject to them.
Rashi: And they shall fly of one accord against the Philistines in the west: Heb. בְכָתֵף. Israel will fly and run of one accord against the Philistines who are in the west of Eretz Israel and conquer their land. [כָּתֵף, lit. a shoulder, is used in this case to denote unity. The word שֶׁכֶם, also lit. a shoulder, is used in a similar sense.] Comp. (Hoshea 6:9) “They murder on the way in unison (שֶׁכְמָה) ”; (Zeph. 3:9) “One accord (שְׁכֶם אֶחָד).” And so did Jonathan rendered it: And they shall join in one accord to smite the Philistines who are in the west.
and the children of Ammon shall obey them: As the Targum states: Will hearken to them. They will accept their commandments over them.
15 And Adonai shall put under the ban the tongue of the Sea of Mitsrayim, and He shall wave His hand over the River with the might of His Spirit, and shall strike it in the seven streams, and shall cause men to tread it in sandals.
Rashi: And… shall dry up: [lit. shall cut off] to dry it, so that the exiles of Israel will pass through it from Egypt.
over the river: The Euphrates River, for the exiles from Assyria to cross.
with the strength of His wind: Heb. בַּעְיָם. This is hapax legomenon in Scripture, and according to the context it can be interpreted as “with the strength of His wind.”
into seven streams: into seven segments, for the aforementioned seven exiles: from Assyria and from Egypt, etc. Those from the islands of the sea are not from that side.
and He shall lead: the exiles within it.
with shoes: on dry land.
16 And there shall be a highway for the remnant of His people, those left from Ashshur, as it was for Yisra’ěl in the day when he came up from the land of Mitsrayim.
Rashi: And there shall be a highway: in the midst of the water for the remnant of His people.


Please Judah if a righteous gentile tries ‘to grasp your ‘tsi-sit’ and say:  
"Let me go with you, for I have heard that God is with you." Open your heart for him/her and share all our Torah. The Torah of Moshe Rabbeinu as it is written and spared and is teaches in the Tanach and all scripture of Rabbinical Judaism………

Read my story: 

Ariel your Representee, Representee of Ephraim and adviser (not a rabbi but friendly adviser) of Bet Yisrael international on the Har HaBayit.





Beit Yisrael International (Ephraim, The Lost sheep from the House of Israel), Meditate and Realization of Chassidut Torah Teachings – The Strong foundation is based on Chabad teachings ( i.e The purpose of creation is to Bringing Heavens Down to Earth and to make Most High a dwelling place here on earth) and its pillars is based on the true concept of the Breslov Teachings ( in the context of Seventh Pillar of Tzaddik ) by following the Jewish Halacha Principles of Shulchan Aruch Halacha.



Your Gift. Your Impact.

When you give to Sefaria, you’re powering a living library of more than 3,000 years of Jewish texts. Donate today and support the future of Jewish learning, innovation, and conversation.

CHABAD LUBAVITCH

About Chabad-LubavitchThe RebbeThe OhelChabad-Lubavitch NewsChabad Locator

Donate to ChaBaD



 click:

LEARN HOW TO READ THE BIBLE IN HEBREW ONCE AND FOR ALL


click:


Ulpan and Hebrew Learning Resources Online


Petition click: 1 Million for a Jewish Temple Mount!



It should be most honest:
'Israeli MK proposes dividing Temple Mount between Jews and Muslims

**AMIT HALEVI'S PLAN WOULD GIVE MUSLIMS CONTROL OF THE SOUTHERN END OF THE TEMPLE MOUNT COMPLEX, WHICH CONTAINS THE AL-AQSA MOSQUE, WHILE JEWS WOULD RECEIVE THE CENTRAL AND NORTHERN AREAS.

(JUNE 8, 2023 / JNS)**
A Likud lawmaker is proposing a plan to divide Jerusalem’s Temple Mount between Muslims and Jews and to remove Jordan’s custodial status over the holy site.
Speaking to the Zman Yisrael Hebrew news site, Knesset member Amit Halevi outlined a plan whereby Muslims would control the southern end of the 37-acre complex which contains the Al-Aqsa mosque, while Jews would receive the central and northern area, where the Dome of the Rock sits.
According to Halevi, the reorganization makes sense from a religious point of view because that part of the Temple Mount is the holiest site in Judaism, where it is believed the First and Second Temples stood. The Foundation Stone at the center of the Dome of the Rock is where Jewish sources place the Holy of Holies.
“This is the place of the First Temple and the place of the Second Temple built by Babylonian immigrants. No one needs to examine the stones to know that it is ours,” he said.
Halevi also wants to end Israel’s agreement with the Jordanian Waqf whereby the Islamic trust controls and manages Islamic edifices on the Temple Mount.
“Why not give them status in the Dizengoff Center [a large shopping mall in Tel Aviv] as well? This is a terrible mistake. This status should be abolished. I know it’s an agreement between countries, but we have to deal with it. It requires change, even if the process will take time,” he said.
In addition, Halevi wants to give Jews the same access to the Temple Mount enjoyed by Muslims. Currently, the Waqf only allows Jews and non-Muslim tourists access to the Temple Mount via the Maghrebi Gate and only at certain hours when the gate is open.
“We will take the northern end and pray there. The entire mountain is sacred to us, and the Dome of the Rock is the place on which the Temple stood. This should be our guideline,” he said. “Israel is leading. It will be a historical, religious and national statement. If this does not happen then you are not actually the owner of the house. You are a klutz. Why are you even going in there?”

Please let we all, Jews and all their friends, take the Har HaBayit and start building the Temple and restoring her service?
Ariel your Representee, Representee of Ephraim and adviser (not a rabbi but friendly adviser) of Bet Yisrael international on the Har HaBayit.

Comments

Popular posts from this blog

The goal of the group's for Jewish Independency on the Har HaBait

Yahuda101 History of the Modern state of Israel

To my dear family, friends, and non-Jewish friends (Ephraim with a Jewish heart) a Shabbat Shalom.

Julius I ask